איך אומרים בלשון הקודש "באופן ישיר" ו"באופן עקיף"?

[סליחות]

איך אומרים בלשון הקודש "באופן ישיר" ו"באופן עקיף" במשמעות של ימינו?
מילים אלה הן מהעברית החדשה.
ובמישרין משמעו בלשון הקודש משהו אחר.
וכן בעקיפין לכאורה משמעו אחר ולכן הוא מצוין במילונים תחת ההגדרה של העברית החדשה.

[סגי נהור]

אילו היה ביטוי מדויק לא היתה העברית החדשה נצרכת להמציא ביטויים חדשים.
ולמעשה יש כמה אפשרויות ויש לבחור לפי הענין.

[סליחות]

אילו היה ביטוי מדויק לא היתה העברית החדשה נצרכת להמציא ביטויים חדשים.
ולמעשה יש כמה אפשרויות ויש לבחור לפי הענין.

יש דוגמאות אין ספור למילים שחודשו על ידי העברית ללא צורך מיוחד (בפרט מילים מארמית שהתקבלו כחלק מהעברית וכדומה בלשון חז"ל, אבל יש גם מילים שמקורן בעברית).
ובכל אופן השאלה שלי היא למעוררים שלא לדבר עברית איך הם מתמודדים בסיטואציה כזאת, האם יעדיפו לומר מילה ביידיש או איך ינהגו?

[בריושמא]

באופן ישיר = דוגרי.
באופן עקיף = סחור סחור.

[כדכד]

ההצעות של מר ודאי אינן בלשון הקודש

[יאיר]

"על השלחן" [זה בלשון הקודש... :) ]

[דמשק]

באופן ישיר = דוגרי.

viewtopic.php?p=474869#p474869

[לייטנר]

איך אומרים בלשון הקודש "באופן ישיר" ו"באופן עקיף" במשמעות של ימינו?
מילים אלה הן מהעברית החדשה.
ובמישרין משמעו בלשון הקודש משהו אחר.
וכן בעקיפין לכאורה משמעו אחר ולכן הוא מצוין במילונים תחת ההגדרה של העברית החדשה.

"באים עליו בעקיפין" (ב"ק קיג ע"א)

[בריושמא]

מקור המלה דוגרי הוא
מטורקית: doğru, "נכון", "צודק", "ישר".
דרך הערבית הפלשתינית: دُغْرِيّ (דֻּעְ'רִיّ), "ישר".
כלומר, 'דוגרי' הוא תרגום ישיר של 'באופן ישיר'.

[זאב ערבות]

באופן ישיר=בפנים
באופן עקיף=מאחרי הגב

[יאיר]

זה לא בלשון הקודש

[זאב ערבות]

זה לא בלשון הקודש

האם הביטוי לשון הקודש הוא לשון הקודש? שלש רבעים משפת היום יום זה לא לשון הקודש או לשון הקודש עם משמעות שונה. יש דברים שלא ניתן לומר אותם במלה אחת.

[יאיר]

'לשון הקודש' הוא לכאורה ביטוי בלה"ק, שכן שתי המילים הן בלשון הקודש

עברית דומה ללה"ק אבל אינה לה"ק

לה"ק היא השפה שבה נכתב התנ"ך ו'בפנים' ו'מאחרי הגב' אינן מילים בלה"ק אותן ביקש פותח האשכול

[לייטנר]

באופן פרדוקסלי משהו, גם המתנגדים ל'עברית', וגם דווקניה הגדולים (ובראשם האקדמיה ללשון העברית), תוחמים את גבולות 'לשון הקודש' אל בינות לספרים מצהיבי הדפים.

[דרומי]

עיין אנציקל' תלמודית ערך 'גרמא'...

[זאב ערבות]

'לשון הקודש' הוא לכאורה ביטוי בלה"ק, שכן שתי המילים הן בלשון הקודש
עברית דומה ללה"ק אבל אינה לה"ק
לה"ק היא השפה שבה נכתב התנ"ך ו'בפנים' ו'מאחרי הגב' אינן מילים בלה"ק אותן ביקש פותח האשכול

דבריך ידועים, אך הביטוי לשון הקודש מחיפוש מהיר נמצא לראשונה במשנה והוא צירוף של שתי מלים מקראיות, בדיוק כפי שאופן וגב הם מקראיות ועקיף היא מלה תלמודית ורש"י (ב"ק קיג ע"א) ד"ה באין עליו בעקיפין מפרש בחכמה, ומעניין לציין שברש"י שברי"ף (שכידוע אינו מרש"י) מפרש בעקיפין - בעלילות!

[ביקורת תהיה]

בירושלמי פרק הלוקח פירות:

רַבִּי יוֹנָה בָּעֵי: מַהוּ שֶׁיִּשְׁאָלֶנּוּ דֶּרֶךְ עֲקַלָּתוֹן?

[חגי פאהן]

התחילו מסבבים אותו בהלכות עד שהגיעו לצרת הבת.

'לשון הקודש' הוא לכאורה ביטוי בלה"ק, שכן שתי המילים הן בלשון הקודש

עברית דומה ללה"ק אבל אינה לה"ק

לה"ק היא השפה שבה נכתב התנ"ך ו'בפנים' ו'מאחרי הגב' אינן מילים בלה"ק אותן ביקש פותח האשכול

'בפנים' ו'מאחרי הגב' הן לא בלשון הקודש?! ודאי שהן בלשון הקודש ומופיעות פעמים רבות בתנ"ך.

הרבה אנשים אומרים "לָשון הקודש" (למ"ד בקמץ), וזו בודאי לא לשון הקודש.

[יאיר]

לא במשמעות הזאת של חצי סלנג.

[זאב ערבות]

עוד מעט קט פורים ולולי היה אדר א' כבר היינו כמעט 30 יום לפני החג. ברשותי סדרת ספרים בשם משפחה במשפט - מדריך לדיני אישות מאת עו"ד בני דון יחייא. כותרות הפרקים משעשות מאוד והם מובאים בקובץ והם משחק על ביטויים ידועים כגון דרך אגב - דרך הגב (הפרק מצורף בקובץ).