פורום אוצר החכמה

מאן דהוא ביקש שאשאל עבורו מה משמעות "כי מלת קם עומדת במקום הווה" בדרשת הר"ן המצורפת, וכן לא מובן מה מבאר הבארות משה בד"ה ומאשר התורה.

פירוש דברי הר"ן.
פירוש הפסוק ולא קם עוד נביא בישראל כמשה
הוא:
ולא היה ולא יהיה עוד נביא בישראל כמשה.

כי המילה קם פירושה השרש הווה שהוא בעבר היה ובעתיד יהיה ומשמשת עבר ועתיד כלומר כוללת את שני המצבים ולכן במקום קם אפשר לומר לא היה ולא יהיה.

זאב ערבות כתב:א. מה משמעות "כי מלת קם עומדת במקום הווה" בדרשת הר"ן המצורפת?
ב. אין מובן מה מבאר הבארות משה בד"ה ומאשר התורה.

א. בגזרת נחי עו"י ליחיד נסתר אין הבדל בין עבר להוה: קם, שב, שר, שׂם.
אומר הר"ן:
'ולא קם נביא כמשה' אינו לשון עבר, אלא לשון הוה.
פועל בלשון הוה יש שהוא משמש בלשוננו לעבר ויש שהוא משמש לעתיד; כאן הוא משמש לעתיד, כלומר: לא יקום עוד נביא כמשה.
ב. דבריו של 'בארות משה' פשוטים עד מאד.

הפירוש שלך נראה הפירוש הנכון ולא כהבנתי.
אבל מה שאיני מבין הוא איפה זה בלשוננו תמיד?
הבארות משה מצא דוגמא אחת שאינה דומה לעניין הזה כמובן לכל רואה. כך שאיפה הלשוננו תמיד של הר"ן.

ביקורת תהיה כתב:

זאב ערבות כתב:א. מה משמעות "כי מלת קם עומדת במקום הווה" בדרשת הר"ן המצורפת?
ב. אין מובן מה מבאר הבארות משה בד"ה ומאשר התורה.

א. בגזרת נחי עו"י ליחיד נסתר אין הבדל בין עבר להוה: קם, שב, שר, שׂם.
אומר הר"ן:
'ולא קם נביא כמשה' אינו לשון עבר, אלא לשון הוה.
פועל בלשון הוה יש שהוא משמש בלשוננו לעבר ויש שהוא משמש לעתיד; כאן הוא משמש לעתיד, כלומר: לא יקום עוד נביא כמשה.
ב. דבריו של 'בארות משה' פשוטים עד מאד.

להיפך. המלה "קם" כאן כתובה בלשון עבר (ולכן "ולא קם נביא" ולא "ואין נביא קם"), ועל כך אומר הר"ן שהיא "במקום הווה".

אוצר החכמה כתב:אבל מה שאיני מבין הוא איפה זה בלשוננו תמיד?
הבארות משה מצא דוגמא אחת שאינה דומה לעניין הזה כמובן לכל רואה. כך שאיפה הלשוננו תמיד של הר"ן.

למה אינה דומה?
דוגמא נוספת: כל אשר חפץ עשה.

הדוגמא הנוספת הזאת מדגישה את הבעייתיות של הדוגמה שנתן הבארות משה.


אם נאמר ראובן הוא הבוס והוא משליט משטר מסויים בחברה הדבר כולל גם את מחר בתנאי שיהיה הבוס לא תנבע מזה המסקנה שגם בעוד מאה שנה זה יהיה המצב. מה שגורר את ההווה לעתיד הוא קיום הסיבה.
בשתי הדוגמאות של הבארות משה ושלך יש התייחסות מפורשת למשהו שקיים תמיד. לבורא. ואמירה בהווה עליו גוררת התייחסות עתידית.
לכן אמירה כמו הקב"ה לא מקים עוד נביא לישראל כמו משה. ברור שמשמעותה היא גם לעתיד מהסיבה הזאת.
אבל באמירה מוסתרת זה כבר לא נשמע כך. לדוגמה אם היינו אומרים בליל הסדר
והיא שעומדת לנו בכל הדורות. האם זה כולל הנחה שהיא תעמוד לנו גם בעתיד (אני מדבר כמובן מהבחינה הלשונית גרידא) לא נראה כך ואפילו אם נדחוק שכן משמע קצת כך זה כי העיקר הוא העבר וההוה ולא העתיד.


אבל אולי זה עניין של הרגל הלשון היומיומית ואין בזה ערעור על פירוש פסוקים.
או שאולי כיוון שנבואה היא דבר שכל עניינו מהבורא אמירה מוסתרת היא כאמירה גלויה?

יש כאן עניין לשוני (אני חושש שאתה נופל בכשל שנופלים בו רבים וטובים שתחום הלשון אינו חביב עליהם, ולכן נוטים להוציא דברים מתחום זה אל עולם התוכן והמשמעות). למה נאמר "ומלכותו בכל משלה" ולא "ומלכותו בכל מושלת"? להבנתי הר"ן אומר שהמעבר מלשון הווה ללשון עבר מציין הווה קבוע ש"משמש לעבר ולעתיד". כך גם בדוגמא של "כל אשר חפץ עשה". "כל אשר חפץ עושה" - משמעותו עכשיו, ו"כל אשר חפץ עשה" משמעותו מצב קבוע.

בן ראובן כתב:להיפך.

אמת.

כמדומני שאין הכרח לפרש כהר"ן מבחינה לשונית, אלא הוא מציע פירוש שניתן לפרש כך כחלק מדרשתו.

הווה משמש לעבר ולעתיד: "ההולכים לתור את הארץ" - לשון עבר. "הנה אנכי בא אליך בעב הענן" - לשון עתיד.

סגי נהור כתב:יש כאן עניין לשוני (אני חושש שאתה נופל בכשל שנופלים בו רבים וטובים שתחום הלשון אינו חביב עליהם, ולכן נוטים להוציא דברים מתחום זה אל עולם התוכן והמשמעות). למה נאמר "ומלכותו בכל משלה" ולא "ומלכותו בכל מושלת"? להבנתי הר"ן אומר שהמעבר מלשון הווה ללשון עבר מציין הווה קבוע ש"משמש לעבר ולעתיד". כך גם בדוגמא של "כל אשר חפץ עשה". "כל אשר חפץ עושה" - משמעותו עכשיו, ו"כל אשר חפץ עשה" משמעותו מצב קבוע.

לא הבנתי. את הדוגמה של מלכותו בכל משלה נתן הבארות משה ולא הר"ן. ולא קם הוא בהווה כמו עבר כמו שכתב ביקורת תהיה לעיל. כך שהשאלה אינה על עבר והווה אלא על איך זה מבטא את העתיד. גם הר"ן לא היה כל כך מרוצה בתשובה שלו והוסיף את העניין שהתורה נצחית ולכן תמיד יגידו לא קם בעבר.

אוצר החכמה כתב:

סגי נהור כתב:יש כאן עניין לשוני (אני חושש שאתה נופל בכשל שנופלים בו רבים וטובים שתחום הלשון אינו חביב עליהם, ולכן נוטים להוציא דברים מתחום זה אל עולם התוכן והמשמעות). למה נאמר "ומלכותו בכל משלה" ולא "ומלכותו בכל מושלת"? להבנתי הר"ן אומר שהמעבר מלשון הווה ללשון עבר מציין הווה קבוע ש"משמש לעבר ולעתיד". כך גם בדוגמא של "כל אשר חפץ עשה". "כל אשר חפץ עושה" - משמעותו עכשיו, ו"כל אשר חפץ עשה" משמעותו מצב קבוע.

לא הבנתי. את הדוגמה של מלכותו בכל משלה נתן הבארות משה ולא הר"ן. ולא קם הוא בהווה כמו עבר כמו שכתב ביקורת תהיה לעיל. כך שהשאלה אינה על עבר והווה אלא על איך זה מבטא את העתיד. גם הר"ן לא היה כל כך מרוצה בתשובה שלו והוסיף את העניין שהתורה נצחית ולכן תמיד יגידו לא קם בעבר.

כבר העירו ש"לא קם" כאן הוא לשון עבר ולא הווה, וכפשט הלשון. אכן את הדוגמא של "מלכותו בכל משלה" הביא המפרש (איפה כתבתי אחרת?), ולהבנתי הוא התכוון לבאר כפי שביארתי לעיל.