פורום אוצר החכמה

מה החילוק ביניהם?

ראיתי פעם, כמדומני במלבי"ם שכזב הוא כגון שמבטיח ואינו מקיים היינו כמו נחל אכזב שפעמים בא ופעמים לא והמכזב גורם למישהו לצפות ובסוף הוא מתאכזב ושקר זה כל דבר שאינו אמת

ראה בהפטרת פ' וירא - אל תכזב בשפחתך

ובמשניות מס' פרה - נהרות המכזבים

ובמפרשים שם

דרומי כתב:ראה בהפטרת פ' וירא - אל תכזב בשפחתך

ובמשניות מס' פרה - נהרות המכזבים

ובמפרשים שם

איזה מפרשים?

וז"ל רש"י מנחות ג: ד"ה ה"ק - אע"פ שאין המנחות דומות לזבחים דאע"ג דהקומץ מחבת לשם מרחשת מחשבה דלא מינכרא שיהיה כן היא אלא ודאי ניכר שאינו כן דהא מעשיה מוכיחים איכא למימר דתיפסל דודאי סבירא לן מחשבה הגלויה לכל שהוא מכזב כל שכן שהיא פסולה אפילו הכי עלו דכתיב זאת תורת המנחה הא לא מינכרא לא דמי לההוא דלעיל רבא ורב אשי סבירא להו דמחשבה הגלויה לכל שהוא מכזב כל שכן שפוסלת והכי מתרצי לקמן אדרבה מחשבה דמינכרא שהיא שקר פסל רחמנא שמא יאמרו מותר לשנות בקרבנות ע"כ

.

ביאור הגר"א - משלי פרק יב פסוק כב
תועבת ה' שפתי שקר הענין שיש ב' מיני שקרים והוא שקר ודבר כזב שקר דבר שמתחילה הוא שקר אבל כזב מתחילה היתה כוונתו לעשות הדבר וחזר בו והוא מלשון אש לא יכזבו מימיו ותועבה הוא מחמת דבר הגרוע מאוד אבל אינו נקרא מקיים רצונו אלא בדבר המעולה שאין בו אפילו נדנוד עבירה וזהו תועבת ה' שפתי שקר שהמדבר שקר מתחילה ולכן אמר שפתי שאין פיו ולבו שוין ומדבר בשפתי חלקות. ועושי אמונה רצונו אבל אינו נקרא מקיים רצונו ית' אלא אם מקיים במחשבתו באמונה הוא בפנימיות בלב כמ"ש ומצאת את לבבו נאמן לפניך:

ראו מס' פרה פרק ח משנה ט ובמפרשים שם: רע"ב, תוספות יום טוב ועוד.

פסחים יא:

רש״י ד״ה כשתמצא - הרי הן שקרנין.

ועיין לקמן יב: רש״י ד״ה לא שנו - אין כאן טעות אלא כזב.

לייטנר כתב:

דרומי כתב:ראה בהפטרת פ' וירא - אל תכזב בשפחתך

שם משמע ש.ל.ה. = כ.ז.ב. ("אל תכזב" = "לא תשלה"). לפי זה גם אפשר להבין את משחק המילים "ותקרא שמו שלה, והיה בכזיב בלדתה אותו".

כבר פירש כן הרמב"ן בפירושו לפסוק