מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

'הגה' 'הגית' (והמסתעף) - והקשר ביניהם ?

חקר מסורה, ענייני דקדוק, טעמי המקרא, חיפוש מקורות, בירור ועיון בלשון הקודש והתרגומים, מפורש ושום שכל.
בן_אליעזר
הודעות: 1226
הצטרף: ב' נובמבר 03, 2014 6:59 pm

'הגה' 'הגית' (והמסתעף) - והקשר ביניהם ?

הודעהעל ידי בן_אליעזר » ב' אפריל 16, 2018 8:03 pm

אקדים דבריי, שאין לי יד ורגל בעניני דקדוק ולשון. וע"כ באתי להציע ולהביא השערת דברים אל כב' הידענים בזה, שיעשירו בכ"ז ויאשרו או ישללו וכל כיו"ב. ו/או, באם יש 'סימוכין' (בפרשני המקרא וכלליהם) לדברים, או עכ"פ חלקם, לנמק ולהסיק כך בלשונות אלו. [ואכן, חיפשתי בכמה מקומות, כאן בפורום ועוד - ולא מצאתי, בעניותי, מי שיעמוד בזה].

והוא, מתוך דברים ששלחני הרב הכותב שי', ע"מ לחוו"ד בעניני הדקדוק והלשון (ובפרט בידעו שאביא הדברים לדיבוק חברים ת"ח, ותשועה ברוב יועץ). ואסיר תודה רבה מראש ומקול"ע למסייעים ומעירים!

ידוע הציווי "והגית בו יומם ולילה" (יהושע א:ח) שממנה למדים שכל איש ישראל (איך שיהיה פרנסתו או הפנאי שלו) חייב לקבוע זמן ללמוד תורה כל יום וכל לילה. אכן בתפילת ערבית כל לילה שגור בפי כל נוסח הברכה "ובהם נהגה יומם ולילה".

רציתי לעיין במלוא מובן המילה של "והגית".

מלה זו "הגה" בת שתי פנים כמו שמפרש המצודת ציון בפרק ראשון שבתהלים "פעם תשמש ענין מחשבה כמ"ש והגיון לבי (יט:טו) ופעם תשמש ענין דבור כמ"ש ולשוני תהגה (לה:כח)". וכן מצינו במצודות על הפסוק "והגיתו בו" (יהושע א:ח) שהגה משמש פעם לדבור ופעם למחשבה.

רש"י (שם ביהושע ובכמה מקומות) מפרש "שכל הגיון שבתורה בלב" ועל הפסוק "ובתורתו יהגה" (תהלים א:ב) מפרש "כל לשון הגה בלב" ועל הפסוק "פי צדיק יהגה חכמה" (תהלים לז:ל) "תחלה בלבו חכמה... ואח"כ לשונו תדבר משפט" אבל על הפסוק "כלינו שנינו כמו הגה" (תהלים צ:ט) רש"י מפרש "כדבור הממהר לכלות".

וראיתי יש שדנו בענין המחל' אי מברכין ברכת התורה גם על הרהור או רק על דיבור -- שני פירושים אלו (מחשבה או דיבור) במילת "והגית".
ועוד מצינו בכמה פסוקים איך לשון הגה נופל על קולות של חיות ועופות כמו "כאשר יהגה האריה והכפיר על־טרפו" (ישעי' לא:ד) "וכיונים הגה נהגה" (ישעי' נט:יא) ששם בודאי אין הכוונה למחשבה.

ולכאורה תמוה מהו תוכנה הפנימי של מלה נדירה ומסותרת כזו שאינו ברורה אם זה בלב או בפה, מחשבה או דבור, ואפילו שייך לקולות וגנוחי חיות ועופות? מה מלמדנו במיוחד מבטא מיוחדת זו של "הגה" שאי אפשר לדעת בלעדה עם מילים אחרות כמו מחשבה ודיבור עצמם?

אולי אפשר לומר שהביאור בזה הוא ענינו של מבטא עצמה! היינו שעיקר פירושו של "הגה" אינה לחשוב או לדבר אלא עיקר פירושו ויסוד מלת "הגה" איך שאדם (או חיה ועוף) מבטא את עצמו להביע ולהוציא מפנימיותו - באיזה צורה שהיא או במחשבה או בדיבור או אפילו בקול. גם אצל חיות ועופות יכולים לראות ולשמוע איך שנפשם יצאה בדברם (בקולם). ובזה נחלקו המפרשים איך מתבטאת עצמותו של אדם או במחשבתו או בדיבורו.

ולפי זה עיקר פירושו של "והגית בו" בנוגע ללימוד התורה אינה רק התמדה ושקידה אלא מה שהאדם נותן את עצמו ומעצמו לתורה, איך הוא מבטא את עצמו "זאגט זיך ארויס" בתורה או במחשבה או בדבור.

ולפי זה יומתק שמימרא של רבא "בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמו" נלמד מהפסוק "כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה" שענינו של נעשית תורה דיליה שייך במיוחד ללמוד באופן של יהגה שמבטא את עצמו בתורה שלומד.

ואולי יש לומר שזה כוונת תרגום אונקלוס ברוב הפסוקים דלעיל שמפרש "הגה" בלשון "רנן" (שיכולין לפרשה גם) כמו שיר. כידוע שניגון הוא השתפכות הנפש וכפתגם הרב בעל התניא נ"ע: "הלשון היא קולמוס הלב, והשיר היא קולמוס הנפש". ובפירושו של בעל התניא על המשנה (שבת נא:) "כל בעלי-השיר יוצאין בשיר ונמשכין בשיר", שע"י ניגון יוצאים מהעלם אל הגילוי. וגם מסופר על א' הצדיקים, אשר מקול ניגונו, היה ידוע במה הוא עסוק באותה שעה.

וכמו שאנו מסיימים תפלת שמונה עשרי כל יום: "יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך..."

קאצ'קלה
הודעות: 1515
הצטרף: ג' נובמבר 20, 2012 8:26 pm

Re: 'הגה' 'הגית' (והמסתעף) - והקשר ביניהם ?

הודעהעל ידי קאצ'קלה » ב' אפריל 16, 2018 8:15 pm

שמעתי פעם ש'הגה' הוא כלי הניווט (כלשון 'כי הנה כהגה ביד המלח' בפיוט לליל יוה"כ, והיא מלה ידועה כיום), כן המחשבה והדיבור נקראים הגיון, כיון שהאדם משלח אותם לאיזה כיוון שהוא רוצה. [אלא שלא ברור לי האם ה'הגה' שבפיוט הנ"ל פירושה כלי ניווט או עוגן. בזכרוני שיש ויכוח על זה בין המפרשים.]

מעט דבש
הודעות: 3983
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: 'הגה' 'הגית' (והמסתעף) - והקשר ביניהם ?

הודעהעל ידי מעט דבש » ג' אפריל 17, 2018 10:16 pm

נשמת אדם חלק א כלל ט אות ד
...ועוד נ"ל דדוקא במקום דכתיב הגיון לבי הוא במחשבה, אבל הגיון ולא כתיב לב, פי' דבור, כדכתיב במשלי (ח, ז) 'כי אמת יהגה חכי', ואין מחשבה נופל על החיך, וע' בקונקורדנסיא:


שו"ת בנין עולם אורח חיים סימן ו
...ומ"ש עוד (=בנשמת אדם) שהגיון עיקרו מורה על הדיבור וכשנזכר על מחשבת הלב הוצרך לפרש והגיון לבי וגו' אמת יהגה חכי וגו', הם דברים בטלים, כי מצינו שגם באמירת הפה הוצרך להזכיר בפירוש בשם הגיון פי צדיק יהגה חכמה וגו' לשונכם עולה תהגה לא יהגו בגרונם והגה מפיו יצא וכהנה רבו' במקרא ובאמת שם הגיון הוא הוצאה מכח אל הפועל מלשון הגו סיגים מכסף וגו' הגו רשע לפני מלך וגו' והיינו הוצאת דבר לפועל הן במחשבה ועיון שמוציא מחשבתו לפועל ע"י הרהור ועיון להבין דבר מדבר הן ע"י דיבור פיו לגלות מחשבתו וזה ברור.

איש גלילי
הודעות: 2694
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: 'הגה' 'הגית' (והמסתעף) - והקשר ביניהם ?

הודעהעל ידי איש גלילי » ד' אפריל 18, 2018 11:56 am

וראיתי יש שדנו בענין המחל' אי מברכין ברכת התורה גם על הרהור או רק על דיבור -- שני פירושים אלו (מחשבה או דיבור) במילת "והגית".

מצאתי כתוב אצלי שכן פירש במשיב דבר (ח"א סי' מז), ע"פ הגמ' בנדרים (ח.) לגבי מי שאומר אקום ואשנה פרק זה הוא מושבע ועומד מהר סיני, דהרא"ש פירש שהוא מושבע ועומד משום שנאמר "והגית בו יומם ולילה", ובפירוש המיוחס לרש"י שם פירש משום שנאמר "ושננתם לבניך" או משום "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך". וא"כ הרא"ש מפרש "והגית" מלשון דיבור, והמפרש שם מפרש מלשון מחשבה (ולכן אינו יכול ללמוד דמושבע ועומד מפסוק זה).

זבולון
הודעות: 66
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:24 pm

Re: 'הגה' 'הגית' (והמסתעף) - והקשר ביניהם ?

הודעהעל ידי זבולון » ב' אפריל 23, 2018 5:21 pm

א. בספר השרשים לרד"ק [ערך הגה] כתב שענין הכל הוא דבור וצפצוף [ובעיקר לשון גמגום וצפצוף דהיינו עצם ההגיה 'כיונים הגה נהגה' ולא הדיבור הברור ע"ש מש"כ בשם אביו] ומוכיח כן ממקראות הרבה, ומה שהביאו 'הגיון לבי' והדומים לו לכאו' אינה ראיה שהרי מצינו רבים כן גם בלשון אמירה ודיבור, והוא לשון מושאל כמובן.
ב. מקרא ד'והגית בו יומם ולילה' נראה דוקא כדעת הרד"ק הנ"ל שכן הוא מקביל ל'לא ימוש ספר התורה הזה מפיך' וכן פי' הרד"ק בפי' הראשון שם.
ג. מצינו בכמה מקומות בחז"ל שנתכונו במילת 'הגיון' לדבור דייקא [בלא מחשבה], והוא מה שאמרו בבבלי [ברכות כח:] 'מנעו בניכם מן ההגיון', ופירש"י שם ב' פירושים: א. שלא תרגילום במקרא יותר מדי ב. שיחת הילדים, ופשוט שפי' מלשון דיבור. וכן מצינו בירושלמי [סנהדרין פ"י ה"א] שאמרו על ספרי המירוס 'להגיון ניתנו ליגיעה לא ניתנו' והיי' לדיבור בעלמא בלי הבנה והתבוננות. וכל זה היפך המורגל בלשונינו שקורין הגיון למחשבה והתבוננות דייקא, וכבר יש מן האחרונים שפי' ע"פ לשון זה דברי הגמ' בברכות שהכונה על ספרי פילוסופיא אבל כמ"ש אינו כן בל' חז"ל.
ד. כבר נודעו דברי מרנא הגר"א בביאורו על השו"ע [מז,ד] שהקשה על דעת השו"ע שאין מברכים ברכה"ת על ת"ת בהרהור, מקרא ד'והגית' דהיי' בלב כמבו' בקרא ד'והגיון לבי', וצע"ג מכל מה שנתבאר וה' יאיר עינינו.

תוכן
הודעות: 6226
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: 'הגה' 'הגית' (והמסתעף) - והקשר ביניהם ?

הודעהעל ידי תוכן » ב' אפריל 23, 2018 5:27 pm

בהקדמת רמ"ד לפירושו למילות היגיון יש אריכות על שורש הגה.

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: 'הגה' 'הגית' (והמסתעף) - והקשר ביניהם ?

הודעהעל ידי דרומי » ב' אפריל 23, 2018 11:24 pm

ראה בספר 'תורה אור' בסופו (ע' 200)

איש גלילי
הודעות: 2694
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: 'הגה' 'הגית' (והמסתעף) - והקשר ביניהם ?

הודעהעל ידי איש גלילי » ה' אפריל 26, 2018 2:40 am

זבולון כתב:ד. כבר נודעו דברי מרנא הגר"א בביאורו על השו"ע [מז,ד] שהקשה על דעת השו"ע שאין מברכים ברכה"ת על ת"ת בהרהור, מקרא ד'והגית' דהיי' בלב כמבו' בקרא ד'והגיון לבי', וצע"ג מכל מה שנתבאר וה' יאיר עינינו.

לא יתכן להקשות על דברי הגר"א ולהשאיר בצע"ג רק מפני שמע"כ הבין כך בלשון הכתוב, כי עדיין 'מותר' לגר"א להבין אחרת ממנו, ומה עוד שרש"י ביהושע בפירוש פירש ד"והגית" היינו בלב, וגם כתב כלל: "כל הגיון שבתורה בלב".
ולענין הראיות מלשון חז"ל, גם אם נקבל שכן הוא באמת, מ"מ אין להביא ראיה מלשון חכמים ללשון מקרא.

ומ"מ יישר כח על המקורות היפים והנפלאים שהבאת בענין, לי אישית סייעת רבות, יישר חילך לאורייתא.

זבולון
הודעות: 66
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:24 pm

Re: 'הגה' 'הגית' (והמסתעף) - והקשר ביניהם ?

הודעהעל ידי זבולון » ה' אפריל 26, 2018 10:36 pm

איש גלילי כתב:
זבולון כתב:ד. כבר נודעו דברי מרנא הגר"א בביאורו על השו"ע [מז,ד] שהקשה על דעת השו"ע שאין מברכים ברכה"ת על ת"ת בהרהור, מקרא ד'והגית' דהיי' בלב כמבו' בקרא ד'והגיון לבי', וצע"ג מכל מה שנתבאר וה' יאיר עינינו.

לא יתכן להקשות על דברי הגר"א ולהשאיר בצע"ג רק מפני שמע"כ הבין כך בלשון הכתוב, כי עדיין 'מותר' לגר"א להבין אחרת ממנו, ומה עוד שרש"י ביהושע בפירוש פירש ד"והגית" היינו בלב, וגם כתב כלל: "כל הגיון שבתורה בלב".
ולענין הראיות מלשון חז"ל, גם אם נקבל שכן הוא באמת, מ"מ אין להביא ראיה מלשון חכמים ללשון מקרא.

ומ"מ יישר כח על המקורות היפים והנפלאים שהבאת בענין, לי אישית סייעת רבות, יישר חילך לאורייתא.

הקושיא היא מכמה מקראות שא"א בשום פנים לפרשם על הלב. [דהיי' לי אישית אמנם נראה כהרד"ק שבכל מקום הכונה היא על הפה, ועל זה אכן אפשר להתוכח, אבל להוכיח מ'והגית' שבודאי מדובר על הלב, דהיי' שבעצם בכל מקום הכונה היא בלב, הוא צע"ג איך יפרש המקראות הנ"ל וה' יאיר עיני.

איש גלילי
הודעות: 2694
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: 'הגה' 'הגית' (והמסתעף) - והקשר ביניהם ?

הודעהעל ידי איש גלילי » ו' אפריל 27, 2018 3:45 pm

זבולון כתב:הקושיא היא מכמה מקראות שא"א בשום פנים לפרשם על הלב. [דהיי' לי אישית אמנם נראה כהרד"ק שבכל מקום הכונה היא על הפה, ועל זה אכן אפשר להתוכח, אבל להוכיח מ'והגית' שבודאי מדובר על הלב, דהיי' שבעצם בכל מקום הכונה היא בלב, הוא צע"ג איך יפרש המקראות הנ"ל וה' יאיר עיני.

על הגר"א אין זאת קושיא, כי הסתמך על פירוש רש"י ביהושע. ואמנם לשון רש"י "כל הגיון שבתורה בלב" צ"ע, ואולי לאו דוקא. (עיין רש"י בראשית כב יד, ועיין כאן)

אגב, מענין שהרד"ק בעצמו מפרש ביהושע על "והגית" שהוא הגיון הלב, כמו "והגיון לבי".

זבולון
הודעות: 66
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:24 pm

Re: 'הגה' 'הגית' (והמסתעף) - והקשר ביניהם ?

הודעהעל ידי זבולון » א' אפריל 29, 2018 7:53 am

איש גלילי כתב:אגב, מענין שהרד"ק בעצמו מפרש ביהושע על "והגית" שהוא הגיון הלב, כמו "והגיון לבי".

בפירושו השני, ובפי' הראשון מפרשו כפי' ל'לא ימוש ..מפיך' וכמו שציינתי לעיל.


חזור אל “דקדוק ומסורה”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 23 אורחים