פורום אוצר החכמה

מי יחכימנו מהו לשון לחי בעירובין?

איך לא שאלנו את זה עד היום?

לחי הוא התוחם את הפה שלא יהיה חור פרוץ, אלא שהאדם יפתח ויסגור את פיו כרצונו. והוא עניין לחי בעירובין המגדיר את פתח המבוי כדבר רצוני שמחליט עליו הבנאי, ולא כחסרון בחומרי בניה וכדו'.

והמפרשים כותבים שהוא מלשון לוח.
הענין הוא כך: את המילה 'קרשים' שבתורה (לדוגמה "וַיַּעַשׂ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים" שמות לו כ) תרגם יונתן "ועבד ית לוחיא". מהארמית המילה עשתה פרסה וחזרה לעברית במסכת עירובין, כלחי.

לוּח הוא דוקא קרש שעומד כמו לחי? אם לא אז מדוע האבחנה שבין לחי שזקוף לקורה ששוכבת ולא נאמר איפכא?

חגי פאהן כתב:והמפרשים כותבים שהוא מלשון לוח.
הענין הוא כך: את המילה 'קרשים' שבתורה (לדוגמה "וַיַּעַשׂ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים" שמות לו כ) תרגם יונתן "ועבד ית לוחיא". מהארמית המילה עשתה פרסה וחזרה לעברית במסכת עירובין, כלחי.

אז למה רבי אליעזר אומר 'לחיים', ולא לווחים או לוחות?

זאת לאחר שהמלה עשתה פרסה בחזרה לעברית.

כדכד כתב:לוּח הוא דוקא קרש שעומד כמו לחי? אם לא אז מדוע האבחנה שבין לחי שזקוף לקורה ששוכבת ולא נאמר איפכא?

'לוח' בלשון הקודש הוא דבר שטוח, ולא מקל בעלמא. והתרגום וחז"ל הרחיבו את המלה גם לעמוד בודד שאפשר להעמיד לידו עוד קרשים וע"י כך ליצור משטח, וזה עניינו של לחי בעירובין (בין למ"ד משום היכר ובין למ"ד משום מחיצה, ויש להאריך בזה). אבל קורה עניינה צורת המבוי, ולא שהיא התחלה של קורות ע"ג קורות שירדו כלפי מטה ואז יעשה משטח.