מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

נר לשון נקבה?

חקר מסורה, ענייני דקדוק, טעמי המקרא, חיפוש מקורות, בירור ועיון בלשון הקודש והתרגומים, מפורש ושום שכל.
שומע ומשמיע
הודעות: 2972
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

נר לשון נקבה?

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ד' ינואר 24, 2018 8:38 pm

בסוגיה דחנוכה מצינו פעמיים שמדברים על נר בלשון נקבה.
כבתה אין זקוק לה, ורש"י מפרש הנר. ובכא: צריך נר אחרת.

פלגינן
הודעות: 3232
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 10:46 pm

Re: נר לשון נקבה?

הודעהעל ידי פלגינן » ד' ינואר 24, 2018 8:45 pm

תוס' חגיגה כה ע"א ד"ה בגלילא עומדים על כך.

יאיר
הודעות: 10741
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: נר לשון נקבה?

הודעהעל ידי יאיר » ד' ינואר 24, 2018 9:29 pm

פלגינן כתב:תוס' חגיגה כה ע"א ד"ה בגלילא עומדים על כך.

בגלילא שנו. שיש להם רוב שמן ומאחרים בבדים ברוב שמן שיש להם לעשות והכי נמי אמר פרק כירה (שבת דף מז. ושם) גבי מטלטלין כנונא אגב קיטמא כלומר מחתה אגב קיטמא כדלעיל מינה מחתה אגב אפרה וכן פירש בערוך ועדיף טפי מכלכלה ואבן שבתוכה ואותיב ליה ושוין שאם יש בה שברי פתילה שאסור לטלטלה שבטל הכלי והשמן אגב הפתילה ומוקי לה בגלילא שנו כלומר שעשירים הוו מרוב שמן ולא קפדי עליה בטיל ליה אגב פתילה ודוגמא לדבר ההוא דבפ"ק דסנהדרין (דף יא:) טול אגרתא וכתוב לאחנא בני גלילאה עילאי ותתאי כו' לאפרושי מעשרא ממעטנא דזיתא ובנזיר פ' ב"ש (דף לא:) בגלילא שנו דחמרא עדיף ממשחא ויין היה מצוי להם הרבה ורוב שתייתן בכך כדמשמע בהמוציא יין (שבת דף עח.) דקתני מים כדי לשוף את הקילור דחשיב משום דשכיח לרפואה טפי משתיה שלא היו שותין רק יין מתוך עושרם בגליל ואפ"ה הוה עדיף להם היין מן השמן משמע שהיה להם רוב שמן בזול כדפרי' ומיהו פירש רש"י בגלילא שנו דפרק כירה (שם דף מז.) שהיו עניים ולא היו להם פתילות מצויות ובהמוציא (שם דף עח.) פירש מתוך שהיו עניים לא היו עושין רפואה רק ממים ולא מיין ולא משמע כן דא"כ גם שתיית מים שכיח טפי כיון שלא היה להם יין פורתא לשפות הקילור והיה להם לשער בשתיה ועוד מצינו בחולין בפ' אותו ואת בנו (דף פג.) וערב יום הכפורים בגליל משמע שהיו עשירים ומרבים בסעודות ועוד מה שפי' דלא היו פתילות מצויות הא אמרינן בשילהי בבא קמא (דף קיח:) מקבלין מן הנשים דבר מועט כלי פשתן בגליל אלמא שמצוי פשתן ביניהם וכי קאמר לישנא דאסור לטלטלה דמשמע דקאי אפתילה דשייך בה לשון נקבה דהא נר לשון זכר דאיכא למימר דקאי אקערה דמייתי לה לעיל מותר השמן שבנר ושבקערה מותר וגם מצינו לשון נקבה אנר נר חנוכה כבתה אין זקוק לה (שבת דף כא.) כל זה פי' הר"י וגם רבינו מאיר פירש כן ועוד הוסיף כי מרוב יין היה להם כאב עינים וטוב המים לרפואה:

במסתרים
הודעות: 1737
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: נר לשון נקבה?

הודעהעל ידי במסתרים » ד' ינואר 24, 2018 10:55 pm

גם בתוס' קידושין ב:

יאיר
הודעות: 10741
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: נר לשון נקבה?

הודעהעל ידי יאיר » ה' ינואר 25, 2018 12:14 am

במסתרים כתב:גם בתוס' קידושין ב:

"קשו קראי אהדדי – אע"ג דמצינו כמה דברים שנקראים בלשון זכר ונקבה, דכתיב "יד שלוחה אלי והנה בו מגילת ספר" (יחזקאל ב, ט) וכן "השמש באה" (בראשית טו, יז) "השמש יצא" (שם יט, כג) "המחנה האחת והכהו" (שם לב, ח), וכן בלשון חכמים מצינו גבי נר שכבתה אין זקוק לה (שבת כא.) "נר שכבה" (שם דף מד.), "הלכה חמורך טרפון" (סנהדרין לג.) "השוכר את החמור והבריקה והוליכה להר" (בבא מציעא עח.) "לא הספיק בעל הפרה למשוך את החמור עד שמת החמור" (כתובות עו.) וכהנה רבות. מיהו היכא דאיכא לשנויי משנינן ובקראי נמי יש שום דרשה, אי נמי: לפי שראה המשניות ששינו לשונם אחרי שני הפסוקים היה רוצה לתת בהם טעם ודקדוק עליהם."

יהודה בן יעקב
הודעות: 2893
הצטרף: ה' יוני 16, 2016 7:55 am

Re: נר לשון נקבה?

הודעהעל ידי יהודה בן יעקב » ה' ינואר 25, 2018 1:01 am

שומע ומשמיע כתב:בסוגיה דחנוכה מצינו פעמיים שמדברים על נר בלשון נקבה.
כבתה אין זקוק לה, ורש"י מפרש הנר. ובכא: צריך נר אחרת.

כתב ראש יוסף מסכת שבת דף כא עמוד א
אמר רב הונא פתילות ושמנים כו' אין מדליקין במנורה כו' ופירש"י כבתה נר חנוכה, דנר לשון זכר כמ"ש נר ה' טרם יכבה, ובתורה יאירו שבעת הנרות, וכמוהו הרבה, עיין במ"נ (ביו"ד לזכ' נסת'), והטבת שתי נרות קאי אבזיכי מנורה, לכן מפרש רש"י דלשון נקבה קאי אחנוכה דלשון נקבה:

ובדף כב עמוד ב כתב
אמר רב זו נר מערבי שנותן בה שמן וכו'. וממנה מדליק ובה מסיים, לעיל כתבנו נר זכר בלשון המקרא, לשון חכמים לחוד עתוי"ט מ"ב פ"ק דפסחים, אלא לקמן בפ' כירה מטלטלין נר חדש זכר אף בלשון חכמים וקאי אכלי, ומ"מ י"ל דפעם זכר ופעם נקבה, ולעיל כבתה זקוק לה הדרי בי מ"ש ברש"י דקאי אחנוכה לשון נקבה כי נר פעם זכר ופעם נקבה כמו שאתה רואה כאן ולקמן פ' כירה:

אחד מעיר
הודעות: 1089
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: נר לשון נקבה?

הודעהעל ידי אחד מעיר » א' מרץ 18, 2018 8:50 pm

יש נטיה כללית בלשון חז"ל לנקב מלים זכריות
גם הרמב"ם מדבר על מאכלות אסורות
ומה עם מקראות גדולות

בעל קורא
הודעות: 303
הצטרף: א' אפריל 03, 2016 12:02 am

Re: נר לשון נקבה?

הודעהעל ידי בעל קורא » א' מרץ 18, 2018 10:00 pm

בשערי אפרים שער ט' סעיף ל"ו כתב לגבי ברכות ההפטרה "יש ספרים שכתוב בהם שלא יכבה נרו ויש כתוב לא תכבה ואין להקפיד בזה כלל כי פעמים נמצא בכתוב כך ופעמים כך".
שערי אפרים.jpg
שערי אפרים.jpg (139.56 KiB) נצפה 5301 פעמים

אמנם לא נמצא במקרא "נר" בלשון נקבה, אבל כנראה כוונתו שכן נמצא כתוב בדברי חז"ל.
ובאמת בסידורי אשכנז מופיע "תכבה" ובסידורי פולין "יכבה".

בעל קורא
הודעות: 303
הצטרף: א' אפריל 03, 2016 12:02 am

Re: נר לשון נקבה?

הודעהעל ידי בעל קורא » א' מרץ 18, 2018 10:05 pm

נר שבת לשון זכר, נר חנוכה לשון נקבה
מתוך עיונים בדברי חז"ל ובלשונם – הרב חנוך ארנטרוי
למסכת שבת דף כג.


שם העצם נר, משמש במקרא לעולם לשון זכר. אבל בלשון חכמים — במשנה
ותלמוד — פעמים זכר ופעמים נקבה. וכבר העירו על כך התוס' בקדושין ב׳ ע״ב
ד״ה קשו, חגיגה כ״ה ע״א ד״ה כגלילא.

אם נטיב לעיין, נמצא שגם בתלמוד נקטו בענין זה לפי שיטה. נר סתם או
נר של שבת - לעולם זכר גם בלשון חכמים. רק נר חנוכה לבדו משמש לשון
נקבה, וטעם לדבר, ומוצדק הוא מבחינה לשונית. טפלי הסמיכות מוטים בדרך
כלל במינם ובמספרם לפי הנסמך. אך יש יוצאים מכלל זה אפילו במקרא, ונמצא
שמינו של הנשוא ומספרו נקבעים לפי הסומך אם הוא עיקר הביטוי במשנה
ובתלמוד תופעה זאת נפוצה יותר. כך חוזרת המשנה בסנהדרין ב׳ ד׳ ושונה
״ספר תורה״ כמה פעמים בלשון נקבה, כי — תורה עיקר. [עיין תוספות יום
טוב שם, המזכיר את דברים י״ז י״ט].

אותו דבר הוא ״נר חנוכה״. הסומך — חנוכה — הוא עיקר לכן גם אומרים
האחרונים שיש לברך על ״נר חנוכה״, ולא על ״נר של חנוכה״ (ראה ״פרי חדש״
סי׳ תרע״ו, וגם ״שערי תשובה״ שם יג, ״שדי חמד״ אסיפת הדינים מע׳ חנוכה
אות כ׳). אך על נר שבת יש לברך ״נר של שבת״. הגמרא בשבת כ״ט ע״ב
ורש״י שם מבארים הבדל זה של נוסח. גם אלה שאינם רוצים להשמיט את התבה
״של״ מברכת נר חנוכה, מבדילים בין שבת לחנוכה ובחרו את הנוסח ״שלחנוכה״
בתבה אחת, לעומת ״של שבת״ בשתי תבות נפרדות. (ראה מגן אברהם סימן
תרע״ו בשם השל״ה ובאורו שם). נר חנוכה לא היה בנמצא כלל לולא חנוכה,
שהרי אין לנו רשות להשתמש בו, אך נר שבת הוא נר ככל הנרות אלא שהודלק
לכבוד שבת. מכאן ש״חנוכה״ היא עיקר הבטוי ולפיו מוטים טפליו.

נשאר לנו להביא ראיות שנר חנוכה משמש לעולם לשון נקבה ונר שבת זכר.
כמעט כל הנאמר על נר חנוכה, נאמר במסכת שבת בדפים כ״א—כ״ד ושם נר
לשון נקבה. פעם אחת (כ״א ע״ב) נאמר ״צריך נר אחרת״ על נר סתם, ולפי
הנחתי היה צריך להכתב ״נר אחר׳/ ובאמת גורסים כתב יז־ מינכן ורבעו חננאל
״נר אחר״, והנה נמצא דוקא זה מאשר את דברי.

יותר קשה להוכיח שנר שבת לעולם זכר, כי בדרך כלל אין לסמך על דפוסינו
בדיוקי דקדוק. ובכל זאת נצליח בכמה מקרים לברר את הגרסה הנכונה.

בשבת מ״ד ע״א כתוב בדפוסינו: ״כבתה מותר לטלטלה״. אך המעיין בדקדוקי
סופרים יווכח שהגרסה משובשת. גם התוספתא, רבנו חננאל, רי״ף, רא״ש וספר
העתים — כולם גורסים ״כבה מותר לטלטלו״. גם התוספות המוזכרים לעיל
(קדושין ב׳ ע״ב) מביאים מאמר זה כהוכחה שנר הוא זכר. בשבת מ״ו ע״ב
נשנה מאמר זה ושוב הוא משובש ושוב גורס רבינו חננאל את הגרסה הנכונה.

בשבת כ״ב ע״ב נאמר על מנורת המקדש: ״זה נר מערבי שנותן בה שמן
כמדת חברותיה וממנו היה מדליק ובה היה מסיים״. ״נר מערבי״ נאמר, ולא
״מערבית״. מכאן שכל המימרה שובשה כשכתבוה בלשון נקבה. שהרי אין להניח
ששם עצם ישמש במשפט אחד פעם לשון זכר פעם לשון נקבה. אמנם יש
דוגמאות מעטות לכך במקרא, — אשר רש״י מזכירן בבראשית ל״ב ט' _ אך
לא כן בלשון חכמים. ובאמת אומרת המשנה בתמיד ו׳ א׳ (וכן הגמרא שם):
״ומצא שני נרות המזרחיים דולקים וכו׳ שממנו היה מדליק וכו' מצאו שכבה
מדשנו״ וכו׳. ברור שבמסכת שבת שם יש לגרס כמסכת תמיד.

ברכות נ״ג ע״ב: ״ ה י ת ה לו נר טמונה״. מאמר זה לכאורה מפריך את הנחתי,
אך בדקדוקי סופרים יש גרסה הגורסת ״היה אור טמון״. בתוספתא, הוצאת
צוקרמנדל, גורס כ״י אורפורט ״היה לו נר טמון״ והלא תוספתא זאת היא
המקור למאמרנו בברכות.

מפליא שר׳ יעקב עמדן זצ״ל אומר כאן בהגהותיו: ״נר לשון זכר ונקבה
בלשון חכמים״ ואינו מזכיר את התוספות בקדושין ובחגיגה שכבר דנו בזה.
כידוע משובשות לדאבוננו גרסות ספרנו כל כך, עד שאין זה מכריע שיימצאו
פה ושם מאמרים בהם נר משמש לשון נקבה. כך למשל סוטה כ״א ע״ב: ״נר
אינה מגינה״. אם אין כאן שבוש הרי זה חריג ואין בכחו לערער את הנחתי. התוס׳
שרוצים להביא ראיה שנר משמש גם בלשון נקבה מביאים רק את הגמרא בשבת
כ״א ע״א ואף לא מאמר אחד נוסף. דבר זה יכול בעקיפין לשמש אשור לדברי.

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: נר לשון נקבה?

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' דצמבר 22, 2019 12:46 am

ועוד על נר של שבת ונר שלחנוכה

מאור עיפתך.pdf
(1.4 MiB) הורד 339 פעמים

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: נר לשון נקבה?

הודעהעל ידי אהרן תאומים » א' דצמבר 22, 2019 5:24 am

ממה שנמצא אצלי בענין זה בדיוק ברש"י
רש"י ד"ה כבתה. נר חנוכה:
מדוע רש"י כותב נר חנוכה, ולכאורה מה הוסיף בזה, הרי ברור מהגמרא שמדובר בנר חנוכה, ונראה שרש"י רצה להסביר בזה מדוע נקט גבי נר בלשון נקבה "כבתה" ולא "כבה" , והמילה חנוכה היא לשון נקבה, ויש הרבה הסברים למשמעות חנוכה בלשון נקבה, ועיין בתוס' קידושין דף ב ע"ב ד"ה קשיין קראי אהדדי וכו' וכן בלשון חכמים מצינו (שבת דף כא.) גבי נר שכבתה אין זקוק לה נר שכבה (שם דף מד.) ואמנם גם שבת זה לשון נקבה, אבל נר שבת הוא נר של שבת מאחר ששבת ניכרת בעוד פרטים רבים, (מלאכות של שבת, סעודות שבת, ועוד) משא"כ הנר של חנוכה, שמהות כל חנוכה ענינה בנר.
לכן כשמדובר בנר שבת נקרא בלשון זכר , משא"כ נר חנוכה - שכל מהות החנוכה הוא בנר החנוכה, ועל כן נקראת נר חנוכה שכבתה.
ואפשר שהוא ראיה לנוסח הברכה להדליק נר חנוכה ובשבת להדליק נר של שבת, מה גם שבברכת נר חנוכה רמזו ענין נוסף במספר התיבות י"ג, בלי המילה "של".

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: נר לשון נקבה?

הודעהעל ידי כדכד » א' דצמבר 22, 2019 11:27 am

עלה בדעתי בדרך אפשר ולא בדקתי את הענין
כיוון שנקבה היא מקבלת ונר הזכר הוא משפיע
והנר הוא הכלי שמקבל את האור
הרי שהכלי המקבל הוא לשון נקבה
אך כשמדליקים את הנר
אז הנר משפיע אור
ואז הוא לשון זכר
אם כן כשהנר דולק הוא בל' זכר
אך כשמדובר על הכלי טרם הדלקת הנר או לאחר שכבתה אז הוא בלשון נקבה


חזור אל “דקדוק ומסורה”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 29 אורחים