לקושש קש לתבן - יוצאים מן הכלל של אס"ף

[טעות סופר]

כלל הוא שמילה המנוקדת בשני סגולים הופכת בסוף פסוק או באתנחתא לקמץ וסגול, לדוגמא: כסף, לחם, שמן, ארץ.
בפרשתנו מספר פעמים מופיעה המילה תבן ואין שינוי זה מופיע. מדוע?

[י. אברהם]

עי' אבן עזרא.

[טעות סופר]

יישר כח.
עיינתי באבן עזרא, ומזור לפצעי לא מצאתי וחבורתי לא חובשה.
שאלתי ובקשתי היא טעם לדבר ורבינו אברהם לא ידע טעמו.

[בן ראובן]

מניין לך ששינוי הסגול לקמץ הוא כלל מוחלט, עד שיש צורך בטעם מיוחד מדוע יש מלים שאינן משתנות?

אולי הכלל הוא שאינן משתנות, ויש צורך בטעם מיוחד מדוע יש מלים שמשתנות?

[איש גלילי]

מניין לך ששינוי הסגול לקמץ הוא כלל מוחלט, עד שיש צורך בטעם מיוחד מדוע יש מלים שאינן משתנות?

אולי הכלל הוא שאינן משתנות, ויש צורך בטעם מיוחד מדוע יש מלים שמשתנות?

מחילה, אבל לא עזרת, כי עכשיו הרב 'טעות סופר' רוצה ממך הסבר לכל המלים המשתנות.
ומה תלונתך עליו שעזר לך, ואמר לך להביא הסבר לפחות מלים?...

[זקן ששכח]

מניין לך ששינוי הסגול לקמץ הוא כלל מוחלט, עד שיש צורך בטעם מיוחד מדוע יש מלים שאינן משתנות?

אולי הכלל הוא שאינן משתנות, ויש צורך בטעם מיוחד מדוע יש מלים שמשתנות?

ברור שהכלל הוא שתיבות אלו משתנות, שרגילות הטעמים אתנחתא וסוף פסוק הארכת תנועה, ופשוט הוא.

[כדכד]

אולי כדי שלא ישמע פועל מלשון בינה כמו "מי חכם ויבן אלה".

[456456]

יוצא דופן נוסף בכלל אס"ף:
בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא אָקִ֛ים אֶת־סֻכַּ֥ת דָּוִ֖יד הַנֹּפֶ֑לֶת.

[עזריאל ברגר]

יוצא דופן נוסף בכלל אס"ף:
בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא אָקִ֛ים אֶת־סֻכַּ֥ת דָּוִ֖יד הַנֹּפֶ֑לֶת.

ועפ"ז המחלוקת בסידורים כיצד לומר ב"הרחמן".

[456456]

קצת ע"ד דרוש אמרתי שעניין כלל אס"ף הוא הדגשה וחיזוק לנאמר, וזה לא שייך בנפילה.
וצריך לבדוק אם יש מילים אחרות המורות על חולשה ונפילה שמתקיים בהם כלל אס"ף.

[456456]

ולגבי תבן, היוצא מן הכלל זה לא פסוק מסויים אלא המילה בעצמה, שכל פעם שמוזכר תבן בתנ"ך, גם אם זה באס"ף, זה בסגול, כמו וְאַרְיֵ֖ה כַּבָּקָ֥ר יֹֽאכַל־ תֶּֽבֶן:

[456456]

יוצא מן הכלל נוסף:
אִֽם־תִּשְׁכְּבוּן֘ בֵּ֪ין שְׁפַ֫תָּ֥יִם כַּנְפֵ֣י י֭וֹנָה נֶחְפָּ֣ה בַכֶּ֑סֶף
(למרות שהמלה כסף מקבלת במקרים אחרים קמץ, כמו טֽוֹב־לִ֥י תֽוֹרַת־פִּ֑יךָ מֵ֝אַלְפֵ֗י זָהָ֥ב וָכָֽסֶף:)

[456456]

יוצא מן הכלל נוסף: שמות פרק כב
לֹֽא־תְשִׂימ֥וּן עָלָ֖יו נֶֽשֶׁךְ:
(היוצא מן הכלל זו המלה ולא הפסוק.)

[עזריאל ברגר]

יוצא מן הכלל נוסף:
אִֽם־תִּשְׁכְּבוּן֘ בֵּ֪ין שְׁפַ֫תָּ֥יִם כַּנְפֵ֣י י֭וֹנָה נֶחְפָּ֣ה בַכֶּ֑סֶף
(למרות שהמלה כסף מקבלת במקרים אחרים קמץ, כמו טֽוֹב־לִ֥י תֽוֹרַת־פִּ֑יךָ מֵ֝אַלְפֵ֗י זָהָ֥ב וָכָֽסֶף:)

אתנחתא שבספרי אמ"ת - אין דינו כאתנחתא, והוא לא המפסיק הכי חזק אחרי הס"פ (ה"עולה ויורד" המופיע במילים "בין שפתים" הוא מפסיק יותר חזק מהאתנחתא, וכמדומה לי שאף הוא אינו נחשב באותה הרמה כמו האתנחתא שבכ"א ספרים).
וזהו אחד הכללים החשובים ביותר בטעמי אמ"ת.

[חיימקה]

יוצא מן הכלל נוסף:
אִֽם־תִּשְׁכְּבוּן֘ בֵּ֪ין שְׁפַ֫תָּ֥יִם כַּנְפֵ֣י י֭וֹנָה נֶחְפָּ֣ה בַכֶּ֑סֶף
(למרות שהמלה כסף מקבלת במקרים אחרים קמץ, כמו טֽוֹב־לִ֥י תֽוֹרַת־פִּ֑יךָ מֵ֝אַלְפֵ֗י זָהָ֥ב וָכָֽסֶף:)

אתנחתא שבספרי אמ"ת - אין דינו כאתנחתא, והוא לא המפסיק הכי חזק אחרי הס"פ (ה"עולה ויורד" המופיע במילים "בין שפתים" הוא מפסיק יותר חזק מהאתנחתא, וכמדומה לי שאף הוא אינו נחשב באותה הרמה כמו האתנחתא שבכ"א ספרים).
וזהו אחד הכללים החשובים ביותר בטעמי אמ"ת.

גם אני חשבתי כמוך במושכל ראשון.
אבל מה נעשה שכבר כתבו הרד"ק והמאירי שהוא ימ"ה.
https://www.mgketer.org/tanach/27/68/14

[חיימקה]

יוצא דופן נוסף בכלל אס"ף:
בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא אָקִ֛ים אֶת־סֻכַּ֥ת דָּוִ֖יד הַנֹּפֶ֑לֶת.

ועפ"ז המחלוקת בסידורים כיצד לומר ב"הרחמן".

מסתמא כוונתך השיבוש.
אין סידור שמכבד את עצמו שכתב בקמץ.

[בן ראובן]

אינני יודע מי קבע מי הכלל ומי היוצא מן הכלל.

במשקל זה יש מלים שמשתנות באס"ף ויש מלים שאינן משתנות (תבן, מלך, צדק ועוד).

[עזריאל ברגר]

יוצא מן הכלל נוסף:
אִֽם־תִּשְׁכְּבוּן֘ בֵּ֪ין שְׁפַ֫תָּ֥יִם כַּנְפֵ֣י י֭וֹנָה נֶחְפָּ֣ה בַכֶּ֑סֶף
(למרות שהמלה כסף מקבלת במקרים אחרים קמץ, כמו טֽוֹב־לִ֥י תֽוֹרַת־פִּ֑יךָ מֵ֝אַלְפֵ֗י זָהָ֥ב וָכָֽסֶף:)

אתנחתא שבספרי אמ"ת - אין דינו כאתנחתא, והוא לא המפסיק הכי חזק אחרי הס"פ (ה"עולה ויורד" המופיע במילים "בין שפתים" הוא מפסיק יותר חזק מהאתנחתא, וכמדומה לי שאף הוא אינו נחשב באותה הרמה כמו האתנחתא שבכ"א ספרים).
וזהו אחד הכללים החשובים ביותר בטעמי אמ"ת.

גם אני חשבתי כמוך במושכל ראשון.
אבל מה נעשה שכבר כתבו הרד"ק והמאירי שהוא ימ"ה.
https://www.mgketer.org/tanach/27/68/14

צודק.

אם כי:
א. מהו פירוש ראשי התיבות ימ"ה?
ב. מה שכתבתי על העולה ויורד - נכון.

[עזריאל ברגר]

יוצא דופן נוסף בכלל אס"ף:
בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא אָקִ֛ים אֶת־סֻכַּ֥ת דָּוִ֖יד הַנֹּפֶ֑לֶת.

ועפ"ז המחלוקת בסידורים כיצד לומר ב"הרחמן".

מסתמא כוונתך השיבוש.
אין סידור שמכבד את עצמו שכתב בקמץ.

בימי ספירת העומר - יש "היתר" לכתוב בצורה מעודנת יותר...

[יאיר אתמר]

ראה י' בן-דוד, צורות הקשר וצורות הפסק בעברית שבמקרא, עמ' 190-204. (לכשאסרוק אעלה.)

[456456]

א. מהו פירוש ראשי התיבות ימ"ה?

יוצא מן הכלל.

[בוצינא]

שמעתי פעם מדוע כסף נקודותיו שתי סגולים וזהב שתי קמצים
אלא משום שדרך העשירים לקמץ
האם מישהו יודע מהיכן הרעיון?

[בקרו טלה]

-

[לבי במערב]

שמא בנו"ט להא'יר גם מ'אור התורה - סדור (תפילה)' ע' פב.