מנין = עשרה

[זקן ששכח]

מקובל בימינו לכנות ציבור מתפלל בשם 'מנין'.
לכאורה הוא מפאת כן שמקובל לקרוא לעשרה אנשים בשם מנין.
אלא שזה גופא מעניין מה מקורו.
יתכן שהוא מדברי מהר"ל, גור אריה (בראשית לא ז) שכתב:
'אין מנין בפחות מעשרה. משום דדרך בני אדם לספור עד עשרה...' .

האם זו הסיבה, או שיש סיבה שונה לשיגרת לשון זו?

[סעדיה]

המקור הוא המדרש 'אין מנין פחות מעשרה', אז שאלתך הוא על המדרש ולא על המקובל בימינו.

[זקן ששכח]

המקור הוא המדרש 'אין מנין פחות מעשרה', אז שאלתך הוא על המדרש ולא על המקובל בימינו.

מה פתאום.
האם תמיד היו קוראים לקבוצת מתפללים בשם מנין?
אם כן, אשמח למקור כלשהוא המציין זאת.

[סעדיה]

המקור הוא המדרש 'אין מנין פחות מעשרה', אז שאלתך הוא על המדרש ולא על המקובל בימינו.

מה פתאום.
האם תמיד היו קוראים לקבוצת מתפללים בשם מנין?
אם כן, אשמח למקור כלשהוא המציין זאת.

אני לא יודע איך נהגו תמיד, אך העובדה ש'מנין'=עשרה מפורש במדרש, ואין מקום לתמוה על מנהג העולם בזה.

[עזריאל ברגר]

ולהעיר מסוגיין דמסכת שבת:
המוציא גרעינין ... אם למנין - חמשה.

[יבנה]

ולהעיר מסוגיין דמסכת שבת:
המוציא גרעינין ... אם למנין - חמשה.

בגרסאות המצויות כתוב בשבת צ: המוציא גרעינין כו' אם לחשבון שתים אחרים אומרים חמש.
ופירש"י-
"לחשבון - כמו שנותנים לסימן עדות לכל דינר פשוט.
אחרים אומרים חמש - דעד ארבע כללות חשיב איניש ולא מינשי, ואין צריך לתת סימן, אבל חמש מינשי, ומותיב סימנא לכולהו."
הרי שאינו שייך לכאן.

[עזריאל ברגר]

ולהעיר מסוגיין דמסכת שבת:
המוציא גרעינין ... אם למנין - חמשה.

בגרסאות המצויות כתוב בשבת צ: המוציא גרעינין כו' אם לחשבון שתים אחרים אומרים חמש.
ופירש"י-
"לחשבון - כמו שנותנים לסימן עדות לכל דינר פשוט.
אחרים אומרים חמש - דעד ארבע כללות חשיב איניש ולא מינשי, ואין צריך לתת סימן, אבל חמש מינשי, ומותיב סימנא לכולהו."
הרי שאינו שייך לכאן.

אכן טעיתי בציטוט הגמרא.