וסת - לשון זכר או נקבה?

[אש משמים]

וסת ארוך או ארוכה?
וסתות או וסתים?

[אוצר החכמה]

תכנס לאתר הטאבלט יש לינק למעלה ותעשה חיפוש חפשי של וסתות ואח"כ וסתים
לא נראה לי שתסתפק עוד בדבר.

[אש משמים]

זו השאלה, אם אומרים וסתות אז למה ארוך צריך להיות ארוכה, לא?

[אוצר החכמה]

חלון גדול והרבה חלונות.

[בעל קורא]

א. וסת יכול לשמש גם בלשון זכר וגם בלשון נקבה, כמו מילים נוספות ('נר' למשל).
ב. הסיומות 'ים' ו'ות' לרבים ממש לא מעידות באופן גורף על לשון זכר או נקבה, למשל: אבות, מקומות, נשים, אבנים.

[שמואל דוד]

מענין לענין...
viewtopic.php?f=45&t=40336&p=461568&hilit=האריכה+הגמרא#p461568

[אשר177]

באיזו שפה זה?

[כדכד]

באיזו שפה מה?

[צורב מתחיל]

אגב:
מה הנידוק הנכון של המילה, וֶסֶת או וֶסְתּ (הגדלתי כדי שיהיה אפשר לראות את הניקוד).
העולם רגילים לומר כהאופן הראשון, אמנם שמעתי מת"ח גדול שאומר כהאופן השני. חשבתי שטעות היא בידו, אבל שמעתי לאחרונה שגם הרב וואזנר היה אומר כך, אז אולי יש לזה מקור.
(ולהעיר שבחידושי הר"א לנדה כתוב תמיד ותס במקום וסת).

[אחד מעיר]

זו אינה מלה עברית
ואם איזה רב אומר שמיל במקום שמואל, זה מקור לקריאת מלה זו?
אם במלה זו נחליט שכל האותיות שורשיות מסתבר שזה זכר
ניקוד הסגולין (שש נקודות) אינו נראה במלים ארמיות או יווניות על דרך הארמית

[אשר177]

אגב:
מה הנידוק הנכון של המילה, וֶסֶת או וֶסְתּ (הגדלתי כדי שיהיה אפשר לראות את הניקוד).
העולם רגילים לומר כהאופן הראשון, אמנם שמעתי מת"ח גדול שאומר כהאופן השני. חשבתי שטעות היא בידו, אבל שמעתי לאחרונה שגם הרב וואזנר היה אומר כך, אז אולי יש לזה מקור.
(ולהעיר שבחידושי הר"א לנדה כתוב תמיד ותס במקום וסת).

הזכרת לי שיעור של אחד מגדולי הרבנים שקרא "אורֵחַ בזמנו בא..."

[צורב מתחיל]

ואם איזה רב אומר שמיל במקום שמואל, זה מקור לקריאת מלה זו?

אכן אם הייתי שומע כן רק מרב אחד לא הייתי שואל אבל מכיון ששמעתי כך מת"ח זקן שמוצאו ליטאי ירושלמי, ומלבד זה שמעתי שגם הרב וואזנר אמר כך, לכן שאלתי.
(האמת שהוא אדם מקורי שחוקר כל דבר כולל פרטים כאלו, ומסתמא יש לו טעם לזה. אבל לא נעים לי שמכל השיעור ששמעתי זה כל מה שיש לי לשאול...)

[ביקורת תהיה]

הזכרת לי שיעור של אחד מגדולי הרבנים שקרא "אוֹרֵחַ בזמנו בא..."

אכן זוהי ההגייה הנכונה.

[סגי נהור]

נקוט האי כללא בידך, שמחוץ לתיבות התורה והתפילה אין ללמוד שום דבר בדקדוק הלשון מדרך ההגייה המקובלת אצל האשכנזים, ובכלל זה אדמו"רים, ראשי ישיבות ופוסקי הדור.

[אש משמים]

הזכרת לי שיעור של אחד מגדולי הרבנים שקרא "אוֹרֵחַ בזמנו בא..."

אכן זוהי ההגייה הנכונה.

וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים.

[אש משמים]

א. וסת יכול לשמש גם בלשון זכר וגם בלשון נקבה, כמו מילים נוספות ('נר' למשל).
ב. הסיומות 'ים' ו'ות' לרבים ממש לא מעידות באופן גורף על לשון זכר או נקבה, למשל: אבות, מקומות, נשים, אבנים.

רוב הפעמים כתוב וסת עם הקשר בלשון זכר אך כשמופיע בלשון רבים (וסתות) לפעמים מופיע עם הקשר בלשון נקבה.

[ר_חיים_הקטן]

אגב:
מה הנידוק הנכון של המילה, וֶסֶת או וֶסְתּ (הגדלתי כדי שיהיה אפשר לראות את הניקוד).
העולם רגילים לומר כהאופן הראשון, אמנם שמעתי מת"ח גדול שאומר כהאופן השני. חשבתי שטעות היא בידו, אבל שמעתי לאחרונה שגם הרב וואזנר היה אומר כך, אז אולי יש לזה מקור.
(ולהעיר שבחידושי הר"א לנדה כתוב תמיד ותס במקום וסת).

מנסיוני, בארה"ב ריגלים לבטא וסת עם שו"א תחת הסמ"ך, ובא"י עם סגו"ל תחת הסמ"ך.

[ביקורת תהיה]

הזכרת לי שיעור של אחד מגדולי הרבנים שקרא "אוֹרֵחַ בזמנו בא..."

אכן זוהי ההגייה הנכונה.

ברם הקורא 'אֹרַח' לא משתבש, שכן מצאנו במקרא 'אֹרַח' במשמע אוֹרֵחַ: "דְּלָתַי לָאֹרַח אֶפְתָּח" (איוב לא לב).

[אשר177]

הזכרת לי שיעור של אחד מגדולי הרבנים שקרא "אוֹרֵחַ בזמנו בא..."

אכן זוהי ההגייה הנכונה.

ברם הקורא 'אֹרַח' לא משתבש, שכן מצאנו במקרא 'אֹרַח' במשמע אוֹרֵחַ: "דְּלָתַי לָאֹרַח אֶפְתָּח" (איוב לא לב).

כפי שכבר ציין הרב אש משמים, הוסת נקרא בתנ"ך אורח בפתח תחת הריש. כמו שכתוב "חדל להיות לשרה אורח כנשים.
אלא שאותו ת"ח היה תלמידו של הרב וואזנר זצ"ל וכנראה שמע ממנו אורח בפתח, וכשמסר שיעור בעברית אמר אורח בצירה.

[אחד מעיר]

חוששני שמי שאמר אורֵחַ פשוט לא קישר בין ארח כנשים
ובין אורח נטה ללון
יש אורֵחַ קבוע שבא לבקר...

[אישצפת]

לגבי הפסוק שאצל שרה ודאי הניקוד כמקובל הרי"ש בפת"ח. אולם בלשון בני אדם אפשר לקרותו אורח הרי"ש בציר"י והחי"ת בפת"ח גנובה. וכמו שרבי נתן בעל הערוך חיבר את המשפט 'אורח בזמנו בא' עם 'אורח טוב מה הוא אומר' בערך אורח.

[אחד מעיר]

המלה ארח בפתח היא שם עצם סגולי כמו גובה או נוגה או סולת וכד'
אורח בצירי הוא שם עצם על משקל בינוני (זמן הווה) כמו שומר טוחן
רק כתבתי לימוד זכות על אורח שהמחזור החודשי הוא אורח שבא לבקר
אבל מבחינה דקדוקית אלה צורות שונות לחלוטין!