כל שהו - רק כמות או גם סוג

[עדיאל ברויאר]

ברוב המקומות שמופיע הביטוי כל שהו, הוא מתפרש במובן של "איזושהי כמות". שאלתי היא האם ישנם מקומות בלשון חז"ל (תנאים ואמוראים) שכל שהו מתפרש במובן של "כל סוג שהוא". כוונתי לסוגיית עירוב שמן פסול לשבת בשמן מותר (כא ע"א), כשאביי שואל את רבה "מהו שיתן לתוכן שמן כל שהוא", הרבה יותר נוח לפרש שהכוונה שמן מכל סוג שהוא, ולא במובן הכמותי.
לחילופין, אפשר גם לפרש "שמן באיזו כמות שתספיק", וכידוע שכלשהו אינו בהכרח טיפה או שתיים.

[דרומי]

כמדומני ברור שלאחרונה למדתי איזה הלכה ברמב"ם שהיה ברור בה שהפירוש "כל שהוא" הוא במובן של סוג, וכמו שכתבת.

[ביקשת מתנאים ואמוראים, אבל לשון הרמב"ם דומה ללשון המשנה, כדברי הכס"מ בהקדמתו].

[ביקורת תהיה]

כוונתי לסוגיית עירוב שמן פסול לשבת בשמן מותר (כא ע"א), כשאביי שואל את רבה "מהו שיתן לתוכן שמן כל שהוא"

שאלת אביי היתה: האם אפשר לערב בשמנים שאמרו חכמים שאין מדליקין בהן קורטוב של שמן כשר, ובכך להכשירם להדלקה, כי 'שֶׁמֶן הַנִּיתַּן בְּתוֹכוֹ מַמְשִׁיכוֹ אַחַר הַפְּתִילָה' (רש"י). והתשובה היתה: אין מדליקין, משום גזירה.
וכך נפסק בשולחן ערוך: אֲפִלּוּ נָתַן מְעַט שֶׁמֶן זַיִת בִּשְׁמָנִים אֵלּוּ שֶׁאֵינָם נִמְשָׁכִים, וְאָז נִמְשָׁכִין, אֵין מַדְלִיקִין בָּהֶם.
אבל לגבי חלב מהותך וקרבי דגים שנמוחו, אמר רב התם: אָדָם נוֹתֵן לְתוֹכוֹ שֶׁמֶן כָּל שֶׁהוּא וּמַדְלִיק.
ופשוט.

[עדיאל ברויאר]

ר' דרומי - תודה רבה על הרמב"ם, תרשה לי להתנצל שבכל זאת זה לא מספק אותי.

ר' ביקורת - אני לא בטוח מה רצית לומר. מכל מקום, ברור שאביי מתכוון לשמן כשר, אבל אם כל שהו זה עניין כמותי, אז יש כאן קושי, לענ"ד. לא עשיתי ניסוי, אבל נראה לי קשה לומר שמעט שמן כשר יגרום לכמות גדולה בהרבה של שמן פסול להמשך אחר הפתילה. (וזה אם אכן הם התערבו. שים לב שר' חננאל מפרש שהשמנים לא מתערבים, וכשיגמר השמן הכשר ישאר רק השמן הפסול ולכן רבה משיב לאביי שאין להדליק.)
דווקא במקרה של רב ברונא בשם רב סביר שהכוונה ל"כל שהו" כפשוטו, שהרי חלב מהותך בפני עצמו נמשך, ולא אסרו אותו אלא גזירה אטו חלב שאינו מהותך, ולכן שמן כל שהו מספיק בשביל הכר (ואכן, ר"ח בפירושו לא כותב כלשהו אצל אביי אבל כותב כלשהו אצל רב ברונא, ואולי יש לדייק כך גם מדברי הרמב"ם. היה מתבקש להציע שבתחילה היה כתוב "כל שהו" רק בדברי רב, וכרגיל אצל מעתיקים, "קפץ" גם לשאלת אביי שבתחילת הסוגיה. אבל אין לכך שום זכר בכתבי היד שבידינו).

[ביקורת תהיה]

אבל בטור ובשו"ע אמור 'נתן מעט שמן זית... ואז נמשכין'.

[עדיאל ברויאר]

אין ספק שכך הם הבינו, וזה אכן לא מסתדר עם מה שקשה לי מבחינה מציאותית (כאמור, בלי לעשות ניסוי).
מכל מקום, נחזור לתחילת הדיון. אם למישהו יש דוגמאות בחז"ל לכל שהו שמבטא סוג, אשמח מאד.