פורום אוצר החכמה

כינוי זה ל'יום השנה' לפטירה פרץ את גבולות משתמשי האידיש בארצות אירופא והגיע לכל הפזורה, כפי שמעיד הבן איש חי (פרשת ויחי אות יד) שכן הוא מורגל גם בפי הספרדים.

מה משמעות הכינוי 'זמן השנה'? ואם היינו רוצים כינוי מדויק ל'יום השנה', היאך זה מתבטא באידיש?

זהו עומק משמעותו של ביטוי. הוא נוטל מלה ועוד מלה ויוצר ממנה משמעות חדשה,
ואין להחזיר עטרה ליושנה.
טול למשל את ההנחה על קרן הצבי. לא קרן ולא צבי. ואם תשאל: מה הכינוי המדויק ל'קרן הצבי',
יענוך: שמת שאלתך על קרן הצבי.
ביטוי אינו מלה ומלה איננה ביטוי.
על כן יאמרו המושלים בואו חשבון, בינו והתבוננו.

נוטר הכרמים כתב:כינוי זה ל'יום השנה' לפטירה פרץ את גבולות משתמשי האידיש בארצות אירופא והגיע לכל הפזורה, כפי שמעיד הבן איש חי (פרשת ויחי אות יד) שכן הוא מורגל גם בפי הספרדים.
מה משמעות הכינוי 'זמן השנה'? ואם היינו רוצים כינוי מדויק ל'יום השנה', היאך זה מתבטא באידיש?

התרגום המדויק או המשמעות המדויקת כנראה לא 'זמן השנה' אלא 'הזמן בשנה', והוא מינוח מדויק יותר.
(ויעוין גם: https://www.safa-ivrit.org/writers/etsion/azkara.php )

או כעבור זמן של שנה

יישר כח לכל המגיבים.

נמשכתי לכיוון רעיוני, לפיו אין כאן 'יום' זכרון מוגבל ומצומצם, אלא זהו זמן שבכל (או מתוך) השנה שאנו מתעסקים עם זכרו של הנפטר.

ולא אמרו חכמים כי גזירה על המת שישתכח מן הלב?
אבל לא ננעלו שערי דרוש, ובכוחם להוציא כל מאמר מידי פשוטו.

נוטר הכרמים כתב:נמשכתי לכיוון רעיוני, לפיו אין כאן 'יום' זכרון מוגבל ומצומצם, אלא זהו זמן שבכל (או מתוך) השנה שאנו מתעסקים עם זכרו של הנפטר.

לא הבנתי. זה בוודאי מונח שמציין יום ספציפי. מה כוונתך?

פלגינן כתב:

נוטר הכרמים כתב:נמשכתי לכיוון רעיוני, לפיו אין כאן 'יום' זכרון מוגבל ומצומצם, אלא זהו זמן שבכל (או מתוך) השנה שאנו מתעסקים עם זכרו של הנפטר.

לא הבנתי. זה בוודאי מונח שמציין יום ספציפי. מה כוונתך?

כלומר, לא יום ספציפי בשנה, אלא יום שנתי, יום שמבטא בעצם שנה שלמה.

רב טקסט כתב:או כעבור זמן של שנה

לכאו' צודק כה"ר 'רב טקסט', וע"ד המורגל בל' בנ"א: "א שעה צייט".
אם כי, ככה"נ, הפי' המורגל הוא 'יום שנתי' (זמן בשנה), היום המגיע אחת לשנה. ויש לתווך.

מדאיירינן ב'יארצייט', עולה על זכרונינו אשכול זה.

הניב 'יום השנה' הוא עגה, תרגום הדיוטות של 'יארצייט'.
תרגום סופרים של 'יארצייט' הוא 'תקופת השנה'.

ביקורת תהיה כתב:הניב 'יום השנה' הוא עגה, תרגום הדיוטות של 'יארצייט'.
תרגום סופרים של 'יארצייט' הוא 'תקופת השנה'.

או בלשון הנביא בהפטרת וירא "ויהי לתקופות הימים".

אחרי שתהינו וטעינו הגיע הרב עזריאל ברגר,
ועזרנו בהברקה מופלאה:
ויהי לתקופות הימים.
תשואות חן!

ואל נא תחכה לתקופות הימים, אלא שוב מהרה בהברקות נוספות.

עזריאל ברגר כתב:או בלשון הנביא בהפטרת וירא "ויהי לתקופות הימים".

דימים י"ב חודש הוא (בהר כה, כט-ל. רש"י חיי שרה כד, נה).

לבי במערב כתב:

עזריאל ברגר כתב:או בלשון הנביא בהפטרת וירא "ויהי לתקופות הימים".

דימים י"ב חודש הוא (בהר כה, כט-ל. רש"י חיי שרה כד, נה).

אכן לזה התכוונתי.