''דיצה'' מהי?

חקר מסורה, ענייני דקדוק, טעמי המקרא, חיפוש מקורות, בירור ועיון בלשון הקודש והתרגומים, מפורש ושום שכל.
שייף נפיק
הודעות: 1413
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

''דיצה'' מהי?

הודעהעל ידי שייף נפיק » ב' מרץ 12, 2018 10:36 pm

הנה דיצה היא אחת מעשר לשונות של שמחה.
ונשאלתי מה מסמלת המילה דיצה, וחיפשתי ולע"ע לא עלתה בידי.
כידוע בתנ"ך מופיע רק פעם אחת השורש דץ באיוב ''לפניו תדוץ דאבה'' ו המפרשים פירשו לשון שמחה ואין לו אח במקרא.
אני הקטן רציתי להציע, שדיצה אינה לשון שמחה שונה עם משמעות מיוחדת כמו שיש לכל תשע הלשונות האחרות, אלא היא שמחה ברמה גבוהה יותר, שדיצה פירושו בל' חז"ל תקיעה ונעיצה, כמו 'שלוף דוץ' 'דעץ ביה' ועוד, וא"כ גם כאן היא שמחה חזקה וקבועה, כאילו היא נעוצה וקבועה.
מה דעתכם?
ואולי תדעו פירוש אחר. כי הרב השואל צריך להכניס את זה לספרו שי"ל בקרוב אי"ה.

יאיר
הודעות: 9761
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: ''דיצה'' מהי?

הודעהעל ידי יאיר » ב' מרץ 12, 2018 10:47 pm

בימיו של הגר”א היתה ראשית פעולתם של המשכילים הראשונים בליטא, שהחלו לפרוץ פרץ בבית ישראל, הגר”א תבע פעולה נמרצת נגד אלה המעיזים פניהם נגד גדולי ישראל ומגלים פנים בתורה שלא כהלכה, פרשה אחת שבה הולקה אחד המשכילים הראשונים שהטיח דברים בניגוד לדברי חז”ל, הונצחה לדורות על ידי רבי יעקב צבי מקלנבורג, בעל הכתב והקבלה, ששקד לזכות את הרבים באור תורתו של הגר”א, והרי פרטי הפרשה, כפי שהועלו על הכתב בידי אותו משכיל: בעקבות דברי הלעז ששמע מפי מוריו על הרבנים מורי התורה, שאינם מבינים בהויות העולם, הופתע לשמוע על הגר”א מוילנא, אשר לבד עוצם גדלו עד אין קץ בתורה – בנגלה ובנסתר הוא גם חכם נפלא בכל החכמות והמדעים, אחד לא נעדר, כמו מטאפיזיק, פיזיק, גם חכמת מוזיק, אין כל דבר נעלם ממנו.

לראשונה פקפק בשמועות אלו, דרך אנשי המדינה טען שהם מגזימים ומפליגים בכל הדברים הללו, משנוכח לדעת כי כל הארץ מלאה תהילת הגר”א, יצא מביתו בדרכו לוילנא, לשמוע חכמתו ולהגיד לו ספקותיו, בדרכו סיפר לשומעיו על כוונתו להיכנס אל הגר”א ולשוחח עמו, אך שומעיו שחקו לו במלוא פיהם, שכן הגר”א סגור היה באהלה של תורה ולא ניתן לאיש להיכנס אליו, כי אם במקרים דחופים ביותר, לשמע דבריהם החליט לנקוט בתחבולת רמיה כדי לחדור לחדרו של הגר”א, הוא בדה מלבו סיפור על ויכוח בעניני דת ואמונה, שאורגן על ידי ממשלת איטליה, ונציגי היהודים בתחום שלטונה נדרשו להשתתף בו ולהשיב על עשרות שאלות בענינים אלה, זמן מסוים הוקצב לענות על השאלות שהוצגו בפניהם, ואם לא יענו עד הזמן המוגבל יגורשו מן המדינה, את עצמו החליט להציג כרב מפדואה, מחבר ספר על השמות הנרדפים, שנשלח על ידי רבני איטליה לבקש עזרת הגר”א ששמו נודע למרחקים, עשרות שאלות מסובכות בכבשונו של עולם הוכנו על ידו, וכדי להגדיל את הרושם, הכין חמש עשרה אגרות שונות, חתומות כביכול על ידי רבני איטליה, כל אגרת שונה מחברתה בכתבה ובסגנון לשונה, אבל כולן ערוכות אליו, והן חוזרות על השאלות שהוצגו כביכול לרבני איטליה, לאחר שאותו משכיל השלים את סידור המכתבים המזויפים, המשיך בדרכו לוילנא, וכך הגיע לבית הגר”א.

הגר”א המתואר על ידו מראהו נורא, מוכתר בטלית ובתפילין, יצא לקראתו, ומיד הכיר ברוח קדשו טיבו של האיש, לא הגיש לו את ידו, אף לא הסתכל בפניו, שלום לא נתן לי ועיניו לא נשא אלי להביט בפני, הוא מספר בעצמו, בהציגו את עצמו בתוארו הבדוי הוסיף לספר על הויכוח שנכפה על רבני איטליה ועל עשרות השאלות שהוצגו לפניהם בעניני דת ואמונה, מכיון שרבני איטליה לא ידעו להשיב על השאלות החמורות, החליטו לשגר אותו ולמסור בידו את השאלות, כדי להשמיע אותן באזני הגר”א ולבקש עזרתו בניסוח התשובות.

לאחר שמיעת הדברים לא ראה עצמו הגר”א פטור מלהענות לבקשה שיש בה חשש של פיקוח נפשות, וביקש הימנו לפרט את השאלות, בתום השאלה הראשונה לא ענה לו הגר”א על אתר, אלא בקש לשמוע את יתר השאלות, שבעים ושלש במספר, ורק כאשר סיים לפרט את כל שאלותיו, פתח הגר”א בתשובתו: שבעים ושלש השאלות אינן כי אם חמש עשרה שאלות, שכן השאלה הראשונה זהה כמעט עם השביעית, השאלה העשרים וחמש עם השאלה הארבעים ושבע אינן אלא שאלה אחת בנוסח שונה, וכך מיזג את כל השאלות, סידר אותן לסוגיהן והשיב תשובה מקיפה אחת לכולן, אותו משכיל התפעל ביותר מחכמתו של הגר”א, כמעט נעלה מכח אנושי לסקור בסקירה אחת ענינים עמוקים כאלה, ולחלקם לפי הגיון, טען, ולמרות זאת ניסה להשיב על דבריו.

לא הבינות דברי, השיב לו הגר”א, הט אזנך ושמע היטב, וחזר פעם נוספת על דבריו, והפעם הבין כבר אותו משכיל, כי בתשובותיו הראשונות של הגר”א הוסברו כל השאלות הנוספות, העלולות להשמע בענינים אלה, עם סיום תשובותיו, החליט הגר”א להפסיק את שיחתו עם אותו משכיל, ואף הלה הכיר בכך, כדבריו: וראיתי כי איננו אתי בסבר פנים יפות, נסוגותי אחור ממנו לפנות לדרכי, לפני צאתו הוא מוסיף לספר, נשאל האם אמנם הוא מחבר הספר על שמות נרדפים, כמתואר במכתבים המבוימים, משענה בחיוב, נשאל על ידי הגר”א: באר ההבדל שבין לשונות שמחה שבמקרא: ששון, שמחה, גילה, רינה, דיצה, חדוה, והמשכיל שמח ביותר להסביר את דעתו על ההבדל שביניהם, משהעיר לו הגר”א: הלא שכחת לבאר דיצה, טען הלה: דיצה אינה שמחה בלשון הקודש, הגר”א טען כנגדו: הלא מקרא מפורש בתנ”ך: לפניו תדוץ דאבה (איוב מ”א י”ד), ודיצה לשון שמחה, אך אותו משכיל השיב: כי בעלי הפשט בארוהו על דרך לשון חכמים: דץ ביה מידי, הגר”א לא הרפה הימנו, הלא רש”י פירש דיצה לשון שמחה, עד שהמשכיל גילה דעותיו הכוזבות, והוציא מפיו כי רש”י לא השכיל לפרש על דבר פשוטו של מקרא, במכתבו של אותו משכיל נשתמר התיאור כיצד הזדעזע הגר”א לשמע דבריו, הרגשתי כי אחזו רעדה לקול דברי והשיב בקול עוז, הלא רבותינו הקדושים, בעלי המדרש, פירטו עשר לשונות של שמחה ובכללם דיצה, ובו ברגע הסב הגר”א פניו ממנו, משנוכח לדעת שהגר”א אינו מוכן להוסיף ולדבר אתו, שהה דקות אחדות ואחר חזר לבית מלונו.

לא עברה שעה קלה, הוא מוסיף לספר, הגיעו אליו שני שמשי הקהל והבהילו אותו אל פרנסי העיר, והללו הזמינוהו לדין בפני הדיינים דמתא, כאשר התיצב בפני בית דין, הזדקף אחד מהם מכסאו, ופנה אליו בשאלה: האתה זה אשר חרפת וגדפת על חכמי המדרש ועל דבר רבינו.

לא חרפתי ולא גדפתי, ניסה הלה להתמם, אולם תוך הדברים חזר על דברי כפירתו.

זקן הדיינים רמז בידו ושני שלוחי בית דין נכנסו והוציאוהו מן החדר, ולאחר כחצי שעה נקרא לפניו פסק הדין, בו חויב ללקות ארבעים, כדין המבזה תלמיד חכם.

שומרי החומות בוילנא לא הסתפקו בכך אלא הוקיעו אותו לעמוד הקלון, עוד לא שקטה רוחם בזה, הוא מוסיף כי אם הביאוני לפני פתח בית הכנסת ויביאו צוארי בסוגר, בכבלי ברזל האחוזים בקירות בית הכנסת לעמוד כבל עם, וממעל לראשו הדביקו מודעה, שהלה מוקע לקלון, מפני שהלעיג על דברי רבותינו הקדושים, ורק לאחר תפילת מנחה הוצא אל מחוץ לעיר ונשלח לדרכו.

ואותו משכיל, שבא על ענשו בפומבי, מסיים את מכתבו בשבחו של הגר”א: וכל הרעות אשר מצאוני, עם כל זאת מצאתי לבבי נאמן להודיעך, קושט דברי אמת כאשר עם לבבי, כי בכל חכמי הגויים ובכל מלכותם שאין כמוהו.

שייף נפיק
הודעות: 1413
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: ''דיצה'' מהי?

הודעהעל ידי שייף נפיק » ב' מרץ 12, 2018 10:49 pm

יישר כח!
אבל לא ענית כלום על השאלה.

מענה איש
הודעות: 510
הצטרף: ה' יולי 06, 2017 12:14 pm

Re: ''דיצה'' מהי?

הודעהעל ידי מענה איש » ב' מרץ 12, 2018 10:51 pm

בשם הרוקח הובא שזה שמחה מרובה

אישצפת
הודעות: 523
הצטרף: א' יולי 16, 2017 2:43 pm
שם מלא: אברהם ישעיהו דיין

Re: ''דיצה'' מהי?

הודעהעל ידי אישצפת » ג' מרץ 13, 2018 6:56 am

מענה איש כתב:בשם הרוקח הובא שזה שמחה מרובה
קבצים מצורפים
פירושי סדור התפלה לרוקח_1.pdf
(274.52 KiB) הורד 80 פעמים

מענה איש
הודעות: 510
הצטרף: ה' יולי 06, 2017 12:14 pm

Re: ''דיצה'' מהי?

הודעהעל ידי מענה איש » ג' מרץ 13, 2018 9:05 am

שייף נפיק כתב:הנה דיצה היא אחת מעשר לשונות של שמחה.
ונשאלתי מה מסמלת המילה דיצה, וחיפשתי ולע"ע לא עלתה בידי.
כידוע בתנ"ך מופיע רק פעם אחת השורש דץ באיוב ''לפניו תדוץ דאבה'' ו המפרשים פירשו לשון שמחה ואין לו אח במקרא.
אני הקטן רציתי להציע, שדיצה אינה לשון שמחה שונה עם משמעות מיוחדת כמו שיש לכל תשע הלשונות האחרות, אלא היא שמחה ברמה גבוהה יותר, שדיצה פירושו בל' חז"ל תקיעה ונעיצה, כמו 'שלוף דוץ' 'דעץ ביה' ועוד, וא"כ גם כאן היא שמחה חזקה וקבועה, כאילו היא נעוצה וקבועה.
מה דעתכם?
ואולי תדעו פירוש אחר. כי הרב השואל צריך להכניס את זה לספרו שי"ל בקרוב אי"ה.

בספר אוצרות המוסר ח''ב עמוד 1001 הביא בשם 'ערוך השלם' שהוא הדילוג והקפיצה מתוך געש השמחה

שייף נפיק
הודעות: 1413
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: ''דיצה'' מהי?

הודעהעל ידי שייף נפיק » ד' מרץ 14, 2018 11:18 am

עכ"פ נראה שהיא שונה מכולם, ואינה אופן שונה, אלא שמחה בתוספת ובחיזוק.

חלמישצור
הודעות: 1195
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: ''דיצה'' מהי?

הודעהעל ידי חלמישצור » ד' מרץ 14, 2018 8:14 pm

קלרמן, פרקי תפילה וברכה במבט היסטורי, תשע"ז, עמ' 153
דיצה.png
דיצה.png (92.09 KiB) נצפה 907 פעמים

א איד
הודעות: 34
הצטרף: ו' ספטמבר 15, 2017 7:07 am

Re: ''דיצה'' מהי?

הודעהעל ידי א איד » ה' מרץ 15, 2018 8:13 pm

יאיר כתב:בימיו של הגר”א היתה ראשית פעולתם של המשכילים הראשונים בליטא כו'


מה המקור?
(דרך אגב, מזכיר את הסיפור המופיע ברשימת 'דברי ימי חיי אדמו"ר הזקן' של אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש נ"ע אודות המשכיל שמעון ליליענטהאל, אך לא נראה שמקורם אחד)

אחד מעיר
הודעות: 593
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: ''דיצה'' מהי?

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' מרץ 15, 2018 8:45 pm

כנראה שלא קשור לשלוף דוץ כמו שאמרת ששם הוא קיצור של דעץ
וכאן אין ע'
בעניין ליליינטאל יש אריכות במקור ברוך
אע"פ שאינו מקור נאמן במאה אחוזים אבל אפשר ללמוד ממנו כללית.

כח עליון
הודעות: 255
הצטרף: ה' דצמבר 08, 2016 8:08 pm

Re: ''דיצה'' מהי?

הודעהעל ידי כח עליון » ה' מרץ 15, 2018 11:37 pm

א איד כתב:
יאיר כתב:בימיו של הגר”א היתה ראשית פעולתם של המשכילים הראשונים בליטא כו'


מה המקור?
(דרך אגב, מזכיר את הסיפור המופיע ברשימת 'דברי ימי חיי אדמו"ר הזקן' של אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש נ"ע אודות המשכיל שמעון ליליענטהאל, אך לא נראה שמקורם אחד)


המקור הוא מיימון (בסופו) העתק מתוך עיתון כמדומני

אחד מעיר
הודעות: 593
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: ''דיצה'' מהי?

הודעהעל ידי אחד מעיר » ו' מרץ 16, 2018 12:15 pm

אהא - אהה!
אם כן המקור הוא מקור ברוך, והוא מקור (נאמן או אכזב) להרבה סיפורים שמופיעים בעיבודים שונים
אצל ר' שלום ז"ל או שרי המאה וכד'
ובעיקר שכותבים או מספרים בע"פ מהזכרון
והעיקר הנקודה
הפרטים לא משנים
שמעתי ת"ח שסיפר שסלוביטה באו להשיג גבולם של וילנא
ועל זה יצא קצפו של רע"א


חזור אל “דקדוק ומסורה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 3 אורחים