הכהן כתב:אותיות יהו"א אינן נשמעות!
ואין הבדל אם הן נכתבות או לא, למעט האות יו"ד המבדילה בין חיריק מלא שהוא תנועה גדולה לחסר שהוא תנועה קטנה.
בברכה המשולשת כתב:זכורני שיש ספר שלם של מרן הגר"ש דבליצקי שליט"א חוק יהו"א ומבטליו- ואולי שם יש דיון על כך?
יאיר כתב:בברכה המשולשת כתב:זכורני שיש ספר שלם של מרן הגר"ש דבליצקי שליט"א חוק יהו"א ומבטליו- ואולי שם יש דיון על כך?
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?142292&
פתוח לכולם.
לייטנר כתב:ישנו מאמר שלם של הרב ברויאר על קרי וכתיב, ושם מזכיר במפורש את ה'לא/לו' כשינויי קרי וכתיב שאינם באמת כאלה, ומתייחס לכך ע"פ שיטתו.
אוצר החכמה כתב:אני תמיד מתלבט בזה למעשה אם הדבר קשור לכוונת הקורא. כלומר אם הקורא חשב שהקרי והכתיב שווים והתכוון לקרא לא בא (ופירוש הפסוק שאין לו חומה או איזה רעיון דומה) האם זה יפסול את הקריאה? אם נאמר שכן א"כ יהיה לנו פירוש שהקרי עניינו גם שזה פירוש הדברים למעשה (כמו שבאמת הוא כן במקרה זה) והעניין יהיה הצורך בידיעת הקורא שזה הקרי.
הכהן כתב:כיון ששאלתי נראית מן המתמיהין, אפרש את שיחתי:
במקרים מסויימים, ציינו החומשים 'קרי' אף שאין שינוי לא בקריאה ולא במשמעות. לדוג' 'ויאספו את השלו' - 'שליו קרי'. 'והאיש משה ענו מאד' - 'עניו קרי'.
האם זה נמסר שזה נקרא קרי וכתיב? אולי פשוט את המלים האלה כותבים בלי יו"ד?
איש גלילי כתב:בתנ"ך קורן שינו, ובהרבה מקומות מסוג זה ביטלו את ההערה לכתיב וקרי.
הכהן כתב:יש רשימה במסורה של כל הקריין וכתיבן שבכתבי הקודש, או שזה לפי ראות עיני המעתיקים?
אלא לפירושו.עושה חדשות כתב:אין לקרי שום נפק"מ
עושה חדשות כתב:במקרה שאין חילוק בהגייה בין הקרי והכתיב, וכגון מש"כ האבע"ז המובא לעיל, האם הענין של הקרי הוא שצריך להתכוין למשמעות הזאת, או שבאמת אין לקרי שום נפק"מ.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 6 אורחים