פורום אוצר החכמה

?

אני משער השערה שהיא מלשון שיעור כזית ושיעור רביעית וכדומה, שהאומר שיעור משער מתחילה את כמות הזמן שיקח לו להעביר את השיעור הזה

שיעור הוא מדה, ובעניננו - פרק לימוד, יחידת לימוד עם התחלה וסוף (וכנראה לזה בערך כיוון גם הרב כדכד).

שמעתי פעם לפרש בצחות, ש'נתת תורת כל אחד בידו' = 'נתת דבריך לשיעורין'...

כדכד כתב:אני משער השערה שהיא מלשון שיעור כזית ושיעור רביעית וכדומה, שהאומר שיעור משער מתחילה את כמות הזמן שיקח לו להעביר את השיעור הזה

אם כך, המגיד שיעור שלי, לא הולם את שמו.

אבא יודן כתב:

כדכד כתב:אני משער השערה שהיא מלשון שיעור כזית ושיעור רביעית וכדומה, שהאומר שיעור משער מתחילה את כמות הזמן שיקח לו להעביר את השיעור הזה

אם כך, המגיד שיעור שלי, לא הולם את שמו.

אלו דברים שאין להם שיעור... ותלמוד תורה
[ואין לנו שיעור, רק התורה הזאת]

היה לנו מג"ש שהיה מתחיל ענין בשיעור אחד ומסיים בשיעור הבא, אז קיטרגו עליו "חצי שיעור - אסור מן התורה"...

נ.ב. אפשר להעביר לפורום פורים - 30 יום לפני פורים קטן?

מיני ומינך כתב:[quo
[ואין לנו שיעור, רק התורה הזאת]

אין לנו שיור רק התורה הזאת מלשון להשאיר ולא מלשון שיעור

מיני ומינך כתב:

אבא יודן כתב:

כדכד כתב:אני משער השערה שהיא מלשון שיעור כזית ושיעור רביעית וכדומה, שהאומר שיעור משער מתחילה את כמות הזמן שיקח לו להעביר את השיעור הזה

אם כך, המגיד שיעור שלי, לא הולם את שמו.

אלו דברים שאין להם שיעור... ותלמוד תורה.
הכוונה שאין להם שיעור למטה ולא שאין להם שיעור למעלה

כדכד כתב:

מיני ומינך כתב:

אבא יודן כתב:

כדכד כתב:אני משער השערה שהיא מלשון שיעור כזית ושיעור רביעית וכדומה, שהאומר שיעור משער מתחילה את כמות הזמן שיקח לו להעביר את השיעור הזה

אם כך, המגיד שיעור שלי, לא הולם את שמו.

אלו דברים שאין להם שיעור... ותלמוד תורה.
הכוונה שאין להם שיעור למטה ולא שאין להם שיעור למעלה

הפוך, יש להם שיעור למטה, שהרי אדם חייב לקרות שמע שחרית וערבית, וכן אדם חייב להניח פאה בגודל מסוים. למעלה אין להם שיעור.

לא נכון
אין חיוב להניח פאה בגודל מסויים ולגבי בכורים אין אדם עושה כל שדהו בכורים ולכן אין להם שיעור למעלה

שאלתי ב', ולא קבלתי אף תשובה אחת כהוגן. אולי אנסה באחת, מאין מקור המילה??
ולכל המשיבים והמגיבים, תודה רבה וגם לי לבב כמוכם,
אם בלשון עברי, משרש ש.ע.ר.
א. כמו שער בנפשו. [מדמה ומשער].
ב. שער [היותו שומר הפתח; או מוכיח בשער (עמוס ה י); או מקום זקני העיר כמו ובועז עלה השער וישב שם]
ג. שערוריה...
משרש ש.ו.ר.
א. כמו תשורי מראש אמנה [מתבונן ומגידו].
ב. שורה. דבריו ישרים כשיטה.
ג. חומה. דברים בנויים כחומה.
משרש ש.י.ר
א. דברים נעים כשירה
משרש ש.א.ר.
א. שאר [היות התורה שיור שלנו; מכל הסחיטות וקנייצ'ן נשאר תוירה אחת; היות דבריו שיורי שיורים כי תמיד מפטיר ב'אין כאן מקומו להאריך'].
ב. מלשון כי אם לשארו הקרוב, כי הלומד תורה כאילו ילדו.
משרש ש.ר.ר.
א. כאילו ילדו כנ"ל.
אם בלשון ארמי, משורש ש.ה.ר.
א. דהוה שהיר ולא שכיב [על נדדה שנת המלך, אסתר ו א] כמו רבי עקיבא שביקש לעוררן.
ש.ו.ר.
מדלג ומקפץ בקושיותיו.
ש.י.ר.
א. תרגום על אצעדה, נאה כעגיל.
ב. מלשון שיראין, יקר כשיראי.
ש.ר.ה.
א. מלשון התחלה, שכל דבריו אך התחלה.
ב. מלשון השראה.
ג. מלשון מחנה
ד. מלשון סעודה, לכו לחמי בלחמי.
ה. מלשון התרה, מתיר כל הקושיות.
ו. מלשון קורה [מדבר אל העצים..]
ז. מלשון שריון קשקשים, חזקים כמגינים.
ואם בלשון אידיש
משורש שיער [כמו בשיר שבסדור של"ה 'אלזא שיר'], ובמובן מהירות.
משורש שריי, על שם שהוא מרים קולו.
ואם בלשון אנגלית
משורש sure משום שהוא בטוח בדבריו.
פורים שמחים.

שאלתך אינה שאלה כלל.

האות ע' בל' עברי (ולא באידיש) אינה משמשת כאם קריאה ואין שום טעם להכניסה במלה שאינה מאותיות השורש שלה ולכן ברור שאין שרשה שור שיר או שאר כי אם שער.

התואר מגיד שיעור כבר איתא בשו"ת חות יאיר סימן קסג, ואולי נמצא גם לפני זה

כדכד כתב:אלו דברים שאין להם שיעור... ותלמוד תורה.
הכוונה שאין להם שיעור למטה ולא שאין להם שיעור למעלה

אחר העיון במסכת חגיגה ז' ע"א ראיתי שטעיתי
אין להם שיעיר לא למעלה ולא למטה מן התורה ומדרבנן לראיון ולפאה יש

במלון אבן שושן ערך שעור: מן שער - יחידה למודית, פרק הוראה במקצוע מסוים. ומביא מ"מ לפירוש הרמב"ם למשנה כתובות פ"ג מ"א:אלו נערות שיש להן קנס... שיעור המשנה כך: ואלו נערות...

כדכד כתב:האות ע' בל' עברי (ולא באידיש) אינה משמשת כאם קריאה ואין שום טעם להכניסה במלה שאינה מאותיות השורש שלה ולכן ברור שאין שרשה שור שיר או שאר כי אם שער.

אבל אולי השתרבבה העין, מאיזה הגייה עמוקה.

אבא יודן כתב:

כדכד כתב:האות ע' בל' עברי (ולא באידיש) אינה משמשת כאם קריאה ואין שום טעם להכניסה במלה שאינה מאותיות השורש שלה ולכן ברור שאין שרשה שור שיר או שאר כי אם שער.

אבל אולי השתרבבה העין, מאיזה הגייה עמוקה.

לא