מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

אמירת או דילוג הנחמות שבסוף הקינות

הלכות, חקרי מנהג, ומאמרים לעיון ולהורדה.
ארזי הלבנון
הודעות: 1013
הצטרף: ו' דצמבר 09, 2016 1:34 pm

אמירת או דילוג הנחמות שבסוף הקינות

הודעהעל ידי ארזי הלבנון » ג' יולי 31, 2018 10:18 am

אשים כאן את הדברים שנכתבו אגב אורחא באשכול 'האם והיכן נכתב בפורום על...':

הרב מה שנכון נכון הפנה אל 'מועד לכל חי' י, סז,
והרי הוא לפניכם:
כתוב בהגהות מיימוני והביאו מור"ם בהגהה שם באורח חיים סימן תקנ"ט סעיף ה', ונוהגים לומר קצת נחמה אחר הקינות לפסוק בנחמה, והנה לא פורש אם הוא ביום דווקא או גם בלילה, והנה מרן לעיל ריש סימן תקנ"ד כתב דאם יש ביניהם פסוקי נחמה צריך לדלגם, ונראה לחלק בין לימוד לאמירת קינות, דבלימוד כיון דאסור לקרות בתורה נביאים וכתובים כי אם דווקא בדברים הרעים אין ללמוד פסוקי נחמה, מה שאין כן מה שסידרו בעלי הקינות כל אחד ואחד בסוף שיש לאומרן שזהו כענין תפילה וריצוי להקדוש ברוך הוא להתפלל על צרה בשעתה שימהר להחיש לגאלינו ויבנה בית המקדש במהרה בימינו.

וראיתי להרב פרי חדש בליקוטיו לאורח חיים סימן תקנ"ט שכתב וזה לשונו: ונוהגים לומר קצת נחמה אחר הקינות, פירוש אחר שגמרו כל הקינות, אבל לא כמו שטועים עכשיו שאחר כל קינה אומרים נחמה, וזה שיבוש שאם כן למה כתב הרב בסימן תקנ"ד סוף סעיף א' שאם יש פסוקי נחמה שצריך לדלגם, אלא ודאי דהכא דוקא בסוף כל הקינות קאמר, עכ"ל. גם הרב מחזיק ברכה כתב על מה שכתב מרן ואם יש מקומות שאומרים פסוקי נחמה כו', מכאן דלא טוב עשו האומרים נחמות שבסוף כל קינה וצריך לדלגם, שנראה להרב פרי חדש בליקטוי אורח חיים סימן תקנ"ט שכתב כן שהנוהגים לומר חתימות הקינות שהוא נחמה הוא שיבוש, עכ"ל. ואחרי המחילה רבה קשה, שהרי הרב פרי חדש מסיק שיאמרו הא מיהא נחמות וקינות בסוף כל הקינות, ואילו לסברת מרן שאוסר לקרות פסוקי נחמות ולדלגם הוא אפילו כל היום ואפילו אחר אמירת כל הקינות, ועל כרחינו צריכים אנחנו לחלק בין קריאת התורה דאסור מדינא לאמירת נחמות בסוף הקינות, כי המחבר הקינה עצמה מסיים בכי טוב לעתור ולרצות להתפלל לה' שיחזור ויבנה לנו בית המקדש ובכי האי גוונא היתר גמור הויא, כי כן אין לזוז ממנהגינו כי בלילה אין אומרים סיום הקינות כלל, אכן ביום אומרים סיום כל הקינות שיש בהם נחמות. ואי לא מסתפינא, הייתי אומר שגם בלילה בכל קינה יאמר סיום הנחמה שהרי על הרוב הוא תפילה לאל נורא עלילה שיחפוץ בנו ותרצנו בשובף לציון ברחמים, אלא דאומרים דבלילה חשיב כענין ואל תנחמהו כמי שמתו מוטל לפניו.

(ועיין להרב כסא אליהו באורח חיים סימן תקנ"ד ותקנ"ט, ומאמר מרדכי שם, ויד אהרן וכתונת יוסף סימן ט', ודו"ק), ואם באנו לטעם תתקבל דאין אומרים בלילה משום 'שתם תפילתו' אם כן גם סיום הקינות אין לומר בלילה, ועיין בספר מאמר מרדכי שנכון לומר תתקבל גם בלילה כאשר יעויין שם, והשל"ה כתב דמגילת איכה חיובה לקרות אותה ביום טפי מהלילה, יעויין שם, (ועיין השומר אמת אות כ"ה, ושמור שארית אות ל').


הפניתי אני הק' אל 'דברי שלום ואמת' (חלק ב, עמודים 102-103):
דילוג הנחמות בסוף הקינות
יש שכתבו שצריך לדלג את הנחמות שבסוף הקינות, אך רוב קהילות מרוקו לא נהגו לדלגן

ובהערה 64 כתב:
ר' דוד עובדיה כתב בקונטרס 'נהגו העם' (עמ' 293, אות טז): "בכל הקינות במעריב ושחרית מדלגין סוף כל קינה בחרוז שיש בו נחמה. וכתב הפרי חדש שהנוהגים לומר פסוקי דנחמא שבחתימות הקינות הוא שבוש, וכן כתב בספר נתיבי עם סי' תקנ"ד משם הרבה פוסקים וכן המנהג בירושלים". לא התברר לי מלשונו של ר' דוד עובדיה אם בעיר צ'פרו אכן דילגו, או שהוא ממליץ כאן לשנות את מנהג עירו ומנהג מרוקו בכלל, עקב מה שראה כתוב בספר פרי חדש ובספר נתיבי עם.

הערעור על אמירת הנחמות שבסוף הקינות נובע מדברי מרן הבאים: "אבל קורא הוא באיוב ובדברים הרעים שבירמיה, ואם יש ביניהם פסוקי נחמה - צריך לדלגם" (סי' תקנ"ד, ס"א). עקב כך כתב החיד"א בספרו "מחזיק ברכה" שלא נכון מנהג האומרים הנחמות שבסוף כל קינה וקינה.

אך עניין הנחמה בסוף הקינות נזכר כבר ע"י הראשונים. וכבר כתב בספר המנהיג (הלכות תשעה באב, כג): "וצריך לקונן על ירושלים ולסיים בנחמה, וכן עמא דבר". ולכן כתב הרמ"א בהגה (תקנ"ט, ס"ה): "ונוהגים לומר קצת נחמה אחר הקינות לפסוק בנחמה". על זה כתב הפרי חדש שהכוונה היא לומר נחמה אחרי שגמרו את כל הקינות, כגון מה שאנו אומרים: "עד אנה בכיה בציון, מספד בירושלים, תשוב תרחם ציון, תבנה חומות ירושלים. עורה נא ימינך רמה, ולזעומה קרא נוחמה, ויאמר לדלה עגומה, עניה סוערה נוחמה וכו'". וכתב ר' עמרם אבורביע ע"ה (נתיבי עם, סימן תקנ"ד, ס"א): "וכן הוא המנהג בירושלים לדלג הנחמות שבסוף הקינות עד האחרונה שמסיימים בנחמה".

אך ר' יעקב חיים סופר ע"ה כתב בספרו כף החיים (תקנ"ד, אות י"ב): "מיהו עיין במועד לכל חי סימן יו"ד אות ס"ז דלחלק יצא בין פסוקי דנחמה לאמירת הנחמות שבסוף הקינות, וע"כ כתב דאין לזוז ממנהגם, כי בלילה אין אומרים סיום הקינות, וביום אומרים סיום כל הקינות שיש בהם נחמות, יעו"ש. אמנם אנן בדידן קיימא לן כדעת הרוב, וגם דשב ואל תעשה עדיף. אכן אם יש נוהגין כן אין למחות בידם".

ובכן, ר' חיים פלאג'י ע"ה העיד בספרו "מועד לכל חי" כי באיזמיר עירו דילגו את סופי הקינות בלילה אך לא ביום. ואצלנו לא דילגו אותם אפילו בלילה. ואפילו החסיד ר' רפאל ברוך טולידאנו זלה"ה שנגרר בד"כ אחר כף החיים, כתב בקיצור שו"ע השלם שלו, בסימן קכ"ו, סעיף ד': "ואומר בסוף הקינות פסוקים דנחמות", ובסעיף י"א: "ונוהגים לומר קצת נחמה אחר הקינות לפסוק בנחמה". ומשמע לי כי בסעיף ד' הוא כתב לומר פסוקים דנחמות שבסוף כל קינה וקינה. ואכן יש לחלק בין מה שכתוב בסופי הקינות לבין פסוקי נחמה שבספר ירמיהו. פסוקי נחמה שבספר ירמיהו הם נבואות גאולה ושמחה שנמסרו לנו ע"י ירמיהו הנביא מפי הקב"ה, כגון: "עוד ישמע בערי יהודה וחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה" (ירמיהו לג, יא), ופסוקים אלה ממלאים את לב כל שומעיהם שמחה וששון. ולכן כתב מרן שיש לדלגם. אבל סיומי הקינות אינם אל תפילות לקב"ה שירחם עלינו ויאמר די לצרותינו. כך הוא סיום הקינה "את אויביך אל": "יתגדל שמך אל עליון, ותרחם על עם עני ואביון, והעלהו אל הר ציון, מנעם לועז ופניו הצריב". ובכן, האם יש משום שמחה בתחינה זו? צריך אם כן להבחין בין הבטחה של אבינו שבשמים לבין זעקת שבר של עם ישראל המדוכא ביסורין.


וכתב הרב פרנצויז:
פרנצויז כתב:בסי' תקנ"ט סעיף ה' כתב הרמ"א (בשם הגהמ"י) "ונוהגין לומר קצת נחמה אחר הקינות לפסוק בנחמה". ועיין כף החיים שם ס"ק נ"ב שכתב "היינו אחר שגמרו כל הקינות כמ"ש לעיל סי' תקנ"ד אות י"ב יעו"ש". ועל זה כנראה אין ויכוח. [וזאת היתה הטענה הנזכרת באשכול שציין ר' מעט דבש].
משא"כ בענין אמירת קטעי הנחמה שבסוף כל קינה, ראה סי' תקנ"ד סוף סעיף א' "אבל קורא הוא באיוב ובדברים הרעים שבירמיה ואם יש ביניהם פסוקי נחמה צריך לדלגם", ועיין שם כף החיים ס"ק י"ב שמכאן מוכח דנחמות הכתובים בסוף כל קינה צריך לדלגם, והביא כמה פוסקים שכתבו כך, מיהו הזכיר גם את דעת מל"ח סי' י' אות ס"ז [שציין ר' משנ"נ] שחלק וסבר שיש להמשיך במנהגם.
על כל פנים, בסוף כל הקינות פוסקים בנחמה.

ארזי הלבנון
הודעות: 1013
הצטרף: ו' דצמבר 09, 2016 1:34 pm

Re: אמירת או דילוג הנחמות שבסוף הקינות

הודעהעל ידי ארזי הלבנון » א' אוגוסט 04, 2019 10:45 am

שו"ת שמע שלמה (עמאר) חלק ד סימן ז, חיזק את דברי הרב פלאג'י לומר הנחמות, אך ללא חילוק בין הערב לבוקר, דבשניהם יש לומר הנחמה.
קבצים מצורפים
Screenshot_2019-08-04-10-41-59_1.jpg
Screenshot_2019-08-04-10-41-59_1.jpg (83.41 KiB) נצפה 372 פעמים


חזור אל “בין המצרים, תשעה באב וחמשה עשר באב”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 7 אורחים