"ממילא" ו"מילא" - אטימולוגיה

[אפרקסתא דעניא]

בגמרא מצינו פעמים רבות את המילה "ממילא", במשמעות של "מאליו", או "מעצמו".

מה יסוד ושורש המילה?

כיום משתמשים בזה יותר בהוראה של "כתוצאה מכך", או "מכיוון שכך".

מתי חל השינוי הזה?

מילה נוספת שנגזרה מכך היא "מילא", והשימוש בה הוא בעיקר במשמעות של "לא נורא".

איך קרתה הגזירה הזו? האם זה בא מאידיש?

[סגי נהור]

בעברית המדוברת (לא הלמדנית) משמעות המלה "ממילא" בימינו היא - בכל מקרה, בלאו הכי. ממילא לא הייתי אמור להיות שם.

"מילא" במובן "נו טוב" היא לגמרי מלה ביידיש.

בכל אופן, ממילא במובן מאליו היא מלה בארמית.

[מה שנכון נכון]

במוסף הערוך כתב שממילא היינו "מן המלה עצמה, ונעתקה לכל דבר שנעשה מעצמו".

[אפרקסתא דעניא]

יישר כח!

[ר_חיים_הקטן]

שמתי לב לאחרונה שיש אנשים (ביניהם הבן השני שלי) שאומרים "במילא" במקום לומר "ממילא". אולי זה מבטא ירושלמי? האם ידוע לכם על התופעה הזאת?

[עזריאל ברגר]

שמתי לב לאחרונה שיש אנשים (ביניהם הבן השני שלי) שאומרים "במילא" במקום לומר "ממילא". אולי זה מבטא ירושלמי? האם ידוע לכם על התופעה הזאת?

כמדומני ששמעתי ביטוי זה יותר באריכות "בדרך ממילא".

[תוכן]

נדמה שהכתיב האיטלקי הוא: 'מימילא'.

[זאב ערבות]

ביאור רש"י למֵילָא, מִמֵילָא

דנפיל ממילא - נופל מאליו (כלומר מעצמו) [שבת נג.]
ממילא - שלא בכוונה [כתובות ה:].
ממילא - בחנם, בלא טורח [קידושין נג:]

[י. אברהם]

במוסף הערוך כתב שממילא היינו "מן המלה עצמה, ונעתקה לכל דבר שנעשה מעצמו".

ועל פי' זה כתב במר קשישא עמ' קנה "ואין לו טעם, ושבשתא ממילא נפקא"