רחיצה מוצאי תשעה באב

[סדנא דארעא]

אשל אברהם (בוטשאטש) סימן תקנח

בליל עשירי. פעם אחת נסעתי עם בעל המחבר ספר הקדוש קדושת לוי נ"י. ובמוצאי תשעה באב נתנו לי לברך שהחיינו והוליכוני לרחוץ בבריכה בלילה קודם קדוש לבנה ולא עלה בלבי ספק להרהר אחר אנשים חשובים שהיו עמו. וכעת ראיתי בשו"ת מוהרש"ל עליו השלום סימן צ"ב ודבריו משמע שלא יתכן כן. מלבד הרחיצה שכתב גם המג"א עליו השלום למנוע, גם ברכת שהחיינו נכון למנוע להטעם שכתב שם בתשובה ללמוד מהימים שמראש חודש עד תשעה באב. אך בחל תשעה באב ביום חמישי כתב המג"א עליו השלום להקל, ובלילה אין מפורש להיתר:
במקומינו שמכין בדלת לקרוא לבית הכנסת גם למנחה דערב שבת קודש, נכון להסתפר אחר חצות למנהגינו בי' באב שבערב שבת קודש, כי מה שכתב האר"י עליו השלום להסתפר קודם חצות, היינו במקום שאין קורים לבית הכנסת, ומכל מקום מותר להסתפר גם קודם חצות רק מדת חסידות שיהיה אחר חצות למנהגינו שקורים לבית הכנסת:

מה הפשט בזה?
והאם אפש"ל שמה שהקיל הקדושת לוי הי' בשנה שמוצאי תשעה באב הי' בער"ש כבשנה זו (משמע שלא דא"כ הי' הא"א כותב זאת)?

[פרי יהושע]

מה הסברא להתיר רחיצה בשנה כמו זאת הלא אין בזה כבוד שבת כל עיקר?

(והקדושת לוי פשיטא שלא חשש למהרש"ל, והרבה אחרונים חלקו עליו, וכן משמע ברמ"א וכמש"כ הבה"ל)

[איש גבעות]

מה הסברא להתיר רחיצה בשנה כמו זאת הלא אין בזה כבוד שבת כל עיקר?

(והקדושת לוי פשיטא שלא חשש למהרש"ל, והרבה אחרונים חלקו עליו, וכן משמע ברמ"א וכמש"כ הבה"ל)

אולי משום שהותרו כיבוס ותספורת הותרה גם הרחיצה.
(אפילו מהבחינה הפרקטית, מי שמסתפר צריך אחר כך לרחוץ).

[מקדש שביעי כל שביעי]

מה הסברא להתיר רחיצה בשנה כמו זאת הלא אין בזה כבוד שבת כל עיקר?

(והקדושת לוי פשיטא שלא חשש למהרש"ל, והרבה אחרונים חלקו עליו, וכן משמע ברמ"א וכמש"כ הבה"ל)

אולי משום שהותרו כיבוס ותספורת הותרה גם הרחיצה.
(אפילו מהבחינה הפרקטית, מי שמסתפר צריך אחר כך לרחוץ).

מי התיר כיבוס ותספורת בליל יו"ד שהוא ליל שישי?

[איש גבעות]

המשנ"ב מביא שבשנה בה חל מוצאי ת"ב בערב שבת יש להקל, אך אינו מבאר אם כוונתו להקל כבר בליל שישי או רק מיום שישי בבוקר.
נחלקו הפוסקים בהבנת המשנ"ב. יש שכתבו להתיר מהערב ויש מהבוקר.
(במשנ"ב שבהוצאת "דרשו", הביאו ב' הדעות).

[יהודי רגיל]

המשנ"ב מביא שבשנה בה חל מוצאי ת"ב בשבת יש להקל, אך אינו מבאר אם כוונתו להקל כבר בליל שישי או רק מיום שישי בבוקר.
נחלקו הפוסקים בהבנת המשנ"ב. יש שכתבו להתיר מהערב ויש מהבוקר.
(במשנ"ב שבהוצאת "דרשו", הביאו ב' הדעות).

כמובן בליל שישי ולא בשבת

[בתוך הגולה]

.

[איש גבעות]

המשנ"ב מביא שבשנה בה חל מוצאי ת"ב בשבת יש להקל, אך אינו מבאר אם כוונתו להקל כבר בליל שישי או רק מיום שישי בבוקר.
נחלקו הפוסקים בהבנת המשנ"ב. יש שכתבו להתיר מהערב ויש מהבוקר.
(במשנ"ב שבהוצאת "דרשו", הביאו ב' הדעות).

כמובן בליל שישי ולא בשבת

יישר כוח.
תיקנתי בהודעתי.

[סדנא דארעא]

(והקדושת לוי פשיטא שלא חשש למהרש"ל, והרבה אחרונים חלקו עליו, וכן משמע ברמ"א וכמש"כ הבה"ל)

אכן כדבריך, שהרבה אחרונים פליגי על המהרש"ל, אך עיין סוף דברי הבה"ל "ומ"מ קשה להקל בזה מפני שכמה אחרוני זמנינו העתיקו ד"ז [-המהרש"ל] למעשה", ואף שאי"ז קשה על הקדוש"ל, מ"מ ראיתי באיזה ס' שרוצה לתרץ היתר הקדוש"ל שלא הי' זה משום רחיצה אלא משום טבילה כהכנה למצוה.

[פרי יהושע]

מה הסברא להתיר רחיצה בשנה כמו זאת הלא אין בזה כבוד שבת כל עיקר?

(והקדושת לוי פשיטא שלא חשש למהרש"ל, והרבה אחרונים חלקו עליו, וכן משמע ברמ"א וכמש"כ הבה"ל)

אולי משום שהותרו כיבוס ותספורת הותרה גם הרחיצה.
(אפילו מהבחינה הפרקטית, מי שמסתפר צריך אחר כך לרחוץ).

התירו לכבוד שבת, וכבר נהגו לגמרי לכבס, בעיקר למג"א שיש איסור מת"ע ביום שישי אבל רחיצה ל"מ שיותר.