ה' הקריאה וה' הידיעה

חקר מסורה, ענייני דקדוק, טעמי המקרא, חיפוש מקורות, בירור ועיון בלשון הקודש והתרגומים, מפורש ושום שכל.
תוכי מדבר
הודעות: 61
הצטרף: ה' אוגוסט 18, 2016 10:36 pm

ה' הקריאה וה' הידיעה

הודעהעל ידי תוכי מדבר » א' אוגוסט 21, 2016 3:28 pm

ראיתי בקדמונים שיש "ה' הידיעה" ואני יודע מה זה.

ושיש "ה' הקריאה" ואינני יודע מה זה.

האם מי שהוא יכול להאיר את עיני - עם מקורות כמובן

תודה רבה

תוכי

תבא
הודעות: 150
הצטרף: ד' אוגוסט 03, 2016 3:52 pm

Re: ה' הקריאה וה' הידיעה

הודעהעל ידי תבא » א' אוגוסט 21, 2016 4:51 pm

תוכי מדבר כתב:ראיתי בקדמונים שיש "ה' הידיעה" ואני יודע מה זה.

ושיש "ה' הקריאה" ואינני יודע מה זה.

האם מי שהוא יכול להאיר את עיני - עם מקורות כמובן

תודה רבה

תוכי


ה' הידיעה
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%22 ... 7%A2%D7%94

'אמות הקריאה'
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7 ... 7%90%D7%94

מעט דבש
הודעות: 2587
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: ה' הקריאה וה' הידיעה

הודעהעל ידי מעט דבש » א' אוגוסט 21, 2016 8:18 pm

מלשונות הראשונים נראה, כי ה' הקריאה באה לייחס את הדיבור למישהו מסויים, דהיינו 'לקרוא לו'.
וראה רד"ק (תהלים נב, ג):
מה תתהלל ברעה הגבור. ה"א 'הגבור' ה"א הקריאה, כה"א 'הקהל חקה אחת' (במדבר טו, טו), 'הדור אתם ראו דבר ה' '(ירמיה ב, לא). ואמר מה תתהלל - אתה - הגבור וכו'

ה' הקריאה - ספר הרקמה עמוד 42.GIF
ה' הקריאה - ספר הרקמה עמוד 42.GIF (13.86 KiB) נצפה 674 פעמים
ה' הקריאה - מכלול מח, א.GIF
ה' הקריאה - מכלול מח, א.GIF (15.45 KiB) נצפה 674 פעמים

-----------------
ענין 'אמות הקריאה' שצויין כאן, אין לו שום קשר לענין.

תוכי מדבר
הודעות: 61
הצטרף: ה' אוגוסט 18, 2016 10:36 pm

Re: ה' הקריאה וה' הידיעה

הודעהעל ידי תוכי מדבר » א' אוגוסט 21, 2016 8:25 pm

אהה כבוד "מעט דבש" אתה יודע כל כך הרבה ואסור להשתמש במילה "מעט" בכל הקשור אליך!

האם עדיין יש מקום לפרש "ה הקריאה" כמו שאמרת שזה כמו "גיוואלד!!" ?

טוב אתה לישראל כטיפה של גשמים.....

מעט דבש
הודעות: 2587
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: ה' הקריאה וה' הידיעה

הודעהעל ידי מעט דבש » א' אוגוסט 21, 2016 8:30 pm

'גיוואלד' תרגומו בלה"ק 'אהה';

ואיך נפרש 'בן מי אתה הנער' (דוגמא שהביאו הראשונים)?

מעט דבש
הודעות: 2587
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: ה' הקריאה וה' הידיעה

הודעהעל ידי מעט דבש » א' מרץ 18, 2018 1:39 pm

תוספות יום טוב מסכת יומא פרק ו משנה ב
...ובירושלמי אמר רבי חגי בראשונה היה אומר אנא השם. ובשניה אנא בשם. והביא ב"י דברי הרא"ש שכתב וז"ל וסבור אני דאנא השם היה אומר [בראשונה] ובשניה אנא בשם ... ומ"מ צריך טעם לפי הירושלמי ולמאי דכתב הרא"ש שכן צ"ל אף למשנתינו שכהן גדול היה אומר בשניה בבי"ת אנא בשם כו' ומאי שנא שניה מהראשונה. ונ"ל דבראשונה כשמתחיל צריך שיאמר בה"א הקריאה שקורא להש"י בשמו כדי שיתודה לפניו. ובשניה שמבקש הכפרה אומר בשם ר"ל שבשם הזה יכפר כי הוא המקור לכל השמות, וכדברי הרא"ש. שהוא שם בן ד'.

אחד מעיר
הודעות: 523
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: ה' הקריאה וה' הידיעה

הודעהעל ידי אחד מעיר » א' מרץ 18, 2018 8:42 pm

א. האמור- יש לומדים מכאן גם לעניין האמור ע"י נביאך
וזה לא נכון (גם אם מתפרש ה' הקריאה בניקוד שוה לה' הידיעה
גיוואלד פירושו גדול
א גיוואלדיקער פשט פירושו פשט גדול ויפה
משום מה נקרא כך גם בקול זעקת שבר

במסתרים
הודעות: 179
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: ה' הקריאה וה' הידיעה

הודעהעל ידי במסתרים » א' מרץ 18, 2018 9:29 pm

אחד מעיר כתב:א. האמור- יש לומדים מכאן גם לעניין האמור ע"י נביאך
וזה לא נכון (גם אם מתפרש ה' הקריאה בניקוד שוה לה' הידיעה


פרש נא דבריך

מעט דבש
הודעות: 2587
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: ה' הקריאה וה' הידיעה

הודעהעל ידי מעט דבש » א' מרץ 18, 2018 10:42 pm

אני אפרש:

בקדושת שחרית של שבת, אומרים: 'ועינינו תראינה מלכותך, כדבר האמור בשירי עוזך'.

ובא הנידון, איך לנקד את אות הה"א שבמילת 'האמור', האם בקמץ, או בסגול.

הרד"ק כתב (מכלול מז:) שה"א הידיעה שבאה לפני קמ"ץ, לפעמים באה בסגו"ל, כמו 'אָבֹאָה אֶל אִשְׁתִּי הֶחָדְרָה' (שופטים טו, א) 'גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל' (שופטים ו, ג).
אמנם אין זה כלל קבוע, ואדרבא, משמע מדברי הרד"ק שבדרך כלל באה הה"א בקמ"ץ גם כשהיא לפני קמ"ץ.

והנה מילת 'האמור' באה במקרא רק פעם אחת:
הֶאָמוּר בֵּית יַעֲקֹב הֲקָצַר רוּחַ ד' אִם אֵלֶּה מַעֲלָלָיו הֲלוֹא דְבָרַי יֵיטִיבוּ עִם הַיָּשָׁר הוֹלֵךְ: (מיכה פרק ב, ז).

וא"כ, אפשר לומר, שכיון שמצינו מילה זו במקרא רק בסגו"ל, גם כאן בקדושה תינקד בסגו"ל (כך טוען רבי שבתי סופר, בסידורו עמ' 354, וכך ניקד למעשה).

ומאידך, יתכן שבמקרא הוא יוצא מן הכלל, ואילו היתה מילה זו מופיעה עוד פעמים במקרא, היתה גם היא מנוקדת בקמ"ץ, וכך אמנם נקטו בסידורים מאוחרים יותר, שהה"א בקמ"ץ.

========

וכל זה אילו נפרש את הפסוק במיכה שאות הה"א במילת 'האמור' שם באה לידיעה, אמנם דבר זה נתון למחלוקת, כי הראב"ע בספר מאזנים (דפוס אופיבאך דף כג:) פירש שהה"א היא הידיעה, אבל תרגום יונתן, ורש"י, והאב"ע עצמו במיכה, פירשו הפסוק לשון תמיהה, וא"כ אין סיבה לומר שמילת 'האמור' בקדושה - שהיא ה' הידיעה - תינקד בסגו"ל, ועדיף לנקדה כמנהג ה' הידיעה שבאה בדרך כלל בקמ"ץ (ורק לפעמים באה בסגו"ל, וכדברי הרד"ק דלעיל).

וכך אמנם כתב בספר חסידים (סימן תתה):
כשאומר בקדושה הראשונה כדבר האמור בשירי עוזיך אין לומר 'הֶאמור' אלא 'הָאמור' ה' בקמץ כמו 'הָאָחוּז אחד מן החמשים' (במדבר לא, מז) ואשר כתוב 'הֶאמור בית יעקב' ה' בסגול בתמיה הוא.

עד כאן ראינו שני פירושים בפסוק במיכה - ה' הידיעה, ו-ה' התמיה.

אמנם יש פירוש שלישי - ה' הקריאה. וכמו שכתב הרד"ק בפירושו שם, וכן במכלול (הובא לעיל).

ועל זה כתב הרב 'אחד מעיר', שלפי פירוש שלישי זה ג"כ דין הה"א לינקד כה"א הידיעה. וגם אם נפרש בקדושה 'האמור' כה"א הקריאה, גם כן הניקוד צריך להיות כה"א הידיעה. כי אין הבדל בניקוד בין ה"א הידיעה לה"א הקריאה.

חיימקה
הודעות: 657
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

Re: ה' הקריאה וה' הידיעה

הודעהעל ידי חיימקה » ב' מרץ 19, 2018 1:05 am

ניקוד המילה "האמור" שבסדר הקדושה: בסגול או בקמץ



כתב בעל ה"מגן אברהם"[1] בשם ספר חסידים (סי' תת"ה):

"בשבת אומרים 'כדבר הָאמור' בקמ"ץ".

קביעה דקדוקית זו לגבי ניקוד המילה "האמור" שבסדר הקדושה בתפילת שחרית של שבת ויו"ט, מתבססת על דרך המלך בניקוד ה' הידיעה בלשון המקרא, כשתבוא לפני א', כמו:

בראשית כא, י: "גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת"
דברים לג, ט: "הָאֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ"
הסבר לניקוד זה מובא בפרי מגדים על אתר (אשל אברהם, סק"א): "אע"פ שהידיעה בפת"ח, נשלם הדגש מגרוניות"[2].



ברם, יש מקרים שה' הידיעה תנוקד בסגול לפני אות גרונית קמוצה (כנראה כדי ליצור בידול). במקרא אנו מוצאים ה' סגולה לפני קמץ באותיות ח' וע', כגון:

שמות ג, טז: "פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם וְאֶת הֶעָשׂוּי לָכֶם בְּמִצְרָיִם"
ויקרא יא, כב: "הֶחָגָב לְמִינֵהוּ"
ויקרא טז, כ: "הַשָּׂעִיר הֶחָי"[3]
יחזקאל לו, לח: "הֶעָרִים הֶחֳרֵבוֹת - מְלֵאוֹת צֹאן אָדָם".
ואולם, לפני א' קמוצה מנוקדת ה' בד"כ בקמץ, ולכן גם בלשון התפילה יש לומר, כאמור: "הָאָמוּר". אך למרות דברי הפוסקים עדיין שומעים חזנים האומרים "הֶאָמוּר". מה יכולה להיות הסיבה לכך?



"דוברים רבים עושים תיקון יתר והוגים את ה' הידיעה בסגול (בידול) גם לפני חי"ת בפתח וגם לפני אל"ף. לא נכון לומר: 'הֶחֲשָש', 'הֶאָבִיב'"[4].

כלומר, ההימנעות מניקוד ה' בקמץ לפני אות קמוצה היא נטייה טבעית לבַדֵל ולגַוון את התנועות, והיא באה לידי ביטוי גם במקרים שאינם תואמים את המצוי בדרך כלל במקרא.



לאמיתו של דבר, גם לסטייה זו יש תקדים מקראי, לפי חלק מהמפרשים: מצאנו פעם אחת ה' הידיעה בסגול לפני א' קמוצה, במיכה ב, ז: "הֶאָמוּר בֵּית יַעֲקֹב, הֲקָצַר רוּחַ ה', אִם אֵלֶּה מַעֲלָלָיו".

רד"ק:

"האמור - הה"א ה"א הידיעה והיא בסגול, כמו וַיָּסַר הֶעָרוֹב (שמות ח, כז), והיא לקריאה, כמו: 'הַקָּהָל, חֻקָּה אַחַת לָכֶם' (במדבר טו, טו), 'הַדּוֹר, אַתֶּם רְאוּ דְבַר ה'' (ירמיהו ב, לא). כלומר אתה שאומרים לך בית יעקב וכו' ".



פירוש זה הובא גם ע"י ר"א אבן עזרא בשם רבי ישועה:

"ורבי ישועה אמר כאילו כת' שְמע אתה הקרוא בית יעקב; ובעבור האל"ף שהוא מאותיות הגרון תבוא הה"א בפתח קטן[5] כמו 'הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה' (במדבר יג, יח)".



יתכן שהאומרים בסגול נסמכו על הכתוב במיכה, שהוא המופע היחיד של המילה "אָמוּר" בכל המקרא. אין זה המקרה היחיד שמתפללים דבקים בניקוד תיבה כצורתה וכנתינתה בתנ"ך, תוך התעלמות מן הכלל[6].



כאמור, הכרעת הפוסקים לומר "הָאָמוּר" מבוססת על מנהג הלשון הרווח במקרא, ואת האמור במיכה ניתן לפרש כפירושו הראשון של ראב"ע שזוהי ה' השאלה (וכן פרש רש"י).



דומני שאין צורך לקדש מלחמה על כך, ואין לבטל במחי יד את דברי המפרשים שתיתכן ה' הידיעה בסגול לפני א' קמוצה, כמו הבידול הרווח באותיות הגרוניות הקמוצות ח' וע'.

הטענה כאילו האומר "כדבר הֶאָמוּר" משנה את המשמעות לה' השאלה[7] - אינה מוכרחת, לפי רד"ק, ובין כך ובין כך מצינו חריגים בניקוד ה' השאלה וה' הידיעה[8]. איך שלא יאמר החזן, העיקר הוא שיכוון לה' הידיעה.





--------------------------------------------------------------------------------

[1] אורח חיים סימן קכה ס"ק א. והעתיקוהו האחרונים בסימן זה: באר היטב ס"ק א', משנה ברורה ס"ק ב' וערוה"ש ס"ק ד'.

[2] כלומר, בניגוד לניקוד הבסיסי של ה' הידיעה (פתח ודגש חזק באות שאחריה, כמו: "הַשָּׁמים"), כשתבוא ה' לפני אות גרונית (שאינה יכולה להידגש) חל "תשלום דגש": התנועה הקצרה, פתח, מתארכת לקמץ.

[3] לעומת "הַשָּׂעִיר הַחַי" בפסוק הבא, שהחי"ת אינה קמוצה (כי איננה בהֶפסק), ולכן האות ה' פתוחה.

[4] רחל קבלי, להבין לתרגל ולדעת, תשנ"ט, עמ' 360.

[5] כלומר, בסגול.

[6] ראה למשל: ד"ר חיים א' כהן, "קביעות תקן בלשון - חדשים גם ישנים", בתוך: "מאתיים וחמישים שנות עברית חדשה", האקדמיה ללשון העברית, תש"ע, עמ' 36.

[7] ה' השאלה (או ה' התֵמהּ) תנוקד בד"כ בחטף פתח. אך לפני אות חטופה (כלומר, המנוקדת בשוא או החטף) או לפני אות גרונית (א, ה, ח, ע) תנוקד בפתח בלבד ("הַיְדַעְתֶּם אֶת לָבָן בֶּן נָחוֹר?", בראשית כט, ה; "הַאֲמֹר לְמֶלֶךְ בְּלִיָּעַל?", איוב לד, יח), ולפני אות גרונית קמוצה שאינה מוטעמת תנוקד בסגול ("הֶאָנֹכִי הָרִיתִי?!", במדבר יא, יב; "הֶאָמֹר תֹּאמַר אֱלֹהִים אָנִי?!", יחזקאל כח, ט; עי"ש בפירוש ר' מנחם בן שמעון).

[8] ראה: דוד ילין, "ה' השאלה וה' התימה" בספרו על דקדוק הלשון העברית; ר' חיים שרעבי, דיוקים ודקדוקים בתורה.

הועתק מהבלוג "מענה לשון".


חזור אל “דקדוק ומסורה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 4 אורחים