'יוצאות וחולות בכרמים' רק בט"ו באב? -< פיוט מאק"מ לט"ו באב>

[נוטר הכרמים]

האם אמנם ישנה משמעות כזו בדברי הגאונים? גם אני הופתעתי לקרוא את המצו"ב, וראו את הויכוח המאלף בין החכמים.

חולות בכרמים.jpg (439.47 KiB) נצפה 11915 פעמים

[נוטר הכרמים]

וראה בתפארת ישראל על המשנה בסוף תענית שהתפלא על המנהג הזה לצאת ולראות בכרמים ולמצוא זיווגים ביוה"כ, ובפרט לומר 'בחור שא עיניך', ומתוך כך השיא הכוונה בדרך דרוש שאומרים כן לקב"ה שנקרא בחור: ראה אומה אשר בחרת, והדברים מחודשים מאוד, ואינם עולים בקנה אחד עם המבואר שם בגמ' דמי שאין לו אשה וכו', וכבר מפורש בראשונים שהדברים כפשטן, עי' כלבו סי' סב.

ובעלי המוסר האריכו למעניתן, וראה מאמר נפלא בספר מכתב מאליהו על ימים נוראים עמ' תרנ. [מצוי באוצר].

[יאיר.]

תוכל להביא/לכתוב בקצרה פשט בזה (למסקנה) לתועלת כולם? (כיצד נהגו כן).

תודה ויישר כח.

[נוטר הכרמים]

יאיר, הנה דברים נשגבים מדרשות ר' יהושע אבן שועיב.

אבן שועיב.jpg (478.46 KiB) נצפה 11891 פעמים

[נוטר הכרמים]

וראה עוד מש"כ כאן ידידנו אברהם בשנה שעברה

viewtopic.php?f=17&t=1242&p=7546&hilit=%D7%98+%D7%95+%D7%91%D7%90%D7%91#p7546

[איש_ספר]

הגאון ר' ישראל וועלץ זצ"ל בספריו דברי ישראל (אין באוצר לע"ע) האריך בבירור ענין זה, ואסף איש טהור מדברי קדמונים וכו', אנסה לחפש.
------------------
פיוט לט"ו באב, יש בספרו של המקובל ר' ידידיה קרמי, (גיסו של המקובל ר' אהרן ברכיה ממודינא בעל מעבר יבוק, והיה לו דו"ד איתו על הספר). כנף רננים וונציה שפ"ז:

שער.JPG (104.05 KiB) נצפה 11879 פעמים

‏‏עותק של כנף רננים.JPG (24.28 KiB) נצפה 11879 פעמים

כנף רננים.JPG (87.32 KiB) נצפה 11879 פעמים

כנף ג.JPG (26.66 KiB) נצפה 11879 פעמים

[נוטר הכרמים]

אי"ס, נפלא מאוד.

ועוד בענינו של יום, מש"כ בשנה שעברה.
viewtopic.php?f=7&t=1216&p=7383&hilit=%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%AA+%D7%A4%D7%A0%D7%99+%D7%94%27#p7383

[איש_ספר]

על מציאותו של הפיוט למדתי מספרו של ר' מיכל רבינוביץ (אין באוצר) חול ומועד. שם הדפיס כמה בתים ממנו.
אחרי שהעליתי אותו לכאן, הקשתי מסקרנות כמה מילים מתוכו. וברוך שמסר עולמו. כי אותם בתים שפרסם ר' מיכל, (כולל חלק) מהפתיחה המליצית שלו, מועתקים אות באות תב"ת בספר בשבילי המועדים.

[תוך כדי דיבור]

לשאלה שבראש האשכול, עיין בפרוטרוט כאן (ואילך): http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42138&st=&pgnum=69

[צביב]

נדמה לי שבכרמים המחולות בצניעות
ונדמה לי שבארץ ישראל הכרמים ביום הכפורים כבר בתחילת נשירה
וא"כ א"א ביום הכפורים [וגם אסרו ריקוד ביו"ט]

[צביב]

וראה בתפארת ישראל על המשנה בסוף תענית שהתפלא על המנהג הזה לצאת ולראות בכרמים ולמצוא זיווגים ביוה"כ, ובפרט לומר 'בחור שא עיניך', ומתוך כך השיא הכוונה בדרך דרוש שאומרים כן לקב"ה שנקרא בחור: ראה אומה אשר בחרת, והדברים מחודשים מאוד, ואינם עולים בקנה אחד עם המבואר שם בגמ' דמי שאין לו אשה וכו', וכבר מפורש בראשונים שהדברים כפשטן, עי' כלבו סי' סב.

ובעלי המוסר האריכו למעניתן, וראה מאמר נפלא בספר מכתב מאליהו על ימים נוראים עמ' תרנ. [מצוי באוצר].

היום שמעתי ביאור משמו של הגר"י אדלשטיין שליט"א
וכבר הספקתי לשכוח, אבל נדמה לי שזה העניין, אומנם את השורה המודגשת זכור לי שאמר

ביום הכיפורים מצינו שבני ישראל כמו מלאכים
וחז"ל השוו את יום ט"ו באב ליום הכיפורים -היינו שבשניהם טהרת הנפש בישראל גדולה יותר
הרי שזה הזמן המתאים לכך שבנות ישראל בכרמים... שקר החן וכו'

[נוטר הכרמים]

הוספה מענינת להודעה הראשונה באשכול זה.

בגמ' יומא (יט ב),

אמר לי' אליהו לרב יהודה, אמריתו אמאי לא אתא משיח, והא האידנא יומא דכפורי הוא ואבעול כמה בתולתי בנהרדעא, אמר לי', הקדוש ברוך הוא מאי אמר, אמר לי', לפתח חטאת רובץ.

וכתב בזה בספר תורה תמימה (הערות פרשת בראשית פ"ד הערה י), וז"ל בתו"ד,

ומה שאמר האידנא יומא דכפורא ואבעלי כמה בתולתי, באמת הוא דבר פלא, שביום הקדוש והמכובד הזה יארעו מעשים מגונים כאלה בישראל, ויותר מזה תמוה הדבר שמצינו ענין עבירה זו ביום זה בכ"מ בש"ס, כמו בגיטין נ"ז א' בדקו ומצאו אב ובנו שבאו על נערה המאורסה ביוה"כ, וכ"ה בב"מ פ"ג ב', והוא דבר פלא ולא נתבאר סבת הדבר.

ואפשר לומר ע"פ המבואר בסוף תענית כ"ו ב' לא היו ימים טובים לישראל כיוה"כ שבהם בנות ישראל יוצאות מקושטות וחולות בכרמים וכו', ואחרי שידוע שאין יצה"ר שולט אלא במה שעיניו רואות (סוטה ז' א') לא יפלא איפה אם בין המון העם ארעו מקרים מכוערים אפילו ביום זה. ובזה ארוחנא לתת טעם על קריאת פרשת עריות ביוה"כ, שהפוסקים עמלו למצוא טעם לקריאה זו, ולפי מש"כ הענין מבואר, שהוא כדי להזהיר את העם שלא יכשלו בקרבת עריות מסבת מאורעות היום, ואף על פי שמהראוי הי' לקרות בשחרית, אך א"א לדחות הקריאה של סדר היום, או שהיציאה לכרמים היתה לאחר תפלת המנחה.

=====

עוד יש לציין כאן ידיעה נכבדה מדברי המאירי בתענית (לא א), וז"ל,

ואמר שהיו נוהגים לשמוח שמחה יתירה יתר מכל שאר הימים טובים באלו שני הימים והם ט"ו באב ויום הכפרים... ואמר שמרוב שמחתם היו בנות ישראל יוצאות וחולות בכרמים.

מבואר שהיציאה לכרמים היתה תוצאה של השמחה הגדולה, ולא שהדבר מהווה סיבה לשמחה.

[יעקב כהן]

שמעתי בשם אחד מגדולי המפרשים שמירי בילדות קטנות כבנות עשר אחד עשרה שזה הגיל שהיו מתחתנים בזמנם. (ולא ראיתי בפנים וצריך בדיקה)

[המשתמש ה-500]

וראיתי מי שכתב שלכך נתכוונו רבותינו בעלי התוספות במגילה ל"א ע"א ד"ה במנחה קורין בעריות, שכתבו וז"ל: לפי שהנשים מקושטות בשביל כבוד היום, לפיכך צריך להזכירם שלא יכשלו בהן. עכ"ל. ודבריהם תמוהים לכאורה שהרי בכל המועדות נמי מקושטות הן ולא מצאנו שיקראו בעריות, וביאר שלכך היו מקושטות "לכבוד היום" היינו "לכבוד" מנהג "היום" שיוצאות וחולות בכרמים וכו'.

[תוך כדי דיבור]

ודבריו שלו תמוהים דאדרבא באותו היום לא לבשו בגדי צבעונין וכיו"ב כל אחת כפי מה שיש לה אלא היו הכל לובשות בגדי לבן ובת מלך שואלת וכו' כדי שלא לבייש וכו'. ועוד, "לכבוד היום" זהו בלשוננו "בשביל היום" אבל הלא לשון התוס' "בשביל כבוד היום" ומעיקרא א"א להכניס בזה הפירוש הנ"ל.
וגם מש"כ בתורה תמימה שהובא כאן תמוה, דהלא רבן גמליאל משבח העניין. ואם היה רווח מכשול עד כדי שיתקנו בשביל זה פרשת עריות אטו היה משבח. ומה שהקשה הוא עוד חיזוק לקושיות כה"ג שהובאו במאמר שהפניתי אליו למעלה. וכל התמיהות הגדולות הן רק לדעה שבעיצומו של יום הכיפורים היו בני ירושלים הולכים לכרמים להתעסק בשידוכים (ולא מצאנו כזו בהדיא מלבד בתרגום לאיכה), אבל לפי הדעה שכל זה היה בט"ו באב בלבד (עיי"ש כמה ראיות לזה) ומה שהיה ביו"כ היה היציאה בבגדי לבן, הכל אתי שפיר ותל"מ.
[וגם כבר הוער שם שהפשט הוא שהיו יוצאים לכרמים בשביל השמחה ולא להפך].

מה שהובא שיש מפרשים דמיירי בילדות כבנות עשר וכו' ניתי ספר ונחזי כי לא ראיתי כן בשום מקום. ובלא"ה היכן מצינו בחז"ל שזה הגיל שהיו נוהגות להינשא?

[5389090]

עד מתי לסומא באפילה תמששו,

ולא תקלטו כי חז"ל את דבריהם במכוון כיסהו,

ויש אשר זכו לגלות צפונות דבריהם הקדושים,

ולא נשאר לנו רק לשאוב מן הבאר מים החיים.


הנה דברים הקדושים של רבינו המגיד מקוזניץ זיע"א בספרו 'עבודת ישראל'

בגמרא מס' (חגיגה) [תענית כו ע"ב] לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיוה"כ שבהן היו בנות ישראל יוצאות וחולות בכרמים ומה היו אומרות בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך וכו'. כי חודש אב בצירופו היוצא מפסוק (דברים כז, ט) ה'סכת ו'שמע י'שראל ה'יום, שם החצי האחרון משם הוי"ה השולט בחצי ראשון של החודש הוא בחי' דין. וביום חמשה עשר נמתק הדין על ידי הצירוף החצי שם י"ה, והוא נוטריקון י'ום ה'כיפורים, לרמז כי ט"ו באב ויום הכפורים הם חד דרגא, כי בהם עלייה לבינה, וכמ"ש האר"י ז"ל הפירוש בפע"ח על יוצאות וחולות בכרמים, עי"ש:

והיו אומרות בחור שא נא עיניך, פירוש הקב"ה שהיום נראה עלינו ברחמיו שבחר בנו ובא ונתגלה עלינו בבחינת אלהי ישראל, שלכן נקרא בחור כמ"ש בים נדמה להם כבחור. עתה שא נא עיניך, פירוש הגיע העת שתשא ותנטל את אלו החדשים שהם נקראים עיינין, כי תמוז ואב הם בחינת עיינין דמטרוניתא כנודע. ועיקר בקשתינו ותוחלתינו שיתקן העיינין, ואז תהיה כלה שעיניה יפות אין כל גופה צריכה בדיקה. וכמ"ש הפירוש בכל לשון בקשת העיינין. כמו והאר עינינו בתורתך, שיאירו על ידי התורה. וכן ועינינו תראינה מלכותך, כי הקב"ה הוא מלך בעצם היה הוה ויהיה אפילו בחדשים הללו שהחריבו הבית, כי הכל היה בכחו והכל ברצונו והיה צופה ומביט מראשית הבריאה על חורבן הבית וד' גליות וביאת המשיח וכמ"ש חז"ל (ב"ר ב) בפסוק (בראשית א, ב) ורוח אלהים מרחפת וגו' עי"ש. רק שבחדשים האלו נסתמו בחי' עיינין למטה בלי ראות בגלוי מלכותו, לכן אנו מבקשים ועינינו תראינה מלכותך, כי כשיבנה בית המקדש יהיו הצומות לששון ולשמחה. וכן אנו מבקשים שא נא עיניך וראה מ"ה אתה בורר לך, כי כל המבוקש מהחדשים האלו רק לברר הניצוצין קדישין מתוך הפסולת, ובירור הניצוצין הוא על ידי שם מ"ה כנודע. וגם רומז כי מחמשה עשר באב עד ר"ה הם מ"ה יום, ואז בר"ה יום מלכותו אשר נחדש המלוכה והיה למלך אמן:

ועוד מוסיף שם:

והנה בחדשים אלו צריך כל אדם לשמור את עצמו שלא יפול ממדרגתו, כי הם ימים הנמוכים בשנה, וכמ"ש כמה פעמים מזה. והנה שמעתי מכבוד הגאון קדוש ה' החסיד מהו' שמואל שמעלקא ז"ל אב"ד דק"ק נ"ש פירוש ורמז הפסוק (איוב לא, א) ברית כרתי לעיני מה אתבונן על בתולה, כי מדרך העולם להתבונן ולשוב אל ה' בחודש אלול המוכן לתשובה, אבל מי שמשכיל ועיניו פקוחות הוא עובד הש"י כל השנה ושומר את עצמו אפילו בחודש תמוז ואב שלא ליפול ממדרגתו וכורת ברית עם ה' ואז ממילא אין לו להתבונן יותר בחודש אלול, כי הוא מוכן ומזומן לעבודת ה' מקדם אפילו בחדשים הנמוכים, וק"ו בחודש אלול שבו הקדושה ביתר שאת, וזה רמז הכתוב ברית כרתי לעיני, פירוש שאני כורת ברית לעיני, הם החדשים שנקראו עיינין כמ"ש לעיל, לכן מה אתבונן על בתולה, שהוא אלול במזל בתולה, כי אני מוכן לעבודת ה' מלפנים:

[נוטר הכרמים]

בתרגום עה"פ באיכה (א, ד) דַּרְכֵ֨י צִיּ֜וֹן אֲבֵל֗וֹת מִבְּלִי֙ בָּאֵ֣י מוֹעֵ֔ד כָּל־שְׁעָרֶ֙יהָ֙ שֽׁוֹמֵמִ֔ין כֹּהֲנֶ֖יהָ נֶאֱנָחִ֑ים בְּתוּלֹתֶ֥יהָ נּוּג֖וֹת וְהִ֥יא מַר־לָֽהּ, ובתולותיה ספדן על די פסקו למיפק בחמשה עשר באב וביום הכיפורים לחינגא בחינוגין.

ומבואר דבטל המנהג שהיו נוהגין בנות ירושלים בט"ו באב לצאת במחול בכרמים. וכן מבואר בירושלמי (כתובות פ"ב), יוצאה וראשה פרוע. רבי חייה בשם רבי יוחנן בגין אילו שיצאו ביום הכיפורים. ובפני משה, כלומר דרבי יוחנן מפרש טעם המנהג שהיו נוהגין להוציא הבתולות פרועות ראש והוא זכר לאבילות ע"ש שבטלה מהן השמחה שהיו נוהגות לצאת ביוה"כ ולשמוח במחולות הכרמים כדאמרינן בסוף תענית ובשביל זה התקינו שיהו הבתולות יוצאות בשעת שמחת חופתן פרועות ראש כאבלות וכמו שהיו נוהגין לתת אפר בראש החתן במקום הנחת תפילין זכר לאבילות ירושלים.

ויעויין עוד במראה הפנים שם, וז"ל, הא דלא נקט אלא ביה"כ ובסוף תענית אמרי' לא היו י"ט לישראל כט"ו באב וכיה"כ... א"נ כדדריש התם צאינה וראינה וגו' ביום חתונתו זה מ"ת על יה"כ שניתנו בו לוחות אחרונות ושייך שפיר המנהג שהיו נוהגין לעשות סימן אבילות ביום החתונה זכר לאבילות ירושלים שבטלה מהן שמחת חתנות מ"ת ביה"כ.

ועוד יש לציין לדברי הירושלמי בעירובין פ"ג ה"ט, ר' בא ר' חייה בשם ר' יוחנן [שיר השירים א ו] בני אמי נחרו בי וגו'. מי גרם לי להיות נוטרה את הכרמים על שם כרמי שלי לא נטרתי מי גרם לי להיות משמרת שני ימים בסוריא על שלא שמרתי יום אחד בארץ.
ובקרבן העדה, מי גרם לי וכו'. מפרש להא דקאמר תחלה שמוני נוטרה את הכרמים לשון רבים ומסיים לשון יחיד כרמי שלי והל"ל כרמים שלי לא נטרתי וכרמים היינו להרבות בשמחת יום טוב שכן היה דרכן לצאת בכרמים ביום טוב כדתנן בסוף תענית בנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים.

וצ"ב מה הטעם שבטלו המחולות של ט"ו באב, ומה הוא שייכותם לבנין בית המקדש, ובפשוטו זה ענין של אבילות וביטול שמחה יתירה. אבל יש לחפש ולמצוא אם יש תוספת ביאור בזה.

[סיפרון]

מספר מנוחת שלום להגרי"ח סופר, חלק י"א סימן מ""ה

1יא מה.PNG (55.07 KiB) נצפה 10835 פעמים

יא מה2.PNG (151.43 KiB) נצפה 10835 פעמים

[אביאסף]

פיוט לט"ו באב, יש בספרו של המקובל ר' ידידיה קרמי, (גיסו של המקובל ר' אהרן ברכיה ממדוינא בעל מעבר יבוק, והיה לו דו"ד איתו על הספר). כנף רננים וונציה שפ"ז:
[/attachment]

יש בנמצא עוד פיוטים ליום זה חוץ משני אלו שבקישור המצורף?
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=526

[יתר10]

התבשרו בני עליון. אוצר השירה והפיוט כרך ב עמ' 168

[אביאסף]

התבשרו בני עליון. אוצר השירה והפיוט כרך ב עמ' 168

תודה, נפלא ביותר!
האם השימוש בכתיב הקדום בית תר לעיר ביתר הוא נפוץ אצל יהודי תימן או שהפייטן משתמש בו לתפארת המליצה?

[צביב]

האם בנות ירושלים הכונה רק סמוך לנחלת בנימין

[חיים שיש בהם]

הגאון ר' מאיר אריק (טל תורה ירושלמי מס' כתובות):

טל תורה, רבי מאיר אריק, ירושלמי כתובות1.JPG (14.97 KiB) נצפה 10373 פעמים

טל תורה, רבי מאיר אריק, ירושלמי כתובות2.JPG (23.53 KiB) נצפה 10373 פעמים

[סגי נהור]

מספר מנוחת שלום להגרי"ח סופר, חלק י"א סימן מ""ה

יא מה2.PNG

נראה שענין החטיפה קשור למעשה פילגש בגבעה, שם נאמר: אם יצאו בנות שילו לחול במחלות ויצאתם מן הכרמים וחטפתם לכם איש אשתו.

[אוצר החכמה]

הוספה מענינת להודעה הראשונה באשכול זה.

בגמ' יומא (יט ב),

אמר לי' אליהו לרב יהודה, אמריתו אמאי לא אתא משיח, והא האידנא יומא דכפורי הוא ואבעול כמה בתולתי בנהרדעא, אמר לי', הקדוש ברוך הוא מאי אמר, אמר לי', לפתח חטאת רובץ.

וכתב בזה בספר תורה תמימה (הערות פרשת בראשית פ"ד הערה י), וז"ל בתו"ד,

ומה שאמר האידנא יומא דכפורא ואבעלי כמה בתולתי, באמת הוא דבר פלא, שביום הקדוש והמכובד הזה יארעו מעשים מגונים כאלה בישראל, ויותר מזה תמוה הדבר שמצינו ענין עבירה זו ביום זה בכ"מ בש"ס, כמו בגיטין נ"ז א' בדקו ומצאו אב ובנו שבאו על נערה המאורסה ביוה"כ, וכ"ה בב"מ פ"ג ב', והוא דבר פלא ולא נתבאר סבת הדבר.

ואפשר לומר ע"פ המבואר בסוף תענית כ"ו ב' לא היו ימים טובים לישראל כיוה"כ שבהם בנות ישראל יוצאות מקושטות וחולות בכרמים וכו', ואחרי שידוע שאין יצה"ר שולט אלא במה שעיניו רואות (סוטה ז' א') לא יפלא איפה אם בין המון העם ארעו מקרים מכוערים אפילו ביום זה. ובזה ארוחנא לתת טעם על קריאת פרשת עריות ביוה"כ, שהפוסקים עמלו למצוא טעם לקריאה זו, ולפי מש"כ הענין מבואר, שהוא כדי להזהיר את העם שלא יכשלו בקרבת עריות מסבת מאורעות היום, ואף על פי שמהראוי הי' לקרות בשחרית, אך א"א לדחות הקריאה של סדר היום, או שהיציאה לכרמים היתה לאחר תפלת המנחה.

=====

עוד יש לציין כאן ידיעה נכבדה מדברי המאירי בתענית (לא א), וז"ל,

ואמר שהיו נוהגים לשמוח שמחה יתירה יתר מכל שאר הימים טובים באלו שני הימים והם ט"ו באב ויום הכפרים... ואמר שמרוב שמחתם היו בנות ישראל יוצאות וחולות בכרמים.

מבואר שהיציאה לכרמים היתה תוצאה של השמחה הגדולה, ולא שהדבר מהווה סיבה לשמחה.

דברי התורה תמימה הללו מוזרים. בגמרא שם מבואר שהוא בגלל המנהג שהיה להשאר ערים כל הלילה כעין כה"ג ומה הקשר לחולות בכרמים.

לענ"ד גם פשטות המשנה בסוף תענית היא שכך היה המנהג בירושלים לצאת ולחול בכרמים וכשחרבו ביהמ"ק וירושלים פסקו כך שלא סביר שהיו בימי רב יהודה.

[לעומקו של דבר]

לא רק "הללו", כמובן.
אבל דווקא כאן איני רואה סיבה לתמוה. ברור שכשיש פתח לשידוכים קיים גם פתח לחטאים. ותול"מ.
ואם אמנם הזכרת שבגמ' יש טעם נוסף, ועדיין הוא הוסיף טעם.
====

לטעם קריאת פרשת עריות משום זה, כבר רמז הרש"ש שם: "תד"ה במנחה לפי שהנשים מקושטות כו', עי' שלהי תענית".

===

מימי תמהתי מדברי תוס' אלו אמש"כ הפוסקים שאדרבא אין ללבוש תכשיטי שבת ויו"ט ביו"כ. דא"כ נפל הטעם בבירא.

(טז) שנהגו ללבוש בגדים לבנים וכו' - ונוהגין שגם הנשים לובשים בגדים לבנים ונקיים לכבוד היום אבל לא יקשטו עצמן בתכשיטין שמתקשטין בהם בשבת ויו"ט מפני אימת יום הדין

===

ברם זכור אותו האיש לטוב, תוכ"ד ז"ל, שמטרת כל מש"כ בנושא זה הייתה להוציא מליבם של טועים ומטעים בגדרי הקדושה, ראה בתחילת דבריו.

[לעומקו של דבר]

שו"מ בפסקי תוספות מגילה שם שכותב במפורש שביום כיפור הנשים מתקשטות יותר משאר ימים טובים וציין כמקור לסוף תענית.
ייתכן שהבין שכלי הלבן היו נאים ביותר.

[אוצר החכמה]

לא רק "הללו", כמובן.
אבל דווקא כאן איני רואה סיבה לתמוה. ברור שכשיש פתח לשידוכים קיים גם פתח לחטאים. ותול"מ.
ואם אמנם הזכרת שבגמ' יש טעם נוסף, ועדיין הוא הוסיף טעם.

אני לא מבין מה הכוונה הוסיף טעם. השאלה מה היה האירוע שבגללו נבעלו כמה בתולות בנהרדעא. והתשובה היא האירוע של להשאר ערים כל הלילה ואז זה קרה כך מבואר בגמרא.
מה הקשר לדין יוצאות וחולות.

[לעומקו של דבר]

לא רק "הללו", כמובן.
אבל דווקא כאן איני רואה סיבה לתמוה. ברור שכשיש פתח לשידוכים קיים גם פתח לחטאים. ותול"מ.
ואם אמנם הזכרת שבגמ' יש טעם נוסף, ועדיין הוא הוסיף טעם.

אני לא מבין מה הכוונה הוסיף טעם. השאלה מה היה האירוע שבגללו נבעלו כמה בתולות בנהרדעא. והתשובה היא האירוע של להשאר ערים כל הלילה ואז זה קרה כך מבואר בגמרא.
מה הקשר לדין יוצאות וחולות.

חוץ ממה שהיו ערים כל הלילה, היה כאן גורם סיכון נוסף, ששמכיוון שזה היה יום של שידוכים, הבתולות היו מקושטות. וכלשונו "ואין יצה"ר שולט אלא במה שעיניו רואות".
ודברים תמים עם דברי הפסקי תוס'.

[אוצר החכמה]

גורם הסיכון היה שהיו משחקין אנשים ונשים יחד.

[אוצר החכמה]

מעבר לזה שזה טעות בגמרא ביומא שם. (ועניין אב ובנו הוא להיפך שהוא אע"פ שזה יוה"כ) אני לא חושב שיש לנו רשות לומר על דבר שהמשנה משבחתו שהוא גורם לתקלה אא"כ מצינו את זה בחז"ל או בראשונים.