פורום אוצר החכמה

אהרן תאומים כתב:מזל טוב!!!
איפה יהיה אפשר לקנות כאן בבארא פארק?

מן הסתם ביגלייזן יקבל את הספר דרך האוויר תוך כמה ימים מהוצאתו לאור (וכנראה ידרוש על כך מחיר הגון), ובשאר החנויות הספר יופץ ע"י "שירה" ויקח כחדשיים עד שיגיע דרך הים.

מזל טוב! שיזכה המחבר להפיץ מעיינותיו החוצה ויתחיל לכתוב עוד ספרים ולסיימם ללמוד וללמד וכו'.
אני אישי משתמש בספר אוצר רש"י כמה פעמים בשבוע מהקובץ וורד שהמחבר העלה לאתרא הדין לפני ימים ושנים, ואני עדיין נהנה ממנו ומוצא בו הארות והערות כל פעם שאני פותח הקובץ!

זאב ערבות כתב: (וכנראה ידרוש על כך מחיר הגון)

הגון או הוגן?

הוגן והגון בהתחשב בעובדה שהוא קונה את זה מחנות בארץ ושולח באוויר. עבור שרות משלמים למי שאין סבלנות לחכות. מן הסתם גם אני אצטרך לחכות.

ר_חיים_הקטן כתב:מזל טוב! שיזכה המחבר להפיץ מעיינותיו החוצה ויתחיל לכתוב עוד ספרים ולסיימם ללמוד וללמד וכו'.
אני אישי משתמש בספר אוצר רש"י כמה פעמים בשבוע מהקובץ וורד שהמחבר העלה לאתרא הדין לפני ימים ושנים, ואני עדיין נהנה ממנו ומוצא בו הארות והערות כל פעם שאני פותח הקובץ!

גא"מ להנ"ל.
הספר עוזר מאד בליקוט דברי רש"י על כל מילה, ודברי תורה עשירים במקום אחר.
תודה גדולה למחבר על העבודה העצומה שהשקיע בזה.

גא"מ לברכות החמות ומחכה מאוד שאזכה לרכוש אחד או שניים בע"ה ובל"נ.

אוצר נדיר,
ואמנם המחבר שליט"א העלה חלקים ממנו כקובץ דיגטלי, אך העיון בספר זה משהו שונה לגמרי, בפרט שלא מדובר במאמרים, אלא בקורקונדנציה של ממש מכל פירושי רש"י שבידינו.
חילך לאורייתא ולהגדיל תורה ולהאדירה.

.

מזל טוב ר' זאב.
תזכה להמשיך להגדיל תורה ולאדירה.

יישר כחך
שיפוצו מעיינותיך

הספר הגיע לחנות גירסא כפי שהודיעו לי
אך מי יודע מה המחיר
על אף שכל מחיר כבד עלי
אני עם דתות 498 ש''ח לחודש בלבד
יהי השי''ת עמנו להגדיל ההכנסה במהרה אמן

ORI929 כתב:הספר הגיע לחנות גירסא כפי שהודיעו לי
אך מי יודע מה המחיר

לא ידוע לי מחירו המדוייק, אך קבעתי עם המפיץ שלא יעלה בחנויות יותר ממאה שקלים,

בספרי הישיבה המחיר 90 שקלים

מזל טוב, ר' זאב!
יה"ר שיתקבל ספרך בבי מדרשא ותזכה להגדיל תורה ולהאדירה מתוך בריאות הגוף והנפש, הרחבת הדעת וכט"ס

מובא באחד מהספרים על הגרח"ק שהיה משחק עם ילדיו בשולחן שהיו שואלים אותו מהספר אוצר המאמרים והפתגמים והוא היה עונה מה המ"מ. אז המדפיס סיפר שלקח עותק לביתו לשבת והיו כמה אורחים ושיחקו משחק, אחד הישובים בשולחן אומר מילה כלשהי, נניח אפיקומן והשאר מנסים לומר היכן רש"י מפרש אותה.

המחיר 90 שח הוגן בהחלט לספר המתקרב ל1000 עמודים,
איפה בבני ברק יש את הספר אני רוצה לשלוח מישהו שיקנה לי

טעות

וואהו,
אנקונדה ששמתי אליה לב עכשיו שעל שער הכריכה "מבחוץ" מצויין פירושי רש"י והמיוחסים לו מעניין מאוד למשל שאר מלקטי רש"י ממקומות אחרים כגון ליקוטי רש"י בש"ס ופניני רש"י "לא" מצויין במפורש הסתייגות זו

אהרן תאומים כתב:וואהו,
אנקונדה ששמתי אליה לב עכשיו שעל שער הכריכה "מבחוץ" מצויין פירושי רש"י והמיוחסים לו מעניין מאוד למשל שאר מלקטי רש"י ממקומות אחרים כגון ליקוטי רש"י בש"ס ופניני רש"י "לא" מצויין במפורש הסתייגות זו

במבוא מובאת רשימה לאלו פירושים הכוונה המיוחסים לרש"י. נעזרתי מעט בליקוטי רש"י מכיוון שרוב המקורות הלשוניים שהוא מביא שאינם אצלי הם מכת"י ובאופן כללי הוא מתרכז יותר בפירושים.

הובאה כאן רשימה חלקית, אענה אף אני את חלקי, ואולי הובא בהמשך הרשימה.

תענית - יש שסוברים שאינו מרש"י, (עיין הגהות חשק שלמה בתחילת המסכת).
נדרים - ידוע שאינו מרש"י.
נזיר - ג"כ יש אומרים שאינו מרש"י.
מכות - מדף י"ט ע"ב עד סוף המסכת הובא מפירוש הריב"ן חתנו של רש"י.

בכל אופן גם הפירושים שהתפרסמו על שמו של רש"י, קרוב לודאי שגם אם לא התחברו על ידי רש"י עצמו, מכל מקום יצאו מתלמידיו ובית מדרשו, ועל כן יש מקום לציינם בספר חשוב זה.

מחולת המחנים כתב:הובאה כאן רשימה חלקית, אענה אף אני את חלקי, ואולי הובא בהמשך הרשימה.
בכל אופן גם הפירושים שהתפרסמו על שמו של רש"י, קרוב לודאי שגם אם לא התחברו על ידי רש"י עצמו, מכל מקום יצאו מתלמידיו ובית מדרשו, ועל כן יש מקום לציינם בספר חשוב זה.

אכן שכחתי לצרף את המשך הרשימה והרי היא

כעת שהספר כבר בדפוס אזכיר שפתחתי בלוג שבו יבואו עדכונים ותקונים לספר https://otzarrashi.blogspot.com/ וכן ניתן להשאיר שם הערות

הערה על הנכתב למס' גיטין
פרק גט פשוט הוא במס' ב"ב, ואליו הרשב"א מתייחס, אך לנו אין את פירוש רש"י על כל המסכת מתחי' פרק חזקת הבתים.

הוריות
לא צויין ספרו של ידידינו ר"ב דבליצקי - פירוש רש"י להוריות ע"פ כת"י פארמא, בהוצאת אהבת שלום.

זאב ערבות כתב:כעת שהספר כבר בדפוס אזכיר שפתחתי בלוג שבו יבואו עדכונים ותקונים לספר https://otzarrashi.blogspot.com/ וכן ניתן להשאיר שם הערות

נשמח אם יהיו עדכונים גם כאן באשכול זה כי הבלוג חסום באתרוג(ואני מניח שגם בנטפרי)

מיוחס לרש"י
viewtopic.php?t=1707

נוריאל עזרא כתב:

זאב ערבות כתב:כעת שהספר כבר בדפוס אזכיר שפתחתי בלוג שבו יבואו עדכונים ותקונים לספר https://otzarrashi.blogspot.com/ וכן ניתן להשאיר שם הערות

נשמח אם יהיו עדכונים גם כאן באשכול זה כי הבלוג חסום באתרוג(ואני מניח שגם בנטפרי)

מענין לדעת איזה פסול מצאו בבלוג (כעת מובן מדוע אין כמעט כניסות). לעת עתה יש 3 עדכונים (=משמע הערה)

בערך שִׁינָא לא הובא הפירוש בשבת (מענין לציין שאת ההערה על כך ואת ההערה הבאה העיר ממש היום ירושלמי אחד, ושאלתי אותו כיצד עלה על זאת? וענה שהגמרא הזו בשבת היא מהחק של היום וסיקרן אותו לדעת מה מובא בספר!)

אשינא דטורי - תחתית ההרים... [סנהדרין צו: עיין ביד רמה].

=אשינא דטורי משמע שן סלע, ראש הצור, כלומר צוק תלוי מעל התהום. ראה: גיטין סח ע"ב בגמרא, ב"מ פו ע"א.

אתכתקא דשינא – פלדישטו"ל (כסא מתקפל) של שן [שבת קיט.].

ערך שָׁאגָא, שגא (כאן נוסף את המובא בסוגריים לאחר רבינו לוי גרס)

רבינו לוי גרס (אתכתקא דשינא בגמרא) אתכתקא דשאגא - תדהר [שבת קיט. ד"ה ומושיף], כסא של תדהר שהוא מעולה בדמים [שבת קכט.]. (תדהר הוא) שאגא - ש"ף (אשוח. עיין בא"ה) בלעז [ר"ה כג.], איכא דאמר שף (הב"ח מגיה שרף, אך באוצר הלעזים מציין שזה לעז וצ"ל ש"ף - אשוח), וא"כ אפרסמא הוא שממנו יוצא שמן אפרסמון [ב"ב פ:].

=ע"ע: אפרסמא, שמן אפרסמון.

הניק מעט דבש מהפורום העיר שהערך שגא בארמית חסר
*שְׁגָא (ג)

ולא נפקד – לא נחסר. ותרגומו לא שגא, אף הוא לשון ארמי חסרון, כמו (ברא' לא מט) אנכי אחטנה – תרגומו דהות שגיא ממניינא... [במד' לא מח]. אנכי אחטנה – (במדבר לא מט) ולא נפקד ממנו איש תרגומו ולא שגא [בראשית לא מט].

=ע"ע: שגה.

מצורף קובץ עם ההקדמות

זאב ערבות כתב:

נוריאל עזרא כתב:

זאב ערבות כתב:כעת שהספר כבר בדפוס אזכיר שפתחתי בלוג שבו יבואו עדכונים ותקונים לספר https://otzarrashi.blogspot.com/ וכן ניתן להשאיר שם הערות

נשמח אם יהיו עדכונים גם כאן באשכול זה כי הבלוג חסום באתרוג(ואני מניח שגם בנטפרי)

מענין לדעת איזה פסול מצאו בבלוג.

בלוג הוא מעצם סגנונו בעייתי מבחינת התכנים,

זה לא משהו אישי נגדך אך היות שאתה לא היחיד שמשתמש בזה ויש עוד משתמשים שאינם מתעסקים ברש"י לכן חוסמים גישה לכל הבלוגים.

זאב ערבות כתב:

נוריאל עזרא כתב:

זאב ערבות כתב:כעת שהספר כבר בדפוס אזכיר שפתחתי בלוג שבו יבואו עדכונים ותקונים לספר https://otzarrashi.blogspot.com/ וכן ניתן להשאיר שם הערות

נשמח אם יהיו עדכונים גם כאן באשכול זה כי הבלוג חסום באתרוג(ואני מניח שגם בנטפרי)

מענין לדעת איזה פסול מצאו בבלוג (כעת מובן מדוע אין כמעט כניסות). לעת עתה יש 3 עדכונים (=משמע הערה)

בערך שִׁינָא לא הובא הפירוש בשבת (מענין לציין שאת ההערה על כך ואת ההערה הבאה העיר ממש היום ירושלמי אחד, ושאלתי אותו כיצד עלה על זאת? וענה שהגמרא הזו בשבת היא מהחק של היום וסיקרן אותו לדעת מה מובא בספר!)
......

תודה רבה!

זאב ערבות כתב:

נוריאל עזרא כתב:

זאב ערבות כתב:כעת שהספר כבר בדפוס אזכיר שפתחתי בלוג שבו יבואו עדכונים ותקונים לספר https://otzarrashi.blogspot.com/ וכן ניתן להשאיר שם הערות

נשמח אם יהיו עדכונים גם כאן באשכול זה כי הבלוג חסום באתרוג(ואני מניח שגם בנטפרי)

מענין לדעת איזה פסול מצאו בבלוג (כעת מובן מדוע אין כמעט כניסות).

סביר להניח שהם לא יודעים מהבלוג שלך בכלל אלא שהכל בנטפרי חסום אם הם לא פותחים מעצמם או שמבקשים מהם.
וגם באתרוג שיש דברים פתוחים שהם לא אישרו באופן אישי(כי הם סומכים כמדומה על תוכנת מחשב שהם פיתחו) כמדומה שבבלוגים בפורומים צריך לבקש מהם שיפתחו.

אם כי אין ערובה שיאשרו כי יש פלטפורמות שיש להם בעיה לסנן מסיבות טכניות.

מכיוון שבספר מובאים ציטוטים מספרים שהיה ספק לגבי כמה מהם האם ראוי להביא את דבריהם (לדוגמא שד"ל), ת"ח חשוב סינן מתוכם את אלו שאין ראוי להביא בספר תורני (כגון הנ"ל), אך ברבעון המעין האחרון יש כתבה על הרב שמעעון בולג ז"ל, ויש שם קטע מעניין בנדון מה שאמר לו הרב זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל

מאן דהו בקש ממני קובץ פדפ של הספר, עניתי לו שאמנם הקובץ היה באשכול זה ובאשכול הקבצים עד לפני יותר משנה, אך הסרתי אותו מטעמים שונים. אחת הסיבות היתה מכיוון שזה היה קובץ וורד ישן עם כל סימני העריכה ואף לא מוגה כראוי. מאז אותו קובץ ועד לקובץ שנכנס לדפוס נעשו בספר עשרות אלפי הגהות תיקונים שינויים ועוד וכפי שמובא שאין להשהות בבית ספר שאינו מוגה. אמנם אף בצורתו המודפסת הוא רחוק מלהיות מושלם אך ניתן לומר שפחות או יותר 99 אחוז הוא בסדר. יש עדיין פה ושם טעויות במראי מקומות וכן פירושים שלא נמצאים בערך הנכון ועוד. כמו כן את כל הנ"ך פרט לישעיהו ותהלים הגהתי עפ"י מ"ג ארטסקרול, כך שהרש"י משני ספרים אלו מוגהים פחות או יותר עפ"י מ"ג המאור שאינו מוגה כל צרכו. לאורך כל הכנת הספר הקדשתי יותר תשומת לב למובאות מן התנ"ך, ועדיין יש להגיה בשנית את המובאות מהש"ס (מובאות רבות הוגהו אף הן אך לא באופן שיטתי).
הספר לא נמכר למטרות ריוח ולכן סברתי בתחילה לשלוח קובץ לכל דורש, אך נמלכתי בדעתי מפני שאז היה סיכוי סביר שהספר ישאר ברובו על המדפים. אמנם לא למטרת ריוח אך לא למטרת הפסד. המציאות היא שבמוקדם או במאוחר ימצא מי שיעשה סריקה של הספר ויפיץ את הקובץ, ועל כך אין לי שליטה.

כעת יצא גליון המעיין טבת תשפ"ג ובעמוד 135 יש מאמר בקורת על הספר (ראו בהודעה הבאה)

הערה בקשר למאמר שהופיע בהמעין (לעיל), בזמנו כתבתי מאמר שוק באשה ערוה והיה אמור להתפרסם בהמעיין, אך מסיבות שונות לא פורסם ופורסם כאן בפורום. באותו מאמר אני אכן מצטט את כל אותם ספרים וחוברות החולקים על המ"ב, אך ממש לפני הגשת הספר לדפוס (בסביבות פסח) השמטתי מסיבות שונות את הציטוטים ונשארו רק המראי מקומות.

אפשר דוגמאות מהספר?

האויצרניק כתב:אפשר דוגמאות מהספר?

דוגמא (בוורד):
סַם, סַמָּא
א. כל דבר המועיל לחבירו קרי ליה סם לגביה, ואין סם לשון בושם ולא לשון מרפא, אלא לשון דבר הצריך לתקון חבירו [סנהדרין מט:].
סממנים - (משמשים) לרפואה [ב"ב נח:].
שבעה סממנים שנויין בנדה (סא:) לענין כתמים: רוק תפל ומי רגלים ונתר ובורית ואהל וקמוניא ואשלג [זבחים צה.].
י"א סממנים - צרי, צפורן, חלבנה, ולבונה, מר, קציעה, שבולת נרד, כרכום הרי ח’, קושט, קנמון, קילופה הרי י"א. סממנים נאמרו לו למשה ולא ניקבו אלא ד’... [כריתות ו:]. למדו רבותינו אחד עשר סמנין נאמרו לו למשה בסיני מיעוט סמים שנים, נטף ושחלת וחלבנה שלשה, הרי חמישה, סמים, לרבות עוד כמות אלו, הרי עשרה, ולבונה הרי אחד עשר ואלו הן הצרי והצפורן, החלבנה והלבונה, מור וקציעה, שבולת נרד וכרכם, הרי שמונה, שהשבולת ונרד אחד, שהנרד דומה לשבולת, הקושט והקילופה והקנמון הרי אחד עשר. בורית כרשינה אינו נקטר אלא בו שפין את הצפורן ללבנה שתהא נאה... [שמות ל לד, עיי"ש].

ראה: שבת נג ע"ב ד"ה גזירה. ע"ע: בית גנזיו, צריף.

ב. סמא דנפצא - סם שמפלת בו ומנפצא כל זרע שבמעים [נדה ל.].

ג. לא תשתי סמא - לא תלמד לשתות סמים מפני שתקבע להון ווסת (כלומר רגילות) ויהא לבך שואלך (לעוד) ותפזר מעות. ל"א לא תהא רגיל לשתות סממנים... [פסחים קיג. ברשב"ם].

סמא - סם המות [ע"ז כו.].

בשבת (פח ע"ב) נאמר: דברי תורה... למיימינים בה - סמא דחיי, למשמאילים בה - סמא דמותא. ראה: ירמיהו יא יט.

--סם מופיע במקרא בלשון רבים בלבד. סם ורעל בלשון המקרא אין מובנם רעל ארסי, אלא סם הוא חומר מרפא, ואילו רעל הוא חומר מר ודוחה, אך אינו ממית. סם במשמעות רעל ממית מובא במקרא בצירוף בלבד, כגון ראש פתנים, מרורת פתנים, חמת תנינים, חמת עכשוב. עיין בבעל הטורים לבראשית (כד לג ד"ה ויושם), ערוך ערך סם א. ראה: שמות ל לב, שבת נג ע"ב ד"ה גזירה, עג ע"א ד"ה האופה, קב ע"ב ד"ה מבשלי, פסחים קיג ע"א ד"ה לא תשתי, יומא נד ע"א ד"ה כרובים, ב"ב נח ע"ב ד"ה תמן, בכורות לט ע"א ד"ה קודם. ע"ע: ארס, בית גנזיו, נשא ג, סמתרא, צריף ב, שייפא.

לאחר שגמרנו הלל הגדול על המלאכה הנפלאה, ואילו פינו מלא שירה כים וללשוננו רינה כהמון גליו ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע ועינינו מאירות כשמש בצהרים וידינו פרושות כמצודה, ובאמת זו תרומה נפלאה לכלל ולפרט, יש להצר מאוד על הצרה שהכניס המחבר שליט"א לביתו של רש"י ועל ההחלטה המתמיהה לכלול בספר גם את כל "הפירושים המיוחסים" לרש"י, כאשר ברור שאינם לרש"י. דבר זה מטיל צל כבד על התמונה הבהירה. כל המטרה הנעלה של החיבור, שבשבילו היה שווה לטרוח כל כך, הוא לברר מקחו של רש"י ודרכו המיוחדת בלקסיקליות (אחרת היה ניתן לעשות לקסיקון של כל חכמי הראשונים). ואילו עכשיו הכל הוכתם בנגיעות של אחרים, חשובים ככל שיהיו. שהרי אם רש"י מפרש מילה בדרך מסוימת, ואחרים בדרך אחרת, הקורא עלול לקבל רושם מוטעה בלי שימת לב.
נניח ערך מסוים שמקורותיו ברש"י לנדרים, לתענית, לבראשית רבה ולפרקי אבות - הלומד מתרשם בטעות שזה ערך מבוסס ומגובה, ואילו רש"י עצמו לא הכיר באותו פירוש כלל.
במלים אחרות: במה אשם רש"י שאחרים לקחו את שמו?
בקיצור, אין דרך לחמוק מהצורך לברר היטב את בעלותו של רש"י על כל פירוש ופירוש שיצאו עליהם עוררין, ואם יש ספק רציני - עדיף להשמיט ולא לכלול. ואדרבה, דרך הפרספקטיבה של המילונאות ניתן לבסס או לשלול את היחוס של הפירושים המסופקים (כאשר למעשה, רוב המקרים די ברורים לכאן או לכאן).

החוזר כתב:......

לא הרב המחבר הכניס לביתו של רש"י אלא כך נתגלגל מלמעלה וכבר כיום מקבלים הלומדים רושם כזה ומה יעשו מוציאי הגמרות יוציאו הפירוש? אלא מה בהקדמות בדר"כ רושמים שמיוחס וכדו'. גם המלקטים השונים למינהם תמיד מלקטים גם מהמיוחסים.

וכאן כתב עלי שער כן וציין רשימה ארוכה של איזה מקומות מיוחס ומאחר ובכל ערך יש מראה מקום מוטל על המעיין להשים לב.

אולי יש לשקול כן במהדורא הבאה לעשות סימון מסויים שיזוהה כמיוחס.

נוריאל עזרא כתב:גם המלקטים השונים למינהם תמיד מלקטים גם מהמיוחסים.

למי כוונתך?