פורום אוצר החכמה

האם בחז"ל או בראשונים וכו' הפועל לייפות מתפרש רק באופן להוסיף נוי לדבר או גם להראות ולשבח יופי הקיים.
דהיינו האם כשמופיע באיזה מקום כך "המוכר מייפה את החפץ" האם הכוונה בהכרח שהמוכר מוסיף לו נוי או מספר בשבח שלא קיים בחפץ או שייתכן שהכוונה שהמוכר מספר בשבח הקיים כבר אלא שהמוכר בא לפרסם אותו או להדגיש אותו?
מקווה שכוונתי הובנה...
יישר כח למביאים מקורות

עיין בהלכות אונאה לגבי יפוי חפץ מתי מותר ומתי אסור.

ואגב יש גם מושג של לייפות כח.

דרומי כתב:עיין בהלכות אונאה לגבי יפוי חפץ מתי מותר ומתי אסור.

בסוגיא זו אני עוסק...
אך חשוב לי לדעת האם יש לשון ספציפית בראשונים שמתייחסת לייפוי חפץ מותר כי ייפוי חפץ מתפרש רק כלהראות את יופיו ולא להוסיף בו דבר.

ירמיהו ד' ל' ''לשוא תתיפי'' ושפ לכאורה הוא כהאופן הראשון, ומוכח מהכתוב שם ''כי תקרעי בפוך עיניך'' שהוא צביעת העינים בצבע שאינו דוקא מצבע העין.