מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

חקר מסורה, ענייני דקדוק, טעמי המקרא, חיפוש מקורות, בירור ועיון בלשון הקודש והתרגומים, מפורש ושום שכל.
אחד מעיר
הודעות: 689
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' נובמבר 07, 2019 8:20 am

גליון לך-לך תשף
שלחו נא הערות (כדאי להודיע לי באימייל כי אינני מקבל הודעות על תגובות)
נערך לאחרונה על ידי אחד מעיר ב ה' נובמבר 07, 2019 8:38 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

אחד מעיר
הודעות: 689
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' נובמבר 07, 2019 8:30 am

היבטים לשוניים לך-לך תשף
שלחו נא הערות (כדאי להודיע לי באימייל כי אינני מקבל הודעות על תגובות)
קבצים מצורפים
היבטים לשוניים לך-לך תשף.pdf
(807.99 KiB) הורד 18 פעמים

כדכד
הודעות: 4076
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי כדכד » ה' נובמבר 07, 2019 11:41 am

קריאת שם הספר "בני יששכר" בשני שיני"ם אינה נובעת משיבוש אלא מדעת ומנהג חלק חשוב מקהילות ישראל שקוראים את השם "יששכר" בתורה בשני שינ"ים ואף מנהג דינוב הוא כן. אשר על כן לא יפלא שרצ"א מדינוב נתן לספרו את השם בני יששכר בשני שינים וכך יש לקרוא לו.

אחד מעיר
הודעות: 689
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' נובמבר 14, 2019 9:13 am

בעניין הבני יששכר, אתה יכול לטעון שגם הרב צבי אלימלך ז"ל
שאינני מגיע לקרסוליו גם הוא כהרבה אחרים נשתבש בקריאת המלה יששכר
ולכן קרא לספרו בדווקא יססכר
אם מישהו רוצה לקרוא לבנו או לספרו יססכר
מי אני שאמחה בו
אבל אם למשל הוא כותב יעקב וקורא לבנו או לספרו יַיְיְנְקֵב אני רשאי וגם צריך לקרוא נכונה י-ע-ק-ו-ב

פרשת וירא תשף
ואני מבקש שוב אם אתם מעדיפים לשים הערות כאן
אנא הודיעוני כדי שאוכל להגיב
אינני מקבל משום מה הודעות על תגובות אע"פ שמסומן אצלי 'הודע על תגובה'
לפחות אם המגיב יודיע שיש תגובה בלי לשלוח במייל את תוכנהּ
שבת שלום
קבצים מצורפים
היבטים לשוניים וירא תשף.pdf
(1.63 MiB) הורד 21 פעמים

כדכד
הודעות: 4076
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי כדכד » ה' נובמבר 14, 2019 5:15 pm

אחד מעיר כתב:בעניין הבני יששכר, אתה יכול לטעון שגם הרב צבי אלימלך ז"ל
שאינני מגיע לקרסוליו גם הוא כהרבה אחרים נשתבש בקריאת המלה יששכר
ולכן קרא לספרו בדווקא יססכר
אם מישהו רוצה לקרוא לבנו או לספרו יססכר
מי אני שאמחה בו
אבל אם למשל הוא כותב יעקב וקורא לבנו או לספרו יַיְיְנְקֵב אני רשאי וגם צריך לקרוא נכונה י-ע-ק-ו-ב


מה שאני טוען הוא שזו דעה אחרת ולא שיבוש

לבי במערב
הודעות: 1419
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי לבי במערב » ו' נובמבר 15, 2019 1:26 am

אחד מעיר כתב: . . אינני מקבל משום מה הודעות על תגובות אע"פ שמסומן אצלי 'הודע על תגובה' . .

כמדומני, שמערכת ההתראות בדוא"ל אינה עובדת מזה זמן.

אחד מעיר
הודעות: 689
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ג' נובמבר 19, 2019 8:48 am

לכדכד בעניין יסָסְכָר

זה מה שאני טוען זו לא דעה אלא חוסר דעה

יש כאן כתיב וקרי
מגליון ויצא סז ל יח יִשָּׂשכָר הקרי יִשָּׂכָר. השי"ן השניה כאילו אינה כתובה. הקורא יִשָּׂשְׂכָר משתבש מאוד. אין להתפלל לצאת חובת הקריאה במקום שקוראים יִשָּׂשְׂכָר!

ל יח יִשָּׂשכָר זה כתיב המילה הזו. שני שיני"ן השי"ן השנייה איננה נקראת. כלל גדול בידינו: אות בתוך המילה שאינה מנוקדת כאילו לא קיימת. כאן ברוב הספרים אין אפילו סימן לשי"ן ימנית או שמאלית.
זו לשון הרוו"ה (היידנהיים): בראשית ל', י"ח כתב הראב"ע ריש פ' שמות וז"ל יששכר בעבור התחברות שני סינין חסרו האחד מן המכתב כדרך מחצצרים ד"ה ב, ו', ז' ואין סין כמוה במקרא.
וכ"כ רד"ק במכ' ובשרשים וכל ספרי החומשים סין השניה בלא נקודה כלל ובמדוייקים ראיתי קו ישר כדמות פתח על הסין השניה כזה שֿ והוא לסימן שאינה נקראת כלל.
ובספר נחלת יעקב כתב מפ' ויצא עד פ' פינחס קורין יששכר בשני סינין ומשם ואילך בסין אחד ונתן טעם על זה ע"פ מה שכתב החזקוני בפ' פינחס לישוב משפחת הישוב במדבר כ""ד, כ"ו יעויין שם. וטעמו הוא כטעם ריר חַלָּמוּת (לשה"כ איוב ו', ו') ויש קורין כל יששכר שבתורה בסין אחד מלבד יששכר ראשון, שבפרשה זו קורין בשני סינין וגם זה שבוש כי מה שכתבנו לעיל הוא העיקר.
ל, יח. ישֹשכר, כבר הורו החכמים המובהקים כי השי"ן השני נכתב ואיננו נקרא כלל וכלל כמבואר במנחת שי לכן אל תשעה אל דברי חלומות של בעל נחלת יעקב והסומכים עליו האומרים כי רק בפעם הראשון קורין ב' השיני"ן, ויש שאמרו עד פ' פנחס, וכולם ישא רוח, וכבר בטל דבריהם המדקדק רז"ה בסוף חבורו שערי תפלה סי' שכ"ג גם החכם ר"א מווילנא בספרו מכתב מאלי', והאמת כי המחבר נחלת יעקב לא ידע מענין הקריאה הנכונה כל מאומה, וכהנה שיבושים רבים בספרו להמעיין בו: (שום שכל).
עוד קטע מהרוו"ה בהאזינו: שלא מצאנו בכל המקרא שום אות בלי ניקוד שצריכה להיות נעה באחת מהנקודות. כי עיקר הניקוד איננו כי אם להורות על הקריאה, לכן מצאנו בכמה מקומות נקודות מבלי אותיות כגון כל קריין ולא כתיבן שהזכירו בעלי מסורה בריש ספר דברים ובמס' נדרים ל"ז: וסופרים פרק ו' ה"ח ופ"ז ה"א ובכולהו נרשם הנקודות להודיע הקריאה אע"פ שאין שם שום אות, והיפך זה הכתיבן ולא קריין הנזכרין במס"ג בספר רות סימן ג' ובנדרים שם ובסוף פ"ו דסופרים שאותיותיהם כתובים מבלי שום ניקוד תחתיהם להודיע שאינן נקראים כלל.
ומכל זה נתברר כי כל אות הכתובה מבלי ניקוד היא בלתי מתנועעת כלל וכמאן דליתא דמיא ולכן שין השני של יששכר וצדי השני של מחצצרים {(ד"ה א, טו, כד) ע"ש ברד"ק ומ"ש} בלי ניקוד כלל לפי שאינן נקראות כלל. ע"כ מהרוו"ה.
למדנו מכאן שעד לנחלת יעקב (אחד המהדירים של רש"י, וכמדומה ההערות שנמצאות בדפוסים הרגילים של רש"י, רובן ככולן הערות סרק, הן ממנו) לא עלה על דעת איש לבטא את השי"ן השנייה. לא באשכנז וכל שכן לא בקהילות ספרד.
אם כנים הדברים הרי לא מדובר כאן רק בשיבוש אלא בפגיעה בעיקרי האמונה. וזו לשון השלחן ערוך אורח חיים סימן קמא סעיף ח: כל תיבה שהיא קרי וכתיב, הלכה למשה מסיני שתהא נכתבה כמו שהיא בתורה ונקרית בענין אחר; ומעשה באחד שקרא כמו שהיא כתובה, בפני גדולי הדור: ה"ר יצחק אבוהב והר"ר אברהם ואלאנסי והר"ר שמואל ואלאנסי בנו ז"ל, והתרו בו שיקרא כפי המסורה, ולא רצה, ונידוהו והורידוהו מהתיבה. ע"כ.
מי הוא זה ואיזה הוא אשר יערוב ליבו לבלע את הקודש.
די היה בדברים אלה לעקור מנהג קלוקל זה. ב"קובץ בית אהרן וישראל" גליון נח פורסם מאמר שמציג את ה"דעה" של קריאת יִשָּׂשְׂכָר כאילו יש לה מקום. על זה באה תגובת מיודענו הרב יצחקי נר"ו. אני מביא בזה קטעים מדבריו ב'קצירת האומר' בסוף מהדורתו של הספר לוח ארש. מכאן ואילך דברי הרב יצחקי.
הנה בחילופי בן אשר ובן נפתלי בפרשת ויצא יששכר נקראת בסין אחד לבן אשר וכן העיד בשו"ת רב האי גאון שכן הקריאה לבן אשר. ואפילו בן נפתלי אינו חולק (על בן אשר) לענין הקריאה אלא שמנקד השין הראשונה בשוא והשנייה בקמץ.
א"ה: אביא בכאן את לשון רב האי גאון, ואשר שאלתם מה טעם יכתב יששכר בשני שינין [הערה: מעצם השאלה מוכח שתלמוד ערוך בידם לקרוא בשין אחת] דע כי שני פנים קוראין אותו יש שקוראין יששכר, אחד שין ואחד סמך [יִשְׁשָׂכָר] ויש שקורין יששכר סמך בלבד. ויש מנקדין אותה שני דרכים [יש מנ]קדין את שניהם כתורת סמך כך יִשְׂשָׂכָר, אע"פ שאין מוציאין בפה אלא אחד [א"ה: מכאן שהמסתמכים על בן נפתלי טועים, כי גם לפיו קוראים יִשָּׂכָר], וזה בן נפתלי וסיעתו. ויש שמנקדין על הראשון כתורת סמך וסימן הקמץ תחת הראשון, והשני כאילו אין מנקדין אותו לא מלמעלה ולא מלמטה וזהו מעשה בן אשר וסיעתו. ע"כ. ונמשיך בדברי הרב יצחקי.
וכן העיד במחברת התיגאן... וכן העיד הרד"ק בספר המכלול שכן הקריאה לבן אשר גם ר' משה בוטרול בשם ר"ה גאון וראב"ע בשמות א ג ובספרו מאזנים והרמ"ה ב"מסורת סייג לתורה" שלו והמאירי בקרית ספר שלו..... כולם מעידים שהסי"ן השנייה בלתי נקראת בכל מקום.
בהמשך מביא הרב יצחקי מקורות רבים נוספים אשר יתנו עדיהם ויצדיקו את מנהג ישראל צדיקים המקורי: יִשָּׂכָר קרי. ונלאיתי להעתיק את הכל.
כשהתפרסם המאמר בקובץ בית אהרן וישראל באה על זה תגובת הרב יצחקי, ב"תגובה" לדבריו הכותב הראשון החזיק בטענה שלקוראים בשני שינין יש על מי לסמוך כי עושים כדברי בן נפתלי. הכנתי מכתב שגם אם פירוש בן-נפתלי כדבריו הרי הוא רק כיוון אליו כסומא בארובה, נגד מנהג ישראל בארצותם בפזוריהם. מה גם שאפשר להראות בקלות שאין זו דעת בן-נפתלי. גם טענתי שאחרי הקמץ צריך לבוא שוא נע והיו צריכים להוסיף געיא (מתג) בשי"ן הראשון, ואין מתג בשום דפוס או כ"י.
העורך ענה לי בעל פה שאין הם מזדקקים עוד לנושא.
סיכום בקצרה:
ברוב עדות ישראל קוראים יששכר לפי הקרי יִשָּׂכָר.
בקהילות הלא-אשכנזיות לא עלה על דעת איש מעולם לשנות מקריאה זו.
בעלי הדקדוק והמסורה כולם מעידים על קריאה זו.
גם לדעת בן-נפתלי [שבכל מקום נקטינן דלא כוותיה אלא כבן-אשר] אין קוראים את השי"ן השנייה בשוא, אלא קוראים את השי"ן הראשונה בשוא נח, והיא נבלעת בקמץ של השין השנייה .
אחרי שנשתרבב המנהג על ידי מי שאין לו יד ורגל בדקדוק ובמסורה, יצאו גדולי המדקדקים נגדו וביטלו את דבריו.

ביקורת תהיה
הודעות: 1329
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ג' נובמבר 19, 2019 12:12 pm

אחד מעיר כתב:כל תיבה שהיא קרי וכתיב, הלכה למשה מסיני שתהא נכתבה כמו שהיא בתורה ונקרית בענין אחר.
ילמדונו רבותינו!
בפרק אין בין המודר אמר רבי יצחק 'קַרְיָן וְלָא כְתִיבָן וּכְתִיבָן וְלָא קַרְיָן הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי';
אך מנלן דקריין וכתיבן אף הן הלכה למשה מסיני?

כדכד
הודעות: 4076
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי כדכד » ג' נובמבר 19, 2019 5:17 pm

הרב אחד מעיר!
כל המקורות שיטרח כת"ר להביא לא יועילו נגד מי שקבל מרבותיו או במסורת שהדרך היא לקרוא יששכר בשני שינ"ים.
בית אהרן וישראל הוא לא המקום הראשון ולא האחרון שהביא דעה זו שיש לקרוא יששכר בשני שי"נים.
אין כאן פגיעה בעקרי האמונה כי בענין הנדון מדובר על אחד שהתעקש לקרוא כמו הכתיב למרות שהקרי שונה. כאן הם פשוט חולקים וסוברים שאין קרי וכתיב.
נכון שגדולי המדקדקים סבורים אחרת אבל הם כן סבורים שהם צודקים.


חזור אל “דקדוק ומסורה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: ביקורת תהיה ו־ 12 אורחים