מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

חקר מסורה, ענייני דקדוק, טעמי המקרא, חיפוש מקורות, בירור ועיון בלשון הקודש והתרגומים, מפורש ושום שכל.
אחד מעיר
הודעות: 1089
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ו' אוקטובר 07, 2022 4:39 am

בעניין נסיגה להברה סגורה דנתי בחריג זה
לא תמצא לו הרבה חברים.
בכל אופן אני הולך לפי כלל אע"פ שנראה ברויאר לא חשב כן אבל הוא סוטה מהכללים המקובלים

גליון האזינו / וזאת הברכה פב

שנה טובה שבת שלום וחג שמח
אנא העירו!
קבצים מצורפים
היבטים לשוניים וזאת הברכה פב סוכות פג.pdf
(268.51 KiB) הורד 138 פעמים
היבטים לשוניים האזינו פב.pdf
(170.7 KiB) הורד 109 פעמים

אחד מעיר
הודעות: 1089
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' אוקטובר 20, 2022 11:49 am

היבטים לשוניים בראשית פג
למען אחיי ורעיי

מתחילים שנה חדשה בהיבט לשוני על הפרשה

יש כאן מאמרים שאינם נוגעים לדקדוק, אבל בעין לשונית פקוחה

והערות על סטיות

אחד הדברים המטרידים ללומדי במקרא הוא החלוקה הנוצרית

לעתים אני מביא את דברי בצלאל אריאל נר"ו שהדפיס את המקרא לפי החלוקה היהודית לפי סדרים

וגם מעיר על החכמה העמוקה בחלוקה זו (שיש להניח שלא תמיד עומדים על כל העומק) לעומת החלוקה הנוצרית הלוקה לעתים באי-הבנה של המקרא, ובסממנים אנטישמיים.

מצורף כאן בנוסף לגליון הפרשה גם קובץ פרסומת למקרא לפי החלוקה שלנו
[אין זו דרכי להכניס כאן פרסומת מסחרית, כאן מטרתי אינה מסחרית]

קטעים מדבריו על פרשת בראשית נכללו בגליון זה


אל נא תמנעו את הערותיכם
אנא שלחו הערות וגם שאלות בכל עניין לשוני תורני
ובדקדוק המקרא לרבות תרגום מסורה טעמים ופרשנות
הערות ושאלות מתקבלות גם באנגלית
שבת שלום ומבורך
קבצים מצורפים
דף פרסום תשרי תשפג בצרון.pdf
(563.22 KiB) הורד 120 פעמים
היבטים לשוניים בראשית פג.pdf
(257.32 KiB) הורד 109 פעמים

עקבי
הודעות: 225
הצטרף: ב' יוני 28, 2021 6:06 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי עקבי » ד' אוקטובר 26, 2022 2:44 am

עקבי כתב:תודה, דבריך מאשרים את מה שנראה לי כעת נכון (ובאו הבקיאים ויאשרו או יחלוקו), שמעולם לא בא שוא נע בדומות אחר הברה הראויה לגעיה קלה.
מעט דבש כתב:צ"ע:
תְּנוּ־לָ֭הּ מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ וִֽיהַלֲל֖וּהָ בַשְּׁעָרִ֣ים מַעֲשֶֽׂיהָ: (משלי לא, לא)

הכוונה העיקרית שלי הייתה רק במקום שאין חציצה בין הגעיה קלה ובין הגעיה הדומות. ולכן וַאֲסֹבֲבָ֖ה, וַאֲהַלֲלָ֥ה וגם כִּֽי־מְקַלֲלִ֤ים (שמ"א ג:יג) אינו סותר עיקר הכלל שכתבתי אף על פי שהתנועה לפני הדומות היא תנועה קטנה (ועי' להלן). וכמו כן לא התכוונתי במקרה שהתנועה שלפני הדומות היא תנועה גדולה כגון (בַּֽהוֹלֲלִ֑ים, לַֽ֭הוֹלֲלִים) שכן במקרה זה ראוי שהגעיה תבוא באות לפני הדומות סמוך להטעם ולא בתנועה המוקדמת. אבל כִּֽי־נָדֲד֣וּ (הושע ז, יג) זה יוצא מן הכלל כיון שבתיבות מוקפות הכתר מעדיף הגעיה קלה בתיבה הראשונה. אבל גם זה אינה הוכחה גמורה שי"ל ששוא באותיות דומות הוא לעולם נע אחר תנועה גדולה מצד עצם אריכות התנועה. מה שאין כן אחר התנועה קטנה השווא אינו נע אלא אם כן גם התנועה מתארכת לפניו. אבל עדיין נשארה המילה וִֽיהַלֲל֖וּהָ (משלי לא, לא) שהיא דוגמה שבוודאי מתנגדת למה שכתבתי.
ייש"כ

עכשיו נראה לי שאולי אפילו ויהללוה אינה סתירה. ברויאר קבע בכללי נעות שוא הדומות:
טעמי המקרא עמ' 200 כתב:השוא של הדומות הוא נח אם הוא בין שתי תנועות בלתי מוטעמות.

וכו כתב ייבין בעמ' 41-42. והם מציינים ג' יוצאים מן הכלל יהללו קה בכל מקום (יש לבעל דין לחלוק במקומות שמוטעמת באזלא לגרמיה) יקללו-סלה (תהלים סב:ה ובדומה יקללו-המה שם קט:כח) ימששו-חשך (איוב יב:כה). [ובאמת הם מציינים עוד מילה אחרת-עממיא-המופיעה חמש פעמים בגעיה.]
בפרשת בראשית מצינו לקחה-זאת (בראשית ב:כג). והקו"ף בשוא נע שלא כדין. וכמדומני שהסיבה לכך היא כי המילה לקחה ראויה להיות דגושה וכמו שמצינו במ"ם שווית אחר ה"ה הידיעה. וא"כ אפשר גם בכל היוצאים מן הכלל הנזכרים לעיל כיון שראוים להיות דגושה הם נעים אבל לא מפני הכלל של דומות אלא משום שהם מבנין פִעֵל שהוא מהבנייינים הכבדים\הדגושים.
וא"כ גם במילה ויהללוה נעות השוא אינו ענין לכללי שוא הדומות אלא הלמ"ד נע משום שהוא ראוי לדגש.

אחד מעיר
הודעות: 1089
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' אוקטובר 27, 2022 1:20 pm

היבטים לשוניים נח פג
עיינו והאירו והעירו
שבת שלום וכל טוב
קבצים מצורפים
היבטים לשוניים נח פג.pdf
(231.25 KiB) הורד 121 פעמים

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ה' אוקטובר 27, 2022 8:37 pm

אחד מעיר כתב:היבטים לשוניים נח פג
עיינו והאירו והעירו
שבת שלום וכל טוב

יישר כוח גדול.

בהערה 5:
שאלת בור: כיצד נאמר ש"כן הוא בכתר ארם צובא", הרי אין בו את פרשת נח?

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ה' אוקטובר 27, 2022 8:38 pm

האם/היכן ניתן לקבל כיום את גליונות "תורת הקורא" בכל פרשה?

מעט דבש
הודעות: 3983
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי מעט דבש » ה' אוקטובר 27, 2022 9:04 pm

תפנה לכתובת המייל שבראש הגיליון.

חיימקה
הודעות: 1302
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי חיימקה » ו' אוקטובר 28, 2022 1:40 am

צופה_ומביט כתב:
אחד מעיר כתב:היבטים לשוניים נח פג
עיינו והאירו והעירו
שבת שלום וכל טוב

יישר כוח גדול.

בהערה 5:
שאלת בור: כיצד נאמר ש"כן הוא בכתר ארם צובא", הרי אין בו את פרשת נח?

ע"פ עדויות.
ע' כל המאמר - ובקצרה בה' 25.
ברויאר זכר.pdf
(1.42 MiB) הורד 143 פעמים

אחד מעיר
הודעות: 1089
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ו' אוקטובר 28, 2022 5:03 am

ניתן לצפייה באתר דעת
א. מאורות נתן, מהספר של ר' יעקב ספיר עדות על נוסח כא"צ
ב. רשימות קמחי, הרב יהושוע קמחי לקח עמו ספר תנ"ך מודפס והעתיק לתוכו פתוחות וסתומות מכא"צ, ברשימות קמחי יש כמה וכמה דברים המופיעים גם במאורות נתן
וכאמור, שניהם ניתנים לצפייה ולהורדה באתר דעת
למשל הקטונתי המפורסם בתחילת וישלח שהייקים [ותנ"ך קורן] קוראים ברביע וחושבים בטעות שהם מדייקים
הרי המדויק יותר הוא הגרש. וזאת ע"פ עדות המאורות נתן.

אני חוזר על בקשתי. הערות לשלוח אלי באימייל בנוסף להצבה כאן.
נכנסתי כאן במקרה גמור, ולרוב אינני רואה הערות עד שאני שולח גליון חדש
'הודע לי כאשר תגובה נשלחת' אינו פועל [לפחות אצלי]
נערך לאחרונה על ידי אחד מעיר ב ו' אוקטובר 28, 2022 5:24 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

אחד מעיר
הודעות: 1089
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ו' אוקטובר 28, 2022 5:20 am

מאורות נתן https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278
רשימות קמחי http://www.daat.ac.il/daat/vl/yosefofer/yosefofer05.pdf

לפי מה שאני מבחין הרי מאורות נתן גם בהיברובוקס

אחד מעיר
הודעות: 1089
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' נובמבר 03, 2022 9:45 am

היבטים לשוניים לך-לך פג

תורת הקורא - גליון של הוראות לקריאה נכונה
לא מופיע כל שבוע וכמדומה שנמצא כאן כל מה שפרסם על כל התורה
קבצים מצורפים
היבטים לשוניים לך-לך פג.pdf
(261.05 KiB) הורד 102 פעמים

קמנו ונתעודד
הודעות: 202
הצטרף: ב' ספטמבר 07, 2015 10:53 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי קמנו ונתעודד » ה' נובמבר 10, 2022 10:59 am

אחד מעיר כתב:היבטים לשוניים לך-לך פג

תורת הקורא - גליון של הוראות לקריאה נכונה
לא מופיע כל שבוע וכמדומה שנמצא כאן כל מה שפרסם על כל התורה

כמדומני חסר תורת הקורא:
בלק ע"ו (ע"ה יש)
כי תצא
[האזינו
וזאת הברכה]

חזק ואמץ!

אחד מעיר
הודעות: 1089
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' נובמבר 10, 2022 1:08 pm

מה שחסר בתורת הקורא אשתדל בל"נ להשלים
היבטים לשוניים וירא פג

הודעה מאוריאל פרנק נר"ו
שלום רב,

לאחר שימי העיון בשנים תשפ"א-תשפ"ב התקיימו במתכונת זום בלבד, אנו מודים לה' כי לעולם חסדו, שהחיינו וקיימנו לזמן הזה, ובעזרתו יתברך אנו מתכננים לשוב להתכנס במצפה יריחו ולהיפגש פנים אל פנים ביום העיון "תורה ולשון בצהרי יום" זאת חנוכה, יום שני, ב' בטבת תשפ"ג.

הנכם מוזמנים להגיש הצעות להרצאה קצרה (עד ח"י דקות) בנושא לשוני-תורני.


יש עדיפות לשיעור שיוקדש לתורתו הלשונית של אחד מחכמי הלשון שנפטר לאחרונה.

1. את ההצעות יש לשלוח עד כ"ו במרחשון לדוא"ל <info@maanelashon.org>
2. ההצעה תכלול: הצעה לכותרת, תקציר בן 25 – 50 מילים, וכן שם מלא ותואר של המרצה.
3. הוועדה המארגנת תבחן את ההצעות השונות, ותבחר מתוכן את המתאימות. אין התחייבות לקבל כל הצעה.

בברכת חורף בריא ובתודה מראש,
אוריאל פרנק
"מענה לשון"

www.maanelashon.org



נ"ב:

להקלטות מימי העיון הקודמים - הנה קישור לאתר מענה לשון: מענה לשון - כינוסים, ימי עיון והרצאות (maanelashon.org)
קבצים מצורפים
היבטים לשוניים וירא פג.pdf
(262 KiB) הורד 87 פעמים

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ה' נובמבר 10, 2022 7:58 pm

לגבי המילה "המכסה [אני מאברהם]", שיש בה מתג/געיא בה"א, ואח"כ מ' רפה שוואית.

בהיבטים לשוניים ובתורת הקורא נכתב שהשוא נע, על פי המסורה [שכתבה יוצאים מן הכלל שהשוא נח למרות המתג, וכאן אינו אחד מהם], ועל פי חטף פתח המופיע כאן במקום השוא בכת"י ודפוסים רבים, וכך הוא לשיטת כתר אר"ץ.

אבל יש חולקים. והיא שיטת המנחת שי במאמר המאריך [שאין בכוח מתג להניע שוא שאחרי תנועה קטנה, כולל באות שראויה היתה לקבל דגש. ורק לגבי ו' שרוקה בראש מילה (שהיא תנועה גדולה, אלא שנחשבת קטנה כי באה במקום שוא) שיטתו שאז מתג מניע השוא שאחריה. כך הבנתי בזעירות ידיעתי], המכלול דף נ, לוית חן שער א סט, לחם הביכורים צא, ב. והובאה שיטת המנחת שי בספר מסורת הקריאה כלל ג' אות ה. בתיקו"ס סימנים נקט כמנחת שי בכל מקום וסימן שוא זה כנח. וכ"ה מנהג הספרדים [אם למקרא (שרוני) עמוד 52 אות ו', ועיי"ש בהערה 14, וראה גם בדוגמאות שבכלל שבאות ז' שם. הספר נמצא בה"ב].

ליהודי תימן יש בזה כללים [מורכבים בשבילי מכדי לדעתם היטב לע"ע], ולמשל במילה ולהבדיל הו' בגעיא והשוא שאחריה נח, וכ"ה בכל מקום, וכתבו שהוא כלל, שו' שרוקה בראש מילה ובה געיא, השוא שאחריה באותיות השימוש בכלמאיתנ הוא נח. [אבל כשהשוא שאחריה הוא באות אחרת שאינה בכלמאיתנ - כתב במחברת התיגאן העברית (עמוד סה בזו שבאוצר, דרנבורג) שהגעיא מניע השוא, אא"כ אין טעם במילה זו, עיי"ש]. וגם לגבי שוא באותיות בכלמאיתנ תלוי אם זו געיא כבדה (שאינה מניעה) או קלה (שמניעה), כ"כ הרב היפ"ה בהקדמת תאג תורה קדומה. [עריכה: והרב רמתי בהקדמת תאג כתר תימן כתב עוד שני כללים: א. שוא באות גרונית (אהחע) לעולם הוא נח, גם אחרי געיא, כגון: יהיה, יחיה. ב. כאשר המילה מוקפת, כמו יצחק-לי (כ"כ שם להדיא מהרי"ץ בחה"ד בשם מחברת התיגאן, והסכים לזה גם ר"י צובירי במסורת מדוייקת), ודמה-לך, השוא נח למרות הגעיא (אולי זה כי כה"ג הגעיא כבדה?). יש לציין שהדוגמה ודמה-לך מובאת המחברת התיגאן הנ"ל כדוגמה לכלל אחר הנ"ל, שכאשר אין טעם במילה אז הגעיא לא מניעה השוא, וצ"ב. ע"כ עריכה]. ובמילה "תדשא [הארץ]" כתב מהרי"ץ שיש געיא בת' והשוא נח. אבל במילת "המכסה" בפרשתנו וירא הביא המהרי"ץ את האור תורה שהמם בשוא פתח, וביאר מהרי"ץ שהוא מפני המאריך שבה"א, עכ"ד. ומשו"כ כל מילת "המכסה" בתורה [כמו המכסה את הקרב, תצוה, ויקרא] הם מניעים את השוא. [ואולי החילוק מתדשא הוא כי מ' דהמכסה היתה ראויה לקבל דגש]. כמדומה יש בזה גם יוצאי דופן, וצל"ת.

כל זה כתבתי כבור ועם הארץ בנושאים הללו. ואדרבה, אשמח ליודעים שיחכימוני בשליטתם ובהירותם.
נערך לאחרונה על ידי צופה_ומביט ב א' נובמבר 13, 2022 12:48 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

במסתרים
הודעות: 1739
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי במסתרים » ה' נובמבר 10, 2022 9:19 pm

צופה_ומביט כתב:יש חולקים

האם ע"פ מה שרואים בכתבי היד יש כללים מוצקים לכל השוואים או שהכל ע"פ מה שבא במסורה?
יל"ע אילו היו לפני המ"ש כתבי יד מדוייקים האם עדיין היה בונה כללים מדעתו הרחבה או שהיה הולך אחרי המסרנים?

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ה' נובמבר 10, 2022 9:23 pm

אין לי מושג.

נדמה לי שראיתי אומרים כי גדולתו של המנחת שי היא שלא כתב מדעתו אלא בדק עשרות כתבי יד וספרי מדקדקים ובכלל זה המסורה.

אדרבה, כפי שכתבתי: אשמח לדעת מהיודעים.

מעט דבש
הודעות: 3983
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי מעט דבש » ו' נובמבר 11, 2022 12:23 am

כמו בהרבה פרטים דקדוקיים, המסרנים לא מסרו כללים בזה. אלא שלעיתים מתוך המקרים עצמם עולים הכללים - כשרואים שבפסוקים אלו הוא כך, ובפסוקים אלו כך.
בנושא זה נראה לי שקשה למצוא כללים; ראה למשל כאן בנוגע לשו"א באותיות דומות.

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ו' נובמבר 11, 2022 12:38 am

אכן, גם בנוגע לשוא נע באותיות הדומות, הכלל הידוע הזה [מר"א בחור?] - יש חולקים עליו, נדמה לי שביניהם/בראשם הרד"ק. הרב רמתי כותב שזהו כלל שנמצא רק באחרונים, ולא בשום אחד מהקדמונים.

במסורת הקריאה (בקטע הרלוונטי, כלל ג אות א) מביא (בהגהה) קטע מהרס"ג על זה, ומשמע שמוכיח ממנו שיש להניע את השוא, ולענ"ד אפשר להבין את הרס"ג בדיוק הפוך. שהיות והשוא נח - הזהיר בכ"ז להשמיע אותו, ולא שלמשל את המילה "רבבות" נקרא כאילו כתוב "ריבות". אלא לעצור מעט בשוא, [ולמשל - דוגמה שלי - מי ששמע יהודים רבים מהדור הקודם אומרים "מלפפון", בשוא נח תחת הפ', אבל יש בו עצירה ולכן שומעים אותו]. וזהו שכתב שם הרס"ג: "כדי שידמה ששתי אותיות קרא אעפ"י שנקראת כאחת". [וכתב ע"ז המסורת הקריאה שם: "יפסיק מעט מזעיר המתנה כל דהוא בשיעור שידמה ששתי אותיות קרא"].

למסורת יהודי תימן [וכ"כ מהרי"ץ] שוא זה הוא נח, אא"כ יש בו געיא. ולמשל זה מה שיוצר אצלם הבדל בהגיית המילה "רבבות" בין "רבבות אלפי" לבין "רבבות אפרים", שפעם נהגה נע ופעם נח, כי פעם יש בו געיא ופעם אין.
נערך לאחרונה על ידי צופה_ומביט ב א' נובמבר 13, 2022 11:54 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

חיימקה
הודעות: 1302
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי חיימקה » ו' נובמבר 11, 2022 1:30 am

קמנו ונתעודד כתב:כמדומני חסר תורת הקורא:
בלק ע"ו (ע"ה יש)
כי תצא
[האזינו
וזאת הברכה]

חזק ואמץ!

viewtopic.php?f=45&t=10317&start=360#p288086 - בלק ע"ו
viewtopic.php?f=45&t=10317&start=360#p301682 - כי תצא ע"ו
האזינו וזאת הברכה כמדומה מעולם לא יצא - ושמא נזכה בע"ה בקרוב ממש בצאת הספר!

במסתרים
הודעות: 1739
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי במסתרים » ו' נובמבר 11, 2022 1:53 am

חיימקה כתב:
קמנו ונתעודד כתב:האזינו

מצורף מהמחזור הראשון.

חיימקה כתב:ושמא נזכה בע"ה בקרוב ממש בצאת הספר!

אם נידון ע"פ מה שכתבו מכבר והשנים שעברו מאז ועד עתה אין תקוה רבה. אם יהיה יהיה ואם לא לא.
viewtopic.php?p=658640#p658640
viewtopic.php?p=664182#p664182
קבצים מצורפים
תורת הקורא פרשת האזינו.pdf
(583.75 KiB) הורד 88 פעמים

מעט דבש
הודעות: 3983
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי מעט דבש » ו' נובמבר 11, 2022 11:22 am

במסתרים כתב:
חיימקה כתב:
קמנו ונתעודד כתב:האזינו

מצורף מהמחזור הראשון.

חיימקה כתב:ושמא נזכה בע"ה בקרוב ממש בצאת הספר!

אם נידון ע"פ מה שכתבו מכבר והשנים שעברו מאז ועד עתה אין תקוה רבה. אם יהיה יהיה ואם לא לא.
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=658640#p658640
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=664182#p664182

הוא עובד על כך בהחלט. אלא שבעל 'תורת הקורא' הוא יסודי מאד, וכל פרט מברר היטב, וכנראה לכן המלאכה מתארכת.

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי צופה_ומביט » א' נובמבר 13, 2022 12:56 pm

צופה_ומביט כתב:לגבי המילה "המכסה [אני מאברהם]", שיש בה מתג/געיא בה"א, ואח"כ מ' רפה שוואית.

בהיבטים לשוניים ובתורת הקורא נכתב שהשוא נע, על פי המסורה [שכתבה יוצאים מן הכלל שהשוא נח למרות המתג, וכאן אינו אחד מהם], ועל פי חטף פתח המופיע כאן במקום השוא בכת"י ודפוסים רבים, וכך הוא לשיטת כתר אר"ץ.

אבל יש חולקים. והיא שיטת המנחת שי במאמר המאריך [שאין בכוח מתג להניע שוא שאחרי תנועה קטנה, כולל באות שראויה היתה לקבל דגש. ורק לגבי ו' שרוקה בראש מילה (שהיא תנועה גדולה, אלא שנחשבת קטנה כי באה במקום שוא) שיטתו שאז מתג מניע השוא שאחריה. כך הבנתי בזעירות ידיעתי], המכלול דף נ, לוית חן שער א סט, לחם הביכורים צא, ב. והובאה שיטת המנחת שי בספר מסורת הקריאה כלל ג' אות ה. בתיקו"ס סימנים נקט כמנחת שי בכל מקום וסימן שוא זה כנח. וכ"ה מנהג הספרדים [אם למקרא (שרוני) עמוד 52 אות ו', ועיי"ש בהערה 14, וראה גם בדוגמאות שבכלל שבאות ז' שם. הספר נמצא בה"ב].

ליהודי תימן יש בזה כללים [מורכבים בשבילי מכדי לדעתם היטב לע"ע], ולמשל במילה ולהבדיל הו' בגעיא והשוא שאחריה נח, וכ"ה בכל מקום, וכתבו שהוא כלל, שו' שרוקה בראש מילה ובה געיא, השוא שאחריה באותיות השימוש בכלמאיתנ הוא נח. [אבל כשהשוא שאחריה הוא באות אחרת שאינה בכלמאיתנ - כתב במחברת התיגאן העברית (עמוד סה בזו שבאוצר, דרנבורג) שהגעיא מניע השוא, אא"כ אין טעם במילה זו, עיי"ש]. וגם לגבי שוא באותיות בכלמאיתנ תלוי אם זו געיא כבדה (שאינה מניעה) או קלה (שמניעה), כ"כ הרב היפ"ה בהקדמת תאג תורה קדומה. [עריכה: והרב רמתי בהקדמת תאג כתר תימן כתב עוד שני כללים: א. שוא באות גרונית (אהחע) לעולם הוא נח, גם אחרי געיא, כגון: יהיה, יחיה. ב. כאשר המילה מוקפת, כמו יצחק-לי (כ"כ שם להדיא מהרי"ץ בחה"ד בשם מחברת התיגאן, והסכים לזה גם ר"י צובירי במסורת מדוייקת), ודמה-לך, השוא נח למרות הגעיא (אולי זה כי כה"ג הגעיא כבדה?). יש לציין שהדוגמה ודמה-לך מובאת המחברת התיגאן הנ"ל כדוגמה לכלל אחר הנ"ל, שכאשר אין טעם במילה אז הגעיא לא מניעה השוא, וצ"ב. ע"כ עריכה]. ובמילה "תדשא [הארץ]" כתב מהרי"ץ שיש געיא בת' והשוא נח. אבל במילת "המכסה" בפרשתנו וירא הביא המהרי"ץ את האור תורה שהמם בשוא פתח, וביאר מהרי"ץ שהוא מפני המאריך שבה"א, עכ"ד. ומשו"כ כל מילת "המכסה" בתורה [כמו המכסה את הקרב, תצוה, ויקרא] הם מניעים את השוא. [ואולי החילוק מתדשא הוא כי מ' דהמכסה היתה ראויה לקבל דגש]. כמדומה יש בזה גם יוצאי דופן, וצל"ת.

כל זה כתבתי כבור ועם הארץ בנושאים הללו. ואדרבה, אשמח ליודעים שיחכימוני בשליטתם ובהירותם.

א.
עוד ראיתי במילת "המדברים" (שמות ז, כז ויש געיא תחת הה') בחלק הדקדוק שהביא המהרי"ץ מרבי יחיא בשירי בשם מחברת בן אשר (אולי הכוונה לספר דקדוקי הטעמים שייחסוהו לבן אשר? או אולי הכוונה למחברת התיגאן העברית? כמדומה שאותה ייחסו לרס"ג. וצ"ת) שהשוא שתחת המ"ם נח, ובשאר המקרא הוא נד.

להבנתי, הכוונה שמילת המדברים כאן חריגה ביחס לשאר מילת המדברים במקרא. והיא ישנה עוד פעם אחת, בדברי הימים ב לג, יח ושם לפנינו בכתר אר"צ היא בחטף פתח, כלומר בשוא נע. (משא"כ מילת המדברים בשמות ראיתי במק"ג הכתר שהיא בשוא בלבד, ולא בחטף פתח כמו בדה"י).
שתי מילים יחידות בתנ"ך, שתיהן אותה מילה בדיוק, בשתיהן יש געיא בה"א, ופעם השוא נח ופעם הוא נע.
[כמו"כ מילת המדברים הנ"ל חריגה ביחס למילת המכסה שהיא בעלת אותו כלל דקדוקי ונהגית לשיטתם בשוא נע תמיד].

ב.
כמו"כ במילת "המאררים" (במדבר ה, כז) האריך מהרי"ץ בחה"ד בשם רבי יחיא בשירי, בשם "מאמר הטעמים" בחילוקי השוא, והביא כלל נוסף:
אם אותה מילה [שפותחת בה' פתוחה ולאחריה מ' שוואה] היא בעלת חמש אותיות ולא יותר – יהיה השוא נע. כמו המסכן תרומה (ישעיה מ, כ), המדבר (בראשית מה, יב), למעט חריג אחד: המשגע הזה (מלכים ב ט, יא)], והסיבה שאינו מתנועע – לפי שאין שם בה' געיא, אבל אם יש בה' געיא [וכן הוא במקומות הנ"ל, וכן במילת "המכסה"] השוא נע. אבל כשיש יותר מחמש אותיות בתיבות שתחילתן ה"א ומ"ם, התנאי בזה הוא: אם תהיה הנגינה על האות האחרונה (מהחמש) או יותר, יהיה השוא נח. כמו המאררים המדברים המצפצפים [א"ה: בכתר אר"צ ובמק"ג הכתר: המדברים – פעם נח ופעם נע, כנ"ל. המאררים – תמיד נע (חטף פתח), המצפצפים (נח, שוא בלבד). וצ"ע], זולתי ארבע יצאו מן הכלל כמו המבקשים המצרעים ודומיהן. ואם יהיה הטעם על האות הרביעית, יהיה השוא נע. כמו המחכים המנדים ודומיהן. עכ"ל. [ודוק שלפי הכלל הזה, החריג מבין שתי מילות "המדברים" הנ"ל הוא זה שבדה"י].
לא דקדקתי בזה, אבל יתכן שגם כאן הכלל המנחה העיקרי הוא: האם הגעיא קלה [מסמנת הנעת השוא] או כבדה [מטעימה הברה מוקדמת ורחוקה מן הטעם]. אבל כאמור, לא דקדקתי בזה, ואיני יודע האם ניתן למצוא כלל אחד או מערכת כללים (והלוואי גם היגיון) שמסביר הכל, בפרט שלכל כלל שהביא – הביא יוצאים מן הכלל.

ג.
עוד דוגמה שאיני מבין כ"כ היא המילה "וַיְשַלְּחֶהָ" בפרשת וירא (בראשית כא, יד). הו' בפתח שהיא תנועה קטנה, ויש בו מתג/געיא, ואחריו שוא באות השימוש י' [מאותיות איתן]. האם השוא נע או נח?
בתורת הקורא והיבטים לשוניים לא התייחסו למילה זו, וכן לא ראיתי התייחסות במנחת שי ובמסורת הקריאה, ולא באם למקרא ולמסורת (שרוני) ובמענה לשון שבתיקו"ס סימנים, ולא בחה"ד למהרי"ץ ולא במסורת מדוייקת לר"י צובירי. ובתיקו"ס סימנים סומן שוא זה כשוא נח.
והשאלה מדוע? בשלמא למנחת שי שאין בכוח מתג להניע שוא שאחרי תנועה קטנה, מובן. וכמו"כ לפי הכלל של יהודי תימן שו' שרוקה בראש מילה שאחריה אות בכלמאיתנ שוואה אין הגעיא מניעה את השוא – כל שכן כאשר הו' בראש המילה היא בתנועה קטנה. אבל לסוברים שגעיא תמיד מניעה השוא שאחריה, והוגים "ובשכבך", "המכסה" בשוא נע – מדוע כאן השוא נח?
ואולי כי גם הם מודים בגוונא שאין שום סיבה קדומה להניע את השוא. כלומר: ו' שרוקה בראש מילה, שורוק היא בעצם תנועה גדולה. ומ' דהמכסה היתה ראויה לקבל דגש. אבל ו' דוישלחה היא תנועה קטנה, והי' אינה ראויה לקבל דגש, לכן בכה"ג מודו כו"ע שהגעיא אינה אלא געיא כבדה [שבאה להטעים הברה מוקדמת ורחוקה מן הטעם] ואינה מניעה השוא.


כאמור, כל זה אני כותב כבור ועם הארץ גמור בנושאים הללו. ואשמח ליודעים שיחכימוני בשליטתם ובהירותם.

מעט דבש
הודעות: 3983
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי מעט דבש » א' נובמבר 13, 2022 4:17 pm

במהדורה הישנה של ספר 'אם למקרא' (של הרב ניסן שרוני שליט"א) נדפס הפרק המצ"ב:


מעט דבש
הודעות: 3983
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי מעט דבש » א' נובמבר 13, 2022 4:20 pm

ועל הגעיות בכלל בכתר ארם צובה וכ"י הקרובים אליו, ראה במצ"ב (ובאריכות - בספר 'טעמי המקרא' של ברויאר).

כללי המתגים בקיצור - ברויאר.PDF
(854.53 KiB) הורד 114 פעמים

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי צופה_ומביט » א' נובמבר 13, 2022 7:15 pm

תודה רבה!

אחד מעיר
הודעות: 1089
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' נובמבר 17, 2022 12:57 pm

גליון חיי-שרה פג

מי שהעיר על וישלחה כל שווא בי' של ו' ההיפוך הוא נח
הערתי את זה על ויהי, ואין נ"מ אם יש געיא בו'
קבצים מצורפים
היבטים לשוניים חי-שרה פג.pdf
(319.15 KiB) הורד 101 פעמים

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ה' נובמבר 17, 2022 1:13 pm

אחד מעיר כתב:גליון חיי-שרה פג

מי שהעיר על וישלחה כל שווא בי' של ו' ההיפוך הוא נח
הערתי את זה על ויהי, ואין נ"מ אם יש געיא בו'

יישר כוח.
ומה הסיבה? האם תואם כלל רחב כלשהו או שכך היא המסורת ע"ז ספציפית?

אחד מעיר
הודעות: 1089
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' נובמבר 24, 2022 12:54 pm

למען אחיי ורעיי גליון תולדות פג
אל נא תמנעו את הערותיכם
אנא שלחו הערות וגם שאלות בכל עניין לשוני תורני
ובדקדוק המקרא לרבות תרגום מסורה טעמים ופרשנות 
הערות ושאלות מתקבלות גם באנגלית 
הערה. אם לא נתקבלה תשובה יתכן שהשאלה (או ההערה) נשכחה או אבדה
אל תהססו לשלוח שוב
(הודעה זו לעניין שליחה למייל, מי שמציב הודעה כאן רצוי מאוד שישלחנה גם אלי למייל המופיע בגליון)
תזכורת נוספת לכינוס במצפה יריחו ביום השמיני של חנוכה

לעניין ויהי וידבר וכד' אין סיבה שהשווא שם ינוע
אע"פ שאין דגש אחרי השווא באותיות בגד-כפת
קבצים מצורפים
היבטים לשוניים תולדות פג.pdf
(160.2 KiB) הורד 86 פעמים

עקבי
הודעות: 225
הצטרף: ב' יוני 28, 2021 6:06 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי עקבי » ה' דצמבר 01, 2022 4:07 am

צופה_ומביט כתב:ב.
כמו"כ במילת "המאררים" (במדבר ה, כז) האריך מהרי"ץ בחה"ד בשם רבי יחיא בשירי, בשם "מאמר הטעמים" בחילוקי השוא, והביא כלל נוסף:
אם אותה מילה [שפותחת בה' פתוחה ולאחריה מ' שוואה] היא בעלת חמש אותיות ולא יותר – יהיה השוא נע. כמו המסכן תרומה (ישעיה מ, כ), המדבר (בראשית מה, יב), למעט חריג אחד: המשגע הזה (מלכים ב ט, יא)], והסיבה שאינו מתנועע – לפי שאין שם בה' געיא, אבל אם יש בה' געיא [וכן הוא במקומות הנ"ל, וכן במילת "המכסה"] השוא נע. אבל כשיש יותר מחמש אותיות בתיבות שתחילתן ה"א ומ"ם, התנאי בזה הוא: אם תהיה הנגינה על האות האחרונה (מהחמש) או יותר, יהיה השוא נח. כמו המאררים המדברים המצפצפים [א"ה: בכתר אר"צ ובמק"ג הכתר: המדברים – פעם נח ופעם נע, כנ"ל. המאררים – תמיד נע (חטף פתח), המצפצפים (נח, שוא בלבד). וצ"ע], זולתי ארבע יצאו מן הכלל כמו המבקשים המצרעים ודומיהן. ואם יהיה הטעם על האות הרביעית, יהיה השוא נע. כמו המחכים המנדים ודומיהן. עכ"ל. [ודוק שלפי הכלל הזה, החריג מבין שתי מילות "המדברים" הנ"ל הוא זה שבדה"י].
לא דקדקתי בזה, אבל יתכן שגם כאן הכלל המנחה העיקרי הוא: האם הגעיא קלה [מסמנת הנעת השוא] או כבדה [מטעימה הברה מוקדמת ורחוקה מן הטעם]. אבל כאמור, לא דקדקתי בזה, ואיני יודע האם ניתן למצוא כלל אחד או מערכת כללים (והלוואי גם היגיון) שמסביר הכל, בפרט שלכל כלל שהביא – הביא יוצאים מן הכלל.

כמדומני מה שכתבת שבכתר אר"צ ובמק"ג הכתר המאררים לעולם נע אינו נכון.

אחד מעיר
הודעות: 1089
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' דצמבר 01, 2022 10:11 am

היבטים לשוניים ויצא פג

הודעה מאוריאל פרנק נר"ו על הכינוס במצפה יריחו סדר הכינוס בסוף הקובץ על הפרשה



שלום רב,
 
לאחר שימי העיון בשנים תשפ"א-תשפ"ב התקיימו במתכונת זום בלבד, אנו מודים לה' כי לעולם חסדו, שהחיינו וקיימנו לזמן הזה, ובעזרתו יתברך אנו שמחים להזמין את הציבור לשוב להתכנס במצפה יריחו ולהיפגש פנים אל פנים ביום העיון "תורה ולשון בצהרי יום" זאת חנוכה, יום שני, ב' בטבת תשפ"ג, בבית הכנסת "יגל יעקב" ובית המדרש "נר יצחק", מצפה יריחו, החל מהשעה 14:00.


עזרת נשים פתוחה 
הכניסה ללא תשלום

למגיעים באוטובוס: קו 216 יוצא מתחנת הרכבת הקלה בגבעת התחמושת בירושלים

נודה לכם אם תודיעו לחבריכם על יום העיון ותפיצו בלוחות המודעות

לתקצירי ההרצאות - היכנסו לאתר:   https://www.maanelashon.org/519
קבצים מצורפים
היבטים לשוניים ויצא פג.pdf
(297.62 KiB) הורד 81 פעמים

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ה' דצמבר 01, 2022 10:16 am

עקבי כתב:כמדומני מה שכתבת שבכתר אר"צ ובמק"ג הכתר המאררים לעולם נע אינו נכון.

עשיתי חיפוש למילה זו במק"ג הכתר וזה מה שיצא. תמיד בחטף פתח.

עקבי
הודעות: 225
הצטרף: ב' יוני 28, 2021 6:06 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי עקבי » ה' דצמבר 01, 2022 1:20 pm

צופה_ומביט כתב:
עקבי כתב:כמדומני מה שכתבת שבכתר אר"צ ובמק"ג הכתר המאררים לעולם נע אינו נכון.

עשיתי חיפוש למילה זו במק"ג הכתר וזה מה שיצא. תמיד בחטף פתח.

בדקתי במאגר הכתר ובכל המקומות המ"ם מסומן בשוא ולא בחטף ורק הרי"ש מסומן בחטף. וכמו כן בכת"י לנינגראד. וברויאר מסמן אותם כשוא נח בתיקון קוראים חורב. וכן מובא בדקדוקי הטעמים ברשימת החריגים שהשוא נח.

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ה' דצמבר 01, 2022 1:32 pm

אויש, איזו טעות טיפשית שלי. נתחלף לי משום מה המ' בר'....
יישר כוח שהעמדתני על טעותי.

כדכד
הודעות: 8401
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי כדכד » ה' דצמבר 01, 2022 5:04 pm

היבטים לשוניים כתב:
שָׁ רָ שָׁ יו: כולם בקמץ רחב

ואני תמה: הרי שרשים/ו הם רבים של שרש והש' הראשונה בשרש היא חלומה

עקבי
הודעות: 225
הצטרף: ב' יוני 28, 2021 6:06 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי עקבי » ה' דצמבר 01, 2022 9:51 pm

כדכד כתב:היבטים לשוניים כתב:
שָׁ רָ שָׁ יו: כולם בקמץ רחב

ואני תמה: הרי שרשים/ו הם רבים של שרש והש' הראשונה בשרש היא חלומה

הרד"ק (מכלול ליק קנא:) כתב שהוא קמץ רחב וכן בעוד כמה תיבות כמו כצאן קדשים, קדשי בזית, רק קדשיך. וכמדומני כן כתב הרד"ק (ומנחת שי) לגבי תיבות אחרות כמו מירדי בור, שמרני-א'ל, שמרה נפשי. ולדעתו אף שלפי כללי הדקדוק כל אלו ראויים בקמץ חטוף נקראים בקמץ רחב בגלל הגעיה. והר"ר מנחם די לונזאנו (בעל תורה אור) בספרו שתי ידות חולק עליו ולדעתו כולם נקראים בקמץ חטוף וכפי כללי הדקדוק.

אחד מעיר
הודעות: 1089
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' דצמבר 08, 2022 12:56 pm

היבטים לשוניים וישלח פג
קובץ / לקט מענה לשון על חנוכה

[גם דבריי משוקעים שם]
קבצים מצורפים
לקט מענה לשון לחנוכה תשפג.pdf
(545.99 KiB) הורד 225 פעמים
היבטים לשוניים וישלח פג.pdf
(284.05 KiB) הורד 109 פעמים

כדכד
הודעות: 8401
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי כדכד » ה' דצמבר 08, 2022 6:08 pm

"ויקם בלילה הוא" כתוב כאן שיש לא להצמיד התיבות "בלילה הוא" שלא יישמע "בלילה ההוא" ואז הוא כאילו "הוא" מיודע בעוד שאינו
לכאורה אם "הוא" מתייחס ללילה אין כאן שינוי משמעות אם יקראו "בלילה ההוא" אבל אם מתייחס ליעקב "ויקם בלילה הוא (יעקב שנזכר קודם)" אז בודאי יש כאן שינוי משמעות אם מוסיפים "ה" ל"הוא" שאז הוא מתייחס ללילה
לכן אולי היה צריך לנסח את ההוראה לא "שאז הוא מיודע" אלא שאז "הוא" מתייחס ללילה ולא ליעקב

אחד מעיר
הודעות: 1089
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' דצמבר 15, 2022 12:44 pm

לכדכד,
כוונת ההערה שאין לקרוא מלה אחרת קורא בציבור ואולי גם מי שקורא לעצמו שמו"ת עלול לקרא מלה אחרת
ההוא במקום הוא. בעיקר מי שאינו מבחין בין ה"א לאל"ף עלול לקרוא בלילה ההוא [בליל-אאו] במקום בלילה הוא

גליון וישב פג
וְעוֹרַרְתִּ֤י בָנַ֙יִךְ֙ צִיּ֔וֹן עַל־בָּנַ֖יִךְ יָוָ֑ן
חנוכה שמח
קבצים מצורפים
היבטים לשוניים וישב פג.pdf
(286.49 KiB) הורד 89 פעמים

כדכד
הודעות: 8401
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי כדכד » ה' דצמבר 15, 2022 6:51 pm

כלומר כיוון שגם אם המשמעות של "בלילה הוא" זהה למשמעות ש "בלילה ההוא" עדיין לא יצא ידי חובה כי קרא מלה אחרת?
לכן אפשר להשאיר את הניסוח?
נשמע לי חידוש גדול מדי להגיד שאדם שהוסיף ה' הידיעה למלה שכתובה בלי ה' הידיעה אך באופן שלא שינה את המשמעות (כמו "בלילה הוא" האמר בפ' ויצא גבי לידת יששכר) נחשב כקרא מלה אחרת ולא כלא דקדק
אמנם בנ"ד פשוט שלא יצא כיוון שלענ"ד הפשט של "הוא" קאי על יעקב ולא על הלילה

אחד מעיר
הודעות: 1089
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' דצמבר 22, 2022 12:18 pm

פרשת מקץ פג
תזכורת! כינוס שוחרי הלשון ביום שני היום השמיני של חנוכה במצפה יריחו פרטים בקובץ הפרשה
אנא העירו!
קבצים מצורפים
היבטים לשוניים מקץ פג.pdf
(263.44 KiB) הורד 87 פעמים


חזור אל “דקדוק ומסורה”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 29 אורחים