מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מנהג מהרי"ל בקידוש לבנה

הלכות, חקרי מנהג, ומאמרים לעיון ולהורדה.
נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

מנהג מהרי"ל בקידוש לבנה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' יולי 23, 2018 11:43 pm

כתב בספר מהרי"ל (מנהגים),
במוצאי שבת חזון ישעיהו לא היה מהר"י סג"ל מקדש הלבנה ואיחר למוצאי שבת נחמו. ויהיב טעמא מאחר דנחשב לדידן קבלת פני שכינה ואין מקבלין אותה אלא מתוך שמחה, והאידנא אסורים בשמחה. ודוגמא זה בחדש תשרי לא היה מקדש אותה עד מוצאי י"כ, דמקודם לכן מאויימים מיום הדין וליכא שמחה.

והנה הרמ"א בדרכי משה הקצר (או"ח סימן תכו) כתב על דברי מהרי"ל, וז"ל,
ונראה דדוקא אם שבת נחמו סמוך לט' באב כגון ט' באב ביום ה' אבל ט' באב ביום ג' אז שבת נחמו י"ג בחדש אין ממתינין על מוצאי שבת אלא מקדשין בחול אחר ט' באב דיש לחוש לימים המעוננין כנ"ל.

אולם לכאורה יש לדון בזה, וזאת לפי דברי הב"ח (סימן תקנא ס"ק י) וז"ל,
ולאחר התענית מותר מיד כרבי מאיר. ויש נוהגין איסור עד שבת נחמו וכמ"ש במנהגי מהר"א טירנא (עמ' עה) ובמהרי"ל (שם עמ' רלט) ויראה פשוט דהנוהגים כן שלא לאכול בשר ולשתות יין עד שבת נחמו ומחמירין כרשב"ג צריכין להחמיר נמי בתספורת וכביסה ותיקון בגדים וכן כתב במהרי"ל (שם) שאסור לספר ולכבס עד יום שישי אם לא מפני השבת ודברים אלה אינם דין כי אם לאותן פרושים שנמנעין מבשר ויין עד שבת נחמו צריכין להזהר נמי בתספורת וכביסה אם לא בחמישי מפני כבוד השבת ואף על פי שנמנעין מבשר ויין עד שבת עצמו וכל זה פרישה בעלמא ולאו מדינא וכמ"ש במהרי"ל גופיה לשם (עמ' רמ) דאינו אסור אלא עד [אחר] התענית והיינו מדינא.
ואין דברי מהרש"ל נראין שהשיג בתשובה (סי' נד) על הנוהגין כן לפי שמחמירין כרשב"ג לאחר שכבר נפסקה הלכה כרבי מאיר דמאחר שגם רשב"ג נסמך על המקרא שאמר (יהושע ב יג) ושבתה אלא שאנו לא ראינו להחמיר על הציבור כל כך וזהו שאמרו בגמרא ותרוייהו לקולא מכל מקום יחיד הרוצה להחמיר על עצמו אין מוחין בידו ולא גרע מעשירי באב שרגילין הפרושים בכל החומרות שנוהגין בשבת שחל תשעה באב להיות בתוכה ומקצתן צמין בו והכל אינו מן הדין כי אם חומרא בעלמא והכל כבוד הבית שנחרב בעונינו.
(ועי' משנ"ב ס"ק לו).

הרי דלשיטת מהרי"ל ישנו מנהג מיוחד של פרישה מבשר ויין עד לאחר שבת נחמו, ובגדר חומרא, ומעתה יתכן שגם זה היתה כוונת מהרי"ל באיחור הקידוש לבנה, שאין שמחה עד למוצ"ש נחמו, ויתכן שזה דוחה החשש של ימים המעוננין, כי אין זה מצד להמתין למוצאי שבת בלחוד.

ויש שרצו לומר שה'ממעטין בשמחה' של חודש אב הוא עד שבת נחמו, יעוי' בשו"ת מנחת אלעזר ח"ג סי' סו ובשו"ת התעוררות תשובה ח"ב סי' קעא.

חזור אל “בין המצרים, תשעה באב וחמשה עשר באב”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 17 אורחים