מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

ט"ו באב יום תפילה, מקור

הלכות, חקרי מנהג, ומאמרים לעיון ולהורדה.
נוטר הכרמים
הודעות: 5775
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

ט"ו באב יום תפילה, מקור

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' יולי 27, 2018 11:04 am

כתב בפני יהושע מסכת ברכות לב א
ומתוך מה שכתבתי נתיישב לשון מדרש רבה פרשת ואתחנן דאיתא שם ואתחנן אל ה' הלכה כמה תפלות מתפלל אדם בכל יום כך שנו חכמים שלש תפלות מתפלל כו' וזה נוטה למה שכתבתי דתפלת משה בפרשת ואתחנן היה כענין י"ח ברכות. ויתיישב יותר לפי מה דאיתא במדרש פליאה שהתפלל משה תקט"ו תפלות כמנין ואתחנן והוא פלאי מה בעי ללמדינו בזה.
ונראה לי דודאי לאו מחושבנא דואתחנן יליף לה אלא דקושטא דמילתא הכי הוא שהתפלל משה תקט"ו תפלות בחשבון מכוון ודרשא דואתחנן אסמכתא בעלמא היא והיינו לפי מאי דאיתא במדרש ובפרש"י בחומש בפרשת ואתחנן אל ה' בעת ההיא פירש"י לאחר שכבש ארץ סיחון ועוג אמר דמיתי שמא הותר הנדר נמצינו למידין דמקמי הכי לא היה פתחון פה למשה להתפלל שיכנס לארץ ישראל כיון שהיה ע"י שבועה של הקדוש ברוך הוא באומרו לכן לא תביאו ולכן לשון שבועה היא עד שמצא מקום לומר שמא הותר הנדר והיינו ע"י כבישת ארץ סיחון ועוג ומצינו ג"כ בפסוק פרשת דברים שאמר הקדוש ברוך הוא למשה ראה נתתי בידך את סיחון מלך חשבון האמורי ואת ארצו החל רש וגו' היום הזה אחל תת וגו' ויש במדרש ובפרש"י בחומש שכפה שר של אמוריים של מעלה תחת רגליו של משה כו' נמצא דלפי"ז מאותו יום ואילך היה פתחון פה למשה להתפלל ולומר שמא הותר הנדר, ודיבור זה בכל פרשה זו היה בט"ו באב כדאיתא בפ' יש נוחלין (ב"ב דף קכ"א ע"א) דהיינו ביום שכלו בו מתי מדבר דכתיב ויהי כאשר תמו ע"ש בפרש"י ותוס' באריכות וא"כ צא וחשוב מן ט"ו באב עד ז' באדר יום שמת בו משה כשתחשוב החדשים על הסדר אחד מלא ואחד חסר עולה מאתיים יום דהיינו ד' מלאים וג' חסרים ועוד ז' ימים ואם היה מתפלל משה בכל אותן ימים ג' תפלות בכל יום היה ת"ר תפלות רק שידוע שבשבת אין היחיד שואל צרכיו וא"כ כשתסיר כ"ח שבתות שהיו באותן ימים של ר' יום נשאר קע"ב ימים ג' תפלות בכל יום הרי תקי"ו אמנם שתפלת ט"ו בעצמו כיון שלא היה הדיבור מתייחד עם משה אלא ביום ולא בלילה א"כ באותו יום ט"ו לא היה מתפלל כי אם שתי תפלות הרי לך חשבון מכוון שתקט"ו תפלות התפלל משה מאותו יום ט"ו באב עד יום מותו שהוא ז' באדר שמת בו בשעת מנחה כדאיתא במדרש, כן נראה לי נכון. ובדרוש העליתי עוד שזה פירוש הפסוק רב לך אל תוסף דבר אלי עוד שאילו התפלל משה עוד תפלה אחת שהם תקי"ו ועולה ו' פעמים כמנין אלקים היה ממתיק בזה ו' בתי דינין האמורין בפרק במה בהמה והיה נענה בתפלתו, לכך אמר לו אל תוסף דבר.


וראה עוד בספר דף על הדף ברכות שם שמביא דבריו וכתב
אכן, בפנים יפות (פר' ואתחנן) מביא חשבון אחר לתקט"ו התפילות, וס"ל דמשה רבינו התחיל לבקש בי' ניסן שאז נגזר עליו שלא יכנס לא"י, שבאותו יום מתה מרים, ונראה מדברי הפנים יפות דס"ל דמש"כ כאן ואתחנן וגו' היה בחודש אלול סמוך לר"ה ע"ש היטב שאין הדברים ברורים כ"כ ע"ש. אך דבריו צ"ב מדברי חז"ל הנ"ל דמפורש דמש"כ ואתחנן וגו' וכל הפרשה היתה בז' אדר, גם צ"ב מש"כ דביום מיתת מרים נגזרה הגזירה על משה רבינו, והרי רק אחרי ג' ימים מפטירתה שלא היה מים ביקשו בנ"י, ואז היה הענין של הוצאת המים ע"י הכאת הסלע ואז נגזרה הגזירה אך לא בי' בניסן וא"כ אין החשבון ברור כ"כ וצ"ע. אמנם ראה בסה"ק בית ישראל לאדמו"ר מגור זצ"ל (פר' כי תבוא תשי"ד - ד"ה אי' בס' וכו') שמביא בשם הספרים דמש"כ ואתחנן וגו' היה באלול ע"ש וצ"ע.
ובחתם סופר מצינו בזה בב' מקומות ענינים חדשים ונפלאים.
בדרשותיו לז' אב, (עמ' שכה) כותב החת"ס, דמרים מתה בי' בניסן, וכל ז' ימי אבלה לא נסתלק הבאר עד י"ז ניסן. ואז הלכו ג' ימים בלא מים, והיה הוצאת המים ביום כ"א ניסן, יום ז' של פסח שבו הוביש השי"ת את מי ים סוף, ובו נגזר עליו: לכן לא תביאו. ומאז התפלל כל יום ג' תפילות, א"כ שלמו תקט"ו ביום ב' של סוכות שחרית, ואז אמר לו הקדוש ברוך הוא: אל תוסף עוד וגו' היינו שלא יוסיף להתפלל עוד תפילה א' במנחה, שהרי במנחה נענים וכדאי' בגמ' ברכות (ו ע"א) ע"ש עכ"ד החת"ס. והוא דבר חדש.

אך בקובץ שערי תורה שי"ל בוורשא (אלול תרפ"ג סי' ז) נדפס מכתי"ק החתם סופר זצ"ל, ושם אי' חשבון חדש, דמרים מתה בי' בניסן וז' ימי אבלה לא נסתלק הבאר עד י"ז ניסן, ואז חטא משה רבינו באומרו: שמעו נא המורים ונקנס ומיד התחיל להתפלל ג' פעמים ביום, וכלים תקי"ד תפילות ביוה"כ אחר המנחה, ואז עמד משה רבינו ע"ה ותיקן תפילת נעילה ביוהכ"פ והיא תפילה תקט"ו שלו, שאם לא עכשיו אימתי, לכך אמר: בעת ההיא, דוקא, בעת נעילת יוהכ"פ, ומ"מ אמר לו הקדוש ברוך הוא אל תוסף וגו' עכד"ק החת"ס והוא דבר נורא, שו"ר שהקטע הנ"ל מודפס גם בדרשות החת"ס לז' אב (עמ' של"ד) ע"ש היטב, והוא סותר לדבריו הנ"ל בדרשותיו.
מ"מ ב' הדברים המוזכרים בחת"ס הם דלא כדברי חז"ל המובאים לעיל דמש"כ כאן אל תוסף וגו' כל זה היה בז' אדר וצ"ע.
נוסף לכל הסתירות הנ"ל בדברי החת"ס יש להוסיף מש"כ החתם סופר עה"ת (במדבר - פר' חוקת עמ' קה) דהוצאת המים מהסלע ע"י משה רבינו היתה ביום י' ניסן עצמו ע"ש והיינו כדברי הפנים יפות הנ"ל ולא כדבריו בב' המקומות הנ"ל וצ"ע. גם יש לצרף כאן מש"כ בספר קדמוניות היהודים דמרים נפטרה בר"ח ניסן ע"ש וא"כ צ"ע החשבונות הנ"ל. אך בזה י"ל דהמקובל אצלנו הוא אכן דפטירתה היתה בי' ניסן, ראה בסדר עולם (פרק י) ובתרגום יונתן (במדבר כ, א) ע"ש היטב.
וראה בפרדס יוסף החדש (פר' חוקת אות פ) מש"כ בענין זה, דעפ"י פשט הפסוקים שם הוצאת המים מהסלע היתה ג' ימים אחרי פטירת מרים והיינו בי"ג בניסן ע"ש הרבה חדשות לפי"ז, וזה ג"כ לא כהנ"ל בדברי החת"ס וצ"ע בכל זה.
עוד צ"ע בכל החשבונות הנ"ל, דהיה ברור לכל הגדולים הנ"ל דבשבת ויו"ט לא היה משה רבינו יכול לשאול צרכיו, כיון דיחיד אסור לשאול צרכיו בזמנים אלו, ועשו החשבון על ימות החול בלבד וככל הנ"ל, אך י"ל בזה עפ"י דאי' בגמ' תענית (ט ע"א) שאני משה, כיון דלרבים הוא בעי כרבים דמי ע"כ. וא"כ י"ל דמשה רבינו יכל כן לבקש עבור עצמו גם בשבתות וי"ל. גם י"ל עפ"י המבואר בסה"ק דמשה רבינו רצה להכנס לא"י כיון שידע שזה טובתם של בנ"י ע"ש היטב. ולפי"ז י"ל דהיה נחשב ענין זה שפיר כצורך רבים ושרי בשבת וצ"ע.

דרומי
הודעות: 5305
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: ט"ו באב יום תפילה, מקור

הודעהעל ידי דרומי » ו' יולי 27, 2018 12:42 pm

מנהג דורנו להפוך כל יום שבמקורו נתקן לשמחה ומחולות ליום תפלה ותחנונים, עיין ערך פורים, חג השבועות ועוד.

וחדשים מקרוב באו שרוצים להפוך גם פורום דידן למקום של בקשות ו'מי שבירך'...

משולש
הודעות: 5506
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: ט"ו באב יום תפילה, מקור

הודעהעל ידי משולש » א' יולי 29, 2018 12:22 am

דרומי כתב:מנהג דורנו להפוך כל יום שבמקורו נתקן לשמחה ומחולות ליום תפלה ותחנונים, עיין ערך פורים, חג השבועות ועוד.

וחדשים מקרוב באו שרוצים להפוך גם פורום דידן למקום של בקשות ו'מי שבירך'...

מישהו הסביר לי פעם שאנשים לא למדו את עבודת השם בשמחה, ולכן הם לא מבינים שאפשר לקיים את רצון השם על ידי שיושבים ושמחים. אז הם מחפשים דרכים יותר "רוחניות" (קרי: עצובות) למלא בהם את הימים הגדולים והקדושים...

ההוא דאמר
הודעות: 1374
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: ט"ו באב יום תפילה, מקור

הודעהעל ידי ההוא דאמר » א' יולי 29, 2018 12:24 am

כמובן, עדיף לטוס לאי נידח, בקבר של גר צדק, שהיה צדיק נסתר.
וסגולה בדוקה שהתפילה מתקבלת, בשמחה, [יש שתי הכנסת אורחים במקום].


חזור אל “בין המצרים, תשעה באב וחמשה עשר באב”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 6 אורחים