פורום אוצר החכמה

הנה ידוע ומפורסם לכל שלשון רבים של "שבוע" (במובן ז' ימים) הוא "שבועות" וכך מופיע בתורה "חג שבועות" "שבעה שבועות" וכן עמא דבר בשפה במדוברת. האמנם בספר דניאל כמה פעמים מצינו את המילה "שבועים" שזה לכאורה הלשון רבים של "שבוע". ולכאורה נ"ל לחלק שבתורה מצינו "שבוע" במובן ז' ימים והלשון רבים של מילה זו היא "שבועות" אבל מה שמופיע בדניאל "שבועים" הוא הלשון רבים של המילה "שבוע" במובן ז' שנים, ולא קרב זה אל זה כל הלילה.
אבל אי קשיא, הא קשיא: מצינו פעמים רבות שרש"י בפירושו על הש"ס נוקט את המילה "שבועים" (רבים ל"שבוע" במובן ז' ימים) במקום לכאורה אמור לכתוב "שבועות" (שבת קכא. ד"ה דייה, ר"ה ה. ד"ה אף עצרת, ר"ה ו: ד"ה אלא ד' ימים, ר"ה יט: ד"ה ארבעה ימים וד"ה ואם היתה, זבחים לח. ד"ה שאני התם, ובמסכת נדה כמה וכמה פעמים). ושאלתי בערה בי להבין למה רש"י כותב "שבועים" באלו המקומות ולא "שבועות". ואף במקצת מהמקומות הנ"ל רש"י כותב גם "שבועות" וגם "שבועים" באותו ענין בדיבור אחד!
אני תמהני על דבר זה והנני פונה אליכם לפתור לי את הענין או לציין לי ציונים שדיברו על זה.
אגב, שמעתי שרש"י המציא את המילה "שבועים" לענין ז' ימים והעדיף להשתמש במילה זו ולא ב"שבועות" כדי שלא יתבלבל הקורא בין שבועות לשבועות (לשון רבים של "שבועה"). אך לכאורה זה אינו דא"כ למה לפעמים רש"י כותב "שבועים" ולפעמים כותב "שבועות".

ברש"י על התורה בפרשיות תזריע ומצורע הוא משתמש כמה פעמים במלה "שבועות" ולעולם לא במלה "שבועים"

ר_חיים_הקטן כתב:הנה ידוע ומפורסם לכל שלשון רבים של "שבוע" (במובן ז' ימים) הוא "שבועות" וכך מופיע בתורה "חג שבועות" "שבעה שבועות" וכן עמא דבר בשפה במדוברת. האמנם בספר דניאל כמה פעמים מצינו את המילה "שבועים" שזה לכאורה הלשון רבים של "שבוע". ולכאורה נ"ל לחלק שבתורה מצינו "שבוע" במובן ז' ימים והלשון רבים של מילה זו היא "שבועות" אבל מה שמופיע בדניאל "שבועים" הוא הלשון רבים של המילה "שבוע" במובן ז' שנים, ולא קרב זה אל זה כל הלילה.

דבריך הם שלכ"ד הרוו"ה בקונטרס יש אם למקרא ולמסורת (מובא בהכוה"ק והמלבי"ם ויקרא י"ב ה').

במחכ"ת כנראה שלא הבנת מה שכתבתי. אני דיברתי על המילה "שבועִים" והמקומות שציינת דיברו על המילה "שבועַים" ולא פליגי.

ר_חיים_הקטן כתב:במחכ"ת כנראה שלא הבנת מה שכתבתי. אני דיברתי על המילה "שבועִים" והמקומות שציינת דיברו על המילה "שבועַים" ולא פליגי.

הרוו"ה חידש ששייך סיומת של 'שבוע' בצורה זוגית [חידוש גדול לכשלעצמו], וכמדומני ששורש שמסיים ב'ים' בצורה זוגית ה"ה כשמסיים בל"ר מסיים ב'ים' [כמובן שהרבה שרשים מסיימים אך ורק בצורה זוגית].
ואולי טועה אני, נא להודיעני.

סעדיה כתב:

ר_חיים_הקטן כתב:במחכ"ת כנראה שלא הבנת מה שכתבתי. אני דיברתי על המילה "שבועִים" והמקומות שציינת דיברו על המילה "שבועַים" ולא פליגי.

הרוו"ה חידש ששייך סיומת של 'שבוע' בצורה זוגית [חידוש גדול לכשלעצמו], וכמדומני ששורש שמסיים ב'ים' בצורה זוגית ה"ה כשמסיים בל"ר מסיים ב'ים' [כמובן שהרבה שרשים מסיימים אך ורק בצורה זוגית].
ואולי טועה אני, נא להודיעני.

אולי אתה צודק, אבל זה לא החידוש של הרוו"ה, זה החידוש שלך. הדבר טעון עיון.

סעדיה כתב:

ר_חיים_הקטן כתב:במחכ"ת כנראה שלא הבנת מה שכתבתי. אני דיברתי על המילה "שבועִים" והמקומות שציינת דיברו על המילה "שבועַים" ולא פליגי.

הרוו"ה חידש ששייך סיומת של 'שבוע' בצורה זוגית [חידוש גדול לכשלעצמו],.

??.
"וטמאה שבעים כנדתה" קדם לרוו"ה

בדניאל י ב-ג:

בַּיָּמִים הָהֵם אֲנִי דָנִיֵּאל הָיִיתִי מִתְאַבֵּל שְׁלֹשָׁה שָׁבֻעִים יָמִים. לֶחֶם חֲמֻדוֹת לֹא אָכַלְתִּי וּבָשָׂר וָיַיִן לֹא בָא אֶל פִּי וְסוֹךְ לֹא סָכְתִּי עַד מְלֹאת שְׁלֹשֶׁת שָׁבֻעִים יָמִים.

כאן הסכימו רוב המפרשים (רס"ג; אב"ע, ואחרים) שהכוונה לשלשה שבועות בני שבעה ימים. וכן הוא בדברים רבה ב יז. אלא שדווקא רש"י מפרש שהכוונה לכ"א שנים.

כדכד כתב:

סעדיה כתב:

ר_חיים_הקטן כתב:במחכ"ת כנראה שלא הבנת מה שכתבתי. אני דיברתי על המילה "שבועִים" והמקומות שציינת דיברו על המילה "שבועַים" ולא פליגי.

הרוו"ה חידש ששייך סיומת של 'שבוע' בצורה זוגית [חידוש גדול לכשלעצמו],.

??.
"וטמאה שבעים כנדתה" קדם לרוו"ה

אתה צודק, לא הסברתי את עצמי.
הרוו"ה מחדש ששייך סיומת של שבוע זוגי גם כשאין הכונה לב' שבועות כמו ידים ורגלים.

אז מה הוא חידש?

כדכד כתב:אז מה הוא חידש?

שאפשר לומר 'מאה שבועים' כמו 'מאה ידים'.
ונראה בדעתו שאין הבדל בין עי"ן חרוקה לבין עי"ן פתוחה ויו"ד חרוקה.