צורב מתחיל כתב:אגב:
מה הנידוק הנכון של המילה, וֶסֶת או וֶסְתּ (הגדלתי כדי שיהיה אפשר לראות את הניקוד).
העולם רגילים לומר כהאופן הראשון, אמנם שמעתי מת"ח גדול שאומר כהאופן השני. חשבתי שטעות היא בידו, אבל שמעתי לאחרונה שגם הרב וואזנר היה אומר כך, אז אולי יש לזה מקור.
(ולהעיר שבחידושי הר"א לנדה כתוב תמיד ותס במקום וסת).
אחד מעיר כתב:ואם איזה רב אומר שמיל במקום שמואל, זה מקור לקריאת מלה זו?
אשר177 כתב:הזכרת לי שיעור של אחד מגדולי הרבנים שקרא "אוֹרֵחַ בזמנו בא..."
ביקורת תהיה כתב:אשר177 כתב:הזכרת לי שיעור של אחד מגדולי הרבנים שקרא "אוֹרֵחַ בזמנו בא..."
אכן זוהי ההגייה הנכונה.
בעל קורא כתב:א. וסת יכול לשמש גם בלשון זכר וגם בלשון נקבה, כמו מילים נוספות ('נר' למשל).
ב. הסיומות 'ים' ו'ות' לרבים ממש לא מעידות באופן גורף על לשון זכר או נקבה, למשל: אבות, מקומות, נשים, אבנים.
צורב מתחיל כתב:אגב:
מה הנידוק הנכון של המילה, וֶסֶת או וֶסְתּ (הגדלתי כדי שיהיה אפשר לראות את הניקוד).
העולם רגילים לומר כהאופן הראשון, אמנם שמעתי מת"ח גדול שאומר כהאופן השני. חשבתי שטעות היא בידו, אבל שמעתי לאחרונה שגם הרב וואזנר היה אומר כך, אז אולי יש לזה מקור.
(ולהעיר שבחידושי הר"א לנדה כתוב תמיד ותס במקום וסת).
ביקורת תהיה כתב:אשר177 כתב:הזכרת לי שיעור של אחד מגדולי הרבנים שקרא "אוֹרֵחַ בזמנו בא..."
אכן זוהי ההגייה הנכונה.
ביקורת תהיה כתב:ביקורת תהיה כתב:אשר177 כתב:הזכרת לי שיעור של אחד מגדולי הרבנים שקרא "אוֹרֵחַ בזמנו בא..."
אכן זוהי ההגייה הנכונה.
ברם הקורא 'אֹרַח' לא משתבש, שכן מצאנו במקרא 'אֹרַח' במשמע אוֹרֵחַ: "דְּלָתַי לָאֹרַח אֶפְתָּח" (איוב לא לב).
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 97 אורחים