דוד-אוהב

[גם זו לטובה]

דוד גם כינוי לאח האב וגם כינוי לאוהב
מה המשמעות המקורית ומה רק לשון מושאל?
כלומר, יתכן שדוד פירושו אוהב, ואח האב נקרא דוד מפני שהוא אוהב, ויתכן (בדרך יותר דחוקה) שדוד פירושו אח האב, ובלשון מושאל כל אוהב נקרא דוד.
האם מלבד להקב"ה מצינו שמשתמשים בשורש דוד ככינוי לאוהב?

הסיבה שאחי האב מכונה בשם אוהב, מפני שהוא קרוב משפחה הראשון שאין לו ממש אחווה אלא רק אוהב.

אגב, אחיין- האם המצאה של בן יהודה?

[ביקורת תהיה]

א. מכך שבארמית אין שם לאחי האב ('אוֹ אַח אֲבוּהִי אוֹ בַר אַח אֲבוּהִי יִפְרְקִנֵּהּ') יש לשמוע כי 'דוד' בלשון הקדש הוא כינוי בעלמא ולא שם.
ב. 'אַחְיָן' – מבנה חדש על יסודות עתיקים: דּוֹדָן – בן דוד (רבי סימון אומר: 'דֹּדָנִים' - שהן בני דודיהן של ישראל), ומכאן 'אַחְיָן' – בן אח. ומדוע 'אחין' ולא 'אחן'? שכן מצאנו במקרא שם פרטי 'אַחְיָן'.

[כדכד]

א. מכך שבארמית אין שם לאחי האב ('אוֹ אַח אֲבוּהִי אוֹ בַר אַח אֲבוּהִי יִפְרְקִנֵּהּ') יש לשמוע כי 'דוד' בלשון הקדש הוא כינוי בעלמא ולא שם.

יש לדון אם להביא ראיה מארמית לעברית
ויש להעיר מרב שהיה קורא לר' חייא דודו: "חביבי"

[גם זו לטובה]

יש"כ.

[ר_חיים_הקטן]

דוד גם כינוי לאח האב וגם כינוי לאוהב
מה המשמעות המקורית ומה רק לשון מושאל?
כלומר, יתכן שדוד פירושו אוהב, ואח האב נקרא דוד מפני שהוא אוהב, ויתכן (בדרך יותר דחוקה) שדוד פירושו אח האב, ובלשון מושאל כל אוהב נקרא דוד.

יש בזה סתירה בכתבי הרש"פ שהרי בספר יריעות שלמה (חלק א' עב.) כתב שהעיקר הוא לשון אהבה, ואילו בספרו חשק שלמה (שיצא לאור לאחרונה) בערך דד כתב שעיקר הוראת היסוד אחי האב.

[תוכן]

דוד גם כינוי לאח האב וגם כינוי לאוהב
מה המשמעות המקורית ומה רק לשון מושאל?
כלומר, יתכן שדוד פירושו אוהב, ואח האב נקרא דוד מפני שהוא אוהב, ויתכן (בדרך יותר דחוקה) שדוד פירושו אח האב, ובלשון מושאל כל אוהב נקרא דוד.
האם מלבד להקב"ה מצינו שמשתמשים בשורש דוד ככינוי לאוהב?

גם אח מצאנו שהוא כינוי לבורא, כמו שדרשו חז"ל למען אחי ורעי, וא"כ מסתבר שדוד הוא שם של אח האב, ומושאל לבורא.

[ביקורת תהיה]

א. מצאנו שהקב"ה מתוך חיבתו לישראל הוא מכנם בשם 'אחים', אך לא מצאנו שהקב"ה מכונה 'אח'.
ב. מכך ש'דוד' ברבוי ('דּוֹדִים') משמעו 'אֳהָבִים', ניתן גם כן לשמוע שהוראתו היסודית של 'דוד' היא 'אהוב'.

[כדכד]

תיקנתי מה שכתבתי לעיל

א. מכך שבארמית אין שם לאחי האב ('אוֹ אַח אֲבוּהִי אוֹ בַר אַח אֲבוּהִי יִפְרְקִנֵּהּ') יש לשמוע כי 'דוד' בלשון הקדש הוא כינוי בעלמא ולא שם.

יש לדון אם להביא ראיה מארמית לעברית
ויש להעיר מרב שהיה קורא לר' חייא דודו: "חביבי"

[לייטנר]

אגב, יש הקושרים בין השם 'דָוִד', לכך שהיה אהוב על הכל.

[כדכד]

לכאורה כשנקרא שמו דוד לא היה אהוב כל כך

[יקר]

אגב, יש הקושרים בין השם 'דָוִד', לכך שהיה אהוב על הכל.

שמעתי פעם (ואיני יודע מקורו) שדָוִד הוא העוסק בפעולת הדוד, היינו האוהב - שהרבה אהבה בין ישראל לדודם.

[לייטנר]

לכאורה כשנקרא שמו דוד לא היה אהוב כל כך

זה מכניס לשאלה האם שמו כשנולד היה דוד או אלחנן...
עכ"פ, בוודאי קיים משחק מילים בין תיאורי האהבה כלפיו (המלך, עבדי המלך, מיכל, העם) לשמו.