כֵּהֶה או כֵּהָה

[מענה איש]

בפרשת תזריע אנו מוצאית את המילה והנה כהה הנגע בעור שמשמעותו שהוחלשה מראיתו של הנגע ואילו בעברית שלנו אנו משתמשים במילה כהה ככינוי לצבע חזק כמו כחול כהה כלומר אותם אותיות ומשמעות הפוכה
השאלה היא האם יש מקור תנכ''י למשמעות של כֵּהֶה ככינו לצבע חזק או שזה מעברית מודרנית

[ארזי ביתר]

מקווה שאני לא טועה, אבל לענ"ד כהה בלשון הקודש הוא חלש יותר.

[יבנה]

ואיך תפרש אלו
ישעיהו פרק מב, ג-ד
(ג) קָנֶ֤ה רָצוּץ֙ לֹ֣א יִשְׁבּ֔וֹר וּפִשְׁתָּ֥ה כֵהָ֖ה לֹ֣א יְכַבֶּ֑נָּה לֶאֱמֶ֖ת יוֹצִ֥יא מִשְׁפָּֽט: (ד) לֹ֤א יִכְהֶה֙ וְלֹ֣א יָר֔וּץ עַד־יָשִׂ֥ים בָּאָ֖רֶץ מִשְׁפָּ֑ט וּלְתוֹרָת֖וֹ אִיִּ֥ים יְיַחֵֽילוּ:
זכריה פרק יא, יז
ה֣וֹי רֹעִ֤י הָֽאֱלִיל֙ עֹזְבִ֣י הַצֹּ֔אן חֶ֥רֶב עַל־זְרוֹע֖וֹ וְעַל־עֵ֣ין יְמִינ֑וֹ זְרֹעוֹ֙ יָב֣וֹשׁ תִּיבָ֔שׁ וְעֵ֥ין יְמִינ֖וֹ כָּהֹ֥ה תִכְהֶֽה:

יש ספר בשם בנין שלם שרשם מעל אלף מילים בעברית שמשמעותם השתבשה.

[איש גלילי]

למיטב זכרוני, יש פלוגתא בין הראשונים על 'כהה' שבמראות נגעים, אם זה מלשון חולשה, או מלשון חשכה. ומן הפירוש השני נגזר בשפה המדוברת כיום שם כהה לצבע חשוך יותר. גם באידיש הביטוי הוא באופן זה: כחול כהה - טונקל בלויא(כחול חשוך).

[כדכד]

התשובה לשאלה מה זה כהה איני יודע אולם במראות נגעים כידוע הצבע הטמא הוא לבן ולכן אם מראית הנגע היא כבר אינה לבנה היא כהה יותר גם במשמעות של ימינו

[מענה איש]

למיטב זכרוני, יש פלוגתא בין הראשונים על 'כהה' שבמראות נגעים, אם זה מלשון חולשה, או מלשון חשכה. ומן הפירוש השני נגזר בשפה המדוברת כיום שם כהה לצבע חשוך יותר. גם באידיש הביטוי הוא באופן זה: כחול כהה - טונקל בלויא(כחול חשוך).

אכן זכרונך לא בגד בך
בראשונים מובאים שני פירושים למילה כהה עיין אבן עזרא בתזריע וכן באיכה עה"פ איכה יועם זהב (באונקלוס מתרגם כהה עמיא) זהב שמביא את הפירוש מלשון חושך

וראה ברש"י מנחות לז. בפירוש המילה יד כהה שביאר מלשון חולשה וכן ברבנו מנוח הלכות תפילין פירש כך
וברש''י על התורה בתזריע לא ביאר מפורש אך נראה שנוטה יותר מלשון חולשה

[הפשטן]

לסיכום, אין הבדל בין המשמעות שבתנ"ך לבין המשמעות שבלשון ימינו.
ככל שהצבע מאיר יותר (כגון לבן או צהוב, והצבעים הקרובים לו: ירוק כתום וכדומה), ככה הוא נחשב חזק יותר, כלומר בהיר.
וככל שהצבע חשוך יותר (כגון שחור או סגול, והצבעים הקרובים לו: כחול אדום וכדומה), ככה הוא נחשב חלש יותר, כלומר כהה.

סיכום של הסיכום: אור זה חוזק. חושך זה חולשה.

[מענה איש]

להפשטן

נפרט מעט
א. מראה לבן הוא מראה טמא בנגעים
ב. ויש ארבעה גוונים עזים בלבן שהם טמאים
ג. אם נשתנה מראיתו של הלבן ואיננו לבן עז כד' גוונים אז המראה טהור
ד. וזה מה שכתוב והנה כהה הנגע
ה. האבן עזרא הביא פירוש והנה כהה מלשון החשיך
ו. ולדבריו המילה כהה מתייחסת לתוצאה כלומר אתמול היה לבן עז והיום לבן כהה וזה המשמעות של ימינו כגון כחול כהה
ז. לפי רש''י וכן במלבים המילה כהה מלשון הוחלש
ח. ולדבריהם המילה מתייחסת לתהליך שעבר הצבע והיינו שהוא הוחלש כלומר שהלובן הוחלש, ובזמננו נהוג להשתמש במילה דהה כלומר הצבע אינו חזק כבתחילה

[סגי נהור]

ה. האבן עזרא הביא פירוש והנה כהה מלשון החשיך
ו. ולדבריו המילה כהה מתייחסת לתוצאה כלומר אתמול היה לבן עז והיום לבן כהה וזה המשמעות של ימינו כגון כחול כהה
ז. לפי רש''י וכן במלבים המילה כהה מלשון הוחלש
ח. ולדבריהם המילה מתייחסת לתהליך שעבר הצבע והיינו שהוא הוחלש כלומר שהלובן הוחלש, ובזמננו נהוג להשתמש במילה דהה כלומר הצבע אינו חזק כבתחילה

אינני רואה כאן שום מחלוקת. רש"י והפירוש המובא בראב"ע אומרים בדיוק את אותו הדבר. ראה גם רש"י באיכה על הפסוק שציינת.

לגבי תוצאה ותהליך, נראה שכוונתך לומר שלרש"י מדובר בפועל (הנגע נעשה כהה, נתכהה) ולראב"ע מדובר בתואר (הנגע הנו כהה). אבל זה בלאו הכי לא נכון. לכל הדעות מדובר כאן בפועל (בלשונך תהליך) - הנגע כֵהָה, נעשה כהה.

[מענה איש]

לסגי נהור

א. בין לרש''י בין לאבן עזרא המראה הוא אותו דבר
ב. כל המחלוקת היא בפירוש המילה כהה האם מלשון הוחשך כמובא באבן עזרא או מלשון הוחלש כמובא במלבים וברש''י מנחות (אכן ברש''י אין משמעות כ''כ לאחד מן הפירושים )
ג. לגבי המשמעות הדקדוקית של המילה כהה (פעל או תאר) אכן לרש''י הוא פועל (וראה ברשי כפשוטו כאן) אך עיין באבן עזרא ורד''ק בישיעיה סא ג על הפסוק תהילה לרוח כהה שפירשו שהמילה כהה היא תאר והאבן עזרא אף ציין לפסוק בתזריע

ולסיכום ב' מחלוקות בדבר

כהה - לרש''י - פעל לאבן עזרא - תאר
כהה - לרש''י ומלבים - הוחלש לפירוש באבן עזרא - הוחשך

ומהפירוש שהביא האבן עזרא הוא כנראה המקור למה שבימינו משתמשים במילה כהה להורות על צבע חזק כמו "כחול כהה"