מה טעם המדפיסים שמניחים הוי"ה בניקוד אלדים, ושאר קרי וכתיב מוותרים על הכתיב?

[אבא יודן]

אמנם כל שם הוי"ה בניקוד אדנ"י, נחשב גם הוא כמו 'קרי וכתיב', אבל שם כבר שגור בפי הכל, ואילו הוי"ה בניקוד אלדים, כפי הנראה דומה כמו כל קרי וכתיב, ולמה לא מוותרים על הכתיב?

[לבי במערב]

משום מעלת שם הוי' במלואו, ומפני שימור המסורת...

[אבא יודן]

משום מעלת שם הוי' במלואו, ומפני שימור המסורת...

הלוא זה הדבר שדברתי, כבר שינו המסורת בכל קרי וכתיב, האם יש מעלה בשימור קרי וכתיב של שם הוי"ה?

[לבי במערב]

התשובה השני' בדרך צחות,
ומסתבר שהראשונה קרובה במעט להאמת.

[עזריאל ברגר]

א. חבל להקשות על המדפיסים. כל אחד עושה כרצונו.
ב. יש גם כאלו שכתבו אלקים ולא ציינו לכך שהכתיב הוא הוי' (לדוגמא: מחזור השלם, קה"ת ארה"ק, תשס"ה ואילך - בברכת שופרות).

[אבא יודן]

++

א. חבל להקשות על המדפיסים. כל אחד עושה כרצונו.
ב. יש גם כאלו שכתבו אלקים ולא ציינו לכך שהכתיב הוא הוי' (לדוגמא: מחזור השלם, קה"ת ארה"ק, תשס"ה ואילך - בברכת שופרות).

את זה בדיוק נשאלתי מאת מדפיס מפורסם שנהג לכתוב אלקים כמו בכל קרי וכתיב, ולאחרונה התבזה מאת מאן דהו שמקצץ בנטיעות.
לדעתי, דבר זה אינו צריך לפנים, כי אין שום ענין להקפיד על הכתיב בדבר שאין בו קדושת ספר תורה, שלא לדבר על שהקפידו שלא לכתוב השם הויה במילואו.
מה דעת החברים?
האם יש מקורות לזה?

[לבי במערב]

שלא לדבר על שהקפידו שלא לכתוב השם הוי' במילואו.

יש גם הקפדה הפוכה...
ולכן הכל כפי הענין והמקובל בסדורי הקהלה.

[עזריאל ברגר]

מה דעת החברים?

דעתי האישית נוטה שיש להשאיר איזשהו רמז לכך שמדובר על "הוי' בניקוד אלקים" ולא סתם "אלקים", ונפק"מ למכוונים (אפילו לאלו שרוצים רק לכוון את הכוונה הפשוטה של "הוי' הוה ויהי'" - מאיפה תהיה להם הידיעה להבחין בין "הוי' בניקוד אלקים" לבין אלקים?).
וכפי שמקובל בכל מקום (למעט בספרים המיועדים לקהל שאינו דתי וכיו"ב) שלא כותבים "א-דני" במקום "הוי' בניקוד א-דני". ונפק"מ למכוונים וכו'.

[אבא יודן]

בעקבות

ב. יש גם כאלו שכתבו אלקים ולא ציינו לכך שהכתיב הוא הוי' (לדוגמא: מחזור השלם, קה"ת ארה"ק, תשס"ה ואילך - בברכת שופרות).

בדקתי בספרי הראשונים, במוסף לראש השנה, וכך גם בנעילה, (שתי פעמים), [אמר אליהם חי אני נאם אדני יי (אלהים) אם אחפץ במות הרשע... כי לא אחפץ במות המת נאם אדני יי (אלהים) והשיבו], ואלו התוצאות.
עד מקום שידי הגיעה ראיתי רק הכתיב אלקים.
רמבם, רבי עמרם גאון, ועוד ועוד.
ולא רק אלו שלא נתנו ניקוד לדבריהם, אלא אפילו המדקדקים רבי שבתי סופר והיעבץ.

רבי שבתי סופר.pdf

(184.78 KiB) הורד 73 פעמים

יעבץ.pdf

(198.99 KiB) הורד 67 פעמים

כמדומה, שתו לא מידי.
[אגב רבי שבתי, בתפילת נעילה, אזל בתר איפכא, וכמדומה שאך טעות סופר היא.]

[רב טקסט]

++

א. חבל להקשות על המדפיסים. כל אחד עושה כרצונו.
ב. יש גם כאלו שכתבו אלקים ולא ציינו לכך שהכתיב הוא הוי' (לדוגמא: מחזור השלם, קה"ת ארה"ק, תשס"ה ואילך - בברכת שופרות).

את זה בדיוק נשאלתי מאת מדפיס מפורסם שנהג לכתוב אלקים כמו בכל קרי וכתיב, ולאחרונה התבזה מאת מאן דהו שמקצץ בנטיעות.
לדעתי, דבר זה אינו צריך לפנים, כי אין שום ענין להקפיד על הכתיב בדבר שאין בו קדושת ספר תורה, שלא לדבר על שהקפידו שלא לכתוב השם הויה במילואו.
מה דעת החברים?
האם יש מקורות לזה?

כלל לא פשוט.
הרבה רבנים מדור הישן מתמרמרים על זה, ודבר זה לא נעשה עד קרוב לזמנינו. מעולם היו כותבים ומדפיסים בפנים, הכתיב, בספרי המקרא, ולא בספרים הכתובים כדין דוקא.

והגע עצמך לדעת הראשונים שאין דין כתיבה בקלף וכו' רק בס"ת, לשם מה ניתן הכתיב.


והקפידא לא לכתוב שם הויה במלואו לא היה בספרי תנ"ך דרך כלל, אלא בסידורים, וקצת ספרי תהלים שהיו עומדים לשימוש רחב לאמירת מזמורים.

[בראנסוויל]

ולפי שיטת כמה ראשונים אם אין כותבין הכתיב כהמסורה בפנים הקורא בה כקורא ע"פ, עיין בב"י סי' מ"ט ודו"ק.