פורום אוצר החכמה

איך נכון לכתוב, היזקא, היתרא, היקפא, או הזיקא, התירא, הקיפא?
בלה"ק זה הרי ברור היזק, היתר, היקף.

וישנה צורה שלישית, ואולי היא הצורה הראויה: היזיקא, היקיפא, היתירא.
ברם למעשה, שלוש הצורות רווחות בספרות התלמודית, והבוחר יבחר.

אני רחוק מלהבין בדקדוק.
אמנם בלה"ק לכאורה היו"ד מיותר לגמרי, וצריך לכתוב התר בלי יו"ד.
אם להוסיף יו"ד אז לכאורה דוקא אחר התי"ו שהיא צרויה. וכן בלשון ארמית.
אמנם כמו שכתב ר' ביקורת, כל הצורות כבר רווחו.

לענ"ד יש לכתוב הן בלה"ק והן בארמית בי' אחרי הה' ולא אחרי האות שאחריה כי כך מקובל לענ"ד יותר.
אני חושב שהסיבה לכך שזה מקובל היא שזה בא להראות שהה' אינה ה' הידיעה

פלתי כתב:אני רחוק מלהבין בדקדוק.
אמנם בלה"ק לכאורה היו"ד מיותר לגמרי, וצריך לכתוב התר בלי יו"ד.

בלה"ק גם הוא"ו במלה "מיותר" מיותרת לגמרי, וצריך לכתוב מיתר... וק"ל.

סגי נהור כתב:

פלתי כתב:אני רחוק מלהבין בדקדוק.
אמנם בלה"ק לכאורה היו"ד מיותר לגמרי, וצריך לכתוב התר בלי יו"ד.

בלה"ק גם הוא"ו במלה "מיותר" מיותרת לגמרי, וצריך לכתוב מיתר... וק"ל.

בבורותי לא זכיתי להבין עקיצתך. אולי בכל אופן תבאר לבור כמוני.

מנצפך כתב:איך נכון לכתוב, היזקא, היתרא, היקפא, או הזיקא, התירא, הקיפא?
בלה"ק זה הרי ברור היזק, היתר, היקף.

לאחרונה קראתי ספר של ת"ח שכתב לכל האורך נט בר נט דהתירא, וזה ממש צרם לי.
אם השאלה היא איך נכון, אני לא יודע אבל מסתבר היתרא.
ואם השאלה היא מה יותר מתנגן טוב לקורא, ברור לי שהיתרא.

פלתי כתב:

סגי נהור כתב:

פלתי כתב:אני רחוק מלהבין בדקדוק.
אמנם בלה"ק לכאורה היו"ד מיותר לגמרי, וצריך לכתוב התר בלי יו"ד.

בלה"ק גם הוא"ו במלה "מיותר" מיותרת לגמרי, וצריך לכתוב מיתר... וק"ל.

בבורותי לא זכיתי להבין עקיצתך. אולי בכל אופן תבאר לבור כמוני.

חלילה לי מלעקוץ, בוודאי לא את כת"ר שליט"א. רק הערתי, שכשם שהיו"ד במלה היתר היא מיותרת בכתיב המדוקדק, כך גם הוא"ו במלה מיותר, שהרי המלה נכתבת כך - מְיֻתָּר. ומכל מקום נהגו ישראל להוסיף וא"ו בכתיב חסר הניקוד על מנת להקל על הקריאה.

ובאמת לאורך הדורות לא היו כללים לכתיב זה, ואיש הישר בעיניו עשה, עד שבאה האקדמיה ללשון העברית ובדתה כללים לכתיב חסר הניקוד. עכ"פ ע"פ כללי האקדמיה יש לכתוב היתר, ואף בענייננו המלצתי לפותח האשכול היא לכתוב: היתרא, היזקא וכו'.

אבל יש הבדל גדול, דבשלמא במילה מיותר, הוא"ו באה להשלים את הניקוד. אבל במילה היתר, מהו תפקידה של היו"ד? הרי אין צריך לקרותה בחיריק.

שלא תיקרא הַתָּר כמו כלב בן יפונה מן התרים את הארץ וכמו שכתבתי לעיל באשכול זה

ניתן לראות ביו"ד תשלום של הנו"ן החסרה, שהרי השורש הוא: נתר, נקף, נזק.
מסתבר שתפקיד היו"ד הוא להעמיד מלים אלה על משקל הֶפעל, למרות האות החסרה.

כדכד כתב:שלא תיקרא הַתָּר כמו כלב בן יפונה מן התרים את הארץ וכמו שכתבתי לעיל באשכול זה

ועכשיו כשכותבים עם יו"ד אפשר לקרוא יתר עם ה"א הידיעה ומה הועילו חכמים. וגם א"כ למה הוסיפו יו"ד ולא וא"ו למשל?

סגי נהור כתב:ניתן לראות ביו"ד תשלום של הנו"ן החסרה, שהרי השורש הוא: נתר, נקף, נזק.
מסתבר שתפקיד היו"ד הוא להעמיד מלים אלה על משקל הֶפעל, למרות האות החסרה.

יתכן. זו כבר סמטא שאין לי בה יד ורגל. אבל עדיין צריך ליישב את הגירסה שמופיעה הרבה בחז"ל ובראשונים "התירא" שהכניסו היו"ד אחר התי"ו. האם גם שם אפשר שהוא כתשלום הנו"ן?

בש"ס לפנינו הרבה יותר מצוי שהיו"ד אחרי הצירה. ואין להקיש מצורת הכתיבה בלה"ק.

מודעת זאת שיו"ד משמשת להראות על צירי או סגול
יש כאן שאלה אחרת
יעוין בסידור עבודת ישראל של זליגמן בר
על משנת איזהו מקומן הוא טוען שהניקוד הנכון הוא הַפשט בפתח, ולא הֶפשט בסגול
וכנ"ל הפקר.
לשיטתו כל הכתיבים היתר וכד' מוטעים, וזה לא נכון.
הלכה למעשה - תעשו מה שאתם רוצים.