בחמשים הנפוצים מנוקד חֻמָּש או חוּמש ולדעתי חוֺמש וחָמָשים. עם מי הצודק?

[אבא יודן]

??

[עזריאל ברגר]

מחלוקת עתיקה, כמדומני.
אפשר לראות גם במחזורים ובמשניות בסדר העבודה "ובעשור שבחומש הפקודים".

[אישצפת]

אצל התימנים בבירור זכור לי שאומרים הוא"ו בחולם והמ"ם בסגול.

[חגי פאהן]

לכאורה חומש נקרא כך משום שהוא חמישית מהתורה. וכתוב "לפרעה לַחֹמֶשׁ" ותרגם אונקלוס "חד מן חמשא". וא"כ צ"ל חֹמֶשׁ כדבריך, וכך גם אומרים התימנים כדברי אישצפת.

מחלוקת עתיקה, כמדומני.
אפשר לראות גם במחזורים ובמשניות בסדר העבודה "ובעשור שבחומש הפקודים".

אם זו מחלוקת, מה טוען הצד השני?

[עזריאל ברגר]

לכאורה חומש נקרא כך משום שהוא חמישית מהתורה. וכתוב "לפרעה לַחֹמֶשׁ" ותרגם אונקלוס "חד מן חמשא". וא"כ צ"ל חֹמֶשׁ כדבריך, וכך גם אומרים התימנים כדברי אישצפת.

מחלוקת עתיקה, כמדומני.
אפשר לראות גם במחזורים ובמשניות בסדר העבודה "ובעשור שבחומש הפקודים".

אם זו מחלוקת, מה טוען הצד השני?

רוב ככל העם אומרים וכותבים חוּמָּש, וכן הוא בפזמון אחד-מי-יודע "חמשה חֻמשי תורה".
אבל בסידור אדמו"ר הזקן כתב "ובעשור שבחֹמֶשׁ הפקודים" (ועם מתג תחת החי"ת, כראוי).
(הוא לא הכניס את "חד גדיא" לסידורו, כך שאין לי ראיה משם).

ואולי קשור קצת למחלוקת לגבי ניקוד המילים מעומד/מיושב?

[בן ראובן]

לכאורה חומש נקרא כך משום שהוא חמישית מהתורה. וכתוב "לפרעה לַחֹמֶשׁ" ותרגם אונקלוס "חד מן חמשא". וא"כ צ"ל חֹמֶשׁ כדבריך, וכך גם אומרים התימנים כדברי אישצפת.

מחלוקת עתיקה, כמדומני.
אפשר לראות גם במחזורים ובמשניות בסדר העבודה "ובעשור שבחומש הפקודים".

אם זו מחלוקת, מה טוען הצד השני?

רוב ככל העם אומרים וכותבים חוּמָּש, וכן הוא בפזמון חד-גדיא "חמשה חֻמשי תורה".
אבל בסידור אדמו"ר הזקן כתב "ובעשור שבחֹמֶשׁ הפקודים" (ועם מתג תחת החי"ת, כראוי).
(הוא לא הכניס את "חד גדיא" לסידורו, כך שאין לי ראיה משם).

ואולי קשור קצת למחלוקת לגבי ניקוד המילים מעומד/מיושב?

אדרבה, בזה הסברת מניין הגיע הניקוד חֻמָּש - שכן צורת הסמיכות ברבים של חֹמֶש היא חֻמְשֵי (או חָמְשֵי, בקמץ חטוף), ומשם גזרו לאחור חֻמָּש.

[סגי נהור]

רוב ככל העם אומרים וכותבים חוּמָּש, וכן הוא בפזמון חד-גדיא "חמשה חֻמשי תורה".
אבל בסידור אדמו"ר הזקן כתב "ובעשור שבחֹמֶשׁ הפקודים" (ועם מתג תחת החי"ת, כראוי).
(הוא לא הכניס את "חד גדיא" לסידורו, כך שאין לי ראיה משם).

הפיוט הוא אחד מי יודע כמובן.
ובכל אופן צורת הסמיכות אינה ראיה, כפי שהעירו.

[עזריאל ברגר]

קיבלתי בפרטי:

במשנה כ"י פרמה מנוקד בחולם וסגול ובמשנה כ"י קויפמן מנוקד במלאפום ופתח.

מה שמצדיק את דברי לעיל, שזו מחלוקת עתיקה.

[אבא יודן]

אדרבה, בזה הסברת מניין הגיע הניקוד חֻמָּש - שכן צורת הסמיכות ברבים של חֹמֶש היא חֻמְשֵי (או חָמְשֵי, בקמץ חטוף), ומשם גזרו לאחור חֻמָּש.

חֻמְשֵי? כאיזה משקל?
חָמְשֵי? כאיזה משקל?
מן הראוי חָמָשֵי כמו: קדשי, חדשי, שרשי.

[אבק פורח]

חָמְשֵי? כאיזה משקל?
מן הראוי חָמָשֵי כמו: קדשי, חדשי, שרשי.

???
לְחָדְשֵׁי השנה.
קָדְשֵׁי בני ישראל.

[ביקורת תהיה]

מחלוקת עתיקה, כמדומני.

ואחיו לצרה 'שֹׁמֶן', שהפך בלשון הדיבור ל'שֻׁמָּן'.
וכמדומה שהכל תמימי דעים כי 'שֻׁמָּן' לשון עגה הוא.

[חגי פאהן]

קיבלתי בפרטי:

במשנה כ"י פרמה מנוקד בחולם וסגול ובמשנה כ"י קויפמן מנוקד במלאפום ופתח.

מה שמצדיק את דברי לעיל, שזו מחלוקת עתיקה.

מן הסתם מי שקיבלת ממנו התכוון לומר "שורוק ופתח", כי מלאפום זה חולם.

מחלוקת עתיקה, כמדומני.

ואחיו לצרה 'שֹׁמֶן', שהפך בלשון הדיבור ל'שֻׁמָּן'.
וכמדומה שהכל תמימי דעים כי 'שֻׁמָּן' לשון עגה הוא.

בטוח?

[כדכד]

ראה בהודעה הבאה

[כדכד]

לגבי המלאפום - יש שקראו כך למה שאנו קוראים חולם ויש לשורוק ולכן נראה לי שלא טעה מי שקרא כן לשורוק

[ביקורת תהיה]

ואחיו לצרה 'שֹׁמֶן', שהפך בלשון הדיבור ל'שֻׁמָּן'.
וכמדומה שהכל תמימי דעים כי 'שֻׁמָּן' לשון עגה הוא.

בטוח?

במלון בן יהודה בערך 'שֻׁמָּן' מעיר טורטשינר בהערת שוליים:
במבטא זה נוהגת המלה, שעקרה במקורות במבטא 'שֹׁמֶן', בלשון ימינו.