להשמיד [ו]להרג ולאבד, בפניהם/לפניהם

חקר מסורה, ענייני דקדוק, טעמי המקרא, חיפוש מקורות, בירור ועיון בלשון הקודש והתרגומים, מפורש ושום שכל.
פלא פלאים

להשמיד [ו]להרג ולאבד, בפניהם/לפניהם

הודעהעל ידי פלא פלאים » א' פברואר 24, 2013 5:31 pm

ב"ה

לקראת סוף המגילה נהוג בשני מקומות לקרוא פעמיים אך זו טעות: http://rotter.net/forum/torah/8859.shtml

אדג
הודעות: 1519
הצטרף: ה' מאי 13, 2010 11:11 am
מיקום: צפת, אה"ק תובב"א
יצירת קשר:

Re: להשמיד [ו]להרג ולאבד, בפניהם/לפניהם

הודעהעל ידי אדג » א' פברואר 24, 2013 6:58 pm

הנה המאמר, הרב מרדכי ברויאר ז"ל:

מנהג מקובל בקהילות האשכנזים לקרוא שתי פעמים את הפסוקים שבמגילת אסתר, שנוסחם נחשב 'מוטל בספק'. קוראים ''להשמיד להרג ולאבד'', וחוזרים וקוראים ''להשמיד ולהרג ולאבד'' (אסתר, ח', יא); קוראים ''ואיש לא עמד בפניהם'', וחוזרים וקוראים ''ואיש לא עמד לפניהם'' (אסתר, ט', ב). בכך מבקשים לצאת ידי הספק שנתעורר ביחס לשני הפסוקים האלה: כי הסופרים האשכנזים כותבים במגילה ''להרג'', ''בפניהם''; אולם כבר הורה בעל מנחת שי, שהנוסח הנכון הוא ''ולהרג'', ''לפניהם''. משום כך קוראים את שני הנוסחים האלה בבחינת ''הילכך נימרינהו לתרווייהו'': קוראים את מה שכתוב במגילה וחוזרים וקוראים את מה שראוי היה להיות כתוב במגילה.

מקורו של הנוסח האשכנזי המוטעה - ''להרג'', ''בפניהם'' - הוא במקראות גדולות דפוס ויניציאה רפ''ד--רפ''ו. מהדורה זו הוגהה בידי יעקב בן חיים בן יצחק בן אדוניהו, שטרח - כמיטב יכולתו - לנקות אותה מהשגיאות הרבות, שהיו מצויות בכתבי-היד האשכנזים שבאותה תקופה; והוא גם הוסיף לה מסורה גדולה ומסורה קטנה, שליקט אותה מכתבי-יד שונים. מהדורה זו הועתקה אחר-כך במהדורות רבות בויניציאה ובערים אחרות כגון אמסטרדם ווארשה; וגלגולה האחרון הוא במקראות גדולות הנפוצות כיום בציבור, שצולמו ממהדורת וארשה.

אולם אף-על-פי שיעקב בן חיים טרח הרבה על הגהת נוסח המקרא, הוא לא הוציא מתחת ידו דבר מתוקן. שכן יש במהדורה שלו אלפי שגיאות בכתיב, בניקוד ובטעמים. שגיאות הכתיב שלו נוגעות בעיקר למלא וחסר, אך יש שם גם חילופי א--ה, ב--כ, השמטות או הוספות של ו הגויה או החלפות של מלים שלמות. על מדוכה זו ישב תחילה ר' מנחם די לונזאנו בעל אור תורה, שתיקן את כל השגיאות שמצא בנוסח התורה. והשלים את מלאכתו ר' ידידיה מנורצי, בעל מנחת שי, שתיקן את השגיאות שמצא בכל המקרא: בתורה, בנביאים ובכתובים. הגהות אלה של בעל מנחת שי נתקבלו אחר-כך ברוב תפוצות ישראל. רגילים לומר, שמקראות גדולות דפוס ויניציאה מייצג את 'הנוסח המקובל בישראל'. אלא שאין הדברים אמורים באותה מהדורה, שיצאה מתחת ידו של יעקב בן חיים עצמו, אלא הם אמורים במהדורתו של יעקב בן חיים, כפי שתוקנה על-ידי בעל מנחת שי.

ועל-פי הדברים האלה עלינו להבין את נוסח מגילת אסתר, כפי שנתקבל בעדה האשכנזית. יש במהדורת יעקב בן חיים שתים עשרה שגיאות כתיב במגילה. עשר שגיאות במלא וחסר: תבא (א', יט - צ''ל: תבוא), בתולת (ב', ב - צ''ל: בתולות), ישב (ב', כא), ויבא (ד', ט), יודעים (ד', יא), אחשורש (ו', ב), והלבשו (ו', ט), ומשלוח (ט', כב), לקיים (ט', לא), לרוב (י', ג), ושתי שגיאות אחרות: להרג, בפניהם, שכבר הובאו לעיל. עשר מתוך שתים עשרה השגיאות האלה - למעט רק והלבשו , לקיים - תוקנו בידי בעל מנחת שי . והואיל והוא נחשב סמכות בכל הנוגע לנוסח המקרא, יכולים היינו לצפות, שכל התיקונים האלה יתקבלו על-ידי הסופרים והמדפיסים; ונוסח המגילה יהיה מתאים אפוא כמעט בכל מקום למה שנקבע במסורה.

אולם דברים אלה נתקיימו רק בחלקם. כי הסופרים והמדפיסים קיבלו את כל תיקוניו של על מנחת שי, הנוגעים לכתיב מלא או חסר; כנגד זה שני התיקונים הנוגעים לאותיות השימוש - ולהרג, לפניהם - לא פשטו בציבור; ועדיין המגילות האשכנזיות והדפוסים המקובלים - כגון מהדורת לטריס, שצולמה אחר-כך בהוצאות יבנה, אשכול וסיני - מציגות את הנוסח המוטעה של יעקב בן חיים: להרג, בפניהם.

דברים אלה מוכיחים, שבעל מנחת שי לבדו לא נחשב מעולם סמכות מוחלטת וסופית, ומבחינה זו יש להבחין בין הגהות מנחת שי לתורה ובין הגהותיו לנ''ך. בכתיב התורה הלך מנחת שי בעקבות אור תורה; ואור תורה הלך בעקבות הרמ''ה, שהיה מגדולי הראשונים, והכרעותיו ביחס לכתיב התורה נתקבלו כולן בעדה האשכנזית. ורק במקומות המועטים, שהרמ''ה נשאר בהם בספק, הכריע אור תורה על-פי דעת עצמו. נמצא, שכתיב התורה נקבע בכל מקום על פי שניים עדים או על פי שלושה עדים; ודי היה בעדים הנאמנים האלה כדי להוציא את הספק מלבו של כל אדם; שונה הדבר בכתיב נביאים וכתובים - כולל גם מגילת אסתר. שהרי הרמ''ה ובעל אור תורה עסקו רק בתורה, ואילו בנ''ך פעל בעל מנחת שי לבדו; והיה עליו להכריע בכל הספקות על-פי דעת עצמו - בלא כל סיוע של שאר גדולי ישראל. אולם דעת היחיד של בעל מנחת שי לא הספיקה כדי להוציא את הספק מלב הרבים.

ועל-פי הדברים האלה נוכל להסביר את העובדה, שהגהות מנחת שי למגילת אסתר נתקבלו רק באותם העניינים הנוגעים לכתיב מלא וחסר, ולא בשני העניינים הנוגעים לאותיות השימוש: ולהרג, לפניהם. שהרי זה מן המפורסמות, שמגילת אסתר איננה נפסלת על-ידי כתיב משובש - ואפילו על-ידי השמטת תיבות שלמות - ובלבד שהקורא יקרא בפיו את הנוסח כהלכה5. אולם שיבושי כתיב מלא או חסר אינם משנים את הקריאה; כנגד זה שיבושים הנוגעים לאותיות השימוש - כגון להרג-- ולהרג, בפניהם--לפניהם - יש בהם כדי לשנות את הקריאה; ואם יקרא הקורא את הנוסח המשובש הכתוב במגילה, יש מקום לחשוש, שלא יצא כלל ידי חובת הקריאה.

ועל-פי זה נוכל לתאר כך את התפתחות הנוסח האשכנזי של מגילת אסתר: בתחילה היו הסופרים כותבים את המגילות על-פי נוסח כתבי-היד האשכנזיים, כפי שהועתק במהדורתו המשובשת של יעקב בן חיים. אך במשך הזמן הוכרה סמכותו של בעל מנחת שי, והגהותיו פשטו בציבור. מכאן ואילך העתיקו את נוסחו של יעקב בן חיים, כפי שתוקן על-ידי בעל מנחת שי. אך הם נהגו כן רק בכל התיקונים הנוגעים למלא וחסר; שכן כדאי הוא בעל מנחת שי לסמוך עליו בעניינים כגון אלה; שהרי אפילו יתברר שדעתו מוטעית, אין בכך כלום; שהרי אין המגילה נפסלת על-ידי טעויות מסוג זה, וגם הקריאה איננה משתנה על ידיהן. אולם כאשר הגיעו לשני התיקונים המשנים את הקריאה - ולהרג, לפניהם - נרתעו. כאן לא מלאם לבם לשנות את המנהג הקדום; וגם סמכותו של בעל מנחת שי לא הספיקה. ומסתבר, שכך אמרו לעצמם: הואיל והנוסח מוטל כאן בספק, והכרעה מוטעית עלולה להכשיל את הרבים, הרי שב ואל תעשה עדיף. משום כך השאירו את הנוסח הישן של יעקב בן חיים, ולא החליפו אותו בנוסח החדש של בעל מנחת שי.

ואפשר עוד לשער, שהייתה גם סיבה מעשית לרתיעת הסופרים לשנות את הנוסח בשני העניינים האלה. הנקל לסופרים לבצע את הוראות מנחת שי בכל הנוגע לכתיב מלא וחסר; שהרי התיקונים האלה אינם מגיעים לידיעת הציבור הרחב; ומי שקונה את המגילה מידי הסופר לא ירגיש כלל, שהסופר שינה את הנוסח שהיה מקובל מקדמת דנא. שונה הדבר בשני התיקונים האלה הנוגעים לאותיות השימוש. שהרי בכל המגילות הכתובות והמודפסות שבידי הציבור כתוב עדיין: להרג, בפניהם; ורק מגילה זו, שהסופר כותב עתה לצורך אחד מבני העיר, מציגה נוסח חדש: ולהרג, לפניהם. ואם אותו אדם יקרא בציבור מתוך המגילה שלו, תתעורר מהומה בבית-הכנסת; ולא תנוח דעת השומעים, עד שלא יחליף את מגילתו במגילה כשרה למהדרין, ויקרא מתוכה את הנוסח המקובל: להרג, בפניהם. והקונה יבוא בתרעומת אל הסופר, שהכשיל אותו במגילה שאינה כשרה לכתחילה. ובוודאי אין הסופר חייב לסכן את פרנסתו בשל נוסח, שרק בעל מנחת שי מעיד עליו - ומי יודע, אם הדין עמו.

כל הדברים האלה רמוזים, כנראה, בדברי ר' שלמה גנצפריד, בעל קסת הסופר. המחבר הזה ידוע לרבים על-ידי ספרו קיצור שולחן ערוך; והוא ידוע לסופרים במיוחד על-ידי ספרו קסת הסופר. בספר זה הוא בירר את הלכות כתיבת ספר תורה וגם קבע את נוסח הכתיב של התורה ושל מגילת אסתר. כשהוא מגיע למחלוקת להרג--ולהרג (אסתר, ח', יא) הוא מספר, שאחד מגדולי הרבנים הביא לו ראיה ברורה מן המסורה, שהנוסח הנכון הוא ולהרג - כדעת מנחת שי. ועל ראיה זו לא היה בידי ר' שלמה גנצפריד להשיב דבר דבור על אופניו. אף-על-פי-כן הוא סיים: ''ובכל זאת לפע''ד קשה לשנות המנהג''. הווה אומר: אחרי שכבר נהגו לכתוב וגם לקרוא ''להרג'', קשה לשנות את המנהג - מחמת הספק שעודנו מכרסם בלב וגם מפני תרעומת הציבור.

כך אירע, שכל מגילות האשכנזים מציגות נוסח של מגילת אסתר, שאיננו מתאים למסורה. ונוסח מוטעה זה לא היה מצוי רק במגילה הכתובה, אלא הוא גם הנוסח שהיה נקרא בציבור במשך מאות בשנים. ויש לנו עדות על כך, שעוד בימי בעל קסת הסופר - לפני כמאה וחמשים שנה - היו קהילות האשכנזים קוראות רק את הנוסח הזה בלבד. ואלמלא הכלל של ''דילוגו עלי אהבה'', הייתה שורת הדין נותנת, שלא יצאו כלל ידי חובת קריאת המגילה.

אולם מצב זה לא היה יכול להימשך. שהרי קושטא קאי, שיקרא לא קאי. והכרעתו של בעל מנחת שי - בצירוף הראיות החד-משמעיות מן המסורה - הגיעו בסופו של דבר לידיעת הציבור. ולא היה אפשר עוד להתעלם מן העובדה, שנוסח מגילת אסתר, כפי שהוא מקובל בידי האשכנזים, הוא נוסח שאין לו שחר, המכשיל את הציבור מדי שנה בשנה. ראשית התיקון היה מצער ומהוסס. בעל קסת הסופר מעיד (שם) על רבו, בעל אמרי אש, ש''היה נוהג שלאחר שקרא 'להרג' אמר בלחש, 'ולהרג'''. ומנהג היחיד של בעל אמרי אש פשט אחר-כך בכל קהילות האשכנזים: אחרי שהקורא אמר ''להרג'', הוא הוסיף - לא בלחש, אלא בקול רם - ''ולהרג''. וכעין זה נוהגים גם ביחס אל ''בפניהם''--''לפניהם''. ובלוח מנהגי ארץ-ישראל של רי''מ טוקצ'ינסקי כבר נאמר (בהלכות פורים), שנוהגים לקרוא את כל הפסוק כולו שתי פעמים (כלומר: פעם אחת על-פי הנוסח המשובש הכתוב במגילה ופעם אחת על-פי הנוסח המתוקן של מנחת שי).

ונמצינו למדים מכל זה: המנהג האשכנזי לכפול את קריאת שני הפסוקים האלה איננו מנהג ותיק המקובל בידי הקהילות מקדמת דנא, אלא מנהג חדש, שפשט רק בדורות האחרונים. משום כך רשאים אנחנו לשאול, שמא הגיעה השעה להוסיף תיקון לתיקון הזה; שמא כבר הוכשרה העת לפשוט את הספק הזה, שלאמתו של דבר איננו בגדר ספק כלל; ויהיה בכך משום תוספת שמחת פורים - שהרי אין שמחה כהתרת הספקות.

לכול לראש יש להזכיר, שכל הספק הזה קיים רק בקרב העדה האשכנזית. ואילו הספרדים - ואין צריך לומר התימנים - אינם יודעים דבר מכל האנדרלמוסיא הזאת. מגילותיהם נכתבות ונקראות כהלכה - ולהרג, לפניהם - ומעולם לא עלה על דעת איש מהם להטיל ספק בדבר. וזה הוא כשלעצמו נימוק כבד-משקל לשוב ולדון בפרשה זו. שהרי עד כה שמענו רק שיש תפילה אשכנזית, תפילה ספרדית ותפילה תימנית. אך הנה מתברר עתה, שגם התורה שבידינו איננה תורה אחת, אלא יש - לפחות במגילת אסתר - תורה בנוסח אשכנזי ותורה בנוסח ספרדי ותימני. וזה הוא דבר שהדעת איננה סובלת אותו.

משום כך חובה עלינו לעיין בהערות המסורה שנמסרו ביחס לשני הפסוקים האלה; נבדוק, אם יש ממש באותה 'תורה בנוסח אשכנזי', ואם ראוי להוסיף ולקיים אותה בצד 'התורה בנוסח הספרדי והתימני'.

להרג--ולהרג

א. בספר אכלה ואכלה, שהוא אוסף עתיק ומדויק מאוד של רשימות מסורה , מובאת בסימן 253 רשימה של ע''ד זוגות תיבות, שכל אחת מהן פותחת ב-ו' החיבור. כל הזוגות המובאים שם הם יחידאים ומצויים בצורה זו רק פעם אחת במקרא; ואילו בשאר כל המקומות התיבה הראשונה איננה פותחת ב-ו'; כגון: ודגן ותירש (בראשית, כ''ז, לז), שיש כנגדו רק דגן ותירש (שם, שם, כח; דברים, ל''ג, כח; ועוד); או: ושמעון ולוי (בראשית, ל''ה, כג), שיש כנגדו רק שמעון ולוי (בראשית, ל''ד, כה; מ''ט, ה; ועוד). בין הזוגות המובאים שם מצוי גם: ולהרג ולאבד; ונאמר שם בפירוש, שהוא כתוב בפסוק הפותח במלים ''אשר נתן המלך'' (אסתר, ח', יא). ומשתמע מכאן, שבמקום זה כתוב: ולהרג ולאבד; ואילו בשאר כל המקומות כתוב: להרג ולאבד (אסתר, ג', יג; ז', ד). רשימה דומה - אם כי לא זהה - מצויה גם במסורה הסופית שבמקראות גדולות (ערך ו, 89), וגם היא כוללת את הזוג ''ולהרג ולאבד''. והראיה מן הרשימה הזאת שבמקראות גדולות כבר הובאה לידיעתו של בעל קסת הסופר.

ב. במסורה הסופית שבמקראות גדולות (ערך ל, 11) מובאת רשימה של תיבות יחידאיות הפותחות באותיות ''ול''; כגון: ולימים (בראשית, א', יד), ולמשל (שם, יח). בין התיבות המנויות שם מצויה גם תיבת ולהרג, ונאמר שם בפירוש, שהיא נמצאת בפסוק הפותח במלים ''אשר נתן המלך'' (אסתר, ח', יא). הרי לפנינו, שתיבה זו פותחת ב-ו' החיבור רק בפסוק הזה בלבד, ואילו בשאר כל המקומות היא כתובה בלא ו' החיבור (אסתר, ג', יג; ז', ד; ועוד). גם ראיה זו כבר הובאה לידיעתו של בעל קסת הסופר.

ג. בכתב-יד לנינגרד B 19a, שנכתב בסמוך לתקופת המסורה (בשנת 1009) - והוא כתב-היד העתיק ביותר שיש בידינו מכל המקרא כולו - יש עיגול מסורה בין ''להשמיד'' ובין ''ולהרג'' (אסתר, ח', יא); ורשום במסורה הקטנה שבגיליון: ל'; ופירוש ההערה הזאת: צירוף שתי התיבות האלה הוא יחידאי ולית דכוותיה ל'). הערה זו מוכיחה, שהמסורה סבורה, שכתוב כאן ''ולהרג''; שאילו הייתה סבורה, שראוי לכתוב כאן ''להרג'', לא הייתה יכולה להעיר: ל'; שהרי הצירוף ''להשמיד להרג'' מצוי בעוד שני מקומות במקרא, ושניהם במגילת אסתר: ג', יג; ז', ד.

בפניהם--לפניהם

מנחת שי כבר הביא הערת מסורה, שנמסרה על ''בפניהם'' שביהושע, כ''א, מב: ''ב' ונקטו ודין''. פירוש ההערה הזאת: ''בפניהם'' מצוי בשני מקומות במקרא. האחד הוא ''ונקטו בפניהם'' (יחזקאל, ו', ט), והשני הוא ''דין'' זה) שביהושע, כ''א, מב: ''ולא עמד איש בפניהם''. ומכאן הוא הוכיח, שבמגילת אסתר כתוב ''ואיש לא עמד לפניהם''; שאילו היה כתוב כאן ''בפניהם'', כבר הייתה תיבה זו מצויה שלוש פעמים במקרא. אין אנחנו יודעים באיזה כתב-יד נמצאה מסורה זו שהובאה בספר מנחת שי. אולם אין ספק, שהיא מדויקת ובת סמכא, שהרי היא מובאת גם באוסף המסורה שנתלקט על-ידי גינצבורג : ''כל קריה לפניהם בר מן ב' בפניהם וסימנהון ולא עמד איש בפניהם דיהושע (כ''א, מב) ונקטו בפניהם אל הרעות אשר עשו (יחזקאל, ו', ט)''. ולא עוד, אלא מסורה זו מובאת - בצורה שאיננה משתמעת לשתי פנים - גם במסורה הקטנה של כתב-יד לנינגרד, שטיבו וחשיבותו כבר נתבארו לעיל. שהרי כך נמסר שם ביהושע, כ''א, מב: בפניהם ב'; כך נמסר גם ביחזקאל, ו', ט: בפניהם ב'. ומוכח מכאן, שהמסורה מכירה את ''בפניהם'' רק בשני המקומות האלה; ומכאן, שאין תיבה זו מצויה באסתר, אלא כתוב שם: לפניהם.

הערות המסורה שהובאו כאן נאספו ממקורות שונים ומגוונים. אחדות מהן מצויות בכתבי-יד עתיקים ביותר, שאין כל סיבה לפקפק במהימנותם; ואחרות מצויות במקראות גדולות דפוס ויניציאה רפ''ד--רפ''ו. המסורה של המהדורה הזאת נתלקטה - כאמור כבר לעיל - על-ידי יעקב בן חיים; והרי זה מן המפורסמות, שהיא משובשת במקומות לא מעטים. אף-על-פי-כן יש חשיבות גם להוכחות המובאות מן המסורה הזאת. שהרי נוסח ''להרג'' הגיע לידינו רק במהדורה של יעקב בן חיים. אך הנה מתברר עתה, שהמסורה של יעקב בן חיים עצמו סותרת את הנוסח הזה. ומה לנו לעיסה זו שנחתומה מעיד עליה!

דומה, שדַי בכל אלה כדי להוציא את הספק מלבו של כל אדם; והרי זה מעתה ודאי גמור, שהמסורה כתבה ''ולהרג'', ''לפניהם''; ואילו נוסח יעקב בן חיים - ''להרג'', ''בפניהם'' - הוא שיבוש שאין לו שורש וענף. אולם יש בידינו ראיה נוספת, השקולה כנגד כל הראיות; ודי היה בראיה זו לבדה כדי להוציא את נוסחו של יעקב בן חיים מן המגילה הכתובה והנקראת - עד שלא יישאר לו זכר כלל.

כבר הזכרנו לעיל את כתב-יד לנינגרד, שנכתב בסמוך לתקופת המסורה. כתב-יד זה וכתבי-יד אחרים שנכתבו באותה תקופה נתגלו רק בדורות האחרונים, ועדיין לא היו ידועים בימי מנחת שי וקסת הסופר. אליהם יש לצרף את כתב-היד המפורסם, הידוע בשם כתר ארם צובה. כתב-יד זה הוגה, נוקד ומוסר על-ידי אהרן בן אשר, הנחשב אחרון בעלי המסורה. די היה בעצם השם הזה כדי להקנות חשיבות עליונה לכתר. שהרי כלל ישראל קיבל על עצמו את נוסח המקרא, כפי שנקבע על-ידי חכמי המסורה 'המערביים' שבטבריה. ולפיכך כתב-יד שיצא מתחת ידו של אהרן בן אשר - שחתם את המסורה הזאת - ראוי להיחשב סמכות מוחלטת שאין עליה ערעור.

אולם עיקר מעלתו של הכתר איננה בייחוסו, אלא בחשיבות שייחס לו הרמב''ם. הרמב''ם הזכיר את כתב-היד הזה בהלכות ספר תורה, פרק ח, הלכה ד. בהלכה זו מוסר הרמב''ם רשימה מלאה של כל הפרשות הפתוחות והסתומות שבתורה; אותה רשימה מועתקת מהכתר, וכך כותב שם הרמב''ם: ''וספר שסמכנו עליו בדברים אלו הוא הספר הידוע במצרים שהוא כולל ארבעה ועשרים ספרים שהיה בירושלים מכמה שנים להגיה ממנו הספרים ועליו היו הכול סומכין לפי שהגיהו בן אשר ודקדק בו שנים הרבה והגיהו פעמים רבות כמו שהעתיקו ועליו סמכתי בספר התורה שכתבתי כהלכתו''.

דברים אלו של הרמב''ם פרסמו את הכתר בכל ישראל והקנו לו סמכות של פוסק אחרון. כאשר הגיע אחרי גלגולים רבים לארם צובה - היא חלב שבסוריה - היו רבים מכתתים את רגליהם ונודדים לחלב על מנת לפשוט את הספקות שבנוסח המקרא ולהכריע בין המחלוקות. יהודי חלב ייחסו לכתר קדושה יתרה, ולפיכך לא הרשו לצלם אותו. ולפעמים גם לא הרשו לאיש זר לעיין בכתר בעצמו. אלא כך היו נוהגים: כאשר הופנתה אליהם שאלה על נוסח המקרא, היה הממונה מעיין בכתב-היד, ומודיע לשואל, מה הוא נוסח הכתר.

בשנת תש''ח שרפו פורעים את בית-הכנסת, שהכתר נשמר שם. יהודי חלב מסרו את נפשם על הצלתו; אך תוך כדי מאמצי ההצלה אבד או נשרף כשליש מכתב-היד - בתחילתו ובסופו. אבדה כל התורה עד אמצע פרשת כי תבוא; ואבד רוב שיר השירים וכל קהלת, איכה, אסתר, דניאל ועזרא. מכל מקום, רובו של הכתר ניצל והגיע בסופו של דבר לירושלים; ותצלום של כתב-היד עומד היום לרשות הציבור .

מי שבודק את הכתר ימצא שזה הוא כתב-יד יחיד במינו , שאין דומה לו בין כל כתבי-היד והדפוסים. שכן בכל כתבי-היד והדפוסים שבידינו יש מאות תיבות בנביאים וכתובים, שכתיבן איננו מתאים להוראות המסורה; ואילו נוסח הכתר מתאים להוראות המסורה בכל מקום - כמעט בלי יוצא מן הכלל . ודייקנות זו היא כמעט למעלה מכוח אנוש; וכל סופר יוכל להעיד על כך מנסיונו - אפילו בכתיבת ספר תורה. קל וחומר הדברים אמורים בנביאים וכתובים. שהרי נוסח המסורה של נביאים וכתובים לא היה ידוע אז - וגם היום עדיין איננו ידוע. הסופר לא היה יכול להעתיק את הנוסח מן הספר המדויק שלפניו - שהרי גם הספר שהוא העתיק ממנו היה מלא שיבושים; אלא המסרן היה חייב להתאים את הכתיב להוראות המסורה, המפוזרות באלפי כללים, שבחלקם ערוכים בשפת חידות. ושום מסרן לא הצליח במשימה זו - אפילו בקירוב - למעט רק כתר ארם צובה.

נמצא, שמעלתו של הכתר איננה תלויה רק באנשים הגדולים הקשורים אליו - באהרן בן אשר שהגיה אותו וברמב''ם שהעיד עליו; אלא אפילו היה זה כתב-יד אנונימי, שמסרנו איננו ידוע, ושום גדול בישראל לא עמד על טיבו - ראוי היה לתת לו את כתר הבכורה ולעשות אותו אבן פינה לקביעת נוסח המקרא. על פיו היה ראוי לפשוט את כל הספקות ולהכריע בין המחלוקות.

ברור מכל הדברים האלה, שאילו הייתה בידינו מגילת אסתר של כתר ארם צובה, שוב לא הייתה סוגיה זו מסופקת בידינו; אלא היינו מעיינים בכתר וקובעים על-פיו את נוסח המגילה - בכתב וגם בעל פה. אולם, כאמור כבר לעיל, סופו של הכתר - הכולל גם את אסתר - איננו בידינו. אף-על-פי-כן יש בידינו היום לומר בוודאות, מה היה נוסח הכתר בשני הפסוקים, הנחשבים 'מוטלים בספק' בעדה האשכנזית.

הספק של בפניהם--לפניהם כבר נפשט בוודאות מאותו חלק של הכתר שנשתייר בידינו. שהרי ביהושע, כ''א, מב, וגם ביחזקאל, ו', ט, כתוב בכתר: ''בפניהם'', והמסורה הקטנה של הכתר מוסרת ביהושע שם: בפניהם - ב'. ומכאן, שנוסח הכתר באסתר, ט', ב, היה ''לפניהם''; שאילו היה כתוב שם ''בפניהם'', כבר הייתה תיבה זו מצויה שלוש פעמים במקרא. מי שמכיר את דייקנותו המופלגת של הכתר ואת ההתאמה המוחלטת הקיימת בו בין נוסח המקרא ובין המסורה, איננו יכול להעלות על הדעת, שהכתר ימסור על תיבה מסוימת, שהיא מצויה שתי פעמים במקרא - ואף-על-פי-כן יכתוב אותה שלוש פעמים.

אולם אף-על-פי שזו היא ראיה שאין עליה תשובה, יש בידינו ראיה גדולה עוד יותר, וזו נוגעת לשני הפסוקים 'המסופקים' כאחד. כבר הזכרנו לעיל, שחכמים וסופרים היו נוהגים לפנות לארם צובה כדי לפשוט מהכתר את הספקות הנוגעים לנוסח המקרא. ביניהם יש להזכיר במיוחד את ר' יעקב ספיר, יליד צפת ואיש ירושלים, שנתפרסם - בין השאר - בזכות ספרו הגדול אבן ספיר. בספר זה הוא מתאר את מסעותיו בעולם כשליח קהילת הפרושים שבירושלים, ויש שם תיאור מעמיק ומרתק של יהדות תימן, אורחותיה ומנהגיה בקודש ובחול. ר' יעקב ספיר היה תלמיד חכם מובהק, בעל אופקים רחבים ובקי בהוויות העולם. משום כך הרי זה מובן, שלא הניח ידו גם מאותם מקצועות התורה, שאינם במרכז ההתעניינות של רוב תלמידי חכמים - כגון שאלות הנוגעות לנוסח המקרא. מסתבר, שבעיות אלה הדריכו אותו מנוחה. ולפיכך רשם לפניו כ-550 שאלות, הנוגעות לנוסח התורה, ההפטרות ומגילת אסתר. ובשנת תרי''ז (1857) שלח את השאלות האלה מירושלים לארם צובה על-ידי שליח בשם יעקב זאב. שם הוגשו השאלות אל ר' מנשה סיתהון, והלה בדק בגוף הכתר ורשם את נוסח הכתר בצד השאלה שהובאה לפניו בכתב.

כתב-היד הכולל את השאלות והתשובות האלה קרוי ''מאורות נתן''. החלק הנוגע לספר בראשית ושמות כבר נתפרסם לפני כ-125 שנה בכתב העת ''הלבנון'' . העתק של כתב-היד כולו נתגלה בדורנו על-ידי פרופ' משה גושן-גוטשטיין, והוא תואר על ידו בכתב-העת טקסטוס, 2, עמ' 53 ואילך. ומסתבר, שעוד לפני כן נתגלה כתב-היד על-ידי דודי, ר' אליעזר אלינר ז''ל, יקיר ירושלים . כתב-יד זה יצא לאור בימים אלה ממש על-ידי מר רפי זר בכתב-העת לשוננו . והנה מתברר, שר' יעקב ספיר כבר שאל על נוסח הכתר ביחס לשני הפסוקים הנדונים כאן. ונביא כאן את לשון השאלה והתשובה, כפי שהיא כתובה בכתב-יד מאורות נתן.

השאלות
התשובות

יא להשמיד ולהרג ולאבד
כן, בואו

ט ואיש לא עמד לפניהם בלמד
כן
דומה, שדי בעדות זו לבדה כדי להוציא מן הלב גם את השריד האחרון של הרהור ספק; ואין עוד כל פקפוק, שאכן הנוסח הנכון הוא: ולהרג, לפניהם.

אולם גם בכך עדיין לא תמה מסכת ההוכחות בפרשה זו. שכן העדות שהגיעה אלינו באמצעות ר' יעקב ספיר קיבלה חיזוק מפתיע ממקום אחר - וגם זאת בימים אלה ממש.

יש להזכיר כאן את ר' שלום שכנא ילין, אביו של ר' אריה ליב, בעל יפה עיניים על הש''ס וספרים אחרים. ר' שלום שכנא היה יליד ליטא, והוא עלה לירושלים בשנת 1858. הוא עבד כמגיה, ובמסגרת עבודה זו התעניין בבעיות מסורה ונוסח המקרא, והיה מומחה במקצוע זה. דבר זה ניכר מההערות הרבות והמעניינות שרשם בגיליון של מקראות גדולות שבידו, שראיתי אותן בעיני ועמדתי על טיבן. הייתה זו משאת נפשו לנסוע לארם צובה כדי לפשוט מהכתר את כל ספקותיו ביחס לנוסח המקרא. וכבר היה בידיו גם כתב שליחות מרבני ירושלים לרבני ארם צובה, כדי שהללו ירשו לו לעיין בכתר. אולם מסיבות שונות לא עלה בידו להגשים את חלומו. ובסוף ימיו, כאשר כבר היה זקן מופלג, העביר את השליחות לידי חתנו, ר' יהושע קמחי. וכך נסע ר' יהושע קמחי לארם צובה; בידיו הייתה מהדורה קטנה של תנ''ך מודפס, שחותנו, ר' שלום שכנא ילין, רשם בה בגיליון את הערותיו ואת ספקותיו ביחס לנוסח המקרא.

אחרי פטירתו של ר' שלום שכנא עברו מהדורות התנ''ך שבידו לידי צאצאיו, ועזבונו היה מונח בעליית גג של אחד מבתי ירושלים, שהיה מוחזק בידי משפחתו. הללו לא ידעו כלל, איזה אוצר בלום מצוי ברשותם; ובאחד הימים מסרו את הכול לידי תלמיד ישיבת הר עציון על מנת שיעשה בו כרצונו. אותו בן ישיבה פנה אל תלמידי מר יוסף עופר, שהוא מטובי החוקרים הצעירים בתחום המסורה. והלה עמד מיד על חשיבות התגלית שנקרתה לפניו; והוא גם שהציל מן הגניזה - ממש ברגע האחרון - את מהדורת התנ''ך, שר' יהושע קמחי רשם בה הערות על נוסח הכתר.

המעיין ברשימותיו של ר' יהושע קמחי ימצא, שהוא מסר את נוסח הכתר בכל אותם המקומות, שבהם חותנו העיר הערה על נוסח המקרא. וכך אנחנו מוצאים בשני המקראות הנדונים כאן: בגופו של התנ''ך מודפס הנוסח המשובש של יעקב בן חיים; על האות הראשונה של התיבה מסומן עיגול, ובגיליון רשומות הערות החותן וחתנו:

התיבה המודפסת
הערות ר' שלום שכנא ילין
הערת ר' יהושע קמחי
להרג

לפי המ''ש צ''ל ולהרג בוא''ו

כן
בפניהם
לפי המ''ש צ''ל לפניהם בלמ''ד
כן
וכך נמצאה עדותם מכוונת: גם שליחו של ר' יעקב ספיר וגם שליחו של ר' שלום שכנא ילין העידו, שנוסח הכתר היה: ולהרג, לפניהם; ועל פי שניים עדים יקום דבר!

וזה הוא אפוא הכלל העולה מכל הדברים האלה:

א. כתבי-היד העתיקים , שנכתבו בסמוך לתקופת המסורה, כותבים: ולהרג, לפניהם . וזה היה גם נוסח כתר ארם צובה, שנכתב על-ידי אהרן בן אשר, והרמב''ם סמך עליו.

ב. נוסח זה מוכח מכל הערות המסורה של כתבי-היד העתיקים וגם של מקראות גדולות.

ג. גם מנחת שי מורה בפירוש לקבל את הנוסח הזה.

ותו לא מידי!

המסקנה הראשונה מכל זה צריכה להיות להורות לסופרים, להעביר מן המגילה את הנוסח המשובש של יעקב בן חיים: להרג, בפניהם. שאף-על-פי שאין המגילה נפסלת על-ידי הנוסח הזה הרי על כל פנים אותה תיבה נחשבת כאילו איננה כתובה במגילה; ונמצא, שהקורא קורא אותה על פה. ובוודאי לא זו הדרך המוציאה את היחיד ואת הציבור ידי חובה לכתחילה.

אולם בכך אין די. דומה, שאין עוד שום מקום לקיים את המנהג - שנתחדש בדורות האחרונים - לכפול את שני הפסוקים האלה בשעת קריאה. ולא עוד, אלא גם אין זה נכון, ואין זה לכבוד התורה ולא לכבוד הציבור. שהרי אותו משפט, הכולל את המלים ''להרג'', ''בפניהם'' הוא משפט של חול גמור, שאין לו שום מקור. והן לא יעלה על הדעת להפסיק את קריאת המגילה אפילו על-ידי אמירת אחד מפסוקי דזמרא; קל וחומר שאין זה נכון להפסיק את הקריאה על-ידי אמירת משפט, שאחד מסופרי ימי-הביניים בדה אותו מלבו.

וראוי להוסיף כאן עוד שיקול נוסף, שגם הוא איננו עניין של מה בכך. כבר הזכרנו לעיל את עבודתו הגדולה של יעקב בן חיים בהתקנת נוסח המקרא ובעריכת המסורה. על עבודה זו הוא זכה להערכת חכמי דורו; ור' אליהו בחור כתב לו שיר הלל, שהודפס בסוף כרך הכתובים של מקראות גדולות דפוס ויניציאה רפ''ד--רפ''ו. אולם סופו של האיש הזה לא היה טוב כתחילתו, וזקנתו ביישה את ילדותו: בערוב ימיו הוא המיר את דתו והתנצר, וכך הוציא את עצמו מכלל ישראל. וכאשר מת, קרא עליו ר' אליהו בחור: ''תהי נפשו צרורה בצרור נקוב!''

ועתה הגע בעצמך; עומדים לפנינו שני כוחות מתחרים: מצד אחד אהרן בן אשר, הרמב''ם, רבותינו בעלי המסורה ובעל מנחת שי; ומצד שני יעקב בן חיים בן יצחק אבן אדוניהו. ועדיין אין אנחנו מסוגלים להכריע בין שני הכוחות 'השקולים' האלה: בין בן אדוניהו - ובין אדונינו הרמב''ם. וכאשר אנחנו קוראים את המגילה על-פי נוסח כל רבותינו נשמתם עדן, אנחנו גם מקימים גלעד ומזכרת נצח לאותו מומר משומד, שתרם לנו את הנוסח המשובש שלו . יימחה זכר עמלק, אבל ייזכר לעד המומר בן אדוניהו - בצד בן אשר, בן מיימון ורבותינו, זכר כולם לברכה!?

דומה, שהגיעה השעה לתקן את המעוות הזה.

הדעה והדבור
הודעות: 233
הצטרף: ה' ספטמבר 27, 2012 1:29 am

Re: להשמיד [ו]להרג ולאבד, בפניהם/לפניהם

הודעהעל ידי הדעה והדבור » א' פברואר 24, 2013 8:19 pm

פלא פלאים כתב:ב"ה
לקראת סוף המגילה נהוג בשני מקומות לקרוא פעמיים אך זו טעות: http://rotter.net/forum/torah/8859.shtml

ובאם כבר דנים בכך, יש לציין גם למאמאר דכאן - http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/purim/per.html ובפרומט נוסף כאן - http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/taleley/kriot-2.htm

פלא פלאים

Re: להשמיד [ו]להרג ולאבד, בפניהם/לפניהם

הודעהעל ידי פלא פלאים » א' פברואר 24, 2013 8:51 pm

אברהם גולדשמיד כתב:
פלא פלאים כתב:ב"ה
לקראת סוף המגילה נהוג בשני מקומות לקרוא פעמיים אך זו טעות: http://rotter.net/forum/torah/8859.shtml

ובאם כבר דנים בכך, יש לציין גם למאמאר דכאן - http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/purim/per.html ובפרומט נוסף כאן - http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/taleley/kriot-2.htm

הקישור השני הוא מאמר אחר באותו עניין ולא אותו מאמר בפורמט אחר.

לייטנר
הודעות: 4364
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: להשמיד [ו]להרג ולאבד, בפניהם/לפניהם

הודעהעל ידי לייטנר » א' פברואר 24, 2013 8:56 pm

בשו"ת דבר חברון חאו"ח סי' תרכ"ח פסק כפי שכ' הרב ברויאר.

פלא פלאים

Re: להשמיד [ו]להרג ולאבד, בפניהם/לפניהם

הודעהעל ידי פלא פלאים » א' פברואר 24, 2013 10:19 pm

לייטנר כתב:בשו"ת דבר חברון חאו"ח סי' תרכ"ח פסק כפי שכ' הרב ברויאר.

מי חיבר את שו"ת "דבר חברון"?

יאיר
הודעות: 9513
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: להשמיד [ו]להרג ולאבד, בפניהם/לפניהם

הודעהעל ידי יאיר » א' פברואר 24, 2013 10:27 pm

הרב דב ליאור.

גנזך
הודעות: 128
הצטרף: ג' נובמבר 20, 2012 11:38 am

Re: להשמיד [ו]להרג ולאבד, בפניהם/לפניהם

הודעהעל ידי גנזך » א' פברואר 24, 2013 11:59 pm

כבר היה בזה אשכול בשנה שעברה viewtopic.php?f=26&t=8510
ויעויי"ש שהיו שם כמה עקשים, שהתעקשו לקיים מסורת זו.

היימישער
הודעות: 614
הצטרף: ד' ספטמבר 05, 2012 8:17 pm

Re: להשמיד [ו]להרג ולאבד, בפניהם/לפניהם

הודעהעל ידי היימישער » ב' פברואר 25, 2013 9:46 am

'משום מה' רוב גדולי ישראל 'מתעקשים' לקיים את המסורת.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 15431
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: להשמיד [ו]להרג ולאבד, בפניהם/לפניהם

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' פברואר 25, 2013 10:08 am

חיפוש קטן באוצר, גם יראה שאין הדברים כ"כ פשוטים כפי שהוצגו כאן

ראשית הנוסחא להרוג, נתמכת ע"י המעשה רב סימן רמ"ד, כך שאם הגר"א נהג כן לא קל לדחותו בקנה.

גם מה שכתב שהספרדים אינם יודעים כלל מהעניין אינו כן כנראה, כי אע"פ שהמנהג אצלם לקרא רק ולהרג הרב מאיר מאזוז מעיד על אביו שחשש לזה וקרא פעמיים.

אגב ראיתי שהנהגות הגר"א קוטלר שמובא שם שהיו חוזרים גם על באמרם אליו כאמרם אליו. וזה חדש בעיני שלא ראיתי שנוהגים כן במקומות שהתפללתי בהם מעולם.

בברכה המשולשת
הודעות: 9178
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: להשמיד [ו]להרג ולאבד, בפניהם/לפניהם

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' פברואר 25, 2013 10:10 am

אוצר החכמה כתב:אגב ראיתי שהנהגות הגר"א קוטלר שמובא שם שהיו חוזרים גם על באמרם אליו כאמרם אליו. וזה חדש בעיני שלא ראיתי שנוהגים כן במקומות שהתפללתי בהם מעולם.


כך שמעתי אתמול את הבעל קורא אצלנו (והוא לא קשור לבית מדרשו של הגרא"ק)

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 15431
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: להשמיד [ו]להרג ולאבד, בפניהם/לפניהם

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' פברואר 25, 2013 10:17 am

ציטוט מן המאמר שהובא ע"י גולשמיד לעיל.


(3) עדות כתבי-יד בימי-הביניים והדפוסים

פנקובר בדק עשרות כתבי-יד מימי-הביניים מאזורי מסירה
שונים ומצא, כי הרכב הגרסאות: 'להרג' ו-'בפניהם'
נפוץ בעיקר בכתבי-היד האשכנזיים והאיטלקיים, ואילו
בכתבי-היד הספרדיים הגרסאות הדומיננטיות הן: 'ולהרג',
'לפניהם'.]26[

במקראות הגדולות דפוס ויניציאה רפ"ד-רפ"ה (-1524),
אשר הוגהו ע"י יעקב בן-חיים, מצויות הגרסות: 'להרג',
'בפניהם', שאינן תואמות את נוסח-המסורה. דפוס זה
נסמך בעיקר על כתבי-יד ספרדיים,]27[ ויתכן שבשתי
גרסות אלה סמך על כתבי-יד אשכנזיים, אם כי אין זה
הכרחי להניח כך, שהרי הגרסה 'בפניהם' קיימת גם בכתבי-יד
ספרדיים.

ג. לסיכום:

נוכל עתה לתאר את תהליך התפתחותו של המנהג המאוחר
כך: באשכנז בימי-הביניים היו נפוצות במגילות אסתר
הגרסות: 'להרג', 'בפניהם', והן המשיכו להתקיים גם
בעידן הדפוס, ואף קיבלו חיזוק מהמקראות הגדולות של
בן-חיים, שיצא להן שם של ספר מדויק. הרב יצחקי מונה
כ-30 חילופים במלא וחסר בין המגילות האשכנזיות ובין
נוסח המסורה, אשר שונו במרוצת הזמן כדי להתאימם לנוסח
המסורה ולכתבי-היד המדויקים, אבל לא את החילוף ב'להרג',
'בפניהם'.]28[

בעקבות החיבור של ר' ידידיה מנורצי, 'מנחת שי', אשר
נתפרסם כמאה שנה לאחר שנכתב,]29[ התחילו להתעורר
במאה הי"ט שאלות הלכה למעשה בענייני נוסח, כדוגמת
שני המקומות במגילת אסתר העומדים במרכז דיוננו. המענה
לשאלות, כפי שראינו לעיל, הצביע על שתי גישות שונות
בדרך הטיפול בבעיות הנוסח. מצד אחד, בקהילות אשכנזיות
שונות, מחדשים שלושה פוסקים, שאינם תלויים זה בזה,
מנהג של קריאה כפולה; ומצד שני, בארץ ישראל, שולחים
ספיר וקמחי שליחים לארם צובה כדי להכריע בחילוקי
דעות אלה לפי הכתר. אם כן, ההתלבטויות בענייני נוסח
היו זהות, אך דרכי הפתרון וההכרעה שונות לחלוטין.

לאור הממצאים הנ"ל, העולים מן המסורה ומכתבי-היד
הטברניים המדויקים, אין מקום למנהג האשכנזי המאוחר
של הקריאה הכפולה, כפי שמוכיחים הרב ברויאר, הרב
יצחקי וד"ר פנקובר. יש אפוא לקרוא קריאה אחת בלבד
כפי שביררו ספיר וקמחי, וכפי המקובל בקהילות הספרדיות
ובעדה התימנית, הנכתב במגילותיהן וגם נקרא: 'ולהרג',
'לפניהם'.]30[



המסקנה שלי מהנתונים המובאים כאן היא בדיוק הפוכה. שלא כמו שהוצגו הדברים למעלה אין מדובר פשוט בטעות של דפוס ויניציא אלא שכתבי היד האשכנזים הקדומים וגם חלק מספרדים הכירו את הנוסח הזה כאחת הנוסחאות והדיון הוא איזה נוסח יותר מדוייק וממילא אין מה להזיח ולהזחיח את המחמירים.

פלא פלאים

Re: להשמיד [ו]להרג ולאבד, בפניהם/לפניהם

הודעהעל ידי פלא פלאים » ב' פברואר 25, 2013 10:48 am

אוצר החכמה כתב:ציטוט מן המאמר שהובא ע"י גולשמיד לעיל.


(3) עדות כתבי-יד בימי-הביניים והדפוסים

פנקובר בדק עשרות כתבי-יד מימי-הביניים מאזורי מסירה
שונים ומצא, כי הרכב הגרסאות: 'להרג' ו-'בפניהם'
נפוץ בעיקר בכתבי-היד האשכנזיים והאיטלקיים, ואילו
בכתבי-היד הספרדיים הגרסאות הדומיננטיות הן: 'ולהרג',
'לפניהם'.]26[

במקראות הגדולות דפוס ויניציאה רפ"ד-רפ"ה (-1524),
אשר הוגהו ע"י יעקב בן-חיים, מצויות הגרסות: 'להרג',
'בפניהם', שאינן תואמות את נוסח-המסורה. דפוס זה
נסמך בעיקר על כתבי-יד ספרדיים,]27[ ויתכן שבשתי
גרסות אלה סמך על כתבי-יד אשכנזיים, אם כי אין זה
הכרחי להניח כך, שהרי הגרסה 'בפניהם' קיימת גם בכתבי-יד
ספרדיים.

ג. לסיכום:

נוכל עתה לתאר את תהליך התפתחותו של המנהג המאוחר
כך: באשכנז בימי-הביניים היו נפוצות במגילות אסתר
הגרסות: 'להרג', 'בפניהם', והן המשיכו להתקיים גם
בעידן הדפוס, ואף קיבלו חיזוק מהמקראות הגדולות של
בן-חיים, שיצא להן שם של ספר מדויק. הרב יצחקי מונה
כ-30 חילופים במלא וחסר בין המגילות האשכנזיות ובין
נוסח המסורה, אשר שונו במרוצת הזמן כדי להתאימם לנוסח
המסורה ולכתבי-היד המדויקים, אבל לא את החילוף ב'להרג',
'בפניהם'.]28[

בעקבות החיבור של ר' ידידיה מנורצי, 'מנחת שי', אשר
נתפרסם כמאה שנה לאחר שנכתב,]29[ התחילו להתעורר
במאה הי"ט שאלות הלכה למעשה בענייני נוסח, כדוגמת
שני המקומות במגילת אסתר העומדים במרכז דיוננו. המענה
לשאלות, כפי שראינו לעיל, הצביע על שתי גישות שונות
בדרך הטיפול בבעיות הנוסח. מצד אחד, בקהילות אשכנזיות
שונות, מחדשים שלושה פוסקים, שאינם תלויים זה בזה,
מנהג של קריאה כפולה; ומצד שני, בארץ ישראל, שולחים
ספיר וקמחי שליחים לארם צובה כדי להכריע בחילוקי
דעות אלה לפי הכתר. אם כן, ההתלבטויות בענייני נוסח
היו זהות, אך דרכי הפתרון וההכרעה שונות לחלוטין.

לאור הממצאים הנ"ל, העולים מן המסורה ומכתבי-היד
הטברניים המדויקים, אין מקום למנהג האשכנזי המאוחר
של הקריאה הכפולה, כפי שמוכיחים הרב ברויאר, הרב
יצחקי וד"ר פנקובר. יש אפוא לקרוא קריאה אחת בלבד
כפי שביררו ספיר וקמחי, וכפי המקובל בקהילות הספרדיות
ובעדה התימנית, הנכתב במגילותיהן וגם נקרא: 'ולהרג',
'לפניהם'.]30[



המסקנה שלי מהנתונים המובאים כאן היא בדיוק הפוכה. שלא כמו שהוצגו הדברים למעלה אין מדובר פשוט בטעות של דפוס ויניציא אלא שכתבי היד האשכנזים הקדומים וגם חלק מספרדים הכירו את הנוסח הזה כאחת הנוסחאות והדיון הוא איזה נוסח יותר מדוייק וממילא אין מה להזיח ולהזחיח את המחמירים.

עובדה היא שבקהילות הספרדים אין ולא הייתה קריאה כפולה וכן לפי המסורה וכתר אר"צ הנוסח הנכון הוא בוי"ו החיבור ו"לפניהם" כפי שבנוסח לפנינו, ולכן זה לא חומרה אלא מעיקרא אין מקום לקריאה הכפולה.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 15431
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: להשמיד [ו]להרג ולאבד, בפניהם/לפניהם

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' פברואר 25, 2013 11:00 am

מה העובדה בזה שהספרדים נהגו במסורת אחת, וכי אי אפשר שינהגו האשכנזים במסורת אחרת (המנהג האשכנזי לא היה לקרא פעמים אלא לכתב להרג ובפניהם) .
איני יודע מה הנוסחה הנכונה, ואכן הכתר הוא נוסח מדוייק, וצריך לברר מבחינה הלכתית מה כחו כנגד מסורות ולבחון את המסורת כאן
מכל מקום להציג את זה שמדובר כאן בסתם טעות של דפוס ויניציא שהשתרשה, זה לא מה שעולה מן המאמר הנ"ל.

הדעה והדבור
הודעות: 233
הצטרף: ה' ספטמבר 27, 2012 1:29 am

Re: להשמיד [ו]להרג ולאבד, בפניהם/לפניהם

הודעהעל ידי הדעה והדבור » ב' פברואר 25, 2013 11:29 am

בברכה המשולשת כתב:
אוצר החכמה כתב:אגב ראיתי שהנהגות הגר"א קוטלר שמובא שם שהיו חוזרים גם על באמרם אליו כאמרם אליו. וזה חדש בעיני שלא ראיתי שנוהגים כן במקומות שהתפללתי בהם מעולם.


כך שמעתי אתמול את הבעל קורא אצלנו (והוא לא קשור לבית מדרשו של הגרא"ק)
קבצים מצורפים
סימן נו.png
סימן נו.png (613.25 KiB) נצפה 5338 פעמים

פלא פלאים

Re: להשמיד [ו]להרג ולאבד, בפניהם/לפניהם

הודעהעל ידי פלא פלאים » ב' פברואר 25, 2013 5:24 pm

אוצר החכמה כתב:מה העובדה בזה שהספרדים נהגו במסורת אחת, וכי אי אפשר שינהגו האשכנזים במסורת אחרת (המנהג האשכנזי לא היה לקרא פעמים אלא לכתב להרג ובפניהם) .
איני יודע מה הנוסחה הנכונה, ואכן הכתר הוא נוסח מדוייק, וצריך לברר מבחינה הלכתית מה כחו כנגד מסורות ולבחון את המסורת כאן
מכל מקום להציג את זה שמדובר כאן בסתם טעות של דפוס ויניציא שהשתרשה, זה לא מה שעולה מן המאמר הנ"ל.

מה שעולה הוא שנוסח הכתר הוא בדיוק כמו הנוסח לפי המסורה גם לפי המסורה שבחומש ונציה שהדפיס יעקב בן חיים ולפיה בשני מקומות בלבד כתוב "בפניהם" ואף לא אחד מהם במגילת אסתר וכן גם ב"ולהרג" נוסח הכתר כמסורה.
וכשגם נוסח הכתר וגם הנוסח לפי המסורה שווים, אין ספק שזה הנוסח הנכון. ושוב, אפילו במסורה שהביא יעקב בין חיים בחומש ונציה שהדפיס זה שונה מהנוסח שהוא עצמו קבע!
לכן גם לפי האשכנזים יש לומר "לפניהם ו"ולהרג". וכן "לפניהם" ו"ולהרג", זה הנוסח המקובל היום גם על האשכנזים, לכן אין מקום לקריאה הכפולה.

אפרקסתא דעניא
הודעות: 2189
הצטרף: ש' אוקטובר 23, 2010 8:36 pm

Re: להשמיד [ו]להרג ולאבד, בפניהם/לפניהם

הודעהעל ידי אפרקסתא דעניא » ב' פברואר 25, 2013 8:57 pm

את מגילתי תיקנתי ל"ולהרג" ו"לפניהם", אך בקריאה אני קורא את שניהם. כל עוד אין ודאות של 100 אחוז, יש חשש שלא יוצאים ידי חובה, כי מסתמא יש שינוי משמעות בין בפניהם ובין לפניהם.

פלא פלאים

Re: להשמיד [ו]להרג ולאבד, בפניהם/לפניהם

הודעהעל ידי פלא פלאים » ב' פברואר 25, 2013 11:31 pm

אפרקסתא דעניא כתב:את מגילתי תיקנתי ל"ולהרג" ו"לפניהם", אך בקריאה אני קורא את שניהם. כל עוד אין ודאות של 100 אחוז, יש חשש שלא יוצאים ידי חובה, כי מסתמא יש שינוי משמעות בין בפניהם ובין לפניהם.

אז זהו שכשהכתר והמסורה מכוונים לדבר אחד זה 100% וויוצאים ידי חובה ב"לפניהם" ו"ולהרג".

פלא פלאים

Re: להשמיד [ו]להרג ולאבד, בפניהם/לפניהם

הודעהעל ידי פלא פלאים » ב' פברואר 25, 2013 11:34 pm

אוצר החכמה כתב:חיפוש קטן באוצר, גם יראה שאין הדברים כ"כ פשוטים כפי שהוצגו כאן

ראשית הנוסחא להרוג, נתמכת ע"י המעשה רב סימן רמ"ד, כך שאם הגר"א נהג כן לא קל לדחותו בקנה.

גם מה שכתב שהספרדים אינם יודעים כלל מהעניין אינו כן כנראה, כי אע"פ שהמנהג אצלם לקרא רק ולהרג הרב מאיר מאזוז מעיד על אביו שחשש לזה וקרא פעמיים.

אגב ראיתי שהנהגות הגר"א קוטלר שמובא שם שהיו חוזרים גם על באמרם אליו כאמרם אליו. וזה חדש בעיני שלא ראיתי שנוהגים כן במקומות שהתפללתי בהם מעולם.

נוסח המסורה והכתר בכל זאת חזק יותר אף ממנהגו של אחרון כראשון מרן הגר"א מוילנה זצוק"ל זיע"א.

היימישער
הודעות: 614
הצטרף: ד' ספטמבר 05, 2012 8:17 pm

Re: להשמיד [ו]להרג ולאבד, בפניהם/לפניהם

הודעהעל ידי היימישער » ג' פברואר 26, 2013 12:37 am

ככה אתה חושב.

יאיר
הודעות: 9513
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: להשמיד [ו]להרג ולאבד, בפניהם/לפניהם

הודעהעל ידי יאיר » ג' פברואר 26, 2013 2:01 am

אוצר החכמה כתב:ראשית הנוסחא להרוג, נתמכת ע"י המעשה רב סימן רמ"ד, כך שאם הגר"א נהג כן לא קל לדחותו בקנה.


כוונתך מסתמא לומר שזו ודאי הנוסחה הנכונה ואין לערער אחריה או אחר דעת הגאון השלם הבקי בכל נבכי, מכמני וסתרי התורה...

היימישער
הודעות: 614
הצטרף: ד' ספטמבר 05, 2012 8:17 pm

Re: להשמיד [ו]להרג ולאבד, בפניהם/לפניהם

הודעהעל ידי היימישער » ד' מרץ 06, 2013 6:48 pm

לא כשיש צד שיש מסורה אחרת.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 15431
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: להשמיד [ו]להרג ולאבד, בפניהם/לפניהם

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' מרץ 06, 2013 7:42 pm

הוא אינו מומחה לנוסח המקרא יותר מחכמי המסורה


אבל הוא מומחה יותר ממך ומהרב מרדכי ברויאר וגם הוא ראה את דברי חכמי המסורה ואם סבר אחרת מהם, וודאי שדעתו דעה ודעה חשובה ביותר, אם כי כמו בכל התורה כולה רשות ניתנה לחלוק.

ושוב אני ממש משתומם על העניין הזה, הרב מנחת שי שהיה בקי גדול בעניין נוסח המקרא ראה בזה מחלוקת נוסחאות והכריע כדרכו לפי מה שהיה נראה לו יותר עיקרי. איך באים עתה ונגד מה שראה הוא טוענים כי אין נוסח כזה בכלל וכל הנוהג כך אינו אלא טועה.

גם בעניין נוסח הכתר איני מבין את העניין. גם אם הרמב"ם שבחו, האם אי אפשר לחלוק עליו בשום עניין, ראשית גם הרמב"ם לא העיד שעבר על כל כ"ד ספרים, ועל כל פרט ופרט וכולם מדוייקים, וגם לו כתב כן הרמב"ם וכי לא חולקים על הרמב"ם בסוגיות שונות.

תמיד בשמחה
הודעות: 33
הצטרף: ה' פברואר 20, 2014 5:32 pm

Re: להשמיד [ו]להרג ולאבד, בפניהם/לפניהם

הודעהעל ידי תמיד בשמחה » ו' פברואר 21, 2014 4:20 pm

אוצר החכמה כתב:
הוא אינו מומחה לנוסח המקרא יותר מחכמי המסורה


אבל הוא מומחה יותר ממך ומהרב מרדכי ברויאר וגם הוא ראה את דברי חכמי המסורה ואם סבר אחרת מהם, וודאי שדעתו דעה ודעה חשובה ביותר, אם כי כמו בכל התורה כולה רשות ניתנה לחלוק.

ושוב אני ממש משתומם על העניין הזה, הרב מנחת שי שהיה בקי גדול בעניין נוסח המקרא ראה בזה מחלוקת נוסחאות והכריע כדרכו לפי מה שהיה נראה לו יותר עיקרי. איך באים עתה ונגד מה שראה הוא טוענים כי אין נוסח כזה בכלל וכל הנוהג כך אינו אלא טועה.

גם בעניין נוסח הכתר איני מבין את העניין. גם אם הרמב"ם שבחו, האם אי אפשר לחלוק עליו בשום עניין, ראשית גם הרמב"ם לא העיד שעבר על כל כ"ד ספרים, ועל כל פרט ופרט וכולם מדוייקים, וגם לו כתב כן הרמב"ם וכי לא חולקים על הרמב"ם בסוגיות שונות.


פלא פלאים כתב:מה שעולה הוא שנוסח הכתר הוא בדיוק כמו הנוסח לפי המסורה גם לפי המסורה שבחומש ונציה שהדפיס יעקב בן חיים ולפיה בשני מקומות בלבד כתוב "בפניהם" ואף לא אחד מהם במגילת אסתר וכן גם ב"ולהרג" נוסח הכתר כמסורה.
וכשגם נוסח הכתר וגם הנוסח לפי המסורה שווים, אין ספק שזה הנוסח הנכון. ושוב, אפילו במסורה שהביא יעקב בין חיים בחומש ונציה שהדפיס זה שונה מהנוסח שהוא עצמו קבע!
לכן גם לפי האשכנזים יש לומר "לפניהם" ו"ולהרג", זה הנוסח המקובל היום גם על האשכנזים, לכן אין מקום לקריאה הכפולה.

אם גם נוסח המסורה וגם נוסח הכתר שווים (ואפילו המסורה בחומש ונציה שהביא יעקב בן חיים שונה מהנוסח שהוא עצמו קבע בחומש), אז הנוסח "ולהרג ו"לפניהם" חזק מאוד מכל דעה אחרת, ואין זה סותר שאפשר לחלוק, אך גרסה אחרת חלשה יותר כשגם נוסח הכתר וגם המסורה שווים.

משולש
הודעות: 4662
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: להשמיד [ו]להרג ולאבד, בפניהם/לפניהם

הודעהעל ידי משולש » ב' פברואר 24, 2014 1:09 am

לא ראיתי אם העלו את זה כבר כאן.
קבצים מצורפים
מקראות שיש להם הכרע - מרדכי ברויאר.pdf
(1.42 MiB) הורד 208 פעמים

בן החבורה
הודעות: 410
הצטרף: ב' אוקטובר 21, 2013 6:36 pm
מיקום: ירושלים עיה"ק תובב"א

Re: להשמיד [ו]להרג ולאבד, בפניהם/לפניהם

הודעהעל ידי בן החבורה » ב' פברואר 24, 2014 7:35 am

אוצר החכמה כתב:אגב ראיתי שהנהגות הגר"א קוטלר שמובא שם שהיו חוזרים גם על באמרם אליו כאמרם אליו. וזה חדש בעיני שלא ראיתי שנוהגים כן במקומות שהתפללתי בהם מעולם.


באמרם/כאמרם הם קרי וכתיב ולכאורה אין טעם לקרוא שניהם אך בכל זאת יש מנהג כזה, האם יש כאן יודע מקור לזה?

צופר הנעמתי
הודעות: 1670
הצטרף: א' יולי 14, 2013 12:12 am

Re: להשמיד [ו]להרג ולאבד, בפניהם/לפניהם

הודעהעל ידי צופר הנעמתי » ד' פברואר 26, 2014 3:05 pm

אוצר החכמה כתב:גם בעניין נוסח הכתר איני מבין את העניין. גם אם הרמב"ם שבחו, האם אי אפשר לחלוק עליו בשום עניין, ראשית גם הרמב"ם לא העיד שעבר על כל כ"ד ספרים, ועל כל פרט ופרט וכולם מדוייקים,


הרמב"ם כותב עליו
"וספר שסמכנו עליו בדברים אלו הוא הספר
הידוע במצרים שהוא כולל ארבעה ועשרים ספרים שהיה בירושלים מכמה שנים להגיה
ממנו הספרים ועליו היו הכול סומכין לפי שהגיהו בן אשר ודקדק בו שנים הרבה והגיהו
פעמים רבות כמו שהעתיקו ועליו סמכתי בספר התורה שכתבתי כהלכתו


הרי מפורש שזהו הספר שסמכו עליו להגיה ממנו הספרים. ולא שהרמב"ם עבר על הספר ומצאו שהוא מדויק, אלא הספר הזה הוא שלמד ממנו הרמב"ם מה המדויק, ומי נתלה במי הוי אומר קטן נתלה בגדול - ואין טעם שיעיד כאן הרמב"ם על פרט מסוים שהוא נכון אלא זהו הספר שהחזיקו למדויק לקבוע ממנו את הנכון.
כמובן אין כוונת הדברים לקבוע האם "מותר" לגר"א לחלוק על הכתר, אלא רק להבהיר את מעלת ספרו של בן אשר אצל הרמב"ם, כך שסביר בהחלט שאילו הגר"א היה רואה נוסחתו לא היה חולק עליה.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 15431
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: להשמיד [ו]להרג ולאבד, בפניהם/לפניהם

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' פברואר 26, 2014 3:27 pm

הפוך. אם כך אין בכלל ראייה מהרמב"ם. רק הרמב"ם מספר שבמקומו היה נחשב ספר זה לספר המדוייק והיו לזה ידים מוכיחות ולכן סמך עליו. משל למה הדבר דומה למנהג ימינו לסמוך על תיקון דוידוביץ שנחשב מדוייק ואיכותי. וגם אם היה כותב הרב אלישיב זצ"ל לדוגמא ובספר תורה שכתבתי השתמשתי בתיקון המדוייק והידוע דוידוביץ. הכי לא יוכלו להיות מנהגים אחרים שאולי צודקים יותר רק שבמקומו של הרמב"ם היה נחשב ספר מדוייק ואין לו לאדם אלא מה שבמקומו ובזמנו.

תמיד בשמחה
הודעות: 33
הצטרף: ה' פברואר 20, 2014 5:32 pm

Re: להשמיד [ו]להרג ולאבד, בפניהם/לפניהם

הודעהעל ידי תמיד בשמחה » ד' פברואר 26, 2014 8:23 pm

אוצר החכמה כתב:הפוך. אם כך אין בכלל ראייה מהרמב"ם. רק הרמב"ם מספר שבמקומו היה נחשב ספר זה לספר המדוייק והיו לזה ידים מוכיחות ולכן סמך עליו. משל למה הדבר דומה למנהג ימינו לסמוך על תיקון דוידוביץ שנחשב מדוייק ואיכותי. וגם אם היה כותב הרב אלישיב זצ"ל לדוגמא ובספר תורה שכתבתי השתמשתי בתיקון המדוייק והידוע דוידוביץ. הכי לא יוכלו להיות מנהגים אחרים שאולי צודקים יותר רק שבמקומו של הרמב"ם היה נחשב ספר מדוייק ואין לו לאדם אלא מה שבמקומו ובזמנו.

הוא כותב גם הסיבה שסמכו עליו: "לפי שהגיהו בן אשר ודקדק בו שנים הרבה והגיהו פעמים רבות", והוא היה דקדקן ומגיה מהמוסמכים ביותר אם לא המוסמך ביותר, ללא קשר לעדות הרמב"ם על הכתר, ולכן זו בהחלט ראיה לעליונות הכתר על כתבי יד אחרים של התנ"ך. יש לציין שדפים שלו פזורים בעולם וחלקו נשרף ומה שנותר ככתב יד אחד הוא מתיבת "משארתך" (דברים כ"ח, י"ז) ועד תיבת "ציון" (שיה"ש ג', י"א), אולם כל הנשאר בציון והנותר בירושלים, קדוש יאמר לו (מהמילים "תיבת 'משארתך" זהו ציטוט מדברי הרב ברויאר בסוף תנ"ך ברויאר בדבריו על המהדורה - לא כתוב שנה אלא "מהדורה חדשה" שיצאה בהוצאת חורב).

רב טקסט
הודעות: 98
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2011 12:31 pm

Re: להשמיד [ו]להרג ולאבד, בפניהם/לפניהם

הודעהעל ידי רב טקסט » ה' פברואר 27, 2014 8:17 pm

אין אני נכנס לכלל הדיון, כי יש להאריך בדבר הרבה רק להראות שאין לנו כלל כזה "אין אחר בן אשר ולא כלום" כמו שנדמה להרבה

1. בעין הקורא לר' יקותיאל הנקדן, שהיה בתקופת הראשונים, ולפי רו"ה יש לסמוך עליו יותר מעל האור תורה והמנחת שי, כותב מפורש בארבעה מקומות - לפחות, שהכרעתו דלא כבן אשר, ע"פ הספרים המדויקים שהיו לפניו. (פ' בשלח על ותטעמו, פ' תצוה לא זכור לי המילה, פ' אחרי על עמיתך, ופ' אמור על בנקבו שם).

2. בשו"ת מהר"י הלוי סי' ל"ז (וציין לתשובה זו המנחת שי בפ' בא, והוא ציין לסי' י"ד לפי המהדורה הראשונה) כתב הטעם שאין אנו מגיהים הספרים ע"פ ספרי המסרה מפני שהיו מחלוקות בדבר ביו חכמי המסרה עצמם (וכמו שפי' הרשב"א בתשובות המיוחסות סי' רלב, ועוד), אבל בבארו כעין דוגמא מבאר שיתכן שהמסרה נכתבה לפי דעת בן אשר וספרינו ע"פ בן נפתלי. - ומבואר דהיכא שספרינו כבן נפתלי אין מזניחין אותם בשביל כך.

3. בתשובה להרי"ל סראוואל שנדפס בסוף ספר מסורת סיג לתורה להרמ"ה מכריע שלא להגיה ספר שנכתב ע"פ המסרה נגד רוב הספרים המצויים (אף שלכתחילה יש לכתוב כפי רוב הספרים, עייש"ה), וכותב דאף שבתשובות המיוחסות סי' רל"ב נראה שמגיהים המועט אפשר דהיינו היכא דאיכא פלוגתא מפורש במסרה כגון ב"א וב"נ, עיש"ה, ומבואר להדיא דעכ"פ נחשב ב"נ כחולק על ב"א להעמיד שלא להגיה הספרים שנכתבו כב"נ אפילו נגד רוב הספרים ונגד ב"א, וכש"כ דלכתחילה כותבים רק כפי רוב הספרים.

וא"כ מה שמצאנו במנחת שי שמקשה כשמוצא שספרינו דלא כבן אשר, הוא כמו שקשה כשמוצאים במסרה דבר נגד הספרים, ולא שזה מכריע נגד הספרים (כמפורש בתשו' הרשב"א ועוד).
וזה מוכח במנחת שי עצמו. בפ' מקץ על וליוסף ילד, עי"ש שהקשה שספרינו דלא כב"א, ושוב הביא מבעל רב פעלים שהביא גם הוא הפלוגתא והביא גם שיש מסרה שהוא בקמץ (כב"נ), ונתקררה דעתו בזה, אף שמ"מ הוא דלא כב"א, דכיון שכאן יש לנו מסרה מפורשת דלא כב"א נקבלה.
ועי' עוד בפ' וילך על כאשר נשבעתי שהקשה שספרינו דלא כב"א ומ"מ לא הגיה הספרים.
(אף שיש לפלפל בזה כן הוא פשטות דבריו)
נערך לאחרונה על ידי רב טקסט ב ה' פברואר 27, 2014 9:05 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

רב טקסט
הודעות: 98
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2011 12:31 pm

Re: להשמיד [ו]להרג ולאבד, בפניהם/לפניהם

הודעהעל ידי רב טקסט » ה' פברואר 27, 2014 9:02 pm

בענין באמרם - כאמרם יש לציין דבמק"ג וויניציא רע"ח לא הובא שהקרי כאמרם, וראיתי מובא שיש מקומות שלא היה להם קבלה זו. אבל במסרה נחשב בין המלים דכתיב בי"ת בראש המלה וקרי כ"ף.

גם חשבתי על זה שאותם שנהגו כך הנהיגו כך בכוונה כדי שלא יארע שיקרא רק באמרם כפי הכתיב, כפי הידוע לי מכמה עובדות שקרה שקראו כך, שתי עובדות היו בבתי כנסיות גדולות עם ריבוי עם, ואחר שרוב הציבור מסתכלים במגילות לא הרגישו בכך ולא עוררוהו, בשתי העובדות, ולבסוף היה שאלה אם צריך לחזור.
(וברור שהיו בציבור כמה וכמה שחוזרים לקרא בביתם ולא החזירו את הקורא, וא"כ ודאי יש הרבה אנשים שלא קלטו שיש כאן שינוי קרי וכתיב).

(לגןף השאלה אם צריך לחזור על זה, יש לציין דבמקור חיים סי' תר"ץ הסתפק בקרי וכתיב, וכדוגמא הביא פסוק זה, ומוכח מיניה דעכ"פ שינוי ענין הוי. וכן נקט בספר נפש חיה למגילה יז. עי"ש שכתב שיש בזה שתי סבות לחזור).

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 15431
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: להשמיד [ו]להרג ולאבד, בפניהם/לפניהם

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ה' פברואר 27, 2014 10:18 pm

תמיד בשמחה כתב:
אוצר החכמה כתב:הפוך. אם כך אין בכלל ראייה מהרמב"ם. רק הרמב"ם מספר שבמקומו היה נחשב ספר זה לספר המדוייק והיו לזה ידים מוכיחות ולכן סמך עליו. משל למה הדבר דומה למנהג ימינו לסמוך על תיקון דוידוביץ שנחשב מדוייק ואיכותי. וגם אם היה כותב הרב אלישיב זצ"ל לדוגמא ובספר תורה שכתבתי השתמשתי בתיקון המדוייק והידוע דוידוביץ. הכי לא יוכלו להיות מנהגים אחרים שאולי צודקים יותר רק שבמקומו של הרמב"ם היה נחשב ספר מדוייק ואין לו לאדם אלא מה שבמקומו ובזמנו.

הוא כותב גם הסיבה שסמכו עליו: "לפי שהגיהו בן אשר ודקדק בו שנים הרבה והגיהו פעמים רבות", והוא היה דקדקן ומגיה מהמוסמכים ביותר אם לא המוסמך ביותר, ללא קשר לעדות הרמב"ם על הכתר, ולכן זו בהחלט ראיה לעליונות הכתר על כתבי יד אחרים של התנ"ך. יש לציין שדפים שלו פזורים בעולם וחלקו נשרף ומה שנותר ככתב יד אחד הוא מתיבת "משארתך" (דברים כ"ח, י"ז) ועד תיבת "ציון" (שיה"ש ג', י"א), אולם כל הנשאר בציון והנותר בירושלים, קדוש יאמר לו (מהמילים "תיבת 'משארתך" זהו ציטוט מדברי הרב ברויאר בסוף תנ"ך ברויאר בדבריו על המהדורה - לא כתוב שנה אלא "מהדורה חדשה" שיצאה בהוצאת חורב).


זה רק ראייה להיפך. זה שדקדק בו פעמים רבות זה רק מוכיח שאין בו טעויות סופר כי דקדק בו הרבה. אבל איפה יש כאן ראייה שהמסורות שעליהן נסמך היו עדיפות על מסורות אחרות.

אביאסף
הודעות: 388
הצטרף: ה' אוגוסט 16, 2012 4:25 am

Re: להשמיד [ו]להרג ולאבד, בפניהם/לפניהם

הודעהעל ידי אביאסף » ש' מרץ 01, 2014 10:45 pm

אוצר החכמה כתב:חיפוש קטן באוצר, גם יראה שאין הדברים כ"כ פשוטים כפי שהוצגו כאן

ראשית הנוסחא להרוג, נתמכת ע"י המעשה רב סימן רמ"ד, כך שאם הגר"א נהג כן לא קל לדחותו בקנה.

גם מה שכתב שהספרדים אינם יודעים כלל מהעניין אינו כן כנראה, כי אע"פ שהמנהג אצלם לקרא רק ולהרג הרב מאיר מאזוז מעיד על אביו שחשש לזה וקרא פעמיים.

אגב ראיתי שהנהגות הגר"א קוטלר שמובא שם שהיו חוזרים גם על באמרם אליו כאמרם אליו. וזה חדש בעיני שלא ראיתי שנוהגים כן במקומות שהתפללתי בהם מעולם.


יש כמה דברים הצריכים לי בירור בדעת הגר"א בענין זה:
הנה ז"ל המעשה רב סי' רמ"ד: במגלה ח' פסוק י"א אשר נתן המלך ליהודים גו' להשמיד להרג ולאבד גו' להרג בלא ו' ועיין במנחת שי עכ"ל.
ואני שואל:
א. מה פשר הציון ועיין במנחת שי, האם בכל מקום המעשה רב מביא דעת החולקים על הגר"א? שמא הכוונה שהגר"א נהג בזה כמנהג אשכנז ולא שיש כאן הכרעה?
ב. הרי המנחת שי מכריע גם לענין לפניהם דלא כמנהג אשכנז ולמה לא הביא המע"ר מנהג הגר"א בשאלה זו?
ג. במגלת אסתר עם ביאור הגר"א שנדפסה בורשה תרצ"א ע"י הר"ש לוריא יש הגה"ה מתחת לתיבת להרג וז"ל: בס"ס כ"י ולהרג בוי"ו ונ"מ לדינא עכ"ל. איני יודע מי בעל ההגה"ה ומפני מה מצא לנכון הר"ש לוריא להדפיסה נגד האמור לכאורה במעשה רב.

ניים ושכיב
הודעות: 451
הצטרף: ה' ינואר 16, 2014 2:21 pm

Re: להשמיד [ו]להרג ולאבד, בפניהם/לפניהם

הודעהעל ידי ניים ושכיב » א' מרץ 02, 2014 2:07 pm

אשכול על אותו נושא:
viewtopic.php?f=26&t=8510

רב טקסט
הודעות: 98
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2011 12:31 pm

Re: להשמיד [ו]להרג ולאבד, בפניהם/לפניהם

הודעהעל ידי רב טקסט » א' מרץ 02, 2014 6:00 pm

אוצר החכמה כתב:
תמיד בשמחה כתב:
אוצר החכמה כתב:הפוך. אם כך אין בכלל ראייה מהרמב"ם. רק הרמב"ם מספר שבמקומו היה נחשב ספר זה לספר המדוייק והיו לזה ידים מוכיחות ולכן סמך עליו. משל למה הדבר דומה למנהג ימינו לסמוך על תיקון דוידוביץ שנחשב מדוייק ואיכותי. וגם אם היה כותב הרב אלישיב זצ"ל לדוגמא ובספר תורה שכתבתי השתמשתי בתיקון המדוייק והידוע דוידוביץ. הכי לא יוכלו להיות מנהגים אחרים שאולי צודקים יותר רק שבמקומו של הרמב"ם היה נחשב ספר מדוייק ואין לו לאדם אלא מה שבמקומו ובזמנו.

הוא כותב גם הסיבה שסמכו עליו: "לפי שהגיהו בן אשר ודקדק בו שנים הרבה והגיהו פעמים רבות", והוא היה דקדקן ומגיה מהמוסמכים ביותר אם לא המוסמך ביותר, ללא קשר לעדות הרמב"ם על הכתר, ולכן זו בהחלט ראיה לעליונות הכתר על כתבי יד אחרים של התנ"ך. יש לציין שדפים שלו פזורים בעולם וחלקו נשרף ומה שנותר ככתב יד אחד הוא מתיבת "משארתך" (דברים כ"ח, י"ז) ועד תיבת "ציון" (שיה"ש ג', י"א), אולם כל הנשאר בציון והנותר בירושלים, קדוש יאמר לו (מהמילים "תיבת 'משארתך" זהו ציטוט מדברי הרב ברויאר בסוף תנ"ך ברויאר בדבריו על המהדורה - לא כתוב שנה אלא "מהדורה חדשה" שיצאה בהוצאת חורב).


זה רק ראייה להיפך. זה שדקדק בו פעמים רבות זה רק מוכיח שאין בו טעויות סופר כי דקדק בו הרבה. אבל איפה יש כאן ראייה שהמסורות שעליהן נסמך היו עדיפות על מסורות אחרות.


בשו"ת מהר"י מינץ סי' ח' כתב לדקדק מדברי הרמב"ם שדעתו לפסול ספר שנכתב לפי מסרה אחרת, עי"ש. אבל הוא עצמו פוסק להלכה שאם נכתב ע"פ מסרה אחרת כשר דיעבד.
זכור לי שיש כבר תשובה להר"א בן הרמב"ם שאם נכתב ע"פ מסרה אחרת אין לפסול.

רב טקסט
הודעות: 98
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2011 12:31 pm

Re: להשמיד [ו]להרג ולאבד, בפניהם/לפניהם

הודעהעל ידי רב טקסט » א' מרץ 02, 2014 6:13 pm

אביאסף כתב:
אוצר החכמה כתב:חיפוש קטן באוצר, גם יראה שאין הדברים כ"כ פשוטים כפי שהוצגו כאן

ראשית הנוסחא להרוג, נתמכת ע"י המעשה רב סימן רמ"ד, כך שאם הגר"א נהג כן לא קל לדחותו בקנה.

גם מה שכתב שהספרדים אינם יודעים כלל מהעניין אינו כן כנראה, כי אע"פ שהמנהג אצלם לקרא רק ולהרג הרב מאיר מאזוז מעיד על אביו שחשש לזה וקרא פעמיים.

אגב ראיתי שהנהגות הגר"א קוטלר שמובא שם שהיו חוזרים גם על באמרם אליו כאמרם אליו. וזה חדש בעיני שלא ראיתי שנוהגים כן במקומות שהתפללתי בהם מעולם.


יש כמה דברים הצריכים לי בירור בדעת הגר"א בענין זה:
הנה ז"ל המעשה רב סי' רמ"ד: במגלה ח' פסוק י"א אשר נתן המלך ליהודים גו' להשמיד להרג ולאבד גו' להרג בלא ו' ועיין במנחת שי עכ"ל.
ואני שואל:
א. מה פשר הציון ועיין במנחת שי, האם בכל מקום המעשה רב מביא דעת החולקים על הגר"א? שמא הכוונה שהגר"א נהג בזה כמנהג אשכנז ולא שיש כאן הכרעה?
ב. הרי המנחת שי מכריע גם לענין לפניהם דלא כמנהג אשכנז ולמה לא הביא המע"ר מנהג הגר"א בשאלה זו?
ג. במגלת אסתר עם ביאור הגר"א שנדפסה בורשה תרצ"א ע"י הר"ש לוריא יש הגה"ה מתחת לתיבת להרג וז"ל: בס"ס כ"י ולהרג בוי"ו ונ"מ לדינא עכ"ל. איני יודע מי בעל ההגה"ה ומפני מה מצא לנכון הר"ש לוריא להדפיסה נגד האמור לכאורה במעשה רב.


א. אצלם היה מצוי רק הנוסח להרג, לזאת הוצרך לציין שבמנחת שי הביא נוסח אחר.
מש"כ שמא אין כאן הכרעה אלא שנהג כך, לכאורה כוונת המעשה רב שהגר"א נהג כך ביודעו שבמנחת שי לא כתב כן.

ב. ולמה לא הביא הכרעות הגר"א על כתיבת ומשלח מלא או חסר, ועוד דברים?
האמת שנוסח בפניהם יש לו הרבה יותר על מה לסמוך מהנוסח להרג, במנחת שי הביא שכן נראה מהתרגום, ונראה מדברי המנחת שי שכן היה כתוב מתחילה בהללי, (ע"ע בהמסרה גי' ח"ד עמ' קלא שהביא חילופים שבין ספר מוגה לספר הללי שבמוגה כתוב בפניהם ובהללי הוגה לפניהם), וכן הכריע בעל עין הקורא. וכבר הובא במ"ג וויניציא רע"ח על הגליון.
(והב"י בסי' תרצ"ב העתיק לשון הארחות חיים ומביא שם הספוק ג"כ בבי"ת).

ג. הרי רבינו הגר"ח מוואלאזין ג"כ חשש לזה והנהיג לקרא פעמיים כשהראה לו הגרי"ז מסאלאנט את דברי המנחת שי, כמש"כ הגרי"ז במכתב.

תמיד בשמחה
הודעות: 33
הצטרף: ה' פברואר 20, 2014 5:32 pm

Re: להשמיד [ו]להרג ולאבד, בפניהם/לפניהם

הודעהעל ידי תמיד בשמחה » ב' מרץ 03, 2014 12:08 am

ל"אוצר החכמה": כפי שאתה רואה, מהר"י מינץ ובן הרמב"ם הבינו ההפך ממך ודברי הרמב"ם הם אכן ראייה לכך שמסורת הכתר היא המדויקת ביותר.

אביאסף
הודעות: 388
הצטרף: ה' אוגוסט 16, 2012 4:25 am

Re: להשמיד [ו]להרג ולאבד, בפניהם/לפניהם

הודעהעל ידי אביאסף » ב' מרץ 03, 2014 12:22 am

רב טקסט כתב:
אביאסף כתב:
אוצר החכמה כתב:חיפוש קטן באוצר, גם יראה שאין הדברים כ"כ פשוטים כפי שהוצגו כאן

ראשית הנוסחא להרוג, נתמכת ע"י המעשה רב סימן רמ"ד, כך שאם הגר"א נהג כן לא קל לדחותו בקנה.

גם מה שכתב שהספרדים אינם יודעים כלל מהעניין אינו כן כנראה, כי אע"פ שהמנהג אצלם לקרא רק ולהרג הרב מאיר מאזוז מעיד על אביו שחשש לזה וקרא פעמיים.

אגב ראיתי שהנהגות הגר"א קוטלר שמובא שם שהיו חוזרים גם על באמרם אליו כאמרם אליו. וזה חדש בעיני שלא ראיתי שנוהגים כן במקומות שהתפללתי בהם מעולם.


יש כמה דברים הצריכים לי בירור בדעת הגר"א בענין זה:
הנה ז"ל המעשה רב סי' רמ"ד: במגלה ח' פסוק י"א אשר נתן המלך ליהודים גו' להשמיד להרג ולאבד גו' להרג בלא ו' ועיין במנחת שי עכ"ל.
ואני שואל:
א. מה פשר הציון ועיין במנחת שי, האם בכל מקום המעשה רב מביא דעת החולקים על הגר"א? שמא הכוונה שהגר"א נהג בזה כמנהג אשכנז ולא שיש כאן הכרעה?
ב. הרי המנחת שי מכריע גם לענין לפניהם דלא כמנהג אשכנז ולמה לא הביא המע"ר מנהג הגר"א בשאלה זו?
ג. במגלת אסתר עם ביאור הגר"א שנדפסה בורשה תרצ"א ע"י הר"ש לוריא יש הגה"ה מתחת לתיבת להרג וז"ל: בס"ס כ"י ולהרג בוי"ו ונ"מ לדינא עכ"ל. איני יודע מי בעל ההגה"ה ומפני מה מצא לנכון הר"ש לוריא להדפיסה נגד האמור לכאורה במעשה רב.


א. אצלם היה מצוי רק הנוסח להרג, לזאת הוצרך לציין שבמנחת שי הביא נוסח אחר.
מש"כ שמא אין כאן הכרעה אלא שנהג כך, לכאורה כוונת המעשה רב שהגר"א נהג כך ביודעו שבמנחת שי לא כתב כן.

ב. ולמה לא הביא הכרעות הגר"א על כתיבת ומשלח מלא או חסר, ועוד דברים?
האמת שנוסח בפניהם יש לו הרבה יותר על מה לסמוך מהנוסח להרג, במנחת שי הביא שכן נראה מהתרגום, ונראה מדברי המנחת שי שכן היה כתוב מתחילה בהללי, (ע"ע בהמסרה גי' ח"ד עמ' קלא שהביא חילופים שבין ספר מוגה לספר הללי שבמוגה כתוב בפניהם ובהללי הוגה לפניהם), וכן הכריע בעל עין הקורא. וכבר הובא במ"ג וויניציא רע"ח על הגליון.
(והב"י בסי' תרצ"ב העתיק לשון הארחות חיים ומביא שם הספוק ג"כ בבי"ת).

ג. הרי רבינו הגר"ח מוואלאזין ג"כ חשש לזה והנהיג לקרא פעמיים כשהראה לו הגרי"ז מסאלאנט את דברי המנחת שי, כמש"כ הגרי"ז במכתב.


א. לטעמי, התשובה דחוקה למדי. אינני חושב שהנוסח ולהרג היה עד כך בלתי ידוע שהיה צריך לציין למקום המצאו, גם לא נראה לי שמישהו היה חושב שהגר"א לא עיין במנחת שי בשאלת נוסח.
ב. כל השינויים האחרים אינם נפק"מ לדינא להבדיל מבפניהם, גם כל ההבדלים האחרים הם רק בכתיבה ולא בקריאה ולא שייך לכתוב בזה על מנהג הגר"א אלא דרוש לשם כך לעבור על המגלה שהיתה ברשות הגר"א ולהשוות נוסחים משא"כ בפניהם הוא מנהג של קריאה בציבור הנעשית בפומבי בכל שנה.
ג. עיקר תמיהתי היתה על הדפסת הגה"ה כזאת במגלה עם פירוש הגר"א בלי להזכיר את דעת הגר"א המתנגדת לה.

רב טקסט
הודעות: 98
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2011 12:31 pm

Re: להשמיד [ו]להרג ולאבד, בפניהם/לפניהם

הודעהעל ידי רב טקסט » ג' מרץ 04, 2014 12:07 am

א. ברור שהיה בלתי ידוע בארצות אשכנז. וספר מנחת שי לא נדפס עד שנת תק"ב, וגם זה לא היה מצוי כל כך בזמנו.
ב. זה אכן שונה, ובכל אופן אין להסיק מזה שבזה קבל הגר"א הגהת בעל מנחת שי. כל שכן אחר שבענין בפניהם יש לנוסח המצוי הרבה יותר עדים
ג. אם תלמידי הגר"א עכ"פ חששו גם לנוסח ספרי ספרד, למה לא ידפיסו כך.

רב טקסט
הודעות: 98
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2011 12:31 pm

Re: להשמיד [ו]להרג ולאבד, בפניהם/לפניהם

הודעהעל ידי רב טקסט » ג' מרץ 04, 2014 7:30 pm

תמיד בשמחה כתב:ל"אוצר החכמה": כפי שאתה רואה, מהר"י מינץ ובן הרמב"ם הבינו ההפך ממך ודברי הרמב"ם הם אכן ראייה לכך שמסורת הכתר היא המדויקת ביותר.

מדברי הר"א בן הרמב"ם לא רואים כלום על דעת הרמב"ם, ולמעשה להלכה הר"א בן הרמב"ם וגם מהר"י מינץ פוסקים שאין פוסלים מסרה אחרת, וזה במקום שלמעשה קבלנו את מסורת הרמב"ם ע"פ בן אשר.


חזור אל “דקדוק ומסורה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 4 אורחים

cron