מלוה מלכה השנתי או השנתית?
מלוֶה, מלוֵה או מלוָה? אולי יש לכתוב 'סעודת מלוה מלכה השנתית'?
זקן ששכח כתב:אכן נכונה ההצעה שהציע השואל, בנקטו כלשון ורגילות בני אדם.
ומן הענין לציין לדברי רש"י, דברים כט כ: הכתובה בספר התורה הזה - ולמעלה הוא אומר בספר התורה הזאת גם כל חלי וכל מכה וגו' הזאת לשון נקבה מוסב על התורה. הזה לשון זכר מוסב על הספר וע"י פיסוק הטעמים הן נחלקין לשתי לשונות. בפרשת הקללות הטפחה נתונה תחת בספר והתורה הזאת דבוקים זה לזה לכך אמר הזאת וכאן הטפחא נתונה תחת התורה נמצא ספר התורה דבוקים זה לזה לפיכך לשון זכר נופל אחריו שהלשון נופל על הספר.
יבנה כתב:ולהאמור יש לכתוב מלכא שזה ארמית למלך, ולא מלכה שהיא אשת המלך בלשה"ק.
יבנה כתב:הוא לשון זכר פסחים קג.
אמר רבי חנינא משל דרבי יהושע בן חנניה למלך שיוצא ואפרכוס נכנס מלוין את המלך ואחר כך יוצאים לקראת אפרכוס
וברש"י שבת קיט:
במוצאי שבת - נמי כבוד שבת ללוות ביציאתו דרך כבוד, כאדם המלוה את המלך בצאתו מן העיר.
ולהאמור יש לכתוב מלכא שזה ארמית למלך, ולא מלכה שהיא אשת המלך בלשה"ק.
קאצ'קלה כתב:יבנה כתב:ולהאמור יש לכתוב מלכא שזה ארמית למלך, ולא מלכה שהיא אשת המלך בלשה"ק.
מעניין מאוד. אבל יש לברר תחילה האם לשון 'לויה' מצויה גם בארמית. אם יתברר ש'מלוה' היא מלה עברית, ואילו 'מלכא' היא בארמית, אז יש בזה משום שעטנז.
יבנה כתב:הוא לשון זכר פסחים קג.
אמר רבי חנינא משל דרבי יהושע בן חנניה למלך שיוצא ואפרכוס נכנס מלוין את המלך ואחר כך יוצאים לקראת אפרכוס
וברש"י שבת קיט:
במוצאי שבת - נמי כבוד שבת ללוות ביציאתו דרך כבוד, כאדם המלוה את המלך בצאתו מן העיר.
ולהאמור יש לכתוב מלכא שזה ארמית למלך, ולא מלכה שהיא אשת המלך בלשה"ק.
איש גלילי כתב:אאל"ט, לשון 'לויה' מצוי אך ורק בארמית (אלא שהמבנה 'מלוה' הוא בהטיה עברית).
יבנה כתב:המקור הראשון שמצאתי לביטוי הוא בחיי אדם שבת כלל ח' סעיף ל"ו.
מצינו בשבת לשון זכר ונקבה, אך ביציאת שבת מצינו שנקרא בלשון זכר בלבד. וברש"י שהבאתי כתב על שבת קודם המשל "ביציאתו". וכן ברמב"ם כתב בהל' שבת פרק ל הלכה ה "כדי לכבדו בכניסתו וביציאתו". ואף משל הגמ' בפסחים יכל לנקוט משל במלכה.
יש להוסיף את שינוי הנוסחאות בתפלה מ'בה' בליל שבת ל'בו' ביום שבת, וע"ע דברי הרמב"ן שמות כ' ח' כיוצ"ב.
קאצ'קלה כתב:איש גלילי כתב:אאל"ט, לשון 'לויה' מצוי אך ורק בארמית (אלא שהמבנה 'מלוה' הוא בהטיה עברית).
מצאנו 'לויה' במקרא שפירושה חיבור, דוגמת: הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי, וכן וְנִלְווּ גוֹיִם רַבִּים אֶל יְיָ, ועוד.
האם אין לויה זו ענין אחד עם לויה הארמית?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 66 אורחים