מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

"בצע אמרתו" - בזע פורפירא

הלכות, חקרי מנהג, ומאמרים לעיון ולהורדה.
נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

"בצע אמרתו" - בזע פורפירא

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' אוגוסט 08, 2019 7:58 pm

בזע פורפירא דיליה

בשולחן ערוך (סימן תקנה סעיף א):
נוהגים שלא להניח תפילין בתשעה באב שחרית, ולא טלית, אלא לובשים טלית קטן תחת בגדיו בלא ברכה; ובמנחה מניחים ציצית ותפילין, ומברכים עליהם.

טעם המנהג שלא להתעטף בטלית מובא בכל הפוסקים (מג"א וביאור הגר"א ומשנ"ב ועוד) דהיינו ע"פ המדרש דדריש הפסוק באיכה 'בצע אמרתו' – בזע פורפירא דיליה דהיינו הטלית.

ויש לנו להבין מהי המשמעות של קריעת הטלית ע"י הקב"ה, והיאך זה מתקשר לכך שאין אנו מתעטפים בטלית, וביותר, שהרי לובשים טלית קטן תחת בגדיו, ובע"כ שיש כאן ענין מיוחד בעיטוף של טלית ולא בלבישה, ומה עניינו כנגד קריעת טליתו של הקב"ה.

ודבר זה כבר נפתח בגדולים, בדברי הרא"ש בתענית (פ"ד סי' לז) נראה דהיינו כמין פשרה שאין בטוחים בצדקת מנהג זה לבטל המצוה דאורייתא של ציצית, וז"ל,
ועוד כתב רבינו מאיר ז"ל אבל ציצית נהגו קדמונינו בכל ארץ אשכנז שלא להתעטף בציצית בתשעה באב ואסמכוה אקרא דכתיב (איכה ב) בצע אמרתו ואמרינן במדרש איכה בזע פורפרין דידיה. ואין מזה שום ראיה. ויש שאינם רוצים לשנות המנהג וגם אינם רוצים להיות בלא ציצית ומתעטפין בטלית קטן תחת בגדיהם.

וכ"כ בספר המנהגים (קלויזנר; סימן קלז):
ולמחר אין מתעטפין בציצית דאמרינן באיכה רבתי בצע אמרתו בצע פורפירא דידיה. ונראה לי דטעות דמנ"ל דהוא על ציצית בטלית נאמר, ועוד א"כ לא נתפלל דכתיב ושתם תפילתי, ועוד לא יהא אלא כאבל ביום ראשון והוא חייב בכל המצוות אפי' בתפילין.

ובהגהות שם:
וז"ל תשב"ץ... ולא היה מתעטף בטלית גדול בשביל המנהג, אבל בערב היה מניחו ומתעטף בטלית. גם טלית קטן שלו היה לובש בבקר משום בצע אמרתו ביזע פורפירא דידיה, לכך היה לובש טלית קטן לפי שאין נראה לעולם, עכ"ל.

אולם בכמה מן הקדמונים משמע שעיקר המנהג מעיקרא היה רק על טלית ולא על בגד ט"ק, יעויין בספר הרוקח סי' שי ורבינו ירוחם נתיב יח ועוד.

ולשון ספר המנהגים הנ"ל הועתק בספר מהרי"ל, ושם הוסיף עוד:
ואנו נוהגין דאין מתעטפין בציצית ואין מניחין תפילין בט' באב עד המנחה. מהר"י סג"ל היה לובש בט' באב סרבל רע וגרוע ולא הטוב המיוחד לו לבה"כ שלא להפסידו בישיבת הקרקע, ובמנחה החליף מן הגרוע אל הטוב.

ולכאורה נראה בכוונתו שמהרי"ל מצא את הרמז ללבוש גם בהחלפת לבושו אל הטוב, וצ"ע.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: "בצע אמרתו" - בזע פורפירא

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' אוגוסט 08, 2019 7:59 pm

מאי שנא שבמנחה מתעטפין בטלית

ועוד יש להבין מה נשתנה שבשעת תפילת המנחה מתעטפים בטלית, ודבר זה נתגלה לנו ע"י רבינו הגר"א, וז"ל בביאורו,
ובמנחה כו'. דלענין דברים אלו הקילו במנחה וכמ"ש במ"ס ריש פי"ט דבשחרית א"א קדוש וקדיש ובמנחה אומרים קדוש וקדיש וכן כ"ד שתלוי במנהג והטעם שאז הציתו אש במקדש כמש"ל סימן תקנ"ז ועבתוס' דקדושין ל"א ב' בד"ה אסתייעא כו' על שכילה כו' ואמרינן במ"ר תם עונך כו' שבה נטלו ישראל איפוכי שלימה כו'.
ובמשנ"ב העתיקו.

ומבואר ששעת תפילת המנחה שאני, שאז הציתו אש בהיכל, ונתקיים הענין ש'כילה חמתו בעצים ואבנים', ברם בדברי הגר"א משמע שזהו טעם לקולא כללית שהקלו לענין כמה דברים במנחה,אולם נראה שיש כאן עומק פנימי במנהג זה של עיטוף בטלית.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: "בצע אמרתו" - בזע פורפירא

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' אוגוסט 08, 2019 8:02 pm

"אתא בריה וארגיז ליה למלכא"

ויתבאר לן בהקדם דברי הזוה"ק (פרשת נח דף סא עמוד ב), וז"ל,
ר' אלעזר אזל לגביה דר' יוסי בר' שמעון בן לקוניא חמוי כיון דחמא ליה אתקין ליה תופסיתא (ס"א טופסיסא) דקומרא במטון דקולפא ויתיבו א"ל חמוי אפשר דשמעת מאבוך האי דכתיב עשה יי' אשר זמם בצע אמרתו אשר צוה מימי קדם, א"ל הא אוקמוה חבריא, בצע אמרתו דבזע פורפירא דיליה, אשר צוה מימי קדם, דהא פורפירא פקיד לה מאינון יומי קדמאי עלאי וביומא דאתחריב בי מקדשא בזע לה בגין דהאי פורפירא איהי יקרא דיליה ותיקונא דיליה ובזע ליה, א"ל עשה יי' אשר זמם, וכי מלכא חשיב לאבאשא לבנוי עד לא ייתון למחטי א"ל למלכא דהוה ליה מאן יקר ובכל יומא הוה דחיל עליה דלא יתבר והוה מסתכל ביה ותקין בעינוי, ליומין אתא בריה וארגיז ליה למלכא נטל מלכא ההוא מאן יקר ותבר ליה הדא הוא דכתיב עשה יי' אשר זמם, ת"ח מן יומא דאתבני בי מקדשא הוה קודשא בריך הוא מסתכל ביה וחביב עליה סגי והוה דחיל עלייהו דישראל דיחטון ויחרב בי מקדשא וכן בכל זמנא דהוה אתי לגבי בי מקדשא הוה לביש ההוא פורפירא לבתר דגרמו חובין וארגיזו קמי מלכא אתחרב בי מקדשא ובזע ההוא פורפירא.

ובדברי הזוה"ק מבואר שענין הפורפירא מקביל לבנין בית המקדש, וקריעת הפורפירא מקבילה לחורבנו, וכשם שחורבן בית המקדש היה בבחינת 'ששפך חמתו על עצים ואבנים', כך הוא בהאי פורפירא שקריעת הבגד הוא בבחינת השבירה ל'ארגיז ליה למלכא' ע"י ה"בריה".

ולפי דברי הזוה"ק יומתקו היטב דברי רבינו הגר"א שבתפילת המנחה שישנה קולא דווקא בשל ה'שפך חמתו על עצים ואבנים', אזי בודאי גם ישנה קולא זו ביחס לשבירת הרוגז לבן המלך ע"י קריעת הבגד, והכל עולה בקנה אחד.

וניתן להטעים עוד לפי"ז בגוף לשון הכתוב 'בצע אמרתו', שבפשוטו לפי פירוש זה דמיירי מקריעת הפורפירא אזי 'בצע' היינו מלשון בציעה וקריעה, אולם הפירוש הנוסף של 'בצע' היינו מלשון פשרה.

והנה מצאתי בפי' הרא"ש עה"ת ריש פרשת ראה, וז"ל,
וא"ר אבא בר זעירא ז"ש הכתו' עשה ה' אשר זמם בצע אמרתו שגזר בצע לשון פשרה כמו בצע. בגמרא דסנהדרין אמרו אלמלא לא שפך חמתו על העצים ועל האבנים לא נשתייר מישראל שריד ופליט וא"כ פשר עמם.

ולכאורה מקור הדברים הוא במדרש ויקרא רבה (פרשת ויקרא פרשה ו) ומדרש איכה רבה (כאן):
א"ר אהבה בר זעירא כתיב (איכה ב) עשה ה' אשר זמם כמה שכתוב בתורתו ויספתי ליסרה כן עשה ח"ו אלא בצע אמרתו, מה בצע אמרתו פשרה פשר, ר' יעקב דכפר הנין אמר בזע פורפירה.

ולפי דברי הרא"ש הנ"ל נראה לומר שאין כאן ב' פירושים שונים אלא פירוש אחד, שהפשרה היא היא קריעת הפורפירא.

ושני פירושים אלו תואמים היטב את הפשט הפשוט של רש"י: בצע אמרתו - כלה גזרתו כמו יתר ידו ויבצעני, והיינו שקיום הגזירה של 'כילוי' נתקיים ב'אמרתו' – פורפירא דיליה.


ולולי דמיסתפינא אמינא מהו הענין המיוחד של קריעת הפורפירא, ע"פ מה שכבר גילו לנו בזוה"ק שזה מישך שייכא למדרגת בן המלך, ובהקדם נוסח 'הריני מתעטף' שאומרים לפני ההתעטפות בטלית: "והטלית יפרוש כנפיו עליהם ויצילם כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף".

ומבואר שענין הטלית שייך לבחינת בנים, וניתן לומר שזה מקביל לבחינה של עבדים בבית המקדש שזה מקום העבודה.
ובזה מבואר שזה שייך לעטיפת הטלית דייקא ולא לציצית, ועל כן לובשים טלית קטן תחת בגדיו.

וגם מבואר שזה שייך גם ללבוש בלא המצוה של ציצית, ועולה בטוב מנהג מהרי"ל להחליף בגדו. וזה שלא כמו שפירשו שעיקר הילפותא מדכתיב 'אמרתו' מלשון אימרא, והיינו כנף הבגד מקום הציצית, כמו שהאריך בתורת חיים ב"ק נט, ב.

ולכאורה ראיה נוספת שזה מישך שייכא לבגד ולא למצות ציצית, שהרי גם נוהגין להסיר הפרוכת משום בצע אמרתו, יעוי' ברמ"א סימן תקנט סעיף ב בשם מנהגים. ובספר כף החיים מביא בשם ספר פתחי עולם שנוהגין לתלות הפרוכת במנחה שהרי גם טלית אין מניחים בבוקר משום בצע אמרתו ולאחר חצות לובשים.

קו ירוק
הודעות: 5798
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: "בצע אמרתו" - בזע פורפירא

הודעהעל ידי קו ירוק » ה' אוגוסט 08, 2019 9:02 pm

מעניין שלא עמדת על הנקודה, שקריעת הפרופירא היינו התכלת שבציצית שזהו הפורפירא. וא"כ שוב הדגש בדברי חז"ל על החוטין ולא על הבגד.
(וא"ז קשור לתכלת שהתבטלה בגזירה בזמן מאוחר יותר כמובן).

י. אברהם
הודעות: 2768
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

Re: "בצע אמרתו" - בזע פורפירא

הודעהעל ידי י. אברהם » ה' אוגוסט 08, 2019 10:13 pm

מנין?

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: "בצע אמרתו" - בזע פורפירא

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' אוגוסט 08, 2019 10:21 pm

י. אברהם כתב:מנין?
גא"מ.

לא רק אני לא עמדתי על הנקודה של ה'תכלת', גם התו"ח ועוד רבים שנדרשו להבנת הענין. אדרבה, תן לנו מישהו שעמד בכך.

קו ירוק
הודעות: 5798
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: "בצע אמרתו" - בזע פורפירא

הודעהעל ידי קו ירוק » ה' אוגוסט 08, 2019 10:31 pm

שאלה זו לא עונה על שאלתי
שאלתי שבמדרש באיכה שכל הראשונים הביאוהו, כתוב: בזע פורפרין/פורפירא דידיה.
פורפרה הוא תכלת. שמא הכוונה לבגד בצבע תכלת?

לענין
הודעות: 3471
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: "בצע אמרתו" - בזע פורפירא

הודעהעל ידי לענין » ה' אוגוסט 08, 2019 10:47 pm

בגדי המלכות (גם במלכותא דרקיעא) נקראים בחז"ל פורפירא. ברור כשמש שזה בגלל שבד''כ הם היו צבועים בארגמון, אך למעשה זה שם כללי לבגד.

מאור עינים
הודעות: 213
הצטרף: ב' אפריל 27, 2015 11:16 pm

Re: "בצע אמרתו" - בזע פורפירא

הודעהעל ידי מאור עינים » ו' אוגוסט 09, 2019 2:56 am

קו ירוק כתב:שאלה זו לא עונה על שאלתי
שאלתי שבמדרש באיכה שכל הראשונים הביאוהו, כתוב: בזע פורפרין/פורפירא דידיה.
פורפרה הוא תכלת. שמא הכוונה לבגד בצבע תכלת?

בגמ' מנחות כמה פעמים מזכירים ציצית בשם תכלת, ועיין רש"י שם לט' ע"א ז"ל תכלת, זהו שם כל הציצית. [ואמנם לשי' הרמב"ם בתכלת אפשר לבאר בענין אחר ואכ"מ]

היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: "בצע אמרתו" - בזע פורפירא

הודעהעל ידי היא שיחתי » ש' אוגוסט 10, 2019 10:38 pm

היכן מצינו שטלית נקראה פורפירא? תכלת בוודאי נקראה כך.
ואדרבה, הדברים הולמים היטב דברי האריז"ל דתכלת נגנזה בחורבן הבית, וכבר האריכו עליו האחרונים דהלא האמוראים לבשו.
ולפי"ז מובן היטב העניין דחורבן הבית כרוך בתכלת, שהרי תכלת דומה לים וכו', אשר מעתה בחורבן הבית תו ליכא להשראת השכינה ולהך זיכרון.


חזור אל “בין המצרים, תשעה באב וחמשה עשר באב”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 36 אורחים