חלוקה נוספת לחומש מלבד הפרשות הפרשיות והפרקים?

[צורב מתחיל]

בסוף כל חומש מופיע סכום הפרשות של חומש זה, סכום הפרקים סכום פרשיות פתוחות וסתומות, ומלבד זה סכום סדריו. מהם סדרים אלו?

(ניסיתי לבדוק כמה עולים כולם יחד, והגיע ל-154. האם זה החלוקה של קריאת התורה ל-3 שנים?)

אדגיש שאין לי שום מושג בנושא ויתכן שזו שאלה פשוטה שמקורה בבורות. (מכח אותה בורות, אף אינני יודע באיזה ספר לחפש על זה)

[בברכה המשולשת]

אכן כן, זה ע"פ החלוקה לשלש שנים

[צורב מתחיל]

אכן כן, זה ע"פ החלוקה לשלש שנים

אני שמח שזכיתי לכוין לדבריך.

תוכל לתת לי איזה מקור לזה?

[פלגינן]

בסוף כל חומש מופיע סכום הפרשות של חומש זה, סכום הפרקים סכום פרשיות פתוחות וסתומות, ומלבד זה סכום סדריו. מהם סדרים אלו?

(ניסיתי לבדוק כמה עולים כולם יחד, והגיע ל-154. האם זה החלוקה של קריאת התורה ל-3 שנים?)

אדגיש שאין לי שום מושג בנושא ויתכן שזו שאלה פשוטה שמקורה בבורות. (מכח אותה בורות, אף אינני יודע באיזה ספר לחפש על זה)

viewtopic.php?f=17&t=26433

[אפשר]

כדאי לעיין בהקדמה לתנ"ך קורן מש"כ שם בשם הג"ר שאול קוסובסקי בענין זה באורך.

[אבא יודן]

קרית ספר למאירי ח"ב בסוף כל סדרה עם שינויים קלים

[אבא יודן]

כדאי לעיין בהקדמה לתנ"ך קורן מש"כ שם בשם הג"ר שאול קוסובסקי בענין זה באורך.

וקדם לו הרד"ל בריש פסיקתא

רדל.jpg (574.82 KiB) נצפה 4917 פעמים

[איש גלילי]

הרב אפשר התכון כנראה למה שמדובר שם כלפי חלוקת הנ"ך ג"כ לסדרים, שעל זה לא דיבר הרד"ל, וגם החלוקה נראית מוזרה, שאינה חלוקה ענינית, ולצורך מה תקנוה?
בהקדמה לתנ"ך קורן הביאו בשם ר' שאול קוסובסקי, שחישב את מנין הסדרים שהם 293 סדרים והם מכוונים כנגד ימות השנה מלבד שבתות ומועדים ות"ב. עפ"ז שיער הרב קוסובסקי, שהחלוקה היא מעין 'לימוד יומי'.

אמנם, שאלת פותח האשכול היתה על הסדרים בתורה.

[מרדכי וינטרויב]

לגבי הסדרים בנ"ך ראה מאמרו של י' עופר, 'סדרי נביאים וכתובים', תרביץ נח (תשמ"ט), עמ' 189-155 (קישור)

[שמועלקע]

בסיכום הפסוקים והפרשיות שמופיע בסוף כל חומש, יש גם סיכום פרקים ואף סימן למספר הפרקים, דעו שדבר זה הוא שיבוש שכן הפרקים כידוע מקורם אינו בקודש וזה ממש בדיחה לעשות מזה רמזים, ואינני מבין מדוע ממשיכים להדפיס את זה.

[אבא יודן]

בסיכום הפסוקים והפרשיות שמופיע בסוף כל חומש, יש גם סיכום פרקים ואף סימן למספר הפרקים, דעו שדבר זה הוא שיבוש שכן הפרקים כידוע מקורם אינו בקודש וזה ממש בדיחה לעשות מזה רמזים, ואינני מבין מדוע ממשיכים להדפיס את זה.

למעשה משתמשים בו ומרמזים לו מה כל הרעש אם עושים סימן כדי לזוכרו נכון שאין לערב קודש עם חול אך אין רע.

[שמועלקע]

בסיכום הפסוקים והפרשיות שמופיע בסוף כל חומש, יש גם סיכום פרקים ואף סימן למספר הפרקים, דעו שדבר זה הוא שיבוש שכן הפרקים כידוע מקורם אינו בקודש וזה ממש בדיחה לעשות מזה רמזים, ואינני מבין מדוע ממשיכים להדפיס את זה.

למעשה משתמשים בו ומרמזים לו מה כל הרעש אם עושים סימן כדי לזוכרו נכון שאין לערב קודש עם חול אך אין רע.

רק שיודיעו על כך, שהסימן על הפרקים הוא איננו קדוש והוא רק לחדודי בעלמא, שלא לפתוח פתח חס ושלום לדרשנים למיניהם שיתלו בסימנים הללו דברים נשגבים...

[איש גלילי]

ובזה מה כ"כ רע? הדרשנים עושים גם רמזים על תמו"ז, זה אומר שהם מבכים את התמוז חלילה???

[אבא יודן]

גם המלבים ממלכי מבארי המקרא שגה בזה לא יאומן.

hebrewbooks_org_40103_10 - Copy.jpg (502.56 KiB) נצפה 4692 פעמים

[מה שנכון נכון]

גם המלבים ממלכי מבארי המקרא שגה בזה לא יאומן.

hebrewbooks_org_40103_10 - Copy.jpg

כוונתו שמשה הוכיח את ישראל פעמיים: א. בי"א מקומות שחטאו ישראל ובשעת המעשה. ב. בסוף ארבעים שנה בעשתי עשר חודש באחד לחודש חזר על י"א התוכחות, ועשה זאת ע"פ ציווי ה' לאומרן שוב לבנ"י ולכותבן.
וכשנכתבו בתורה (בי"א פרקים הראשונים של חומש דברים) נקבע סדרן כפי שהיה בי"א הפעמים שבהם אמרן משה מדעתו, וכמו כן נכתב בהם הרבה פעמים הלשון 'ישראל', כפי שנקט משה בזמן שאמר את התוכחות מדעתו, ולא לשון 'בני ישראל' כמו שהוא בשאר דברי ה' בד' חומשים, כי נתקדשו דברי משה, ונכתבו בתורה בדומה לצורה שבה אמרן מדעתו בסדר ובלשון.

כך שכוונתו להקביל רק את הסדר ואת הלשון, וההקבלה של י"א ימים וי"א פרשיות שנקט בלשונו היא מקרה בעלמא דבהכי עסקינן, (או לשון קצת מליצית), ולא עלה על דעתו לומר שמנין הפרקים תלוי במנין הימים.

[צופר הנעמתי]

גם המלבים ממלכי מבארי המקרא שגה בזה לא יאומן.

hebrewbooks_org_40103_10 - Copy.jpg

כוונתו שמשה הוכיח את ישראל פעמיים: א. בי"א מקומות שחטאו ישראל ובשעת המעשה. ב. בסוף ארבעים שנה בעשתי עשר חודש באחד לחודש חזר על י"א התוכחות במשך י"א ימים, ועשה זאת ע"פ ציווי ה'.
והתוכחות השניות הן אלו שאמר לו ה' לכותבן בתחלת חומש דברים עד פרק יב, ואינן סדורות לפי מה שהיה בשעת המעשה, אלא כפי הסדר שאמרן משה בנבואה בי"א הימים. [וכן אמר ה' לשון 'ישראל' כפי ששייך אצל משה, ולא לשון 'בני ישראל' כבשאר דברי ה' בד' חומשים ע"ש].

כך שכוונתו להקביל את הסדר ואת הלשון, ואילו ההקבלה של י"א ימים וי"א פרשיות שנקט בלשונו היא מקרה בעלמא דבהכי עסקינן, (או לשון קצת מליצית), ולא עלה על דעתו לומר שמנין הפרקים תלוי במנין הימים.

כל מה שהסברת בכוונתו אכן נכון, אבל בסוף דבריו הוא כותב כי אף על פי שאמר לו שלא ידברם בסדר שדבר אותם בתחילה, בכ"ז כמו שדברם משה בי"א ימים כן סדרם ה' בי"א פרשיות, והכוונה ברורה שהענין הזה נשאר מהסדר הראשון של י"א ימים.
ככל שהדבר אכן זר ומוזר, אלו דברים מפורשים בהחלט ואין כאן שום ענין למליצה.

[אבא יודן]

גם המלבים ממלכי מבארי המקרא שגה בזה לא יאומן.
[attachment=0כוונתו שמשה הוכיח את ישראל פעמיים: א. בי"א מקומות שחטאו ישראל ובשעת המעשה. ב. בסוף ארבעים שנה בעשתי עשר חודש באחד לחודש חזר על י"א התוכחות במשך י"א ימים, ועשה זאת ע"פ ציווי ה'.
והתוכחות השניות הן אלו שאמר לו ה' לכותבן בתחלת חומש דברים עד פרק יב, ואינן סדורות לפי מה שהיה בשעת המעשה, אלא כפי הסדר שאמרן משה בנבואה בי"א הימים. [וכן אמר ה' לשון 'ישראל' כפי ששייך אצל משה, ולא לשון 'בני ישראל' כבשאר דברי ה' בד' חומשים ע"ש].

כך שכוונתו להקביל את הסדר ואת הלשון, ואילו ההקבלה של י"א ימים וי"א פרשיות שנקט בלשונו היא מקרה בעלמא דבהכי עסקינן, (או לשון קצת מליצית), ולא עלה על דעתו לומר שמנין הפרקים תלוי במנין הימים.

אחרי מחילה כיאות מרבינו משנ"נ אין אפשרות להעמיס כך בתוך דברי המלבים.
כנראה ריחף לפניו דברי מעשי ה, ובמקום פרשיות כתב המלבים קאפיטלעך [ואפילו חשבתי לומר מתוך הדוחק שכוון אל הסדרים -אם כי הרבה לדבר אודות הקאפיטלעך לפניו ולאחריו- אבל מה אעשה והם אינם רק עשרה סדרים.]

Pages from Hebrewbooks_org_22446.jpg (840.84 KiB) נצפה 4667 פעמים

[אבא יודן]

הנה זה פלא והפלא, מצאתי עתה מתוך הדוחק הגדול את דברי המאירי שהכניס עוד סדר כי תוליד בנים שב-ואתחנן ולפי זה יש אחד עשר סדרים והכל שלום ואם כי 99 אחוז שלא אל זה כוון המלבים אבל אין הקב"ה מביא תקלה על ידי צדיקים והוא אמנם שגה אבל תואם את המסורה שלנו
הה מה אתם אומרים על החידוש המפתיע הזה שברגע הזאת נתחדש לי?

Pages from קרית ספר.jpg (496.13 KiB) נצפה 4664 פעמים

[מה שנכון נכון]

כל מה שהסברת בכוונתו אכן נכון, אבל בסוף דבריו הוא כותב כי אף על פי שאמר לו שלא ידברם בסדר שדבר אותם בתחילה, בכ"ז כמו שדברם משה בי"א ימים כן סדרם ה' בי"א פרשיות, והכוונה ברורה שהענין הזה נשאר מהסדר הראשון של י"א ימים.
ככל שהדבר אכן זר ומוזר, אלו דברים מפורשים בהחלט ואין כאן שום ענין למליצה.

מה שכתבתי בכללות כוונתו צריך תיקון, וערכתי את ההודעה לעיל.

לענין אם התכוין המלבי"ם ליתן טעם למנין י"א פרקים, או שכוונתו כדברי (ללא צורך בשום 'עומס') - יבחר הבוחר (לאחר קריאת כל הפירוש מתחילת הפרק).

[צופר הנעמתי]

כל מה שהסברת בכוונתו אכן נכון, אבל בסוף דבריו הוא כותב כי אף על פי שאמר לו שלא ידברם בסדר שדבר אותם בתחילה, בכ"ז כמו שדברם משה בי"א ימים כן סדרם ה' בי"א פרשיות, והכוונה ברורה שהענין הזה נשאר מהסדר הראשון של י"א ימים.
ככל שהדבר אכן זר ומוזר, אלו דברים מפורשים בהחלט ואין כאן שום ענין למליצה.

מה שכתבתי בכללות כוונתו צריך תיקון, וערכתי את ההודעה לעיל.

לענין אם התכוין המלבי"ם ליתן טעם למנין י"א פרקים, או שכוונתו כדברי (ללא צורך בשום 'עומס') - יבחר הבוחר (לאחר קריאת כל הפירוש מתחילת הפרק).

לא הבני את תיקונך, הרי מפורש בתחילת דבריו "וכן צוה לו שיכתבם בספר ושיאמרם ושיכתבם לא כפי הסדר שאמרם בי"א מקומות הנ"ל רק בסדר אחר שסידר ה' ".

[יוצא פוניבז']

אגב כבר העירו שגם בתהילים אין אליבא דאמת ק"נ מזמורים כמנין הפרקים אלא קמ"ז או קמ"ט (וכמדומה יש מסורות נוספות), והאומרים תהילים פעמיים בכדי להשלים מנין כפ"ר עליהם להוסיף עוד ב' מזמורים.

[אבא יודן]

אגב כבר העירו שגם בתהילים אין אליבא דאמת ק"נ מזמורים כמנין הפרקים אלא קמ"ז או קמ"ט (וכמדומה יש מסורות נוספות), והאומרים תהילים פעמיים בכדי להשלים מנין כפ"ר עליהם להוסיף עוד ב' מזמורים.

דמיונך עובד היטב ועיין תהלים ויינפלד בסופו אוסף נאה

[שבע]

בס' מגלה-עמוקות על התורה, כתוב:
כי יעקב אבינו (''תהלות ישראל - סבא'') חילקם לקמ''ז פרקים, כמנין שנותיו.
ודוד המלך חילקם לק''ן פרקים.

אני מעתיק מהזיכרון, ויבואו החכמים ויעתיקו מן המקור.

[א' זעירא]

מתוך מאמרו של פרו' שמחה עמנואל, בקובץ על יד לב (ס"ח כב), תשעד

עמנואל, פרקי תהלים1.PNG (77.43 KiB) נצפה 4541 פעמים

עמנואל, פרקי תהלים2.PNG (83.34 KiB) נצפה 4541 פעמים