פורום אוצר החכמה

שבענו מטובך כתב:אולי פירושה של 'ערבית' כאן הוא 'לפנות ערב', ואין פירושה 'ערב שבת'.

ביקורת תהיה כתב:'רחיצת ידים ורגלים בחמין ערבית' פירושו בליל שבת. כן מבואר בפרק ואלו מגלחין, וכן מפרש רש"י בפרק במה מדליקין.

לענין כתב:האם כך סוברים גם הטוש"ע סי' ר"ס?

ביקורת תהיה כתב:

לענין כתב:האם כך סוברים גם הטוש"ע סי' ר"ס?

במשמעות המלה 'ערבית' – מסתבר שכן, כי יגיד עליו רעו: מה 'ערבית' האמורה התם (לענין אבלות בדברים שבצנעא בשבת) ברי שהכוונה בליל שבת, אף 'ערבית' האמורה כאן (לענין רחיצה בחמין לכבוד שבת) הכוונה בליל שבת.

לענין כתב:

שבענו מטובך כתב:אולי פירושה של 'ערבית' כאן הוא 'לפנות ערב', ואין פירושה 'ערב שבת'.

אתה מודע להלכה למעשה שאתה מוציא עכשיו?

ביקורת תהיה כתב:הנושא כאן הוא משמעות המלה 'ערבית' במאמר 'רחיצת ידים ורגלים בחמין ערבית רשות', והוכחנו מדיני אבלות שמשמעותה ליל שבת, כמו שפירש רש"י.
הענין ההלכתי מקומו בפורום 'בית המדרש'.

כדכד כתב:

לענין כתב:

שבענו מטובך כתב:אולי פירושה של 'ערבית' כאן הוא 'לפנות ערב', ואין פירושה 'ערב שבת'.

אתה מודע להלכה למעשה שאתה מוציא עכשיו?

מה ההלכה המחודשת למעשה שנזעק כת"ר עליה?
אם משום ש"לפנות ערב" נראה למר סמוך לערב ולא בשעות הצהרים - הרי גם תמיד של בין הערבים נקרא כך והוא כשר להקרבה מחצי שעה אחר חצות היום.
לגבי הראיה מאלו מגלחין - לא הבנתי מה הראיה שם שמדובר בליל שבת - אדרבה בליל שבת אסור לרחוץ בחמין ולכן מסתבר גם שם הכוונה בערב שבת.

לענין כתב:

ביקורת תהיה כתב:הנושא כאן הוא משמעות המלה 'ערבית' במאמר 'רחיצת ידים ורגלים בחמין ערבית רשות', והוכחנו מדיני אבלות שמשמעותה ליל שבת, כמו שפירש רש"י.
הענין ההלכתי מקומו בפורום 'בית המדרש'.

ממש לא. מההלכה שלא הגבילה את הרחיצה לערבית דוקא, אני בהחלט מוכיח כך כל היום הששי נקרא 'ערבית'. ואני רואה את זה ברמב"ם, שכלפי מה שהגמרא אומרת 'רחיצת יו"ר ערבית', פוסק הרמב"ם 'לרחוץ ידיו ורגליו בערב שבת', והיות וכל הפוסקים שקראו את הרמב"ם הסבירו שכוונתו היא לכל היום הששי, החל מהבוקר, ולא הגבילו זאת דוקא לליל שבת, כשיטתך, מוכרח שהמשמעות הלשונית של 'ערבית' ושל 'ערב שבת', היא לכולי יומא.

כדכד כתב:

לענין כתב:

שבענו מטובך כתב:אולי פירושה של 'ערבית' כאן הוא 'לפנות ערב', ואין פירושה 'ערב שבת'.

אתה מודע להלכה למעשה שאתה מוציא עכשיו?

מה ההלכה המחודשת למעשה שנזעק כת"ר עליה?
אם משום ש"לפנות ערב" נראה למר סמוך לערב ולא בשעות הצהרים - הרי גם תמיד של בין הערבים נקרא כך והוא כשר להקרבה מחצי שעה אחר חצות היום.
לגבי הראיה מאלו מגלחין - לא הבנתי מה הראיה שם שמדובר בליל שבת - אדרבה בליל שבת אסור לרחוץ בחמין ולכן מסתבר גם שם הכוונה בערב שבת.

על פי הלכה בהחלט מותר לרחוץ כבר מהבוקר, לא בערב וגם לא בצהרים.
אכן הראיה מאלו מגלחין עומדת בסתירה לכל הפוסקים שפירשו את הגמרא שרוחץ בערבו של יום הששי.

אלא הכי אמר שמואל: טובה טיפת צונן שחרית, ורחיצת ידים ורגלים בחמין ערבית, מכל קילורין שבעולם. תניא נמי הכי, אמר רבי מונא משום רבי יהודה: טובה טיפת צונן שחרית, ורחיצת ידים ורגלים ערבית, מכל קילורין שבעולם.

וזהו שכתבו הטור והש"ע מצוה על כל אדם לרחוץ כל גופו בחמין בע"ש ואם א"א לו ירחץ פניו ידיו ורגליו ע"ש ובגמ' לא הזכירו פנים דזהו מילתא דפשיטא שהרי בלא"ה שנינו שם [נ':] רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו בכל יום בשביל קונו ע"ש וכן איתא שם על ר' יהודה שבכל ע"ש מביאים לו עריבה מליאה חמין ורוחץ פניו ידיו ורגליו ע"ש וזה שלא כללו הפנים בנשיתי טובה לאו משום דא"צ הפנים אלא דפנים אינו בכלל הטובה כלומר דידים ורגלים בחמין לעת ערב היה רפואה כדאמרינן שם [ק"ח:] טובה טיפת צונן שחרית ורחיצת ידים ורגלים בחמין ערבית מכל קלורין שבעולם ע"ש והפסוק לא מיירי בע"ש לפיכך לא אמר פנים והנה זהו וודאי דמרחץ לרחוץ כל גופו יותר מצוה מרחיצת פניו ידיו ורגליו וזה שר' יהודה לא עשה כן וראיתי מי שטרח בזה [א"ר סק"א] ולי נראה הטעם פשוט משום דר' יהודה היה לו כאב ראש כדאיתא בנדרים [מ"ט:] ומי שיש לו כאב ראש אין ביכולתו ליכנס למרחץ מפני החמימות ולכן לא רחץ ראשו ג"כ.