הודעהעל ידי אחד מעיר » ד' יולי 18, 2018 6:59 am
הרד"ק יעזור
בספר השורשים
נפש תחת נפש (שמות כא, כג.), בשש נקודות. נפש שבעה (משלי כז, ז.), הנפש ההיא (במדבר ה, ו.). ופעמים בא בלשון זכר רוצה לדבר בו על הגוף אחד נפש מחמש המאות (שם לא, כח.), נפש שנים (בראשית מו, כז.), כל נפש ארבעה עשר (שם מו, כב.). ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה (ויקרא ה, א.). והקבוץ ועל הנפשות אשר היו שם (במדבר יט, יח.), להמית נפשות (יחזקאל יג, יט.). ובקבוץ הזכרים מצדדות את נפשים (שם יג, כ.). ברזל באה נפשו (תהלים קה, יח.). אמר כן לפי שהנפש מענה בעינוי הגוף. וכן בגעל נפשך (יחזקאל טז, ה.), גופך. ואמר על דרך משל נשבע י"י אלהים בנפשו (עמוס ו, ח.), וכן אשר לא נשא לשוא נפשו (תהלים כד, ד.), ונפשו אותה ויעש (איוב כג, יג.). ושלחתה לנפשה (דברים כא, יד.), כלומר שתהיה לעצמה ולא תהיה ברשות אחר. וכנה המת בנפש כי סבת המיתה בהפרד הנפש מן הגוף ואמר ועל כל נפשת מת לא יבא (ויקרא כא, יא.), הנגע במת לכל נפש (במדבר יט, יא.). וכן מאשר חטא על הנפש (שם ו, יא.). ויש מרבותינו ז"ל שפירשו (נזיר יט, ע"א.), מאשר חטא על הנפש על שצער עצמו מן היין הנה חטא על הנפש המתאוה שמנע תאותה מן היין מכל וכל. נפש כי תמעל (ויקרא ה, טו.), נפש אשר תגע (שם כב, ו.), ונפש כי תחטא (שם ה, א.). לפי שהיא בעלת הרצון והתאוה תלה החטא והמעל בה, וכן נגיעת הגוף כי פעל הגוף בשתופה. וכן אמר אל תתני בנפש צרי (תהלים כז, יב.), כלומר ברצונם ובתאותם. לאסר שריו בנפשו (שם קה, כב.), כלומר ברצונו שלא ברשות המלך. ויאמר נפש על הנשימה וההבל היוצא מהפה נפשו גחלים תלהט (איוב מא, יג.). וכמוהו פירש רבי אברהם אבן עזרא ז"ל לכן הרחיבה שאול נפשה (ישעיה ה, יד.). והנפעל שבת וינפש (שמות לא, יז.), וינפש בן אמתך (שם כג, יב.), כלומר שתנוח נפשו: