מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

קונטרס "ויבינו במקרא" על טעמי המקרא

חקר מסורה, ענייני דקדוק, טעמי המקרא, חיפוש מקורות, בירור ועיון בלשון הקודש והתרגומים, מפורש ושום שכל.
אמסטרדם
הודעות: 1498
הצטרף: א' אוקטובר 20, 2013 8:13 pm

קונטרס "ויבינו במקרא" על טעמי המקרא

הודעהעל ידי אמסטרדם » ה' נובמבר 17, 2016 5:56 pm

קיבלתי במייל קונטרס יפה על טעמי המקרא (יצא לאור בסביבות ראש השנה), והנני להעלותו לכאן לתועלת הציבור הק'.
קבצים מצורפים
Cover.jpg
Cover.jpg (177.85 KiB) נצפה 3671 פעמים
ויבינו במקרא.pdf
(3.46 MiB) הורד 697 פעמים

מנין
הודעות: 537
הצטרף: ב' מאי 18, 2015 2:33 pm

Re: קונטרס "ויבינו במקרא" על טעמי המקרא

הודעהעל ידי מנין » ה' נובמבר 17, 2016 7:58 pm

ייש"כ.
בהערה 9 מבאר ענין "מראה טעמי תורה" שהוא משום "כל עצמותי תאמרנה". האם זה הביאור? תמיד חשבתי שהכוונה היא כמנהג הספרדים שעומד אחד ליד הבעל קורא ומראה לו באצבע היאך לקרוא.

צמא למים
הודעות: 39
הצטרף: ג' יוני 16, 2015 10:38 pm

Re: קונטרס "ויבינו במקרא" על טעמי המקרא

הודעהעל ידי צמא למים » ה' נובמבר 17, 2016 9:54 pm

משמע שם בגמ' שזהו ענין מצוי ושכיח השייך לכל אחד, ולכך היד קדושה ולא יקנח בה, ולא ענין לאדם אחד מהציבור במקרה שהבעל קורא איננו מומחה.

יאיר
הודעות: 10069
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: קונטרס "ויבינו במקרא" על טעמי המקרא

הודעהעל ידי יאיר » ה' נובמבר 17, 2016 10:03 pm

זה מה שעושים עם האגודל בזמן התפלפלות בגמרא...

מה שנכון נכון
הודעות: 9145
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: קונטרס "ויבינו במקרא" על טעמי המקרא

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ה' נובמבר 17, 2016 10:30 pm

באבודרהם כתב שמראים כן לתינוקות כשמלמדים אותם, אבל מרש"י משמע שהקורא עושה כן לעצמו.

וע"ע בחו"י סימן קנב לענין יגעתי בעשר אצבעותי.

צמא למים
הודעות: 39
הצטרף: ג' יוני 16, 2015 10:38 pm

Re: קונטרס "ויבינו במקרא" על טעמי המקרא

הודעהעל ידי צמא למים » ו' נובמבר 18, 2016 1:44 pm

כמדומה שראיתי בספר המסעות אבן ספיר, שמסופר שם שראה שכך היו מלמדים טעמי המקרא לתינוקות בתימן, עם תנועות ידים וכו', וכנראה שם נשמר המנהג הקדמון.

צמא למים
הודעות: 39
הצטרף: ג' יוני 16, 2015 10:38 pm

Re: קונטרס "ויבינו במקרא" על טעמי המקרא

הודעהעל ידי צמא למים » ב' נובמבר 21, 2016 3:15 pm

לגופו של הקונטרס הנ"ל.
יש בו עניין ודברים חדשים, אולם הוא הופך את הטעמים למבטאים את הרגש בקריאה, וזה דבר שצריך בדיקה שיטתית. קצת קשה להסביר את הטעמים בכל מקום כך. צריך עבודה מערכתית ומקיפה על הכתובים.

אבל לגבי הטעמים הנדירים מאד לכא' הוא צודק, ולא שמעתי מי שיכול להסביר אותם בצורה של פיסוק. בזה לכא' צריך למצוא נקודה מיוחדת מודגשת.

מעניין שלאחרונה יצא ספר נפלא על הטעמים בשם 'תורת הטעמים', שמבאר היטב את כללי הפיסוק, וגם שם ראיתי שמביא שאכן שיש קדמונים שראו בטעמים גם ענין של הדגשות וכד', וטוען שמסתימת שאר הקדמונים נראה שלא למדו כן. אבל השאלה האם זה בכלל אמור לסתור. ולכא' גם לפי כל כללי הפיסוק, עדיין נשאר מרווח של בחירה בין כמה טעמים.

צמא למים
הודעות: 39
הצטרף: ג' יוני 16, 2015 10:38 pm

Re: קונטרס "ויבינו במקרא" על טעמי המקרא

הודעהעל ידי צמא למים » ג' נובמבר 22, 2016 1:44 pm

הוספה: בדקתי כעת בספר תורת הטעמים, ואכן שם בע' ט"ו הוא מביא מהזוה"ק על הטעמים 'אבינו מת במדבר', שמוטעם בזרקא משום שמבטא הצער ע"ש, ובהערה צ"ט מביא "שהיו שרצו לטעון שניגוני הטעמים נקבעו ע"פ תוכן הפסוק, ראה כוזרי ב' ע"ב, ובס' מקנה אברם בסוף הספר, וכך גם כותב ר' שלמה אבן פרחון במחברת הערוך.. אבל ראה הערה המגיה וכו', וכן משמע מכל הראשונים שהביאו ראיות מפיסוק הטעמים ולא מנגינתם".

ובדקתי בס' מקנה אברם (ונציה רפ"ג, נמצא באוצר), ואכן מאריך שענין הטעמים נמי להורות לקורא היאך להתבונן, וז"ל, "ואולם בכוחותיהם הפרטיים נאמר כי השלשלת כוחו המיוחד לו עם הרמת הקול ההוא וסבובו מאד ואיחורו, להשמיע לקורא ולהבינו איחור ועיון בדבר, ולכן לא יבואו כי אם בפסוק ובתיבות מיוחדות בלתי מודבקות ותמוכות לזולתן, כמו 'ויתמהה' 'וימאן', כי הוא לבדו בלי תיבה אחרת משמיע כוונת המדבר וא"צ לזולתו, ומעיר על העיון בו..".
ושם, "זרקא כוחו המיוחד לו להשמיע ג"כ לקורא ולהבינו עם הרמת הקול וסיבובו באחרונה מקצת סיבובים.. ואע"פ שלפעמים משרת ביניהם כמו שזכרנו, מ"מ העיון במאמר הם הזרקא והסגולה..
"פזר גדול כוחו המיוחד לו עם הרמת הקול למעלה ויציאת קול אחר מן הצד, לזרז לקורא ולהעירו על תיבה אחת לבד שהיא עיקר המאמר, כמו 'החיה הרומשת אשר שרצו המים', כי הפסק קודם 'הרומשת' ועליו הפזר, שיורה שהוא עיקר זה הפסוק, וראוי להביט בו בעין השכל. וכן 'ויאמר להם צאו לערי יהודה', שהפזר על 'ויאמר', שהוא עיקר הציווי ההוא.
תלישא כוחו המיוחד לו עם הרמת הקול וסיבובו באחרונה בסיבוב אחד בלבד, לזרז לקורא לעיין בתיבה ההיא אך לא כ"כ בזריזות וההערה שיעשה בפזר, כמו 'הרומשת אשר שרצו המים', כי פזר 'הרומשת' העיר שעיקר הענין בתיבה ההיא, וראוי להביט בה..".


ויעו"ש עוד בכל דבריו. ולכא' הם חידוש גדול, שהטעמים הם דרך ללימוד ולעיון במקראות. וזה כמו הדרך שהלך בקונטרס הזה. [הספר מקנת אברם הוא ספר מקובל מאד לענין צורת האותיות, אולם החלק האחרון בענין הטעמים הוא הוספה ממחבר אחר למשפחת קלונימוס הידועה, ע"ש].


ולגבי עיקר הנידון כיצד לפרש את 'מראה לו טעמי תורה', ראיתי שעמדו שם בס' תורת הטעמים הערה נ"ג, וכ' דקשה לפרש דקאי על האדם שמראה לבעל קורא, דוכי בשביל אדם אחד יאסר כולם, ופירש נמי שהוא משום בכל עצמותי תאמרנה, 'ערוכה בכל ושמורה' ע"ש. ונמצא ששני הספרים בענין הטעמים כיוונו לדבר אחד.

מדהים שנושא מוזנח כ"כ, שבקושי עסקו בו, בב"א זוכה לעדנה, ומתחברים עליו ספרים עבי כרס בו זמנית..

בברכה המשולשת
הודעות: 10438
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: קונטרס "ויבינו במקרא" על טעמי המקרא

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' נובמבר 22, 2016 2:41 pm

פירוש פנימי אמוני לטעמים (ברמה הכללית) יש בספר ראש מילין למרן הראי"ה

בן ראובן
הודעות: 575
הצטרף: ב' אוקטובר 15, 2012 10:29 pm

Re: קונטרס "ויבינו במקרא" על טעמי המקרא

הודעהעל ידי בן ראובן » ד' נובמבר 23, 2016 9:55 am

מוטב היה אילו היה המחבר לומד קצת כללי פיסוק טעמים בסיסיים לפני שיצא לדרוש ולפלפל במשמעויות הנסתרות שבהם.

צמא למים
הודעות: 39
הצטרף: ג' יוני 16, 2015 10:38 pm

Re: קונטרס "ויבינו במקרא" על טעמי המקרא

הודעהעל ידי צמא למים » ד' נובמבר 23, 2016 10:55 pm

לגבי החלק הראשון בקונטרס הזה, על הטעמים הרגילים, אני גם חושב שיש בקונטרס התעלמות מכללי פיסוק.
אבל לגבי החלק השני, (שהוא בעצם החלק העיקרי הגדול פי כמה וכמה מהחלק הראשון), על הסבר ההדגשה המיוחדת בטעמים הנדירים (שלשלת מרכא כפולה ועוד), בכל מקום בתנ"ך, האם יש נוסחא שמבארת באלו מקומות יבוא בדוקא ע"פ כללי פיסוק? לא נראה.
אני חושב שזה הפעם הראשונה שמישהו עשה עבודה ללקט את המקומות האלו ולבארם. זה לא עבודה מושלמת אבל ודאי יש כאן התחלה. בשביל עבודה כזו לא מספיק להכיר כללים. מן הסתם צריך הבנה חזקה בתוכן הכתובים וענין ההדגשה המיוחדת בפרשיות.
מעניין לדעת האם יש עוד ספרים שעמדו על הסבר כל הטעמים הנדירים.

בן ראובן
הודעות: 575
הצטרף: ב' אוקטובר 15, 2012 10:29 pm

Re: קונטרס "ויבינו במקרא" על טעמי המקרא

הודעהעל ידי בן ראובן » ה' נובמבר 24, 2016 12:11 am

גם בחלק השני יש התעלמות מכללי הטעמים. הוא קובע, למשל, שמרכא כפולה באה "בתנועה מופסקת במהותה" יותר מתביר, ובאמת תביר הוא מפסיק ומרכא כפולה היא מחבר. ובדומה לזה האריכות הגדולה בענין זרקא כפול, ובאמת הצורך בזרקא כפול (כמו פשטא ותביר כפולים) מוסבר היטב ע"פ כללי פיסוק הטעמים.

צמא למים
הודעות: 39
הצטרף: ג' יוני 16, 2015 10:38 pm

Re: קונטרס "ויבינו במקרא" על טעמי המקרא

הודעהעל ידי צמא למים » ה' נובמבר 24, 2016 1:58 am

אין ספק שיש שם טעויות מסוימות בפרטים (נראה לי שאני יכול להוסיף עוד), אבל עיקר הנחתו (שהיא עיקר הקונטרס) שיש בטעמים מיוחדים הדגשה מיוחדת ושייך לתוכן שיש בכתוב, ולא רק כללי פיסוק, מסתברת ביותר. והלא כבר דרכו בה רבים וטובים, כפי שהרבה להראות שם מרבותינו המפורסמים.

לכאורה יש כאן שני נקודות מבט שבגישה שטחית נראות סותרות, וכאשר אומרים לבעלי כללי הפיסוק שיש בטעמים גם ענין של הדגשות ורגש, הדבר מקומם אותם כי נראה להם שבאים לסתור את הכללים הנכונים בזה. ובודאי צודקים הם בזה.

אבל סו"ס בדברי תורה מדובר כאן, וגם אם ברור שהטעמים חייבים להיות נכונים ומדוייקים ע"פ כללי פיסוק, אין זה סותר כלל לרובדים הנוספים שיש בהם.
וכגון מה שכתבת שזרקא כפול מוכרח לפי כללי הפיסוק, אמנם העובר על המקומות שישנו לטעם זה, כן מרגיש שיש בו הרגשה מיוחדת. (והקב"ה כמובן יכול לסדר שיתאים לפיסוק, שכמובן א"א לסטות ממנו). ודבר זה אפי' בספר 'תורת הטעמים' שיצא לאחרונה, שכולו מבוסס על הפיסוק בלבד, גם הרגיש בו, וכאשר הביא (עמוד ט"ו הערה צ"ח) דוגמאות שיש בטעמים גם 'הרגשים' הביא זאת דווקא מזרקא כפול, ראה שם שברור שהטעמת זרקא כפול ב'וה' הכה כל בכור בארץ מצרים' מדגישה את גודל הרגע בו הוכתה מצרים בחזקה שבמכות, וראה שם עוד דוגמאות.

הדוגמא שהכי מצאה חן בעיני בקונטרס הזה, היא הפסוק בתחילת מלכים ב' שהוא המקום היחיד בתנ"ך שיש בו זרקא משולש (שלש פעמים רצופות לפני הסגול), והוא בדברי קנאותו של אליהו הנביא לפני הסתלקותו בבן אחאב שדרש בבעל זבוב, ורק אטום יגיד שהוא במקרה, שבכל התנ"ך לא בא הטעמה כה סוערת אלא בדברי הדמות האלוקית הכי סוערת, המקנא לה' באופן הכי גדול שמצאנו, אשר אמרו שהוא פנחס. [אגב, ברויאר בספרו התקשה בהטעמה זו, כיצד היא מתאימה לכללי הפסוק, ע"ש ע' 49, וכ' שהוא יוצא מן הכלל. וראה גם בס' תורת הטעמים ע' ס' הערה כ"ט. במקומות האלו שהם 'יוצאים מן הכלל', יש מקום להבין שנובע מהדגשה סוערת, ויל"ע].


הטעות של המחבר היא, שיש קצת מקומות שמשמע מדבריו שלפי הפיסוק הוא קשה וצריך הסבר, והיה לו ללמוד היטב את הספר של פרופסור ברויאר שעשה עבודה מצויינת והראה היטב את הכללים. (ולכה"פ היה צריך לציין אליו, ולא להתחיל את העיסוק ממקום של הדגשות, גם אם מאד נראה לו שמתאים לתוכן).

אבל בס"ה הקונטרס הזה נותן הרבה עומק בטעמים, ויש בו הרבה דברים מסתברים. ולפחות חלק מהדברים שכתובים שם, נראים יותר כקרובים לפשט ולא כדרוש.

עושה חדשות
הודעות: 7862
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: קונטרס "ויבינו במקרא" על טעמי המקרא

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' ספטמבר 08, 2019 11:40 pm

מתוך ס' חשוקי חמד

שאלה. מעשה בבית כנסת שחסר להם בעל קורא ומציעים להם בעל קורא תלמיד חכם אך לא בקי כל כך בטעמים בעל פה, ולכן הוא משתמש בחברו המראה לו בתנועות ידים את טעמי הקריאה, ועפי"ז הוא קורא טוב ללא כל שגיאה, אך מתפללי בית הכנסת מסתפקים אם להזמין אותו כי נראה להם שזה מוזר מאחר ואינם רגילים בכך, לעומת זאת בעל קורא השני קורא כרגיל אך אינו תלמיד חכם, את מי להעדיף?

תשובה. יש להעדיף את התלמיד חכם ומה שהוא נעזר בחבירו המראה לו בתנועות ידים את הטעמים, אין זה מוזר אלא מוזכר בגמרא, וכמבואר במסכת ברכות דף ס"ב ע"א... אין מקנחין בימין אלא בשמאל,... רב נחמן בר יצחק אמר מפני שמראה בה טעמי תורה. ופרש"י נגינות טעמי מקרא של תורה נביאים וכתובים, בין בניקוד שבספר, בין בהגבהת קול ובצלצול נעימות הנגינה של פשטא ודרגא ושופר מהפך מוליך ידו לפי טעם הנגינה ראיתי בקוראים הבאים מארץ ישראל עכ"ל, הרי שהוא מנהג ארץ ישראל ותיק. אמנם כתוב בביאור הלכה (סימן ג ס"י ד"ה לא) עיין ברש"י ברכות סב ע"א וזה אינו נהוג אצלנו עיין שם. וכוונתו שאין נוהגים להראות לבעל קורא את טעמי התורה ביד, וכך כתב שם אח"כ וז"ל: ואם אינו רגיל להראות טעמי התורה... עכ"ל, בכ"ז אם הוא תלמיד חכם ונוהג כך יש להעדיפו, ולספר לרבים שאינו מוזר.

אמנם מצינו בש"ך (יור"ד סימן שפו סק"א) שאין נוהגים במדינות אלו בעטיפה בגלל שמביא לידי שחוק, הרי שמתחשבים בשחוק, אולם שאני התם דמביא לידי שחוק מן העובדי כוכבים ועבדים ושפחות שבינינו, יעו"ש. אבל מילדים יהודים שוחקים אין להתפעל אלא אדרבה יש להראות להם את דברי רש"י, ולחנכם שיש דבר כזה.


חזור אל “דקדוק ומסורה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: ביקורת תהיה ו־ 6 אורחים