סקר לאשכנזים - הפטרת פקודי [נפרדת, כש'ויקהל' היא 'שקלים']

[אפרקסתא דעניא]

"ויעש חירום" עם שני פסוקים מ"ותשלם"
"ויעש חירום" + "ותשלם כל המלאכה"
"ותשלם כל המלאכה" בלבד

[אפרקסתא דעניא]

קיבלתי באישי:

שמעתי היום ממי שהתפלל בלדרמן אצל מרן הגרח"ק שליט"א שבהוראתו קראו רק את הפטרת פקודי

[קו ירוק]

רשום אצלי:

בעש"ק פקודי תשס"ג, כלשפניה היה ויקהל/שקלים, הורה הגרח"ק לקרא רק 'ותשלם'.
וכך עשה באותה שנה, אחרי בירור מעמיק, הג"ר צבי אייזשטיין שליט"א בישיבת פוניבז' הק'.
וראה מוסף ש"ק 'יתד נאמן' בתאריך הנ"ל.
(הלוח א"י מאתם שנה נאבד, ולא קיים).
וגם מרן הגריש"א אמר שמנהג אשכנזים לקרא הפטרה אחת.
אמנם בשנים אלו קראו 'ויעש חירום' בשבת שניה של חנוכה.

אבל בתשע"ו, היה רק שבת אחת בחנוכה, ולכן על שנה כזו הורו הגר"ש סלנט והאדר"ת שיקראו גם 'ויעש חירום', כי לא קראו הפטרה זו בחנוכה, ושבת ויקהל היתה שקלים.
אלא שזה קשה מסברא, וכי מה אם דלגו הפטרה דויקהל מפני הפטרת היום, וכי אין כל שנה כמה פעמים בשביל ער"ח ובשביל ר"ח וכיו"ב, ולכן נקרא רק 'ותשלם', וכדברי הגריש"א שמנהג אשכנזים לקרא הפטרה אחת. (ולא תיקשי מז' דנחמתא שאם ר"ח אלול בשבת קוראים 'רני עקרה' ו'עניה סערה' יחד, כי ז' דנחמתא הוא דינא דגמ' וגם שהפטרת נח מחוברת הכי).

בתשס"ה פקודי היה שקלים, ושאל הג"ר מרדכי גרוס שליט"א את מרן הגריש"א לגבי פר' ויקהל בשנה ההיא, שלא יקראו בשבת הבאה אחריה 'ותשלם' האם לקרא בשבת ויקהל גם ויעש חירום וגם ותשלם, ואמר 'למה לא',
אמנם ר"צ אייזנשטיין אמר שלא מצא דבר כזה בשום מקום, וגם מסברא זה מופקע שהרי עדיין לא נשלמה המלאכה עד פרשת פקודי, ומהיכי תיתי.

[עזריאל ברגר]

האם יש שנהגו לחלק בין ארה"ק לחו"ל?
שהרי כמעט כל הפטרת "ותשלם כל המלאכה" נקראת בחו"ל ביוט"ש של סוכות.

[מעט דבש]

הפטרת פקודי - מוסף שב''ק תשס''ג.PDF

(1.34 MiB) הורד 383 פעמים

תורת הקורא בענין הפטרת פרשת פקודי.pdf

(218.63 KiB) הורד 545 פעמים

ואעתיק מש"כ במקום אחר:

הפטרת פקודי (בנפרד) - בפרשת שקלים (קביעות הש"ג, הח"א): 'בן שבע שנים'; בפרשת החודש (קביעות הש"א - וזו השנה הפשוטה היחידה ש'פקודי' נפרדת בה): 'כל העם הארץ'.

כשלא חל בפרשת פקודי שקלים או החודש, מ"מ אם חל בפרשת 'ויקהל' פרשת שקלים, קוראים בפרשת פקודי את הפטרת ויקהל 'ויעש חירם', ומוסיפים ב' פסוקים מתחילת פרשת פקודי ('ותשלם כל המלאכה' - 'היא ציון') (אליה רבה תרפה, כג, ומקורו מ'הלכות ומנהגי מהר"ש' סימן קמז; מהרי"ל הלכות ד' פרשיות אות ה, עמ' תטו).

וטעם מנהג זה הוא משום שהמשך הפטרת פקודי, אחרי שני פסוקים אלו שמוסיפים ('ויקהלו אל המלך שלמה' וגו') הפטירו כבר בשני של סוכות (בחו"ל), ולכך מעדיפים להפטיר את הפטרת ויקהל ('ויעש חירם') שאותה עדיין לא הפטירו.

והלשון במהרי"ל (ומהר"ש) הוא, שאם יפטירו רק 'ותשלם', "לא משכחת לה שאומרים 'ויעש חירם'".
ותמה האדר"ת (במכתב שהודפס ב'ירושתנו' ח"ב, ובמוסף יתד נאמן פקודי תשס"ג, ועוד), שהרי יש שנים בהם פרשת 'ויקהל' אינה פרשת שקלים (בשנים מעוברות בקביעות הש"ג, הח"א), ואז מפטירים בויקהל 'ויעש חירם' [וכן מפטירים הפטרה זו כשיש שבת שניה בחנוכה], ולמה "לא משכחת לה שאומרים 'ויעש חירם'" [אמנם פשטות כוונת מהר"ש, שאין מפטירין אותה בשנה זו].

וביותר תמה על מנהג אר"י שהיה בזמנו להפטיר 'ויעש חירם', שהרי באר"י יש טעם להפך, להפטיר דוקא 'ותשלם', שאותה לא משכחת לה כלל שמפטירים, שהרי אין את הפטרת ב' דסוכות. משא"כ הפטרת 'ויעש חירם' דמשכחת לה שמפטירים בפרשת ויקהל, ובשבת שניה של חנוכה, וכנ"ל.

וטוען האדר"ת, שהמנהג שהיה באר"י להפטיר בפקודי 'ויעש חירם', אינו נובע מדברי המהרי"ל הנ"ל, אלא ממנהג הספרדים, להפטיר לעולם 'ויעש חירם' לפקודי (ובפרשת ויקהל יש לספרדים הפטרה אחרת).

ומסיק שנראה לו לשנות המנהג, ולהפטיר 'ותשלם' לפקודי. אך כדי שלא לשנות המנהג לגמרי, הנהיג להפטיר את שתי ההפטרות יחד - דהיינו מתחלת 'ויעש חירם', עד סוף 'ותשלם' ׁׁ(שני פרקים הם שסמוכים זה לזה, במלכים). והיינו לא לקרוא רק שני פסוקים מ'ותשלם' (כמנהג המהרי"ל), אלא את כולה. אמנם בתוספת 'ויעש חירם' לפניה (וזה כן כמנהג המהרי"ל). וכתב שהסכים עמו הגר"ש סלנט זצ"ל.

ואמנם באור זרוע (ח"ב סוף סימן שצג; וכן בספר הפרדס עמ' שנב, ובלקט יושר עמ' קנג), לגבי מעשה שהיה בקביעות בש"ז, או גכ"ז, מבואר שלא כדברי המהרי"ל, שאין מפטירים כלל לפקודי הפטרת 'ויעש חירם', אלא 'ותשלם' בלבד, וכן העלו למעשה בשו"ת פאת שדך (ח"ב, סימן צב), ובשיח תפילה (תשובה יט), וכן הביאו במוסף יתד נאמן הנ"ל בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל, שזהו עיקר המנהג (ואף האדר"ת נטה לומר כן, אלא כדי שלא לשנות המנהג לגמרי, הוסיף הפטרת 'ויעש חירם' לפניה).

ואף למנהג שהנהיג האדר"ת , שקוראים גם 'ויעש חירם', מ"מ בשנה מעוברת בקביעות זש"ה, שאז חנוכה חל בשבת, וקראו את הפטרת 'ויעש חירם' בשבת שניה של חנוכה, הורה הגרשז"א (הובא בבירור הלכה ח"ו סימן תכח) לקרוא בפרשת פקודי רק 'ותשלם' (אף שבפרשת ויקהל קראו הפטרת שקלים, ולא קראו בה 'ויעש חירם'). וכבר כתב כן בספר 'דברי קהלות' (עמ' 443) כדי ליישב למה נכתבה הפטרה זו בספר הפטרות של פפד"מ (שהרי נהגו שם לא להפטיר כלל 'ותשלם', רק שני פסוקים, וכדלעיל).

וזה דלא כלוח א"י (בקביעות זש"ה - כגון בשנים תשל"ו, תש"ס, תשס"ג) שכתב גם בקביעות זו להפטיר גם 'ויעש חירם' וגם 'ותשלם' (ע"פ ספרו 'עיר הקדש והמקדש' ח"ג פרק כה, עמוד שנ, וספר 'ארץ ישראל' עמ' ס' - ובשניהם מפורש שגם בקביעות זש"ה). וכן פורסם ב'קול ישראל' שנת תרפ"ט (גליון כג, עמ' 4 - ושנה זו היתה קביעות זש"ה), מטעם 'לשכת עץ חיים', להפטיר שניהם, וכתבו שהיא השמטה בלוח, וציינו ללוח של שנת תרפ"ד (קביעות גכ"ז).

ואכן, בלוח א"י אף שדעתו להפטיר שניהם ואפילו בקביעות זש"ה, וכנ"ל, מ"מ לא דק בזה בלוח, ובחלק מהשנים לא כתב זאת (כגון בשנים תרס"ה, תרפ"ט, תרצ"ב - קביעות זש"ה; תרע"ט, תש"ג - קביעות זחג ; תרצ"ה, תשי"ט - קביעות בחה), וכתב רק הפטרת 'ותשלם', אף שבשנים אחרות כן נכתב שמנהג קדמוני גאוני ירושלים להפטיר שניהם, ויש בתי מדרשות מפטירין רק 'ותשלם' (קביעות בשז - תרפ"א, תרצ"ח, תשכ"ה, תשנ"ב; קביעות בחה - תרס"ח, תשכ"ב, תשמ"ו, תשמ"ט; קביעות גכז - תרפ"ד, תשל"ח, תשנ"ה; קביעות זחג - תשל"ג, תשנ"ז).

[דרומי]

דברים שנכתבו בדבר מנהג חב"ד בזה

א. בהגהות של כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע לסידור תורה אור (נדפס לאחרונה בשו"ת 'תורת שלום' ע' טו): "וכ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה היה אומר רוב ההפטרות כמנהג ספרדים, וארשום אותן הרשומות בזכרוני .. שמות – הבאים ישרש .. ויקהל (כמדומה לי ברור) - וישלח המלך שלמה. פקודי – אינני זוכר" וכו'.

ולכאורה, הטעם שבפ' ויקהל ובפ' פקודי כותב באופן מסופק – בפ' ויקהל כותב "כמדומה לי ברור" ובפ' פקודי כותב "אינני זוכר" לגמרי – ודלא כשאר פרשיות שבהן כותב באופן ברור, הוא משום שנדיר הדבר שיקראו הפטרות פרשיות אלו, שהרי ברוב השנים (פ' ויקהל פקודי מחוברות, וברוב השנים) קוראים בהם או פ' החודש או פ' שקלים, ומפטירים ההפטרה המתאימה ולא ההפטרה דפרשת השבוע, כך שאין מצוי שיפטירו ההפטרות הללו ולכן מובן שאין להשוותן לשאר הפטרות הנקראות מדי שנה בשנה.

ב. והנה, למעשה מנהגנו בפ' פקודי הוא כמנהג האשכנזים, שמפטירים "ותשלם כל המלאכה", ולא כמנהג הספרדים שמפטירים "ויעש חירום". וכמו שמספר כ"ק אדמו"ר ברשימותיו (תורת מנחם רשימת היומן ע' רנג) שכן נהג אדמו"ר מהוריי"צ בשנת תרצ"ב.

ואולי יש לבאר הטעם שבהפטרה זו אין נוהגים כמנהג הספרדים – בשונה מרוב ההפטרות שבהן כן נוהגים כמנהגם – שהוא בדומה למנהגנו בהפטרת פ' שמות, שגם בה אין נוהגים כמנהג הספרדים אלא כמנהג האשכנזים, ולכן מפטירים "הבאים ישרש גו'" ולא "דברי ירמיהו" (ומודגש בה'חסידישע פרשה' בתורה אור לפ' שמות שבא שם דרוש על הפסוק "הבאים ישרש" דוקא).

והיינו, שאף שבדרך כלל נוהגים אנו כמנהג הספרדים, הרי בשתי הפטרות אלו מעדיפים אנו את מנהג האשכנזים משום שלמנהג הספרדים בהפטרות אלו נמצא שמפטירים הפטרה זו פעמיים במהלך השנה, כי "דברי ירמיהו" – ההפטרה לפ' שמות להספרדים – מפטירים כבר בהשבת הראשונה דתלתא דפורענותא, וכן "ויעש חירום" – הפטרת פ' פקודי להספרדים – מפטירים בשבת שניה של חנוכה; ולכן מעדיפים אנו את מנהג האשכנזים, כדי שתהיה הפטרה חדשה שלא קוראים אותה בפעם אחרת.

ג. והנה, לפי זה יומתק גם זה שכ"ק אדמו"ר מהורש"ב כותב על הפטרה זו דפ' פקודי ש"אינני זוכר" – דלא כהפטרת פ' שמות שבה כתב ברור שמפטירים כהאשכנזים – כי אף שיש דמיון בין שתי הפטרות אלו, כנ"ל שבשתיהן הספרדים מפטירים הפטרה שנקראת כבר בזמן אחר ולכן מעדיפים אנו את מנהג האשכנזים, הרי באמת יש לחלק ביניהם, ויש מקום לומר שאף שבפ' שמות הסברא פשוטה להעדיף את מנהג האשכנזים, הרי בפ' פקודי אין הדברים פשוטים כ"כ ויש מקום לספק.

והענין בזה:

נתבאר לעיל שההפטרה דפ' פקודי למנהג הספרדים – "ויעש חירום" – נקראת כבר בשבת השניה של חנוכה, ולכן יש סברא להעדיף הפטרה אחרת. אמנם באמת, הרי ברוב השנים אין שתי שבתות בחנוכה אלא שבת אחת בלבד (ולאידך גיסא – באותה קביעות שבה יש שתי שבתות בחנוכה הרי פעמים רבות בכלל לא קוראים באותה שנה בהפטרת פקודי כי נדחית היא מפני הפטרת פ' החודש וכו'), כך שנמצא שבפועל (פעמים רבות) לא נקראת הפטרה זו בזמן אחר;

ולאידך גיסא, הרי רוב ההפטרה כמנהג האשכנזים – "ותשלם כל המלאכה" – נקראת היא בקביעות בכל שנה ושנה ביום השני דחג הסוכות, אלא שבהפטרה דפ' פקודי מוסיפים כמה פסוקים שאין קוראים אז – אבל סו"ס רוב ההפטרה נקראת כבר ביום השני דחג הסוכות (אמנם להעיר שהוא רק בחו"ל ולא באה"ק ששם אין מפטירים בכלל ביום השני דחג הסוכות, כמובן).

ונמצא, שיש בענין זה סברות לכאן ולכאן, ומובן למה יש מקום לספק בהפטרה זו במיוחד, וק"ל.

[יוצא פוניבז']

הייתי ממליץ לחלק בסקר, בין מקומות שההפטרה נקראת מתוך נביא על קלף ע"י בעל קורא קבוע, לבין מקומות שההפטרה נקראת ע"י המפטיר בעצמו מתוך חומש מזדמן.
מעניין מאד לראות האם יש קשר בין הדברים.

[לבי במערב]

הלשון במהרי"ל (ומהר"ש) הוא, שאם יפטירו רק 'ותשלם', "לא משכחת לה שאומרים 'ויעש חירם'".

אולי יואילו לבאר לקטן ודל כמוני, מהו החשש ש"לא משכחת לה שאומרים ויעש חירם" - הלא הפטרת מקץ כמעט שלא משכחת לה כלל שיפטירוה (ראה בענין זה כאן). ומאי שנא בין האי להאי?
ואולי שאני אפשר מדלא אפשר. וק"ל.

ואולי יש לבאר הטעם שבהפטרה זו אין נוהגים כמנהג הספרדים – בשונה מרוב ההפטרות שבהן כן נוהגים כמנהגם – שהוא בדומה למנהגנו בהפטרת פ' שמות, שגם בה אין נוהגים כמנהג הספרדים אלא כמנהג האשכנזים, ולכן מפטירים "הבאים ישרש גו'" ולא "דברי ירמיהו" (ומודגש בה'חסידישע פרשה' בתורה אור לפ' שמות שבא שם דרוש על הפסוק "הבאים ישרש" דוקא).

כמובן וגם פשוט, אין ראי' מהדרוש בתו"א [ראה ד"ה בראשית ה'תשל"ח הע' 24, נדפס בסה"מ מלוקט (ע"ס החדשים) ח"א ע' רלט] - אבל זכר לדבר מיהא איכא. וכדיוק כת"ר: ומודגש כו' (ולא "וכמ"ש ג"כ" וכיו"ב).

[מעט דבש]

הלשון במהרי"ל (ומהר"ש) הוא, שאם יפטירו רק 'ותשלם', "לא משכחת לה שאומרים 'ויעש חירם'".

אולי יואילו לבאר לקטן ודל כמוני, מהו החשש ש"לא משכחת לה שאומרים ויעש חירם" - הלא הפטרת מקץ כמעט שלא משכחת לה כלל שיפטירוה (ראה בענין זה כאן). ומאי שנא בין האי להאי?
ואולי שאני אפשר מדלא אפשר. וק"ל.

אכן שאני אפשר מדלא אפשר.
וביתר הרחבה: בפשטות, כוונת המהר"ש היא, שאם יש לפנינו שתי הפטרות, אחת כבר הפטירו השנה, ואחת לא הפטירו, אנו מעדיפים את ההפטרה שעדיין לא הפטירו.
וכאן, יש לפנינו שתי הפטרות ששתיהן מענין בניית המשכן - 'ויעש חירם' ו'ותשלם', ואנו מעדיפים את הפטרת 'ויעש חירם' שעדיין לא הפטירו, מאשר 'ותשלם' שכבר הפטירו ביום טוב שני של סוכות (חוץ משני פסוקים הראשונים).

[סעדיה]

הגרש"ד זצ"ל בספר האגרת הזאת האריך בפרשתא דא.

[מעט דבש]

בתשס"ה פקודי היה שקלים, ושאל הג"ר מרדכי גרוס שליט"א את מרן הגריש"א לגבי פר' ויקהל בשנה ההיא, שלא יקראו בשבת הבאה אחריה 'ותשלם' האם לקרא בשבת ויקהל גם ויעש חירום וגם ותשלם, ואמר 'למה לא',
אמנם ר"צ אייזנשטיין אמר שלא מצא דבר כזה בשום מקום, וגם מסברא זה מופקע שהרי עדיין לא נשלמה המלאכה עד פרשת פקודי, ומהיכי תיתי.

בישורון מא (אלול תשע"ט) יש מנהגי אשכנזים פרושים שנלקטו על ידי הגר"ש דבליצקי עם הערות.
ובתוך הדברים יש שם (עמ' ריג):
"חל פרשת שקלים בפקודי, פשוט הוא שבויקהל מפטירים רק ויעש חירם".
ובהערות מובא מכתב הגרי"מ טוקצ'ינסקי לגרש"ד מיום כג אדר א' תשי"א (הודפס בשו"ת שומע ומוסיף פורים תשע"ח עמ' קיג):

מדוע כשסדרת פקודי פנויה מפטירין שתיהן, וכשסדרת ויקהל פנויה מפטירין רק 'ויעש חירם' - זוהי אמנם שאלה גדולה, שאלת חכם.
והיות שאני קבלתי מנהג ירושלים (מנהג קדמאי) רק בנוגע לפרשת פקודי להפטיר שתיהן, הסברתי לי הסבר ככה:
פרשת פקודי שנשלמה כל המלאכה ובטרם קראו 'ויעש חירם' ממלאכת המקדש - לכן קורין בפרשת פקודי שתיהן, 'ויעש חירם', וגם 'ותשלם'; 'ויעש חירם' המדברת ממלאכת המקדש, וגם 'ותשלם' המדברת מגמר המלאכה.
לא כן כשפרשת ויקהל פנויה, אין לקרוא גם 'ותשלם', דעדיין לא קראו בתורה מגמר המלאכה.
לפיכך רואים אנו כי הספרדים קורין הפטרת 'ויעש חירם' לפרשת פקודי, והאשכנזים קורין הפטרת 'ותשלם' לפרשת פקודי, ואילו לפרשת ויקהל אין מי הנוהג לקרות הפטרת 'ותשלם'.
בכבוד רב,
יחיאל מיכל טוקצינסקי

[מעט דבש]

והנה מדברי האדר"ת שהובאו לעיל, מבואר שבעצם לדעתו יש להפטיר 'ותשלם', אלא כיון שנהגו להפטיר 'ויעש חירם', הוסיף גם הפטרה זו.

ולפי זה אין מקום לשאול למה ב'ויקהל' שחל לאחריה ב'פקודי' פרשת שקלים מפטירין רק 'ויעש חירם', ולא מוסיפים גם את 'ותשלם' (כדי להשלים את ההפטרה של פקודי שלא יקראוה עקב פרשת שקלים), שהרי בויקהל אין שום מנהג להפטיר 'ותשלם' בשום אופן, ולמה להוסיף גם הפטרה זו.

ומוכח מדברי הגרימ"ט שלא ידע מה הטעם שקוראים את שתי ההפטרות ב'פקודי', והבין שיש ענין לקרוא את שתי ההפטרות בפרשיות בנין המשכן, ואם לא מפטירים בפרשה זו, צריך להשלים בפרשה אחרת. ותירץ לעצמו שב'ויקהל' אין עושין כן, כי עדיין לא הושלמה המלאכה ואין מקום ל'ותשלם'.

ועיין בזה ב'תורת הקורא' שהעלתי לעיל.

ואף למנהג שהנהיג האדר"ת , שקוראים גם 'ויעש חירם', מ"מ בשנה מעוברת בקביעות זש"ה, שאז חנוכה חל בשבת, וקראו את הפטרת 'ויעש חירם' בשבת שניה של חנוכה, הורה הגרשז"א (הובא בבירור הלכה ח"ו סימן תכח) לקרוא בפרשת פקודי רק 'ותשלם' (אף שבפרשת ויקהל קראו הפטרת שקלים, ולא קראו בה 'ויעש חירם'). וכבר כתב כן בספר 'דברי קהלות' (עמ' 443) כדי ליישב למה נכתבה הפטרה זו בספר הפטרות של פפד"מ (שהרי נהגו שם לא להפטיר כלל 'ותשלם', רק שני פסוקים, וכדלעיל).

לפי טעמו של האדר"ת (שהוא זה שהנהיג את המנהג), אין לכאורה טעם לזה, שהרי כל מה שקוראים 'ויעש חירם' הוא רק כדי שלא לשנות המנהג הקדום, ומאי נפק"מ אם קראו כבר בחנוכה או לא.

[מעט דבש]

הקפצה - פרשת פקודי תשפ"ב.

[יוצא פוניבז']

אגב, במוסף שב"ק האחרון התפרסם סיפור מהגרש"ז אויערבאך, שבאו לשאלו קודם השבת אודות נער בר מצוה שהכין רק הפטרה אחת, ולא ידע שלפי מנהג בית הכנסת קוראים את שתי ההפטרות. והשיב הגרשז"א שבמקום כזה יש להקל שיקרא רק הפטרה אחת, אלא שהוסיף, שעל הגבאים החובה להודיע על כך כבר בלילה למתפללים, שלא יהיה ח"ו איזה "חכם" שיתעקש "לתקן" את הנער בשעת מעשה ויגרום לו למבוכה. (למעשה בסופו של דבר נודע לנער על הטעות עוד קודם שבת, והוא התאמץ להכין את ההפטרה הנוספת, וכך בא הענין על תיקונו על צד היותר טוב).

[מעט דבש]

הסיפור הובא כאן:
viewtopic.php?p=417127&sid=54b49fddb681d120a7d672dc8a5a2113#p417127
viewtopic.php?p=418134&sid=54b49fddb681d120a7d672dc8a5a2113#p418134

[אם למקרא]

מתוך 'אם למקרא' של הגר"ש דבליצקי זצ"ל:

אם למקרא - פקודי4.png (110.74 KiB) נצפה 5627 פעמים

אם למקרא - פקודי5.png (84.62 KiB) נצפה 5627 פעמים

[אור עולם]

בישיבת חברון קוראים ב' ההפטרות.

[בעל קורא]

מתוך 'אם למקרא' של הגר"ש דבליצקי זצ"ל:

אם למקרא - פקודי4.png

אם למקרא - פקודי5.png

בגליון 'תורת הקורא' שהובא לעיל הובאה תשובת האדר"ת בה התגלה טעם הנהגה זו של גאוני ירושלים, והיא אכן קרובה להשערתו השניה של הגרש"ד שזה משום מנהג הספרדים, אם כי לא לגמרי (השערת הגרש"ד היא שרצו להשתוות עם מנהג הספרדים בזה ולכן קראו גם ויעש חירם, ואילו הטעם האמיתי כפי שכתב האדר"ת בתשובתו היא לא שרצו להשתוות אלא שנהגו מקדם לקרוא רק ויעש חירם כמו הספרדים שלא בדקדוק מחמת שנמשכו אחר מנהגיהם משום שכעשרים שנה התפללו יחד איתם).
ומדברי האדר"ת מוכח שהעיקר היא רק הפטרת ותשלם אלא שמחמת שכבר נהגו לקרוא ויעש חירם אמר להוסיף אותה אחר ויעש חירם כדי לא לשנות את המנהג לגמרי.

ולפי זה במקומות שלא נהגו לקרוא ויעש חירם שלא בדקדוק, אין לכאורה טעם לקרוא כן, וכן הורה מרן הגרי"ש אלישיב אחר שנחשפה תשובת האדר"ת בענין.
וגם תשובת הגרש"ד בשומע ומוסיף מאד מנומקת ומבוארת שיש לקרוא רק ותשלם.

[יוסף חיים אוהב ציון]

יש סיפור על הגרשז"א בענין הפטרת פקודי עם נער בר מצוה. מה מקורו?

[מעט דבש]

ראה לעיל.

[פולסברג]

יש תשובה מבעל הנטעי גבריאל ע''ז, ארוכה מארץ מדה, בה מתעד מנהגי כל קה''ק בזו הענין.

[מעט דבש]

הפטרת פקודי כשחל בנפרד בשבת הפסקה_מוגה.pdf

(193.82 KiB) הורד 202 פעמים

[אור עולם]

יש סיפור על הגרשז"א בענין הפטרת פקודי עם נער בר מצוה. מה מקורו?

לא היה לי כח לקרוא את כל השירשורים מדלעיל,
אבל שמעתי את המעשה מהג"ר בונים מילר שליט"א נו"נ בישיבת חברון שהמעשה היה עמו.
וסיפר שעלה לתורה בשבת פקודי כהשנה, ולא הכין הפטרת 'ויעש חירם' אלא רק 'ותשלם',
וביום שישי שאלו את הגרשז"א ואמר שלכתחילה יקרא בעל הקורא את ההפטרה הראשונה והילד את ההפטרה השניה,
ואם יש חשש שיפגע הילד אז שיקרא לבדו רק את 'ותשלם'.
וביקש רש"ז שלא לפרסם זאת לפני שבת או לתלות מודעה וכיוצ"ב אלא רק להודיע מפה לאוזן בליל שבת.
ולמעשה נער ה'בר-מצווה' הכין את הפטרת 'ויעש חירם' בליל שבת וקרא גם אותה.
ואחרי זמן סיפר הגר"ש אויערבאך שביום א' בארוחת בוקר שאלו אבין הגרש"ז מה היה למעשה ושמח מאד לשמוע שלא נזקקו לשנות מהמנהג.
ע"כ מה ששמעתי מפי בעל המעשה.

[יוסף חיים אוהב ציון]

יש סיפור על הגרשז"א בענין הפטרת פקודי עם נער בר מצוה. מה מקורו?

לא היה לי כח לקרוא את כל השירשורים מדלעיל,
אבל שמעתי את המעשה מהג"ר בונים מילר שליט"א נו"נ בישיבת חברון שהמעשה היה עמו.
וסיפר שעלה לתורה בשבת פקודי כהשנה, ולא הכין הפטרת 'ויעש חירם' אלא רק 'ותשלם',
וביום שישי שאלו את הגרשז"א ואמר שלכתחילה יקרא בעל הקורא את ההפטרה הראשונה והילד את ההפטרה השניה,
ואם יש חשש שיפגע הילד אז שיקרא לבדו רק את 'ותשלם'.
וביקש רש"ז שלא לפרסם זאת לפני שבת או לתלות מודעה וכיוצ"ב אלא רק להודיע מפה לאוזן בליל שבת.
ולמעשה נער ה'בר-מצווה' הכין את הפטרת 'ויעש חירם' בליל שבת וקרא גם אותה.
ואחרי זמן סיפר הגר"ש אויערבאך שביום א' בארוחת בוקר שאלו אבין הגרש"ז מה היה למעשה ושמח מאד לשמוע שלא נזקקו לשנות מהמנהג.
ע"כ מה ששמעתי מפי בעל המעשה.

וכן א"ל נכדו בן הגר"מ שליט"א.

[מעט דבש]

הקפצה - פרשת פקודי תשפ"ד.

[טור תלגא]

שערי רחמים על שערי אפרים שער ט אות ט

שערי אפרים.png (582.89 KiB) נצפה 1517 פעמים

מהו ר"ת ע"ש?

[לבי במערב]

מהו ר"ת ע"ש?

ערך ש"י:

ערך ש''י.png (90.73 KiB) נצפה 1508 פעמים

[טור תלגא]

מהו ר"ת ע"ש?

ערך ש"י:

ערך ש''י.png

יש"כ!

[יוצא פוניבז']

גליון 194 - תורת הקורא בעניין מנהג הפטרות ויקהל פקודי תשפ''ד.pdf

(461.6 KiB) הורד 80 פעמים

[עושה חדשות]

בסוד עבדיך - פקודי.pdf

ראה בעמוד 3

(520.14 KiB) הורד 53 פעמים