תיבות דו ותלת משמעיות

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ש' דצמבר 04, 2010 9:39 pm

שמח תשמח כתב:
זקן ששכח כתב:עכשיו בסדר? ובכל מקרה דומני שבמשמעות לא טעיתי וזה מה שחשוב.

זקן, האם אני שומע טון של כעס בדבריך?

חלילה וכעס...
מה זה עולה על דעתך? והעיקר 'שמח תשמח'.

שמח תשמח · הודעהעל ידי **שמח תשמח** » ש' דצמבר 04, 2010 11:01 pm

תודה, וכבר היה לבי נוקפני.

נוטר הכרמים

חיים כתב:
זקן ששכח כתב:וכאותה שאמרו, שאם ה'חמרא' נמצא במרתף הרי הוא יין, אבל אם נמצא את ה'חמרא' בסמוך למרתף נדע נאמנה שהוא חמור העומד וממתין שיעמיסו על גבו את החמרא שבחביות המרתף.

יש להעיר על דוגמא זו כי מדובר בשני מילים בניקוד שונה, וכמו שכתב בליקוטים בסוף ספר מהרי"ל:
[ל] חמרא שהוא לשון יין קרא מהר"י סג"ל חמרא המ"ם בשב"א כגון כסא דחמרא. וכשהוא לשון חמור קרא חמרא המ"ם בקמ"ץ.

.

ראה בספר 'קב הישר' פרק עו, וז"ל: ושמעתי מפי מורי הגאון אבי ז"ל (בעל 'ברכת הזבח'), ששמע מפי הקדוש הגאון רבי יעקב תעמרליש ז"ל, שכל מי שנכשל ביין נסך, על כרחו יהיה אח"כ מגולגל בחמור, כי לשון נופל על לשון, כי תרגום של יין הוא חמר וכו'.

נוטר הכרמים

נכפל בטעות.

שמח תשמח · הודעהעל ידי **שמח תשמח** » ד' דצמבר 15, 2010 9:21 pm

נוטר הכרמים כתב:ראה בספר 'קב הישר' פרק עו, וז"ל: ושמעתי מפי מורי הגאון אבי ז"ל (בעל 'ברכת הזבח'), ששמע מפי הקדוש הגאון רבי יעקב תעמרליש ז"ל, שכל מי שנכשל ביין נסך, על כרחו יהיה אח"כ מגולגל בחמור, כי לשון נופל על לשון, כי תרגום של יין הוא חמר וכו'.

לפעמים אני עומד תמה ונפעם, מאיפה הם לוקחים את הדברים האלו? הרי אי אפשר לומר שזו המצאה. וכי משום דלשון נופל על לשון, על כרחך לא ינצל מגלגול של חמור? האם קבלה היא בידם ואסמכוה על לשון נופל על לשון, או מה???? ואם קבלה היא, מדוע לא שמענוה עד דאתי קב הישר זצ"ל.

ישבב הסופר · הודעהעל ידי **ישבב הסופר** » ד' דצמבר 15, 2010 9:59 pm

שמח תשמח:
בדברי חז"ל ראינו שיש קשר חזק בין דברים ששזורים יחד רק ע"י לשון נופל על לשון.
תדע, שהרי משה קיבל ציווי מפי הגבורה ובקיומו הוסיף מדעתו דבר נוסף ע"י לשון נופל על לשון. וז"ל רש"י מפי חז"ל ויעש משה נחש נחשת: לא נאמר לו לעשותו של נחשת אלא אמר משה הקב"ה קוראו נחש ואני אעשנו של נחושת לשון נופל על לשון.
ולמרבה הפלא גם בציווי לא נאמר נחש אלא שרף! אלא שלא אמר משה 'הקב"ה קראו נחש' אלא 'הקב"ה קוראו נחש' היינו שם החיה הוא 'נחש' ולכך ראוי שייעשה של נחושת, וכן כתב הרמב"ן ז"ל.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ד' דצמבר 15, 2010 11:01 pm

בענין גלגולים מצאנו עוד פעם לשון נופל על לשון,
לזכורני, כתוב, שמי שמדבר דברים בטלים (אולי: דברים אסורים, כלה"ר), עתיד להתגלגל בדבורה.
והוא, כנראה, מלשון נופל על לשון (דיבור-דבורה)

נוטר הכרמים

חכם באשי כתב:בענין גלגולים מצאנו עוד פעם לשון נופל על לשון,
לזכורני, כתוב, שמי שמדבר דברים בטלים (אולי: דברים אסורים, כלה"ר), עתיד להתגלגל בדבורה.
והוא, כנראה, מלשון נופל על לשון (דיבור-דבורה)

באשי, מעניין מאוד, אולי תאמץ קצת את זכרונך למקור הדברים...(אל תהפך ל'זקן ששכח'...)

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ה' דצמבר 16, 2010 12:47 am

הנה לך (בחסות די.בי.אס):
ספר חסד לאברהם - מעין ה - נהר כד
ודע כי על עון המשמש מטתו לאור הנר יתגלגל בעיזים. והפרנס המתגאה על הצבור יתגלגל בדבורה, כי הדבורה גוותנית גם היא דברנית. גם המדבר דברים שלא כהוגן מתגלגל ג"כ בדבורה.

ואם תחפש בדי.בי.אס. לפי: %גלגל [6] %דבור
במדור של ספרי קבלה (מאוחרים, מהאריז"ל ואילך),
תמצא עוד תוצאות.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ה' דצמבר 16, 2010 12:58 am

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?11527&page=109
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?10092&page=428
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?6259&page=392

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ה' דצמבר 16, 2010 2:04 pm

נוטר הכרמים כתב:
חכם באשי כתב:בענין גלגולים מצאנו עוד פעם לשון נופל על לשון,
לזכורני, כתוב, שמי שמדבר דברים בטלים (אולי: דברים אסורים, כלה"ר), עתיד להתגלגל בדבורה.
והוא, כנראה, מלשון נופל על לשון (דיבור-דבורה)

באשי, מעניין מאוד, אולי תאמץ קצת את זכרונך למקור הדברים...(אל תהפך ל'זקן ששכח'...)

תתפלא נוטר, הפעם אני זוכר משהו, לא בדיוק את דברי באשי אלא משהו דומה. במדרש פנחס כותב שהגאוותן מתגלגל בדבורה, ורמז לכך, הגאוותן נוהג לומר 'איך בין' [=אני], ומתגלגל בדבורה הקרויה בין.

מנחם זאב צוקרמן

דומני שהחברים שכחו שרוב הסימנים של ר"ה הם מלשון הנופל על אוכלין.

צוציק · הודעהעל ידי **צוציק** » ה' דצמבר 16, 2010 2:40 pm

מנחם זאב צוקרמן כתב:דומני שהחברים שכחו שרוב הסימנים של ר"ה הם מלשון הנופל על אוכלין.

סימנא מילתא, זה משהו אחר. אבל שמח תשמח שאל איך לשון נופל על לשון גורם שעל כרחו יתגלגל בחמור.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ה' דצמבר 16, 2010 3:02 pm

זקן ששכח כתב:
נוטר הכרמים כתב:
חכם באשי כתב:בענין גלגולים מצאנו עוד פעם לשון נופל על לשון,
לזכורני, כתוב, שמי שמדבר דברים בטלים (אולי: דברים אסורים, כלה"ר), עתיד להתגלגל בדבורה.
והוא, כנראה, מלשון נופל על לשון (דיבור-דבורה)

באשי, מעניין מאוד, אולי תאמץ קצת את זכרונך למקור הדברים...(אל תהפך ל'זקן ששכח'...)

תתפלא נוטר, הפעם אני זוכר משהו, לא בדיוק את דברי באשי אלא משהו דומה. במדרש פנחס כותב שהגאוותן מתגלגל בדבורה, ורמז לכך, הגאוותן נוהג לומר 'איך בין' [=אני], ומתגלגל בדבורה הקרויה בין.

זה כמדומני הלינק השלישי שהבאתי לעיל שמשום מה לא עובד כרגע..
בכלל החיפוש באוצר לא עובד כמו שצריך עכשיו.

ישבב הסופר · הודעהעל ידי **ישבב הסופר** » ה' דצמבר 16, 2010 3:58 pm

צוציק כתב:
מנחם זאב צוקרמן כתב:דומני שהחברים שכחו שרוב הסימנים של ר"ה הם מלשון הנופל על אוכלין.

סימנא מילתא, זה משהו אחר. אבל שמח תשמח שאל איך לשון נופל על לשון גורם שעל כרחו יתגלגל בחמור.

נ"ל שכל גלגול הוא על כרחו, אטו שיילינן ליה אי בעי?!

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ה' דצמבר 16, 2010 6:32 pm

יאיר כתב:
זקן ששכח כתב:
נוטר הכרמים כתב:

באשי, מעניין מאוד, אולי תאמץ קצת את זכרונך למקור הדברים...(אל תהפך ל'זקן ששכח'...)

תתפלא נוטר, הפעם אני זוכר משהו, לא בדיוק את דברי באשי אלא משהו דומה. במדרש פנחס כותב שהגאוותן מתגלגל בדבורה, ורמז לכך, הגאוותן נוהג לומר 'איך בין' [=אני], ומתגלגל בדבורה הקרויה בין.

זה כמדומני הלינק השלישי שהבאתי לעיל שמשום מה לא עובד כרגע..
בכלל החיפוש באוצר לא עובד כמו שצריך עכשיו.

טעות שלי.
הלינק השלישי: http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?62598&$&page=392 (היתה חסרה ספרה-8).

והנה מדרש פנחס: http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 2161825203
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?10530&$&page=94

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ה' דצמבר 16, 2010 7:06 pm

בכלל החיפוש באוצר לא עובד כמו שצריך עכשיו.

הייתי שמח שייצינו ביתר פירוט אם ומתי יש בעיות בחיפוש
אני מדבר ביחס לימים האחרונים ולא קודם לכן.
שכן בימים האחרונים הוכנס מנגנון חדש שאמור לשפר את החיפוש באתר.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ה' דצמבר 16, 2010 7:07 pm

כעת החיפוש בסדר.

צוציק · הודעהעל ידי **צוציק** » ה' דצמבר 16, 2010 7:18 pm

ישבב הסופר כתב:
צוציק כתב:
מנחם זאב צוקרמן כתב:דומני שהחברים שכחו שרוב הסימנים של ר"ה הם מלשון הנופל על אוכלין.

סימנא מילתא, זה משהו אחר. אבל שמח תשמח שאל איך לשון נופל על לשון גורם שעל כרחו יתגלגל בחמור.

נ"ל שכל גלגול הוא על כרחו, אטו שיילינן ליה אי בעי?!

ישבב, יש לך בעיה בהבנת הנקרא. ברור שעל כרחו, אבל האם בגלל שהוא עבר על יין נסך, אז בגלל שיין וחמרא לשון נופל על לשון, ממילא לפיכך על כרחו הוא יהפך לחמור דוקא? ולמה לא יהפך להיות היפופוטם?

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ה' דצמבר 16, 2010 7:40 pm

צוציק כתב:
ישבב הסופר כתב:
צוציק כתב:סימנא מילתא, זה משהו אחר. אבל שמח תשמח שאל איך לשון נופל על לשון גורם שעל כרחו יתגלגל בחמור.

נ"ל שכל גלגול הוא על כרחו, אטו שיילינן ליה אי בעי?!

ישבב, יש לך בעיה בהבנת הנקרא. ברור שעל כרחו, אבל האם בגלל שהוא עבר על יין נסך, אז בגלל שיין וחמרא לשון נופל על לשון, ממילא לפיכך על כרחו הוא יהפך לחמור דוקא? ולמה לא יהפך להיות היפופוטם?

אני לא מבין מה כ"כ מסובך..הרי ברור שמלבד הלשון נופל על לשון שהוא רק רמז, יש עניינים וסיבות יותר עמוקים מדוע השותה יין נסך יתגלגל בחמור והדברים פשוטים. (אך עמוקים...).

שמח תשמח · הודעהעל ידי **שמח תשמח** » ה' דצמבר 16, 2010 8:47 pm

יאיר כתב:אני לא מבין מה כ"כ מסובך..הרי ברור שמלבד הלשון נופל על לשון שהוא רק רמז, יש עניינים וסיבות יותר עמוקים מדוע השותה יין נסך יתגלגל בחמור והדברים פשוטים. (אך עמוקים...).

יאיר שלום. כיון שאני העליתי את השאלה הזו, אני מרשה לעצמי להתערב. אז לדבריך, אם יש עניינים וסיבות יותר עמוקים למה יתגלגל בחמור, אז למה בספר קב הישר שהוא מקור הדברים, לא הזכיר כלל את העניינים העמוקים האלו. אלא כתב שבגלל לשון נופל על לשון על כרחו יתגלגל בחמור.
למה עזב את העיקר ותפס את התפל?

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ה' דצמבר 16, 2010 9:07 pm

זאת שאלה אחרת שאיני יודע לענות לך עליה בודאות..יתכן שלא רצה להכנס לנושא, יתכן שלא ידע אתכל הפרטים.

מ"מ ברור הדבר שאין הדברים סתם משום הלשון וכמו שברור שצדיקים לא מתגלגלים בדגים בלי שום סיבה רוחנית עמוקה אלא לכל דבר יש סיבות עמוקות הרמוזות לעיתים בדברים נגלים.
[בדומה למה שהסביר הגר"א על - "אע"פ שבטל הטעם לא בטלה התקנה" משום שלכל תקנה של חז"ל היו גם סיבות נסתרות מלבד הטעמים הנגלים..ואע"פ שבטל הטעם הנגלה, הטעם הנסתר נשאר..וע"כ כידוע מושתתת הקבלה שמבארת את הטעמים הנסתרים והעמוקים של כל דבר].

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ד' דצמבר 29, 2010 11:44 pm

גול על ה' דרכך (תהלים לז ה).
א. ברש"י מלשון גלגל עליו כל צרכיך.
ב. באב"ע על משקל סוב.
ג. ענין של גילוי.

מעיין · הודעהעל ידי **מעיין** » ה' דצמבר 30, 2010 6:27 am

זקן ששכח כתב:גול על ה' דרכך (תהלים לז ה).
א. ברש"י מלשון גלגל עליו כל צרכיך.
ב. באב"ע על משקל סוב.
ג. ענין של גילוי.

דברי האבן עזרא סובבים רק על המשקל ואתה מגלגל עליו פירוש חדש על תיבת גול.

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ב' ינואר 03, 2011 8:45 pm

כוי מלשון חלונות בצירה תחת הוי"ו
וכוי שהוא חצי בהמה חצי חיה שלא ידוע הניקוד

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ב' ינואר 03, 2011 9:23 pm

מעיין כתב:
זקן ששכח כתב:גול על ה' דרכך (תהלים לז ה).
א. ברש"י מלשון גלגל עליו כל צרכיך.
ב. באב"ע על משקל סוב.
ג. ענין של גילוי.

דברי האבן עזרא סובבים רק על המשקל ואתה מגלגל עליו פירוש חדש על תיבת גול.

אבוש ואודה.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » א' ינואר 09, 2011 8:21 pm

א.מוטב משמש פעמים לטוב ופעמים לרע. (לטוב או למוטב).
ב.חול החומר וחול-ל' חולין היש קשר? (ודאי שיש, השאלה האם מישהו יודע מהו).

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » א' ינואר 09, 2011 8:23 pm

יאיר כתב:א.מוטב משמש פעמים לטוב ופעמים לרע. (לטוב או למוטב).

מעניין אם יש מקור לכך. אכן כך הוא בשפת בני אדם, ובכל זאת מעניין למצוא מקור לדבר.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » א' ינואר 09, 2011 8:24 pm

זה לשון סגי נהור שלא רצו לומר רע ואמרו תחתיו מוטב.

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » א' ינואר 09, 2011 8:27 pm

אוצר החכמה כתב:זה לשון סגי נהור שלא רצו לומר רע ואמרו תחתיו מוטב.

אוי ואבוי, נפל כל החידוש בבירא...

אגב, 'חמושים' המופיע בפרשתינו, אף לו כמה וכמה פירושים.

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ה' מרץ 03, 2011 12:05 am

ערום
1. חכם, כאותה שנאמר 'והנחש היה ערום מכל חית השדה'.
2. ללא בגדים או בבגדים קרועים.
3. הרגיל בעשיית ערימות. עיין רש"י סוטה כא ע"ב: ד"ה שמעמיד עצמו ערום עליה - שפירש מכל עסקים ונעשה עליה עני וחסר כל [ל"א שמשים עצמו ערום עליה גרסי'] שמערים שיתקיים תורתו לקבוץ על יד וללמוד מכל אדם.

האם יש איזשהו חוט המקשר בין שתי הפירושים הראשונים או שאין כל קשר ביניהם? הרי בדרך כלל אמורה להיות משמעות תת קרקעית לשורשי הביאורים השונים היונקים מאותה קרקע. ומה כאן?

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ה' מרץ 03, 2011 12:10 am

זקן ששכח כתב:ערום
1. חכם, כאותה שנאמר 'והנחש היה ערום מכל חית השדה'.
2. ללא בגדים או בבגדים קרועים.
3. הרגיל בעשיית ערימות. עיין רש"י סוטה כא ע"ב: ד"ה שמעמיד עצמו ערום עליה - שפירש מכל עסקים ונעשה עליה עני וחסר כל [ל"א שמשים עצמו ערום עליה גרסי'] שמערים שיתקיים תורתו לקבוץ על יד וללמוד מכל אדם.

האם יש איזשהו חוט המקשר בין שתי הפירושים הראשונים או שאין כל קשר ביניהם? הרי בדרך כלל אמורה להיות משמעות תת קרקעית לשורשי הביאורים השונים היונקים מאותה קרקע. ומה כאן?

ומה עם המשמעות של רמאות, ראה מאירי למשלי ח,י.

גוראריה · הודעהעל ידי **גוראריה** » ה' מרץ 03, 2011 12:45 am

זקן ששכח כתב:ערום
1. חכם, כאותה שנאמר 'והנחש היה ערום מכל חית השדה'.
2. ללא בגדים או בבגדים קרועים.

בלשון תורה הערטילאי הוא עירום ולא ערום.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ה' מרץ 03, 2011 1:03 am

נוטר הכרמים כתב:
זקן ששכח כתב:ערום
1. חכם, כאותה שנאמר 'והנחש היה ערום מכל חית השדה'.
2. ללא בגדים או בבגדים קרועים.
3. הרגיל בעשיית ערימות. עיין רש"י סוטה כא ע"ב: ד"ה שמעמיד עצמו ערום עליה - שפירש מכל עסקים ונעשה עליה עני וחסר כל [ל"א שמשים עצמו ערום עליה גרסי'] שמערים שיתקיים תורתו לקבוץ על יד וללמוד מכל אדם.

האם יש איזשהו חוט המקשר בין שתי הפירושים הראשונים או שאין כל קשר ביניהם? הרי בדרך כלל אמורה להיות משמעות תת קרקעית לשורשי הביאורים השונים היונקים מאותה קרקע. ומה כאן?

ומה עם המשמעות של רמאות, ראה מאירי למשלי ח,י.

וכן תרגם אונקלוס "בא אחיך במרמה" - בחכמה. ולפי פירושו הוא אותו מובן.

מעיין · הודעהעל ידי **מעיין** » ה' מרץ 03, 2011 8:35 pm

כל מה שנכתב באשכול זו הוא אך למותר
יש על זו הרבה ספרים מן ראשוני המדקדים אבן גנאח, רד"ק, מחברת מנחם
ספרי יריעות שלמה, לר' שלמה פפנהיים
ספרי המלבי"ם
חומשי ר' שמשון רפאל הירש
ועוד ועוד
למי שיש לו חיך באלו הענינים המעיין בספרים אלו ודומיהם ימצא בהם רוב נחת, ולא ניתנו דברים אלו לכתוב בהם מקופי' על ראש המזלג, לקנות את כל תורת הדקדוק על רגל אחת

גוראריה · הודעהעל ידי **גוראריה** » ה' מרץ 03, 2011 8:44 pm

אוצר החכמה כתב:זה לשון סגי נהור שלא רצו לומר רע ואמרו תחתיו מוטב.

אמת שלא רצו לנקוט רע ונקטו 'מוטב', כלומר מוטב שלא היה...
כך שמעתי.

ישבב הסופר · הודעהעל ידי **ישבב הסופר** » ו' מרץ 04, 2011 2:51 am

אחרי דברי מעיין הוריתי לשאת משלי לומר דבר ששהה על קצה לשוני זה ימים רבים, מאז נפתח האשכול הזה.
החכם הראשון מנחם בן סרוק בא וילמד בני יהודה שפה, ולפניו לא היה כמוהו.(רבינו סעדיה אלפיומי חיבר ספר האגרון אבל ככל הנראה לא כלל בתוכו כל השרשים כ"א שרשים רבים ובפרט אותם השנויים במחלוקת.) השיב עליו דונש, ותלמידיהם כיוצא בהם נצחו זא"ז. אח"כ הר"י אבן ג'נאח בחלק השני מספרו, וכמוהו הר"י אבן חיוג' חידש תורת בנין התיבה והכל קבלו דבריו המחודשים כי נעמו.
וכן משפחת הקמחי והראב"ע הוסיפו וביארו ועשו אזנים לתורת השרשים.

ומפני שראיתי רבים ששואלין ודורשים בענינים אלו לפני שיתורו אחר דברי הקדמונים אשר האמת נר לרגלם, אמרתי אבהיר נא כמה דברים.
ובכן, בכל מה שראיתי ממנחם והלאה בתורת הראשונים וגם לרבות קדמוני האחרונים שדנו בזה, לא מצאתי מקום אחד שנלאו לבאר מדוע יש שני שרשים זהים שלכאורה אין להם שום קשר הדדי במובן, ולחברם יחד. יש מהם שטענו על מנחם למשל שהכביר שרשים ללא הועיל והיה לו לחבר כמה מהם ולאחדם בידו. אבל מעולם לא עלה על לבותם לחבר "ערום" בדעת ו"ערום" ערטילאי ולבאר איך הם שורש אחד בל יפרד. (ועיין פירוש הראב"ע בבראשית בד"ה ויהיו שניהם עירומים שפי' שהתורה קראה לנחש ערום ולא חכם מפני שלשון נופל על לשון הוא).
וכן בכל השרשים הללו שמורים לכמה משמעויות, בתורת הראשונים אין שמץ דבר מהסוגיא הזאת החביבה כ"כ על כל בעלי "מחשבה" שבדורנו, שכאו"א יודע לצרף אותיות שבהם נבראו שמים וארץ.
אי לכך, יבואו כל המחדשים וישמיעו לאזנינו חידושיהם בסוגיא הזאת, ואם נמצא בם דבר מועיל נשבחהו. אך ידעו כולם שאין הללו אלא דברי אגדה שמושכין את הלב, ולידי פשט לא יבוא כל אלה. (וכדרך הפשט שנעזב לאנחות והאמת נעדרת והכל חובבין פילפולי חריפי.)
מעניין להעיר שגם תורת השמות הנרדפים כמעט ואינה נזכרת בתורת הראשונים! הראב"ע לפעמים וגם הרד"ק במקומות ספורים מבארים הבדל מה בין שמות נרדפים. אבל למנחם ודונש וסייעתם אין נראה שאחזו שחייב להיות הבדל ופירוד בין שתי שמות שמשמעותם זהה. בימות ר' אליהו בחור נראה שכבר נלאו לתרץ שמות נרדפים ומעניין מתי החלו לדרוש זאת.

כמובן שאם נרד לעומק הענין שכל דבר יש לו אתוון שחייות אותו כדאיתא בספר יצירה, ברור שכל אות פועל דבר מסויים ולפי"ז יש צורך לתרץ מדוע נפרדו הדבקים והיו הרכסים לבקעה, וכן שרשים עם יותר ממשמעות אחת צריכים ביאור. וכל זה דרוש וסוד, והפשט במקומו עומד.

מעיין · הודעהעל ידי **מעיין** » ו' מרץ 04, 2011 7:09 am

כנראה שבעל יריעת שלמה ר' שלמה פאפנהיים, חידש דרך זה עיין בספריו ובהקדמתו הארוכה.

ישבב הסופר · הודעהעל ידי **ישבב הסופר** » ו' מרץ 04, 2011 8:24 am

למיטב ידיעתי לא חידש ר' שלמה פאפנהיים מושג זה בדיוק, אלא שמתוך חידושו ושיטתו מוכח שכן היה דעתו. היינו שלדעתו כל אות מחייב משהו, ומילה הוא הרכב אותיות שונות שבבואם יחד נוצר המילה והעצם אשר על שמו נקרא. כמו שלמשל בהרכב הוראת הבי"ת, הוראת הקו"ף והוראת הרי"ש, יצא בוקר. ואז הוא החל לתרץ איך בא מזה שגם בקר בשתי קמצים יצא מאותיות הללו. סוף דבר הוא המציא שיטה חדשה שבה כל אות יש לה אופי מיוחד, ואפשר גם לחדש מילים עפ"י חשבונותיו.
לא יוכל איש להתעלם מזה ששיטתו מחודשת מאד, וגם איננו קדום כלל. (לא שזה מפחית ערך השיטה או תופסו ז"ל, רק לבירור היסטורי באתי הנה).
החכם מעיין: האם ירדתי לשיטת הר"ש פפנהיים או שמא טעיתי בהבנת דבריו או הוספתי?

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ש' מרץ 05, 2011 8:39 pm

גוראריה כתב:
זקן ששכח כתב:ערום
1. חכם, כאותה שנאמר 'והנחש היה ערום מכל חית השדה'.
2. ללא בגדים או בבגדים קרועים.

בלשון תורה הערטילאי הוא עירום ולא ערום.

אם תצליח להוכיח לי זאת, אטול כליך הווירטואליים אחריך לבית המרחץ.
לגופו של ענין, אני בבורותי או אולי בשכחתי לא הצלחתי לאושש טיעונך, שבעיני הוא מופרך ובלתי נכון.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר