פורום אוצר החכמה

לענין כתב:מהיכי תיתי להוראה זו-

יט יב ה֣ וּא יִ תְ חַ טָּ א-ב֞ וֹ בַּ יּ֧וֹם הַ שְּׁ לִ ישִׁ ֛ י וּבַ יּ֥וֹם הַ שְּׁ בִ יעִ ֖ י יִטְ הָ ֑ ר: יש לעמוד מעט אחר קריאת
הַ שְּׁ בִ יעִ ֖ י להדגיש את העובדה כי ההפסק העיקרי בתיבה זו ולא בתיבת התביר, אחרת מתקבלת משמעות
שאינה נכונה. וכן הדבר גם בחצי השני של הפסוק: ה֣ וּא יִתְ חַ טָּ א-ב֞ וֹ בַּ יּ֧וֹם הַ שְּׁ לִ ישִׁ ֛ י וּבַ יּ֥וֹם הַ שְּׁ בִ יעִ ֖ י
- יִטְ הָ ֑ ר וְ אִ ם- ל ֹ֨ א יִתְ חַ טָּ֝ א בַּ יּ֧וֹם הַ שְּׁ לִ ישִׁ ֛ י וּבַ יּ֥וֹם הַ שְּׁ בִ יעִ ֖ י - ל ֹ֥ א יִטְ הָ ֽ ר

קוראים כמו הטעמים בדיוק ותו לא, מי אמר שאנחנו צריכים להדגיש כל מיני הדגשות יותר מהטעמים?

איש גלילי כתב:

לענין כתב:מהיכי תיתי להוראה זו-

יט יב ה֣ וּא יִ תְ חַ טָּ א-ב֞ וֹ בַּ יּ֧וֹם הַ שְּׁ לִ ישִׁ ֛ י וּבַ יּ֥וֹם הַ שְּׁ בִ יעִ ֖ י יִטְ הָ ֑ ר: יש לעמוד מעט אחר קריאת
הַ שְּׁ בִ יעִ ֖ י להדגיש את העובדה כי ההפסק העיקרי בתיבה זו ולא בתיבת התביר, אחרת מתקבלת משמעות
שאינה נכונה. וכן הדבר גם בחצי השני של הפסוק: ה֣ וּא יִתְ חַ טָּ א-ב֞ וֹ בַּ יּ֧וֹם הַ שְּׁ לִ ישִׁ ֛ י וּבַ יּ֥וֹם הַ שְּׁ בִ יעִ ֖ י
- יִטְ הָ ֑ ר וְ אִ ם- ל ֹ֨ א יִתְ חַ טָּ֝ א בַּ יּ֧וֹם הַ שְּׁ לִ ישִׁ ֛ י וּבַ יּ֥וֹם הַ שְּׁ בִ יעִ ֖ י - ל ֹ֥ א יִטְ הָ ֽ ר

קוראים כמו הטעמים בדיוק ותו לא, מי אמר שאנחנו צריכים להדגיש כל מיני הדגשות יותר מהטעמים?

לא ראיתי את הקובץ, ואני מתייחס להערתך בלבד.
לא צריך להדגיש שום דבר יותר מהטעמים. פשוט הכלל הוא שהטפחא מפסיק יותר מהתביר שלפניו, ומשום מה הקוראים נוטים להאריך בתביר ולשבש את המשמעות. בפסוק זה (והדומים לו) ההקפדה על ההפסק הנכון נחוצה יותר.

כדכד כתב:וכן לפי זה יש להזות על המיטהר מן הצרעת
ולא מובן מה רוצה אשת אדוני יוסף מבעלה אשר הביא לנו, איש עברי לצחק בנו - הרי זו היתה המטרה ומה לה כי נזעקה?

יוצא פוניבז' כתב:האם נכון שאצל התימנים לא ידוע הכלל הזה?
בחומש תורת חיים התרגום מפוסק לפי תביר ולא לפי טפחא.
(כבר העירו שלפי"ז אסור לאכול עזים, וככתוב "כל חלב שור וכבש, ועז לא תאכלו"...)

. . יש להאיץ מעט את קריאת תיבת "באש" [ו]להסמיכה לתיבה הקודמת, שהרי הטפחא הוא המפסיק העיקרי, ולא התביר . .

כדכד כתב:כדי להצמיד מלים אין די בהאצת התיבה הראשונה ויש להאיץ גם בראשונה לסמכה אליה

אחד מעיר כתב:הערה בניקוד בקינות.

כדכד כתב:הערה 8 באיכה שהקורא "ידמו" בשווא נח משנה את המשמעות לל' דמיון

אחד מעיר כתב:אני יודע את שאתה אומר
עיין למשל בקונקורדניציה אבן-שושן
או במפעל הכתר של בר-אילן אם אתה מסמן דממ ולידו סימן שורש
תראה שאפילו נוקב במובן קללה הוא בעצם שורש קבב
וכן נחת הוא שורש חתת וכד'
עי' חנוך ילון (אינו לפני כרגע)
מה אתה אומר למשל על ופושעים בחושך ידמו?