מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

מסורת הפתוחות והסתומות בתורה

חקר מסורה, ענייני דקדוק, טעמי המקרא, חיפוש מקורות, בירור ועיון בלשון הקודש והתרגומים, מפורש ושום שכל.
רב טקסט
הודעות: 152
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2011 12:31 pm

Re: מסורת הפתוחות והסתומות בתורה

הודעהעל ידי רב טקסט » ג' פברואר 12, 2019 8:13 pm

על עצם קושית הגרנ"א כתבתי במק"א באורך, כי מבואר בכמה קמאי דהרמב"ם למד עצם צורת הפתוחות והסתומות מתוך ספר ב"א. ומוכרח דהיה לו מקורות נוספות לפעמים על עצם הקביעה אם יש כאן פתוחה או סתומה, אם מסברא אם מתוך רשימות מסרה או ספרים אחרים. וכשאנו מחמירין גם כהרא"ש הרי באותן המקומות עושים כדעת שניהם.
נערך לאחרונה על ידי רב טקסט ב ב' פברואר 25, 2019 10:38 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

לענין
הודעות: 2294
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: מסורת הפתוחות והסתומות בתורה

הודעהעל ידי לענין » ג' פברואר 12, 2019 8:45 pm

נשמח את תבאר דבריך
לא הצלחתי להבין איך אתה מתרץ את עצם הקושיא. אתה מכריח שהרמב"ם היה לו מקורות נוספים חוץ מהבן אשר, שהם כן התאימו עם הרא"ש? מנא לך?
אם הבן אשר שלפנינו [שסביר מאד להניח שזהו כתר ארם צובא] אינו מסתדר עם שיטת הרא"ש, מהיכי תיתי להגיד שהמקורות העלומים של הרמב"ם הסתדרו עם שניהם?

רב טקסט
הודעות: 152
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2011 12:31 pm

Re: מסורת הפתוחות והסתומות בתורה

הודעהעל ידי רב טקסט » ג' פברואר 12, 2019 10:16 pm

מאחר שמבואר בכמה מקורות שהרמב"ם למד גם הצורות של הפתוחות והסתומות מתוך ספר המדויק, ולא רק מקומן של הפתוחות והסתומות, מוכח מזה שלפחות בקצת הפרשיות היה ידוע אם צריך להיות שם פתוחה או סתומה, ולא מכח הספר המדויק, ועל ידי זה היה בכחו להוציא מסקנא מתוך אותו המקום, ע"פ מה שראה בספר המדויק, שכך צורת הפתוחה וכך צורת הסתומה.

ואם כן באותן המקומות, לפחות, ראוי לנו לעשות הפתוחה והסתומה לכולי עלמא, מכיון שהידיעות על הימצאות הפתוחה או הסתומה כאן, מוסכמת, ולאו מכח ספר המדויק.

לענין
הודעות: 2294
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: מסורת הפתוחות והסתומות בתורה

הודעהעל ידי לענין » ד' פברואר 13, 2019 1:30 am

מה הענין לצאת ידי דעת הרא"ש רק במקומות מסוימים? או הכל או כלום.

רב טקסט
הודעות: 152
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2011 12:31 pm

Re: מסורת הפתוחות והסתומות בתורה

הודעהעל ידי רב טקסט » ה' פברואר 21, 2019 8:35 pm

נא לסלוח על האיחור.
לפי זכרוני היו לי מאז כמה מקורות דומות לזה שיש ליזהר בכל פרשה לעצמה לעשותה כראוי.
ולענ"ד גם מסברא צ"ל כן, כי כתיבת ספר תורה אינה מסתכמת ביצירת חפצא של ספר תורה כשר, אלא כותב את התורה, וצריך לכתוב הכל כדין עד מקום שידו מגעת.

ספרים וועלט
הודעות: 573
הצטרף: ו' פברואר 27, 2015 8:50 pm

Re: מסורת הפתוחות והסתומות בתורה

הודעהעל ידי ספרים וועלט » ה' פברואר 21, 2019 11:42 pm

רב טקסט כתב:נא לסלוח על האיחור.
לפי זכרוני היו לי מאז כמה מקורות דומות לזה שיש ליזהר בכל פרשה לעצמה לעשותה כראוי.
ולענ"ד גם מסברא צ"ל כן, כי כתיבת ספר תורה אינה מסתכמת ביצירת חפצא של ספר תורה כשר, אלא כותב את התורה, וצריך לכתוב הכל כדין עד מקום שידו מגעת.

אנא הביא מקור כלשהו לדבריך.

יוצא פוניבז'
הודעות: 613
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: מסורת הפתוחות והסתומות בתורה

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ו' פברואר 22, 2019 1:17 am

רב טקסט כתב:נא לסלוח על האיחור.
לפי זכרוני היו לי מאז כמה מקורות דומות לזה שיש ליזהר בכל פרשה לעצמה לעשותה כראוי.
ולענ"ד גם מסברא צ"ל כן, כי כתיבת ספר תורה אינה מסתכמת ביצירת חפצא של ספר תורה כשר, אלא כותב את התורה, וצריך לכתוב הכל כדין עד מקום שידו מגעת.


אמנם בברכ"י יו"ד סי' רעה סק"ג
מה שנוהגים סופרי הזמן לכתוב כל הס"ת אליבא דכ"ע, אך למחסור השירה כותבים לדעת הרמב"ם, לא יפה עושים, והפסידו כל טרחם שהשתדלו בכל הס"ת לצאת י"ח הרא"ש, לכן יזהרו גם בשירות לכותבם אליבא דכ"ע. והספרים שנכתבו כבר, בנקל יש לתקנן. הרב כהונת עולם ודעמיה בתשובות שבספר הנז' סימן פ'.

רב טקסט
הודעות: 152
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2011 12:31 pm

Re: מסורת הפתוחות והסתומות בתורה

הודעהעל ידי רב טקסט » ב' פברואר 25, 2019 10:29 pm

תודה רבה על המקור בברכי יוסף.

הוכחה אחת זכורה לי כעת, והוא מה שפסקנו מלכתוב אותיות הלפופות ושאר המשונות, ע"פ פסק חכמי צפת, בעדות ר' מאיר הסופר המובא בשלטי הגבורים דף קע"ד א'. (אגב, כאן בתמונה 17, אפשר לראות עדות זו בכתב ידו של ר' מאיר הסופר עצמו. וראה כאן יותר אודותיו).

שכתב: וכתב הסופר ר' מאיר מפאדובה ז"ל וזה לשונו בהגהת קונטריס אחד שלו ועם כל זה שמעתי וגם ראיתי אני כמה ספרי תורה שבאו מצפת שלא היה בהם שום אות משונה וכן גזרו שמה זמן ועדן על כל הסופרים כי להבא לא יעשו שום שינוי באותיות ספר תורה על כי אינם לומדים בספרי תורה. עד כאן דבריו.

ומבואר שיש דברים הנכתבים משום כתיבת התורה (במקרה האותיות המשונות - ללימוד דוקא) ולא משום החפצא שמייצר.


ויתכן וקרוב לשמוע שכוונת הפוסקים המובאים בברכי יוסף היינו לענין כשרות הספר, ולא שממש לא הועיל ולא עשה כלום.
אלא שסוף סוף מבואר מדבריהם שלמעשה מקיימים גם דעת הרא"ש בכל הספר. ואם כן כבר צריך תירוץ אחר לקושיית הגרנ"א.


חזור אל “דקדוק ומסורה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: שמואל דוד ו־ 9 אורחים