פורום אוצר החכמה

אחד מעיר כתב:אבל גם האשכנזים מודים שהע' נשתכחה מהם, אלא שאינם רואים צורך לקבל מסורת מעדות אחרות ולחדשה
ולכן אולי במקום שיש חשש חירוף או קללה יש להזהר.

משה ובני ישראל כתב:האשכנזים שינם מבטאים כראוי ע' וא' יכולים להפוך ח"ו את משמעות הסימנים שישמע ח"ו שיקרעו לפניך זכויותינו ושתקרא רוע גזר דינינו. ע"כ יש ליזהר.
(אי אפשר עדיין להוריד את השיעור של אתמול מאתר "קול ברמה")

פרי יהושע כתב:

משה ובני ישראל כתב:האשכנזים שינם מבטאים כראוי ע' וא' יכולים להפוך ח"ו את משמעות הסימנים שישמע ח"ו שיקרעו לפניך זכויותינו ושתקרא רוע גזר דינינו. ע"כ יש ליזהר.
(אי אפשר עדיין להוריד את השיעור של אתמול מאתר "קול ברמה")

האשכנזים אמנם אינם מבטאים את הא' והע' כהספרדים בהדגשה יתירה בגלל השפות האירו' שאין אצלם מבטא זה כהשפות השמיות, אבל כל אחד ישים לב שגם אשכנזי שאומר ע' הרי הוא מרגיש קצת את גרונו, ולכן תמיד יש חילוק בין א' לע' וז"ב.

חיים ושלו' כתב:

פרי יהושע כתב:

משה ובני ישראל כתב:האשכנזים שינם מבטאים כראוי ע' וא' יכולים להפוך ח"ו את משמעות הסימנים שישמע ח"ו שיקרעו לפניך זכויותינו ושתקרא רוע גזר דינינו. ע"כ יש ליזהר.
(אי אפשר עדיין להוריד את השיעור של אתמול מאתר "קול ברמה")

האשכנזים אמנם אינם מבטאים את הא' והע' כהספרדים בהדגשה יתירה בגלל השפות האירו' שאין אצלם מבטא זה כהשפות השמיות, אבל כל אחד ישים לב שגם אשכנזי שאומר ע' הרי הוא מרגיש קצת את גרונו, ולכן תמיד יש חילוק בין א' לע' וז"ב.

אני כבר אשכנזי כמה שנים ומעולם לא שמתי לב לכך...

דודי צח כתב:בתפילות - העיקר הלב. והקב"ה מלבד מה שמכיר גם את המבטא של ברואיו האשכנזיים, גם מבין מה מקפלים מלות התפילה, ומה הם כוונות הלב.

ולפיכך כשאנו מתפללים שהקב"ה ירפא את יוסף בן שמעון, או שלומדים לעילוי נשמתו - ויש אלף יוסף בן שמעון, הקב"ה יודע למי אנוכי מתכוין.

ראב"ע (קהלת ה א) כתב:ואחרים אמרו (ע"פ סנה' קו,ב): רחמנא ליבא בעי - אם כן, למה נצטרך לדבר? כי הוא יודע תעלומות לב! והלא תיקנו הקדמונים לאמר בצום כיפור (ראה תחינה לשליח ציבור במוסף של ר"ה): 'היה עם פיפיות שלוחי עמך בית ישראל ואל יכשלו בלשונם'

משה ובני ישראל כתב:האשכנזים שינם מבטאים כראוי ע' וא' יכולים להפוך ח"ו את משמעות הסימנים שישמע ח"ו שיקרעו לפניך זכויותינו ושתקרא רוע גזר דינינו. ע"כ יש ליזהר.
(אי אפשר עדיין להוריד את השיעור של אתמול מאתר "קול ברמה")

אמר ר' אחא עם הארץ שקורא לאהבה איבה כגון ואהבת ואייבת אמר הקדוש ברוך הוא ודילוגו עלי אהבה, אמר ר' יששכר תינוק שקורא למשה משה לאהרן אהרן לעפרן עפרן אמר הקדוש ברוך הוא וליגלוגו עלי אהבה

דודי צח כתב:בתפילות - העיקר הלב. והקב"ה מלבד מה שמכיר גם את המבטא של ברואיו האשכנזיים, גם מבין מה מקפלים מלות התפילה, ומה הם כוונות הלב.

ולפיכך כשאנו מתפללים שהקב"ה ירפא את יוסף בן שמעון, או שלומדים לעילוי נשמתו - ויש אלף יוסף בן שמעון, הקב"ה יודע למי אנוכי מתכוין.

פרי יהושע כתב:תאמר לעצמך את האות עין, ותשים לב שאתה מרגיש מעט את הגרון אפי' אם אתה מתאמץ להתבטא באשכנזית, תנסה בבקשה!!

אחד מעיר כתב:איתן מושבך!
ברור שמי שמורה לספרדים לשנות מה שנהגו מקדמת דנה אינו אלא מהמתמיהים
הם יאמרו לך שגם אם יש הבדל בין קמץ רחב לפתח
קמץ רחב אינו O לטיני
ולכן מעדיפים להשאר בשלהם

אבל גם האשכנזים מודים שהע' נשתכחה מהם, אלא שאינם רואים צורך לקבל מסורת מעדות אחרות ולחדשה
ולכן אולי במקום שיש חשש חירוף או קללה יש להזהר.
אני מכיר חזן שקורא החותּך חיים בת' דגושה שלא יראה חוסך מונע.

חוקר ודורש כתב:א"כ היום הרת עולם הוא ג"כ מבטא היום הרת בת' דגושה?

שפל ברך כתב:אם במסורת האשכנזית לאות ע' עסקינן, עדיין יש בינינו אשכנזים ששומעים מהם שרידים למסורת הקדומה שהאות עי"ן נהגית במבטא הקרוב לאות נ' (זה, אגב, גם המקור לעיוות 'יענקי' או 'יענקל' לשם 'יעקב') אלא שהעיצור נהגה באמצעות מקום עמוק יותר בלשון (קרוב יותר לאזור שממנו מופקת הע' הספרדית).
ב'אשל אברהם' (בוטשאש, אולי מישהו יתנדב לעשות חיפוש ולמצוא מקור מדוייק) הביא שהיו שדיברו בשבת על עסקים וכדי 'שלא להכשל' באיסור ממצוא חפציך - היו אומרים 'בלי נדר שבת'... הוא מסביר זאת בהשערה שלו - כי במקור היו אומרים 'בלי העדר שבת' (צ"ע, לכאורה מתאים יותר 'בהעדר שבת') ובמהלך השנים זה השתבש עקב הדמיון של האות ע' לאות נ'!

ברמן כתב:אגב, פעם לגלג אחד מעדות המזרח, מאיפה הגיעה אות הנון ל"יענקב". ענה לו אחד השומעים מהיכן שהגיע אות הגימל למגרב... (מקור השם מגרב בערבית, הוא מהמילה מערב בלשון הקודש).

איש גלילי כתב:

ברמן כתב:אגב, פעם לגלג אחד מעדות המזרח, מאיפה הגיעה אות הנון ל"יענקב". ענה לו אחד השומעים מהיכן שהגיע אות הגימל למגרב... (מקור השם מגרב בערבית, הוא מהמילה מערב בלשון הקודש).

ועל דרך זה אומרים, שפעם שמע אחד מיוצאי תימן חסיד האומר "ועוזו בשחקים" (הנשמע כמו 'ועיזו בשחקים'), וצעק לו: מאיפה הגיעה העז לשחקים? המתין החסיד עד שהגיע התימני לאותו פסוק בתחלתו "תנו עוז לאלקים" (ובהגייה התימנית שוה החולם לצירי), אמר לו: אה, אתם הבאתם לשם...

איש גלילי כתב:

ברמן כתב:אגב, פעם לגלג אחד מעדות המזרח, מאיפה הגיעה אות הנון ל"יענקב". ענה לו אחד השומעים מהיכן שהגיע אות הגימל למגרב... (מקור השם מגרב בערבית, הוא מהמילה מערב בלשון הקודש).

ועל דרך זה אומרים, שפעם שמע אחד מיוצאי תימן חסיד האומר "ועוזו בשחקים" (הנשמע כמו 'ועיזו בשחקים'), וצעק לו: מאיפה הגיעה העז לשחקים? המתין החסיד עד שהגיע התימני לאותו פסוק בתחלתו "תנו עוז לאלקים" (ובהגייה התימנית שוה החולם לצירי), אמר לו: אה, אתם הבאתם לשם...

שפל ברך כתב:אם במסורת האשכנזית לאות ע' עסקינן, עדיין יש בינינו אשכנזים ששומעים מהם שרידים למסורת הקדומה שהאות עי"ן נהגית במבטא הקרוב לאות נ' (זה, אגב, גם המקור לעיוות 'יענקי' או 'יענקל' לשם 'יעקב') אלא שהעיצור נהגה באמצעות מקום עמוק יותר בלשון (קרוב יותר לאזור שממנו מופקת הע' הספרדית).
ב'אשל אברהם' (בוטשאש, אולי מישהו יתנדב לעשות חיפוש ולמצוא מקור מדוייק) הביא שהיו שדיברו בשבת על עסקים וכדי 'שלא להכשל' באיסור ממצוא חפציך - היו אומרים 'בלי נדר שבת'... הוא מסביר זאת בהשערה שלו - כי במקור היו אומרים 'בלי העדר שבת' (צ"ע, לכאורה מתאים יותר 'בהעדר שבת') ובמהלך השנים זה השתבש עקב הדמיון של האות ע' לאות נ'!

מה שנכון נכון כתב:בנוהג כצאן יוסף פ' דקדוק כותב ש'צריך' לקרוא את העי'ן =אנג. שמע=שמאנג, למען=למאנגן. "ולא כזה ממש, והספרדים (כוונתו כנראה להולנדים באמ"ד שהזכיר במקו"א) קורין אותה כדינה".

מה שנכון נכון כתב:בנוהג כצאן יוסף פ' דקדוק כותב ש'צריך' לקרוא את העי'ן =אנג. שמע=שמאנג, למען=למאנגן. "ולא כזה ממש, והספרדים (כוונתו כנראה להולנדים באמ"ד שהזכיר במקו"א) קורין אותה כדינה".

בן ראובן כתב:

מה שנכון נכון כתב:בנוהג כצאן יוסף פ' דקדוק כותב ש'צריך' לקרוא את העי'ן =אנג. שמע=שמאנג, למען=למאנגן. "ולא כזה ממש, והספרדים (כוונתו כנראה להולנדים באמ"ד שהזכיר במקו"א) קורין אותה כדינה".

לכאורה אין הכוונה "נג" ממש, אלא הג' הוא רמז לאופן הגיית הנו"ן, היינו נו"ן אחורית כעין שהוגים קודם ג' (במלה "אנגליה" למשל).

בן ראובן כתב:

מה שנכון נכון כתב:בנוהג כצאן יוסף פ' דקדוק כותב ש'צריך' לקרוא את העי'ן =אנג. שמע=שמאנג, למען=למאנגן. "ולא כזה ממש, והספרדים (כוונתו כנראה להולנדים באמ"ד שהזכיר במקו"א) קורין אותה כדינה".

לכאורה אין הכוונה "נג" ממש, אלא הג' הוא רמז לאופן הגיית הנו"ן, היינו נו"ן אחורית כעין שהוגים קודם ג' (במלה "אנגליה" למשל).

בן אדם כתב:בחו"ל לא שמעתי ולא ראיתי מאן דהו שמבלבל בין שני האותיות האלו.

לבי במערב כתב:

בן אדם כתב:בחו"ל לא שמעתי ולא ראיתי מאן דהו שמבלבל בין שני האותיות האלו.

איפה בחו"ל? באיזה שנים?