פורום אוצר החכמה

בכל מגילת איכה לא מוזכר חורבן בית המקדש... (מלבד חצי פסוק: איכה ב, ז: "זָנַח ה' מִזְבְּחוֹ נִאֵר מִקְדָּשׁוֹ")
הלא דבר הוא!!!
מי יודע לתת בזה טעם!

חז"ל ביארו שחלק מאיכה נכתב לפני החורבן.

בברכה המשולשת כתב:חז"ל ביארו שחלק מאיכה נכתב לפני החורבן.

וחלק נכתב אחרי...
זה הרי תמוה מאד, זה היה הדבר המרכזי העוצמתי ביותר... ואין שום איזכור...

ויאבל חל וחומה יחדיו אומללו.
טבעו בארץ שעריה.

עַל־זֶ֗ה הָיָ֤ה דָוֶה֙ לִבֵּ֔נוּ עַל־אֵ֖לֶּה חָשְׁכ֥וּ עֵינֵֽינוּ׃
עַ֤ל הַר־צִיּוֹן֙ שֶׁשָּׁמֵ֔ם שׁוּעָלִ֖ים הִלְּכוּ־בֽוֹ׃

עזריאל ברגר כתב:ויאבל חל וחומה יחדיו אומללו.
טבעו בארץ שעריה.

עַל־זֶ֗ה הָיָ֤ה דָוֶה֙ לִבֵּ֔נוּ עַל־אֵ֖לֶּה חָשְׁכ֥וּ עֵינֵֽינוּ׃
עַ֤ל הַר־צִיּוֹן֙ שֶׁשָּׁמֵ֔ם שׁוּעָלִ֖ים הִלְּכוּ־בֽוֹ׃

כל זה לא מפורש על בית המקדש. זה יכול להתפרש על ירושלים.

היכלי שן כתב:בכל מגילת איכה לא מוזכר חורבן בית המקדש... (מלבד חצי פסוק: איכה ב, ז: "זָנַח ה' מִזְבְּחוֹ נִאֵר מִקְדָּשׁוֹ")
הלא דבר הוא!!!
מי יודע לתת בזה טעם!

בטעמא דקרא ממרינו הגרח"ק זצ"ל ריש איכה
העתק בקובץ מצורף

בברכה המשולשת כתב:חז"ל ביארו שחלק מאיכה נכתב לפני החורבן.

גם אם איכה נכתבה לפני החורבן הרי היא על צרות החורבן, ויהויקים כעס על שכתב צרות שעדיין לא היו, וא"כ אף חורבן בית המקדש היה צריך להיזכר בה

בברכה המשולשת כתב:חז"ל ביארו שחלק מאיכה נכתב לפני החורבן.

רק פרק א.
ולדעת רבי נחמיה נכתבה כולה אחרי החורבן.

צופה_ומביט כתב:

בברכה המשולשת כתב:חז"ל ביארו שחלק מאיכה נכתב לפני החורבן.

רק פרק א.
ולדעת רבי נחמיה נכתבה כולה אחרי החורבן.

למיטב זכרוני - ארבעת הפרקים הראשונים נכתבו לפני החורבן.
ודילמא מדרשות חלוקות הן.

איכ"ר פתיחתא כח:

רבי חמא בר חנינא פתח:
(ירמיהו לו לב): ""וירמיהו לקח מגלה אחרת" וגו'"—
רבי חמא בר חנינא ורבנן. ר' חמא אמר: ועוד נוסף עליהם (שם), זה "איכה יעיב" (איכה ב); דברים, זה "איכה יועם" (איכה ד); רבים, זה "אני הגבר" (איכה ג); כהמה, "זכור ה'" (איכה ה).
ורבנן אמרי: ועוד נוסף עליהם, זה "איכה יעיב"; דברים, זה "איכה יועם"; רבים, זה "זכור ה'"; כהמה, זה "אני הגבר", שהוא מן תלתא תלתא פסוקי באלפא ביתא:

הרי שלכו"ע רק פרק א נאמר לפני החורבן.

ורש"י ומצודות כתבו שמתחילה היו שלש אלפא ביתין איכה ישבה איכה יעיב איכה יועם והוסיף עליה אני הגבר שכל אות משולשת בה, וצ"ת מקורו וצ"ע מדוע לא פירש כדאיתא באיכה רבה.

שם א, א:

ואימתי נאמרה מגילת קינות? רבי יהודה אומר בימי יהויקים נאמרה. אמר לו רבי נחמיה וכי בוכים על המת עד שלא ימות? אלא אימתי נאמרה אחר חורבן הבית הרי פתרונו "אֵיכָה יָשְׁבָה בָּדָד".

בלשון רבי יהודה משמע שלדבריו כל המגילה נאמרה כבר קודם החורבן, וצ"ע.

עריכה:
כעת אני חושב, שהפסוק הנ"ל "וירמיהו לקח מגילה אחרת" וגו' משמע שמדבר כולו עוד בימי יהויקים [עיי"ש בהמשך הפסוקים: וַיְהִי דְבַר ה' אֶל יִרְמְיָהוּ אַחֲרֵי שְׂרֹף הַמֶּלֶךְ אֶת הַמְּגִלָּה וְאֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר כָּתַב בָּרוּךְ מִפִּי יִרְמְיָהוּ לֵאמֹר. שׁוּב קַח לְךָ מְגִלָּה אַחֶרֶת וּכְתֹב עָלֶיהָ אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַמְּגִלָּה הָרִאשֹׁנָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה. וְעַל יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה תֹּאמַר כֹּה אָמַר ה' אַתָּה שָׂרַפְתָּ אֶת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת" וגו'], והיינו שמתחילה [לפני ששרף יהויקים את המגילה] אמנם נכתב [לפי המדרש] רק פרק א, ולאחר מכן נכתבו שאר הפרקים, אבל כל זה עוד לפני החורבן. ואתי כו"ע [כאן בפתיחתא] כרבי יהודה [בפסוק א] שהמגילה נכתבה [כולה] לפני החורבן. ורבי נחמיה חולק וכנ"ל, וסובר שנכתבה כולה לאחר החורבן. [ולרבי נחמיה צ"ב מהי המגילה שנכתבה - ונכתבה שוב בהוספת דברים רבים - בימי יהויקים. ואולי לשיטתו היתה זו מגילת תוכחה ונבואת חורבן, ולא מגילת קינות שהיא כולה בלשון עבר ומקוננת על מה שהיה, כמו שטוען רבי נחמיה "הרי פתרונו" וכו'].

באגב, אין במדרש מ"ד שמחלק בין הפרק האחרון לשאר הפרקים, וזהו דלא כאותם מפרשים הסוברים שהפרק האחרון נאמר לאחר החורבן ושאר הפרקים לפניו.

כל הפסוקים דלהלן נתפרשו ברש"י או בחז"ל על בית המקדש

יָדוֹ פָּרַשׂ צָר עַל כָּל מַחֲמַדֶּיהָ כִּי רָאֲתָה גוֹיִם בָּאוּ מִקְדָּשָׁהּ אֲשֶׁר צִוִּיתָה לֹא יָבֹאוּ בַקָּהָל לָךְ

אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ אֲדֹנָי אֶת בַּת צִיּוֹן הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא זָכַר הֲדֹם רַגְלָיו בְּיוֹם אַפּוֹ

דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ כְּאוֹיֵב נִצָּב יְמִינוֹ כְּצָר וַיַּהֲרֹג כֹּל מַחֲמַדֵּי עָיִן בְּאֹהֶל בַּת צִיּוֹן שָׁפַךְ כָּאֵשׁ חֲמָתוֹ

וַיַּחְמֹס כַּגַּן שֻׂכּוֹ שִׁחֵת מוֹעֲדוֹ

נִאֵר מִקְדָּשׁוֹ הִסְגִּיר בְּיַד אוֹיֵב חוֹמֹת אַרְמְנוֹתֶיהָ

לְהַשְׁחִית חוֹמַת בַּת צִיּוֹן נָטָה קָו לֹא הֵשִׁיב יָדוֹ מִבַּלֵּעַ וַיַּאֲבֶל חֵל וְחוֹמָה יַחְדָּו אֻמְלָלוּ

טָבְעוּ בָאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ אִבַּד וְשִׁבַּר בְּרִיחֶיהָ

אֲשֶׁר זָמָם בִּצַּע אֶמְרָתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה מִימֵי קֶדֶם הָרַס וְלֹא חָמָל

אֵיכָה יוּעַם זָהָב יִשְׁנֶא הַכֶּתֶם הַטּוֹב תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת

וַיַּצֶּת אֵשׁ בְּצִיּוֹן וַתֹּאכַל יְסוֹדֹתֶיהָ

עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בוֹ

היכלי שן כתב:

עזריאל ברגר כתב:ויאבל חל וחומה יחדיו אומללו.
טבעו בארץ שעריה.

עַל־זֶ֗ה הָיָ֤ה דָוֶה֙ לִבֵּ֔נוּ עַל־אֵ֖לֶּה חָשְׁכ֥וּ עֵינֵֽינוּ׃
עַ֤ל הַר־צִיּוֹן֙ שֶׁשָּׁמֵ֔ם שׁוּעָלִ֖ים הִלְּכוּ־בֽוֹ׃

כל זה לא מפורש על בית המקדש. זה יכול להתפרש על ירושלים.

ההמשך אתה ה' לעולם תשב כסאך לדור ודור, מייחס לכאו' הכוונה להדום רגלי אלוקינו.

היכלי שן כתב:בכל מגילת איכה לא מוזכר חורבן בית המקדש... (מלבד חצי פסוק: איכה ב, ז: "זָנַח ה' מִזְבְּחוֹ נִאֵר מִקְדָּשׁוֹ")
הלא דבר הוא!!!
מי יודע לתת בזה טעם!

גם בבל וגם נבוכדנצר אינם נזכרים בו [אלא בכינוי ורמז].
וגם צדקיהו שהוקדש לו פרק מיוחד - כך.

ואולי היעדר כל אלה מוביל לכך שהקינה היא כללית ורחבה מאוד מעל לפרטים - אבל כמובן שהם מכוונים גם אליהם.
ועדיין נדרש הסבר פשוט יותר.

כעי"ז יש לעיין גם בספר ירמיה, שעוסק במצור שהתחיל בחודש טבת, ממשיך לחודש תמוז שהובקעה העיר, ומשם עובר למעשה גדליה בן אחיקם, ולא תיאר את חורבן הבית.

אבל בפרק נ"ב מוזכר גם שריפת ביהמ"ק.