הודעהעל ידי עמקן » ג' אוגוסט 14, 2018 10:28 pm
ביאור הגר"א - משלי פרק יב פסוק כב
תועבת ה' שפתי שקר הענין שיש ב' מיני שקרים והוא שקר ודבר כזב שקר דבר שמתחילה הוא שקר אבל כזב מתחילה היתה כוונתו לעשות הדבר וחזר בו והוא מלשון אש לא יכזבו מימיו ותועבה הוא מחמת דבר הגרוע מאוד אבל אינו נקרא מקיים רצונו אלא בדבר המעולה שאין בו אפילו נדנוד עבירה וזהו תועבת ה' שפתי שקר שהמדבר שקר מתחילה ולכן אמר שפתי שאין פיו ולבו שוין ומדבר בשפתי חלקות. ועושי אמונה רצונו אבל אינו נקרא מקיים רצונו ית' אלא אם מקיים במחשבתו באמונה הוא בפנימיות בלב כמ"ש ומצאת את לבבו נאמן לפניך: