מה ולמה קובע זכרות ונקבות אובייקט? <'התחדשות' שפת לשוה"ק>

[חכם באשי]

צוקרמן,
כבר איכשר דרא ציין לשם.
אך לדעתי, כמעט ואין טעם לציין לאותו פורום הסגור אצל מרבית משתתפי הפורום הנוכחי.

[מנחם זאב צוקרמן]

צוקרמן,
כבר איכשר דרא ציין לשם.
אך לדעתי, כמעט ואין טעם לציין לאותו פורום הסגור אצל מרבית משתתפי הפורום הנוכחי.

לא ראיתי. מדובר באותו אשכול?
מנין לך שמרביתנו אין להם גישה?

[זקן ששכח]

בלהט הויכוח העקר והילדותי בתוקפם של החלטות האקדמיה ללשון, לא הובאו לעצם הנידון דברי התוס' המפורסמים ריש קידושין ד"ה קשו דמצינו כמה דברים שנקראים בלשון זכר ונקבה.
וכן מאמר הקדמונים הידוע בשם ראב"ע או ר"ת שכל שאין בו רוח חיים זכרהו ונקבהו.

לשם מה היו עזובי הקיר אמורים להביא את דברי התוס' המפורסמים? ואגב, כמדומה שרש"י על התורה כבר כותב זאת.
אשכול פורה מאוד בענין לה"ק המתחדשת ומלים המתייחסות בטעות לעברית המתחדשת, התקיים בימיו השפויים של הפורום ההוא ששבק לן חיים: http://bhol-forums.co.il/topic.asp?topi ... m_id=19616

רש"י בראשית לב ט: "המחנה האחת והכהו - מחנה משמש לשון זכר ולשון נקבה. (תהלים כז) אם תחנה עלי מחנה הרי לשון נקבה (לקמן לג) המחנה הזה לשון זכר. וכן יש שאר דברים משמשים לשון זכר ולשון נקבה (לעיל יט) השמש יצא על הארץ (תהלים יט) מקצה השמים מוצאו הרי לשון זכר (מ"ב ג) השמש זרחה על המים הרי לשון נקבה. וכן רוח (איוב א) והנה רוח גדולה באה הרי לשון נקבה ויגע בארבע פנות הבית הרי לשון זכר (מ"א יט) ורוח גדולה וחזק מפרק הרים הרי לשון זכר ולשון נקבה. וכן אש (במדבר טז) ואש יצאה מאת ה' לשון נקבה (תהלים קד) אש לוהט לשון זכר".

[חכם באשי]

צוקרמן,
כבר איכשר דרא ציין לשם.
אך לדעתי, כמעט ואין טעם לציין לאותו פורום הסגור אצל מרבית משתתפי הפורום הנוכחי.

לא ראיתי. מדובר באותו אשכול?
מנין לך שמרביתנו אין להם גישה?

צודק, טעיתי בהחפזי, איכשר דרא ציין לאשכול אחר שם.
ו"מנין לך שמרביתנו אין להם גישה" לשם? אתה כותב 'טרי' כאן, תמתין ותראה...

[גלילי]

צוקרמן,
כבר איכשר דרא ציין לשם.
אך לדעתי, כמעט ואין טעם לציין לאותו פורום הסגור אצל מרבית משתתפי הפורום הנוכחי.

לא ראיתי. מדובר באותו אשכול?
מנין לך שמרביתנו אין להם גישה?

כיון שרוב המשתתפים כאן הם ת"ח ויר"ש וצייתי לגדולי הדור...
וראה viewtopic.php?p=12483#p12483
וראה גם viewtopic.php?p=13344#p13344
וראה עוד viewtopic.php?p=5906#p5906
ואף כאן viewtopic.php?p=13146#p13146
וכאן viewtopic.php?p=13290#p13290
ואין כאן מקומו.

[סטפנסקי]

האם משהו יכול להסביר לי מה נפק''מ בחפצים האם זה זכר או נקבה או שאין בזה טעם וא''כ תגדל הקושיא מה טעם התורה חילקה בזה

[רון]

ו

[עמרם]

כתב אכשר דרא לפני 5 שנים.
"ב. שפה חיה חייבת להפרות את עצמה ולהתפתח, גם כשהיא נדרשת לתחומי עניין חדשים ואובייקטים שעדיין אין להם שם (כמו שמות הכלים במסכת טהרות שנלקחו משפות שונות), וגם כאשר יש להם כבר - המציאות הוכיחה ששפה אינה יכולה לשקוט על שמריה. בנביאים תמצא שמות שונים למופיע בתורה לאותם מושגים זהים. לדוגמא בעלמא:
משלי פרק כג פסוק ה: "הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ כִּי עָשֹׂה יַעֲשֶׂה לּוֹ כְנָפַיִם כְּנֶשֶׁר יָעוּף הַשָּׁמָיִם".
ובאיוב פרק ט פסוק כו: "חָלְפוּ עִם אֳנִיּוֹת אֵבֶה כְּנֶשֶׁר יָטוּשׂ עֲלֵי אֹכֶל".
הנשר עף או טס?
נראה לאחר עיון קצר שהטיסה ("יטוש") היא הנחיתה, "עלי אכל". אולי כעין ויגוז שלוים "ויטש" על פני המחנה. (אף ששם הוא בשין ימנית וצ"ע.)
או שהחילוק הוא ש"לטוש" זה לעוף במהירות, שזה מתישב יפה בדברי הפסוק כמו שביאר המצודות דוד זה לשונו: כנשר. עפו מהר כנשר הממהר לעוף בעבור השגת האוכל.
ואם כנים הדברים הרי שמכאן ראיה שאין למהר ולכפול הלשון.
(אולם באבן עזרא ורלב"ג לא פירשו כך ובאופן כללי נראה שלא אכפת להם לכפול מילים.)

[אבא יודן]

לא ממש קשור לנושא אבל זה מה שמצאתי

Pages from צוהר התיבה א_Page_1.jpg (497.69 KiB) נצפה 2703 פעמים

Pages from צוהר התיבה א_Page_2.jpg (609.24 KiB) נצפה 2703 פעמים