נעימת טעמי אמ"ת (אשכנז)

חקר מסורה, ענייני דקדוק, טעמי המקרא, חיפוש מקורות, בירור ועיון בלשון הקודש והתרגומים, מפורש ושום שכל.
יוצא פוניבז'
הודעות: 299
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: נעימת טעמי אמ"ת (אשכנז)

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ג' ינואר 17, 2017 3:12 am

הוזכר שלתימנים יש מנגינה לטעמי אמת.
אאל"ט אף בטעמי התורה אינם מבחינים כ"כ בין הטעמים אלא ברמת ההפסקה שלהם.

ראובןן
הודעות: 1
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 8:17 am

Re: נעימת טעמי אמ"ת (אשכנז)

הודעהעל ידי ראובןן » ד' ינואר 18, 2017 8:20 am

ראו כאן הסבר וניגון טעמי אמ"ת בנוסח ספרדי מפי החזן ר' משה חבושה
https://youtu.be/YYXGt--kpzY

שכניה בן יחיאל
הודעות: 108
הצטרף: ה' דצמבר 24, 2015 2:59 pm

Re: נעימת טעמי אמ"ת (אשכנז)

הודעהעל ידי שכניה בן יחיאל » א' פברואר 12, 2017 9:40 pm

איש.dot כתב:אם כוונתך שהפיסוק הנובע מפשט הפסוק הוא פשוט וברור - דפח"ח; אך אם התכוונת לפיסוק שבטעמי אמ"ת - תמהני! קראתי את ספר התהלים, מן הסתם, כמה מאות פעמים, וטרם הצלחתי להבחין בשיטה או בעקביות היכולים ללמד על תפקידם הפיסוקי של הטעמים (חוץ מאתנחתא שבאמצע פסוק, וכמדומני שגם הוא מופיע באיזו מקומן שלא במקומו) - להבדיל מטעמי המקרא, שם ניתן להבחין בתפקידו הפיסוקי של כל טעם די בקלות (כותב השורות הוא בעל-קורא).


על כללי פיסוק טעמי אמ"ת נכתב ע"י בעל ה'מרכבת המשנה' ספר 'שערי נעימה'.

http://www.hebrewbooks.org/30700

טעות סופר
הודעות: 19
הצטרף: ג' נובמבר 08, 2016 8:12 am

Re: נעימת טעמי אמ"ת (אשכנז)

הודעהעל ידי טעות סופר » ב' פברואר 13, 2017 4:51 pm

הקבצים נמחקו מהג'מבו מייל.
אם משהו יכול להעלות שוב את הקבצים של תהילים - זילברמן אודה לו מאוד.

האמת והשלום
הודעות: 108
הצטרף: א' דצמבר 18, 2016 9:57 pm

Re: נעימת טעמי אמ"ת (אשכנז)

הודעהעל ידי האמת והשלום » א' מאי 14, 2017 8:14 am

אברהם כתב:
משולש כתב:לטעמים יש שתי מטרות: הניגון והפיסוק.
הניגון אינו ידוע כבר מזמן התוס'.


יש מקורות לכך שבזמן התוס' לא היה ידוע הניגון?


ושוב: האם לספרדים או לתימנים יש נעימה מיוחדת לאמ"ת הידועה כיום??

ר' יאיר, ניסיתי לקרוא במהירות את כל האריכות, ונראה שלא הזכיר שם כלל על הנעימה אלא על כללי הפיסוק. אני מתעניין בנעימה של טעמי אמ"ת.

מעיד אני שמים וארץ שבבתי הכנסיות של עדת תימנים ראיתי לא מנגינה ולא שתים בקריאת התהילים וגם זה תלוי במנהגי מקומות ולא נוסחאות ויש מקומות שברשותם כמה ניגונים דהינו ליום חול וחלק מתפילות שבת,לפסוקי דזמרה,לימים נוראים,אם כי אין לי מושג מתי בבתי הכנסיות עוד קוראים אויב ומשלי בציבור,ובכל אופן השאמי לא ראיתי מימי קוראים משלי בתקופה זו ורק פעם א' שהתפללתי אצל בלאדים ראיתי אך זה היה מרגיש לי מטויח אני לא זוכר שהיה משהו מענין אפי' קראו רגיל.

חיים פ.
הודעות: 6
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 12:26 am

Re: נעימת טעמי אמ"ת (אשכנז)

הודעהעל ידי חיים פ. » ו' יוני 23, 2017 11:59 am

טעות סופר כתב:הקבצים נמחקו מהג'מבו מייל.
אם משהו יכול להעלות שוב את הקבצים של תהילים - זילברמן אודה לו מאוד.


גם אני מצטרף לתחינה זו

אברהם
הודעות: 1167
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: נעימת טעמי אמ"ת (אשכנז)

הודעהעל ידי אברהם » א' יוני 25, 2017 12:19 pm

ואני מבקש מאד את הניגון של זילברמן (חאלב) לספר איוב, שהועלה בתחילת האשכול, וכעת כבר איננו בקישור...

תודה מראש!

חיימקה
הודעות: 808
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

Re: נעימת טעמי אמ"ת (אשכנז)

הודעהעל ידי חיימקה » ד' יוני 28, 2017 1:23 am

חיים פ. כתב:
טעות סופר כתב:הקבצים נמחקו מהג'מבו מייל.
אם משהו יכול להעלות שוב את הקבצים של תהילים - זילברמן אודה לו מאוד.


גם אני מצטרף לתחינה זו

בבקשה

https://jumbomail.me/j/ygJ5jN_-ek2vdpg

בן אליהו
הודעות: 531
הצטרף: ב' מאי 31, 2010 10:05 pm

Re: נעימת טעמי אמ"ת (אשכנז)

הודעהעל ידי בן אליהו » ד' יוני 28, 2017 6:28 pm

ליוצאי מרוקו יש שלושה! נוסחאות לניגון טעמי תהילים, ניגון מיוחד לספר משלי אותו הם קוראים בשבתות שבין פסח לעצרת, וניגון מיוחד לספר איוב אותו הם קוראים בתשעה באב.

~מאיר~
הודעות: 1
הצטרף: ו' יולי 14, 2017 1:16 am

Re: נעימת טעמי אמ"ת (אשכנז)

הודעהעל ידי ~מאיר~ » ו' יולי 14, 2017 1:49 am

ליתר דיוק - אצל יוצאי מרוקו ישנן כמה וכמה נגינות שונות (כולן על פי הטעמים, ומובחנות זו מזו) לספרי אמ"ת -
א. לתהלים ה'רגיל', הדוגמא המוכרת ביותר היא 'לכו נרננה' של ליל שבת.
ב. למזמורים שלפני ברוך שאמר בשבת ויום טוב (למנצח מזמור לדוד...כי לעולם חסדו'). שונה קלות מ-א.
ג. למזמורים שאחרי ברוך שאמר בשבת ויום טוב ('מזמור שיר ליום השבת...הללו אל בקדשו').
ד. ליום טוב - בלחן זה נאמרים מזמורים של ליל יום טוב לפני התפילה. דומה לא' אך איטי יותר.
ה. למזמורים שבתפילה בימים נוראים
ו. אצל חלק מהקהילות, יש לחן נוסף בימים נוראים, למזמורים שלפני ברוך שאמר. שאר הקהילות משתמשות בו רק בתשעה באב(!) באמירת 'על נהרות בבל'.
י. אצל יוצאי האיזור הספרדי, ישנו לחן שונה לחלוטין לתהלים, ואיטי יותר.
ז. לספר משלי - כל ליל שבת באמירת 'אשת חיל', ובשבתות של ספירת העומר.
ח. לספר איוב - קיימים שני לחנים שונים במרוקו. הספר נקרא בשבתות בין שבועות לתשעה באב, ובתשעה באב עצמו.

בכל הנגינות האלו, אין הגדרה של ממש לכל הטעמים המשרתים, אלא רק למפסיקים.

נגינות א, ד, ז ו-י הן המדוייקות ביותר מבחינת טעמים - יש בהן נגינה מובחנת ושונה כמעט לכל אחד מהטעמים המפסיקים. אמנם יש מקומות שהקריאה המורגלת בציבור אינה תואמת את הטעמים, והדבר צריך מחקר מעמיק לדעת האם שיבושים יש כאן, או דפוסים קבועים שניתן להתחקות אחריהם (יתכן -ובמקומות מסויימים מחוייב - שנגינת חלק מהטעמים נקבעת על פי מקומם בפסוק).

בשאר הנגינות, מובחנים תמיד סוף פסוק ואתנח. בחלקן יש נעימה מיוחדת לרביע המוגרש (איוב), וברובן קשה להבחין בין נגינת רביע לנגינת עולה ויורד.

סביון
הודעות: 2
הצטרף: ו' אוגוסט 11, 2017 1:23 am

Re: נעימת טעמי אמ"ת (אשכנז)

הודעהעל ידי סביון » ג' אוגוסט 15, 2017 4:17 pm

לבקשת משולש אני מפרסם כאן קישור קבוע לקבצים שהעלה, משבעת הקישורים שאינם נמחקים.

כמה פרקי תהלים בטעמי זילברמן:
https://drive.google.com/open?id=0B-f8V ... 21zZE00WVk

קריאת ספר איוב לפי מנהג יהודי חאלב:
https://drive.google.com/open?id=0B-f8V ... GdlV0Y0SFk
יש המון רעש סטטי ברקע שמקשה על הקריאה, אבל אם מתאמצים אפשר לשמוע. זהירות, הקריאה לא מדויקת כ"כ.

הוספה שלי:

קריאה של שני שליש מספר תהלים (מזמורים נ-קיב חסרים) ע"י הרב דן בארי, אבי שיטת ברקאי. דומה מאוד לטעמי זילברמן.
https://archive.org/details/Tanakh_Cant ... i_14Psalms

קריאת ספר משלי ע"י הרב דן בארי:
http://archive.org/details/Tanakh_Canti ... 15Proverbs

ספר איוב:
http://archive.org/details/Tanakh_Canti ... eeri_16Job

(רימון מאפשר את הקישורים האלה רק ברמת הגנה בסיסית, מן הסתם בגלל השרת שעליהם הם יושבים שהוא גדול מאוד ומכיל המון חומר שאי אפשר לסנן)
הנגינה של הרב דן בארי שונה בכל אחד מספרי אמ"ת. אני לא בטוח באיזה נוסח הנגינה אבל כמדומני שזה מרוקאי (כך שמעתי שהוא קורא בתורה). איוב שלו מאוד דומה לאיוב החאלבי, ושניהם שונים למדי מתהלים הזילברמני. נראה שהוא מתבסס על תהלים המרוקאי ולא על איוב החאלבי כפי שנטען לעיל.

הקריאות האחרונות הם העלאה של אבי קדיש, והגעתי לקישורים מהדף שלו בויקיספר "מקרא על פי המסורה" - מומלץ לעיין לחובבי דיוקים בנוסח התנ"ך: https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D ... 7%A8%D7%94

בכל הקריאות שהעליתי כאן אין הבחנה בין המשרתים השונים, אלא מתייחסים רק למפסיקים ו"מושכים" את נגינת המשרתים אל המפסיקים תוך התעלמות מסוג המשרת (מרכא, טפחא, מונח, מונח עילוי וכדו'). אם מישהו מכיר קריאה שמבחינה בין סוגי המשרתים אשמח מאוד שיעדכן אותי.

סביון
הודעות: 2
הצטרף: ו' אוגוסט 11, 2017 1:23 am

Re: נעימת טעמי אמ"ת (אשכנז)

הודעהעל ידי סביון » ד' אוגוסט 16, 2017 5:09 pm

לבקשת מעט דבש אני מעלה כאן עוד קבצים של קריאות בטעמי חאלב - מקבצים מתהלים משלי ואיוב ועוד ספרים:
https://drive.google.com/open?id=0B-f8V ... VNaTFlrdjQ
(קריאה של הרב פנירי)

מקדש מלך
הודעות: 724
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: טעמי איוב משלי ותהלים, מי יודע?

הודעהעל ידי מקדש מלך » א' אוקטובר 21, 2018 3:00 pm

האם מישהו יודע מאיפה מקורן של טעמי זילברמן, האם זו מסורת ליטאית או משהו אחר?

ישא ברכה
הודעות: 977
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: טעמי איוב משלי ותהלים, מי יודע?

הודעהעל ידי ישא ברכה » א' אוקטובר 21, 2018 3:02 pm

לתימנים יש טעמים על אמ"ת, וזה מה שמשתמשים בחיידר של זילברמן.

מקדש מלך
הודעות: 724
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: טעמי איוב משלי ותהלים, מי יודע?

הודעהעל ידי מקדש מלך » א' אוקטובר 21, 2018 3:08 pm

מעניין, בהקלטה זה נשמע נעימה חפה מכל שמץ מזרחיות.
אז או שהטעמים התימנים נשתמרו בלי שמץ מגע מסביבתם הטבעית (דבר מעורר התפעלות רבתית), או שזילברמן שיכנזו קצת את הנוסח.
או שאני לא מבין כלום בנעימות מזרחיות ומערביות...

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 15898
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: נעימת טעמי אמ"ת (אשכנז)

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' אוקטובר 21, 2018 3:41 pm

זה נשמע משוכנז.

צופר הנעמתי
הודעות: 1679
הצטרף: א' יולי 14, 2013 12:12 am

Re: טעמי איוב משלי ותהלים, מי יודע?

הודעהעל ידי צופר הנעמתי » א' אוקטובר 21, 2018 9:11 pm

מקדש מלך כתב:האם מישהו יודע מאיפה מקורן של טעמי זילברמן, האם זו מסורת ליטאית או משהו אחר?

עד כמה שידוע לי לקחו מהחלבים, וכמובן שוכנז מדרך הטבע.

יעקובי
הודעות: 862
הצטרף: ו' אוגוסט 01, 2014 12:46 pm

Re: נעימת טעמי אמ"ת (אשכנז)

הודעהעל ידי יעקובי » א' אוקטובר 21, 2018 10:02 pm

שמעתי כעת את ההקלטה של התהילים (זילברמן).
מתוך היכרות עמוקה עם המסורת החלבית, זה נשמע בהחלט בנוי על המקור החלבי ללא שום ספק, אכן עם 'שכנוז' מסוים.
לשם השוואה, ניתן לשמוע בקישור המצורף קריאה חלבית מקורית, מפי תלמידים בת"ת בחלב.
http://aleppojews.com/%D7%A7%D7%A8%D7%9 ... %9C%D7%91/

חבל שאין שם הקלטה של פרקי 'שיר המעלות', כבהקלטת זילברמן, או אז ההשוואה הייתה מורגשת הרבה יותר.

הרואה
הודעות: 902
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 2:57 pm

Re: נעימת טעמי אמ"ת (אשכנז)

הודעהעל ידי הרואה » ב' אוקטובר 22, 2018 11:34 am

יעקובי כתב:שמעתי כעת את ההקלטה של התהילים (זילברמן).
מתוך היכרות עמוקה עם המסורת החלבית, זה נשמע בהחלט בנוי על המקור החלבי ללא שום ספק, אכן עם 'שכנוז' מסוים.
לשם השוואה, ניתן לשמוע בקישור המצורף קריאה חלבית מקורית, מפי תלמידים בת"ת בחלב.
http://aleppojews.com/%D7%A7%D7%A8%D7%9 ... %9C%D7%91/

חבל שאין שם הקלטה של פרקי 'שיר המעלות', כבהקלטת זילברמן, או אז ההשוואה הייתה מורגשת הרבה יותר.

אכן כך, בניגוד לנכתב לעיל, זה שכנוז של המסורת החלבית.

קו ירוק
הודעות: 3052
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: נעימת טעמי אמ"ת (אשכנז)

הודעהעל ידי קו ירוק » ב' אוקטובר 22, 2018 11:36 pm

בהאזנה להקלטה החלבית, אני מסופק אם זו לא המצאה ממסורת שנשככה (אם היתה), כי יש פספוסים רבים בעקביות, מלבד בדרך כלל הרביעי או סוף פסוק ואתנח.
הזרקא זה רק כשמסתדר.. וכן אחרים.

יעקובי
הודעות: 862
הצטרף: ו' אוגוסט 01, 2014 12:46 pm

Re: נעימת טעמי אמ"ת (אשכנז)

הודעהעל ידי יעקובי » ג' אוקטובר 23, 2018 2:38 am

קו ירוק כתב:בהאזנה להקלטה החלבית, אני מסופק אם זו לא המצאה ממסורת שנשככה (אם היתה), כי יש פספוסים רבים בעקביות, מלבד בדרך כלל הרביעי או סוף פסוק ואתנח.
הזרקא זה רק כשמסתדר.. וכן אחרים.

הדברים אינם נכונים, וקימת (עד היום) מסורת ברורה ומדויקת.
גם ההקלטה הנוכחית, רובה ככולה מדויקת, מלבד שתיים-שלוש טעויות קלות.

לגבי הזרקא. בטעמי אמ"ת ישנם שני סוגים. 1) צינור, הרשום בסוף המילה (גם כשהיא מלעיל). 2) צינורית, הרשומה בתחילת המילה.
לצינורית אין שום ניגון, וכל תפקידה להורות שהמהפך הבא אחריה משרת ולא מהפך לגרמיה, או המרכא שאחריה משרת ולא עולה ויורד.
לצינור יש ניגון מסולסל, והוא מתחבר לטעם עולה ויורד הבא אחריו.

עתה, האזן שנית להקלטה, ותבחין שלעולם הצינורית (הרשומה מימין, בתחילת המילה) אינה מנוגנת, ואילו הצינור (הרשום משמאל, בסוף המילה) לעולם מנוגן. וזה לא 'רק כשמסתדר'.

וכן אחרים...


חזור אל “דקדוק ומסורה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 6 אורחים