מה ההבדל בין לשון "רק" ללשון "אלא"?

[דרופתקי דאורייתא]

לכאורה לשון "רק" ולשון "אלא" שניהם בעלי אותה משמעות, האם יש הבדל בניהם? ומה הוא?

[הירש חסיד]

לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד ומשמעותם שוה כפי הנראה

[סגי נהור]

אלא אני לא הבנתי את השאלה?

[תם מה הוא אומר]

אולי קשור לנושא,
רגמ"ה בפיוט זכור ברית בסליחות ער"ה, "אין לנו שיור רק התורה הזאת", ומזמן לא הבנתי מדוע זה "רק"? התורה היא דבר קל שנשאר לנו? [ויש ליישב ואכ"מ].
אבל העיר לי חכ"א, כי יש נוסחאות "אלא" התורה הזאת, ולשון "אלא" אינו לשון מיעוט. דלשון "רק" משמע מיעוטא, אבל "אלא" אינו כך.
ולענ"ד איני מבחין בהבדל בניהם.

[כדכד]

אלא אני לא הבנתי את השאלה?

אני חושב שדווקא כת"ר הבין את השאלה.
המלה "רק" משמשת פעמים רבות כמילת צמצום כמו "אלא" ולא במובן שכת"ר כתב ועל מובנים אלה הוא שואל אם יש הבדל.
אני חושב שגם "רק" במובן "אלא" וגם "אלא" משמשים בלשון חכמים. אולי יש הבדל בין הדורות

[בברכה המשולשת]

וכידוע דרכו של מרנא המהר"ל להשתמש במלה "רק" במשמעות שבה אנו משתמשים במלה "אלא"

[בן ראובן]

[quote="כדכד"]למיטב ידיעתי "רק" בלשון "אלא" אינו משמש בלשון חכמים, ונכנס בתקופות מאוחרות יותר.

שימוש זה עשוי לגרום לבלבול ולכך שמשפט יכול להתפרש בשני אופנים מנוגדים.

[לדוגמא: "אינני אוכל רק מלפפונים". לפי המשמעות המקורית, והמקובלת בלשון ימינו, פירוש המשפט הוא שאני אוכל גם עגבניות ולא רק מלפפונים. ואילו בלשון "אלא" הפירוש הוא להפך.]

[כדכד]

אני חושב שאתה צודק
תגובתי נסובה על מי שכתב שזה הבדל בין לשון תורה ולשון חכמים והתכוונתי לאפוקי מלשון תורה.
ועוד, לשון חכמים לא חייב להיות לשון חכמי המשנה והתלמוד וגם חכמים בתקופות מאוחרות יותר על החכמים ייחשבו.