מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

שקיעים של לשונות כנען בשפות ארופאיות

חקר מסורה, ענייני דקדוק, טעמי המקרא, חיפוש מקורות, בירור ועיון בלשון הקודש והתרגומים, מפורש ושום שכל.
לענין
הודעות: 2291
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

שקיעים של לשונות כנען בשפות ארופאיות

הודעהעל ידי לענין » א' יולי 28, 2019 10:53 pm

'צידנים יקראו לחרמון שריון, והאמורי יקראו לו שניר' (דברים ג' ט'), ופרש"י 'שניר, הוא שלג בלשון אשכנז ובלשון כנען'.
היה פשוט לרש"י שאותה המילה, שניר, אשר בלשון אשכנז היא משמשת עבור השלג, היא היא שהיתה בשפת האמורי, אלפים שנה קודם לכן.

כבר הביאו מדברי קדמונים, האבן עזרא והרד"ק (בשלהי עובדיה) ועוד, כי היו כנענים בימי יהושע שנמלטו לארצות אשכנז, וכבר תלו בזה את הסיבה שנשתרבבה לשפת אשכנז מילים בלשון בני כנען, מפני שפשוט מאד, בני כנען נמלטו לאשכנז, וחלק מהמילים הישנות נשתמרו בשפתם עד ימי רש"י.

שאלתי ובקשתי, האם יוכל להחכימני מאן דהוא האם אפשר לומר כן גם על השפה הספרדית? פשוט היה לי אפשרות להסביר מילה כנענית על פי מילה בשפה הספרדית, ואני שואל אם לדעתכם רבותי זה יתכן, כמו שמפרש רש"י על פי שפת בני אשכנז, או דילמא שרשי הספרדית אינם יכולים להתייחס לארץ כנען.
לכל הארה או הפניה אודה במאד.

חיימקה
הודעות: 998
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

Re: שקיעים של לשונות כנען בשפות ארופאיות

הודעהעל ידי חיימקה » א' יולי 28, 2019 11:06 pm

של"ה - כללי התלמוד (יד) כלל פה קדוש
ובכלל פה קדוש הוא להציל מטעות, כשתראה בדברי רבותינו ז"ל שמפרשים תיבה ואומרים שכן הוא לשון יוני או לשונות אחרים של גוי, כגון 'אתהן' בפרשת קדושים (ויקרא כ, יד), שפירש רש"י אתהן אחת הן לשון יוני הוא. וכן בפרשת בא (שמות יג, טז) 'טט' בכתפי שתים, 'פת' באפריקי שתים (סנהדרין ד ב). אל יעלה בדעתך שהתורה כתבה אלו הלשונות שאינם לשון קודש, אלא הכי פירושו, כשברא הקדוש ברוך הוא עולמו לא היה רק לשון הקודש, כמו שכתב רש"י ז"ל בכמה דוכתי, וכשבלל הקדוש ברוך הוא הלשונות בדור הפלגה, בא לשון הקודש גם כן בשאר הלשונות, והתיבות הנזכרות לעיל הם לשון קודש, ונכללו בלשון יוני או בכתפי או באפריקי.

https://tablet.otzar.org/en/book/book.p ... pagenum=24

בריושמא
הודעות: 696
הצטרף: ה' אוקטובר 07, 2010 1:32 pm

Re: שקיעים של לשונות כנען בשפות ארופאיות

הודעהעל ידי בריושמא » א' יולי 28, 2019 11:14 pm

הפיניקים (הכנענים) סחרו עם ארצות אירופה, ומלשונם הגיעו מלים ללשונות אירופה.
כגון:
יין = vino = wine
אורז = rice = El arroz
שק = Saco

כדי שלא תאמרו בדאי אני ודרשן אני בגלגולי שמות, אראה מקום לספרו הנפלא של יחזקאל קוטשר,
מלים ותולדותיהן, ירושלים תשל"ד, עמ' 35-31.
נערך לאחרונה על ידי בריושמא ב א' יולי 28, 2019 11:38 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

לייטנר
הודעות: 4828
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: שקיעים של לשונות כנען בשפות ארופאיות

הודעהעל ידי לייטנר » א' יולי 28, 2019 11:30 pm

'שק' היא מילה בינלאומית, וקיימת בשפות רבות.

אגב, המילה 'אתרוג' כמייצג פרי הדר התגלגלה לorange

גביר
הודעות: 1093
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: שקיעים של לשונות כנען בשפות ארופאיות

הודעהעל ידי גביר » ב' יולי 29, 2019 9:31 am

הכנענים [בספרי לעז קרויים פניקים], הגיעו לספרד. קראתי פעם, איני זוכר היכן, שקורדובה זה שיבוש של 'קרתא טבא' וקדיס היא 'קדש' ואולי עוד שמות, כך שלכאורה אינו מופקע.

בן מיכאל
הודעות: 1202
הצטרף: ד' ינואר 04, 2017 2:19 pm

Re: שקיעים של לשונות כנען בשפות ארופאיות

הודעהעל ידי בן מיכאל » ב' יולי 29, 2019 11:33 am

לענין כתב:'צידנים יקראו לחרמון שריון, והאמורי יקראו לו שניר' (דברים ג' ט'), ופרש"י 'שניר, הוא שלג בלשון אשכנז ובלשון כנען'.
היה פשוט לרש"י שאותה המילה, שניר, אשר בלשון אשכנז היא משמשת עבור השלג, היא היא שהיתה בשפת האמורי, אלפים שנה קודם לכן.

כבר הביאו מדברי קדמונים, האבן עזרא והרד"ק (בשלהי עובדיה) ועוד, כי היו כנענים בימי יהושע שנמלטו לארצות אשכנז, וכבר תלו בזה את הסיבה שנשתרבבה לשפת אשכנז מילים בלשון בני כנען, מפני שפשוט מאד, בני כנען נמלטו לאשכנז, וחלק מהמילים הישנות נשתמרו בשפתם עד ימי רש"י.

שאלתי ובקשתי, האם יוכל להחכימני מאן דהוא האם אפשר לומר כן גם על השפה הספרדית? פשוט היה לי אפשרות להסביר מילה כנענית על פי מילה בשפה הספרדית, ואני שואל אם לדעתכם רבותי זה יתכן, כמו שמפרש רש"י על פי שפת בני אשכנז, או דילמא שרשי הספרדית אינם יכולים להתייחס לארץ כנען.
לכל הארה או הפניה אודה במאד.

לשון כנען ברש"י הכונה לשפה הסלאבית - הרבה עבדים באירופה הגיעו מהארצות הסלאביות (ומשם מגיע מילה סליו=עבד באנגלית, באידיש אומרים כנעכט=כנעני), שהיא חלק ממשפחת השפות הלטיניות.
כפי שכבר הזכירו הפיניקים התיישבו בספרד, ובכלל שמה של ספרד ספלוניא (ובחז"ל ספמיא) מגיע מאישפניא = אי השפנים.
בנוסף, הלטינית הושפעה רבות מהפיניקית, והיא בתורה השפיעה רבות על כל שפות אירופה, ובפרט על הספרדית, שהיא ממש ממשפחת השפות הלטיניות (יבשת אמריקה מדרום ארה"ב והלאה, מכונית אמריקה הלטינית, על שם שמדברים שם בספרדית ובפורטוגזית. גם לאדינו, זה שיבוש של 'לאטינו').
בשלישית, גם במקור, יש קרבה רבה בין משפחת השפות ההינדו-ארופאיות למשפחת השפות השמיות-חמיות.
מקוה שעזרתי.

אישצפת
הודעות: 779
הצטרף: א' יולי 16, 2017 2:43 pm
שם מלא: אברהם ישעיהו דיין

Re: שקיעים של לשונות כנען בשפות ארופאיות

הודעהעל ידי אישצפת » ב' יולי 29, 2019 1:19 pm

היום קראתי באשכול זה, ומשמים נתגלגל שקראתי ברמב"ם (הלכות שבת פרק י"א הלכה י')
הכותב אות כפולה פעמים והוא שם אחד כמו דד תת גג רר שש סס חח חייב.
והנה כל הדוגמאות שהביא מצאנו בקלות שהם מילים בעלי משמעות אולם סס לא ידעתי מה משמעותו עד שחיפשתי בתנ"ך ומצאתי בישעיה פרק נ"א פסוק ח
כִּי כַבֶּגֶד יֹאכְלֵם עָשׁ, וְכַצֶּמֶר יֹאכְלֵם סָס
ופירש"י שם עש וסס מיני תולעים הם.
ונזכרתי שגם בערבית אנו קוראים כעין זה לקטניות וכדומה שנמצא בהם נגיעות כעין קורים -סוס.

בן מיכאל
הודעות: 1202
הצטרף: ד' ינואר 04, 2017 2:19 pm

Re: שקיעים של לשונות כנען בשפות ארופאיות

הודעהעל ידי בן מיכאל » ב' יולי 29, 2019 1:27 pm

אישצפת כתב:היום קראתי באשכול זה, ומשמים נתגלגל שקראתי ברמב"ם (הלכות שבת פרק י"א הלכה י')
הכותב אות כפולה פעמים והוא שם אחד כמו דד תת גג רר שש סס חח חייב.
והנה כל הדוגמאות שהביא מצאנו בקלות שהם מילים בעלי משמעות אולם סס לא ידעתי מה משמעותו עד שחיפשתי בתנ"ך ומצאתי בישעיה פרק נ"א פסוק ח
כִּי כַבֶּגֶד יֹאכְלֵם עָשׁ, וְכַצֶּמֶר יֹאכְלֵם סָס
ופירש"י שם עש וסס מיני תולעים הם.
ונזכרתי שגם בערבית אנו קוראים כעין זה לקטניות וכדומה שנמצא בהם נגיעות כעין קורים -סוס.

ערבית מלאה במילים דומות, עד שהאבן עזרא כתב כי כל מילה שאין אנו יודעים את פירושה, ויש מילה דומה לה בערבית ניתן לפרש על פיה.

עושה חיל
הודעות: 281
הצטרף: ב' יוני 18, 2018 5:54 pm

Re: שקיעים של לשונות כנען בשפות ארופאיות

הודעהעל ידי עושה חיל » ב' יולי 29, 2019 7:54 pm

לייטנר כתב:'שק' היא מילה בינלאומית, וקיימת בשפות רבות.
פעם הייתי באיטליה וביקשתי שקית פלסטיק באיזה חנות, - סימנתי למוכר ביד ואמרתי בעברית "שקית פלסטיק",
ענה לי האיטלקי "שקטו פלסטיקו?"
עניתי 'סי' וקיבלתי.

סמל אישי של המשתמש
ר_חיים_הקטן
הודעות: 1294
הצטרף: ו' ספטמבר 23, 2011 1:56 pm
מיקום: ביתר עילית (שכונת הרב שך)
שם מלא: הק' ראובן חיים קליין
יצירת קשר:

Re: שקיעים של לשונות כנען בשפות ארופאיות

הודעהעל ידי ר_חיים_הקטן » ו' אוגוסט 02, 2019 1:13 pm


מקדש מלך
הודעות: 2299
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: שקיעים של לשונות כנען בשפות ארופאיות

הודעהעל ידי מקדש מלך » ו' אוגוסט 02, 2019 3:00 pm

בן מיכאל כתב:
לענין כתב:'צידנים יקראו לחרמון שריון, והאמורי יקראו לו שניר' (דברים ג' ט'), ופרש"י 'שניר, הוא שלג בלשון אשכנז ובלשון כנען'.
היה פשוט לרש"י שאותה המילה, שניר, אשר בלשון אשכנז היא משמשת עבור השלג, היא היא שהיתה בשפת האמורי, אלפים שנה קודם לכן.

כבר הביאו מדברי קדמונים, האבן עזרא והרד"ק (בשלהי עובדיה) ועוד, כי היו כנענים בימי יהושע שנמלטו לארצות אשכנז, וכבר תלו בזה את הסיבה שנשתרבבה לשפת אשכנז מילים בלשון בני כנען, מפני שפשוט מאד, בני כנען נמלטו לאשכנז, וחלק מהמילים הישנות נשתמרו בשפתם עד ימי רש"י.

שאלתי ובקשתי, האם יוכל להחכימני מאן דהוא האם אפשר לומר כן גם על השפה הספרדית? פשוט היה לי אפשרות להסביר מילה כנענית על פי מילה בשפה הספרדית, ואני שואל אם לדעתכם רבותי זה יתכן, כמו שמפרש רש"י על פי שפת בני אשכנז, או דילמא שרשי הספרדית אינם יכולים להתייחס לארץ כנען.
לכל הארה או הפניה אודה במאד.

לשון כנען ברש"י הכונה לשפה הסלאבית - הרבה עבדים באירופה הגיעו מהארצות הסלאביות (ומשם מגיע מילה סליו=עבד באנגלית, באידיש אומרים כנעכט=כנעני), שהיא חלק ממשפחת השפות הלטיניות.
כפי שכבר הזכירו הפיניקים התיישבו בספרד, ובכלל שמה של ספרד ספלוניא (ובחז"ל ספמיא) מגיע מאישפניא = אי השפנים.
בנוסף, הלטינית הושפעה רבות מהפיניקית, והיא בתורה השפיעה רבות על כל שפות אירופה, ובפרט על הספרדית, שהיא ממש ממשפחת השפות הלטיניות (יבשת אמריקה מדרום ארה"ב והלאה, מכונית אמריקה הלטינית, על שם שמדברים שם בספרדית ובפורטוגזית. גם לאדינו, זה שיבוש של 'לאטינו').
בשלישית, גם במקור, יש קרבה רבה בין משפחת השפות ההינדו-ארופאיות למשפחת השפות השמיות-חמיות.
מקוה שעזרתי.

אכן הסלאבים מכונים 'כנענים' בראשונים, אך במקרה דנן נראה לכאורה יותר כהרב לעניין, שכן רש"י בא לבאר ששניר הוא שלג גם בלשון כנען ועל כן קראו לחרמון בשם זה.
אגב, האם יש מקום נוסף שרש"י עצמו (לא ראשונים אחרים) קורא לסלאבים כנענים?

לענין
הודעות: 2291
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: שקיעים של לשונות כנען בשפות ארופאיות

הודעהעל ידי לענין » ו' אוגוסט 02, 2019 3:04 pm

ר_חיים_הקטן כתב:https://drive.google.com/file/d/1MPz7ScApdB0QJRcktO-ClFFnwp0zpMtJ/view


תודה רבה!
הטעימנו נא על קצה המזלג מה הנושא שם.

לייטנר
הודעות: 4828
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: שקיעים של לשונות כנען בשפות ארופאיות

הודעהעל ידי לייטנר » א' אוגוסט 04, 2019 6:18 pm

מקדש מלך כתב:
בן מיכאל כתב:
לענין כתב:'צידנים יקראו לחרמון שריון, והאמורי יקראו לו שניר' (דברים ג' ט'), ופרש"י 'שניר, הוא שלג בלשון אשכנז ובלשון כנען'.
היה פשוט לרש"י שאותה המילה, שניר, אשר בלשון אשכנז היא משמשת עבור השלג, היא היא שהיתה בשפת האמורי, אלפים שנה קודם לכן.

כבר הביאו מדברי קדמונים, האבן עזרא והרד"ק (בשלהי עובדיה) ועוד, כי היו כנענים בימי יהושע שנמלטו לארצות אשכנז, וכבר תלו בזה את הסיבה שנשתרבבה לשפת אשכנז מילים בלשון בני כנען, מפני שפשוט מאד, בני כנען נמלטו לאשכנז, וחלק מהמילים הישנות נשתמרו בשפתם עד ימי רש"י.

שאלתי ובקשתי, האם יוכל להחכימני מאן דהוא האם אפשר לומר כן גם על השפה הספרדית? פשוט היה לי אפשרות להסביר מילה כנענית על פי מילה בשפה הספרדית, ואני שואל אם לדעתכם רבותי זה יתכן, כמו שמפרש רש"י על פי שפת בני אשכנז, או דילמא שרשי הספרדית אינם יכולים להתייחס לארץ כנען.
לכל הארה או הפניה אודה במאד.

לשון כנען ברש"י הכונה לשפה הסלאבית - הרבה עבדים באירופה הגיעו מהארצות הסלאביות (ומשם מגיע מילה סליו=עבד באנגלית, באידיש אומרים כנעכט=כנעני), שהיא חלק ממשפחת השפות הלטיניות.
כפי שכבר הזכירו הפיניקים התיישבו בספרד, ובכלל שמה של ספרד ספלוניא (ובחז"ל ספמיא) מגיע מאישפניא = אי השפנים.
בנוסף, הלטינית הושפעה רבות מהפיניקית, והיא בתורה השפיעה רבות על כל שפות אירופה, ובפרט על הספרדית, שהיא ממש ממשפחת השפות הלטיניות (יבשת אמריקה מדרום ארה"ב והלאה, מכונית אמריקה הלטינית, על שם שמדברים שם בספרדית ובפורטוגזית. גם לאדינו, זה שיבוש של 'לאטינו').
בשלישית, גם במקור, יש קרבה רבה בין משפחת השפות ההינדו-ארופאיות למשפחת השפות השמיות-חמיות.
מקוה שעזרתי.

אכן הסלאבים מכונים 'כנענים' בראשונים, אך במקרה דנן נראה לכאורה יותר כהרב לעניין, שכן רש"י בא לבאר ששניר הוא שלג גם בלשון כנען ועל כן קראו לחרמון בשם זה.
אגב, האם יש מקום נוסף שרש"י עצמו (לא ראשונים אחרים) קורא לסלאבים כנענים?


באופן מוזר, למעט המקרה שהובא בראש האשכול, רש"י כלל לא מזכיר את לשון כנען בתנ"ך (וגם במקרה זה, אין הכוונה לסלאבית, אלא לכנענית ממש).
בשלושה מקומות בש"ס הזכיר רש"י את לשון כנען, וברור שכוונתו שם לשפה אירופית כלשהי:
שבת כ ע"ב ד"ה פסולתא דזיפא, ע"ז כח ע"ב ד"ה חיפושתא, שם נא ע"ב ד"ה דסחיפא ליה משכילתא ארישיה.

לענין
הודעות: 2291
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: שקיעים של לשונות כנען בשפות ארופאיות

הודעהעל ידי לענין » א' אוגוסט 04, 2019 10:12 pm

תודה לכולם. אולי לא הסברתי את עצמי מספיק טוב, אבל אני סבור שגם כאן, בפירוש המילה 'שניר', שכתב רש"י שהיא שלג בלשון אשכנז ובלשון כנען, אין כוונתו לארץ כנען של שבעה עממין, אלא גם כאן כוונתו לשפה הסלאבית (ראה למשל אכסניא של תורה עמ' י"ב). וכוונתו היא לפרש את 'שניר' של האמורי, שהוא זהה ללשון אשכנז וללשון כנען-ביהם של תקופת רש"י.

ויוכיח, חדא מה שכתב לשון כנען ולא לשון האמורי [אשר הוא זה שקרא לחרמון שניר], ועוד מה שהקדים לשון אשכנז ללשון כנען. ומוכח שאין כוונתו כאן לכנענית ממש, שפה שודאי לא היתה ידועה לרש"י, אלא ללשון העבדים - סלאבית, אשר על פיה בא רש"י לפרש את הכינוי האמורי הקדום - שניר.

הן אמנם שהרמב"ן כתב 'והאמורי היושב בה עכשיו אשר מהם ילכדו אותו ישראל, יקראו לו שניר, והוא שלג בלשון כנען, כמו שרש"י מעיד עליו'. ומשמעות דבריו היא שנקט לשון כנען כפשוטו, כנענית, וכמו שהבינו כאן הרבנים מקדש מלך ולייטנר, וקאמר הרמב"ן שהטעם שהאמורי קרא לחרמון שניר מפני שבלשונם הוא לשון שלג, ועל כן (-על הפלא שבדבר כיצד היה בקי רש"י בלשונם) הוסיף לומר שנאמנת עלינו עדותו של רש"י על כך.

לענין
הודעות: 2291
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: שקיעים של לשונות כנען בשפות ארופאיות

הודעהעל ידי לענין » א' אוגוסט 04, 2019 10:14 pm

ומענין לענין -
סניור.PNG
סניור.PNG (144.33 KiB) נצפה 389 פעמים
שניאור.PNG
שניאור.PNG (94.94 KiB) נצפה 389 פעמים

בן מיכאל
הודעות: 1202
הצטרף: ד' ינואר 04, 2017 2:19 pm

Re: שקיעים של לשונות כנען בשפות ארופאיות

הודעהעל ידי בן מיכאל » א' אוגוסט 04, 2019 10:22 pm

מרתק!

סעדיה
הודעות: 1391
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: שקיעים של לשונות כנען בשפות ארופאיות

הודעהעל ידי סעדיה » א' אוגוסט 04, 2019 10:31 pm

לענין כתב:הן אמנם שהרמב"ן כתב 'והאמורי היושב בה עכשיו אשר מהם ילכדו אותו ישראל, יקראו לו שניר, והוא שלג בלשון כנען, כמו שרש"י מעיד עליו'. ומשמעות דבריו היא שנקט לשון כנען כפשוטו, כנענית, וכמו שהבינו כאן הרבנים מקדש מלך ולייטנר, וקאמר הרמב"ן שהטעם שהאמורי קרא לחרמון שניר מפני שבלשונם הוא לשון שלג, ועל כן (-על הפלא שבדבר כיצד היה בקי רש"י בלשונם) הוסיף לומר שנאמנת עלינו עדותו של רש"י על כך.

לכאו', אם הכונה ללשון סלאבית שרש"י הכיר ואילו הרמב"ן לא הכיר, מובנים דברי הרמב"ן "כמו שרש"י מעיד עליו".
אבל אם הכונה ללשון כנען ממש, היינו שרש"י מפרש שהאמוריים קראו לחרמון שניר מפני שבלשונם פירושו הוא שלג, כמו שידענו שכ"ה בלשון אשכנז, מה שייך ע"ז 'עדות' של רש"י.


אולי הכונה לשפה סלאבית, ובהנחה שנשארו בה שרידים מהשפה הכנענית העתיקה [עי' ברד"ק סוף עובדיה], יש לפרש ששניר/שלג הוא אחד מהם.

לענין
הודעות: 2291
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: שקיעים של לשונות כנען בשפות ארופאיות

הודעהעל ידי לענין » א' אוגוסט 04, 2019 10:37 pm

סעדיה כתב:
לענין כתב:הן אמנם שהרמב"ן כתב 'והאמורי היושב בה עכשיו אשר מהם ילכדו אותו ישראל, יקראו לו שניר, והוא שלג בלשון כנען, כמו שרש"י מעיד עליו'. ומשמעות דבריו היא שנקט לשון כנען כפשוטו, כנענית, וכמו שהבינו כאן הרבנים מקדש מלך ולייטנר, וקאמר הרמב"ן שהטעם שהאמורי קרא לחרמון שניר מפני שבלשונם הוא לשון שלג, ועל כן (-על הפלא שבדבר כיצד היה בקי רש"י בלשונם) הוסיף לומר שנאמנת עלינו עדותו של רש"י על כך.

לכאו', אם הכונה ללשון סלאבית שרש"י הכיר ואילו הרמב"ן לא הכיר, מובנים דברי הרמב"ן "כמו שרש"י מעיד עליו".
אבל אם הכונה ללשון כנען ממש, היינו שרש"י מפרש שהאמוריים קראו לחרמון שניר מפני שבלשונם פירושו הוא שלג, כמו שידענו שכ"ה בלשון אשכנז, מה שייך ע"ז 'עדות' של רש"י.

אולי הכונה לשפה סלאבית, ובהנחה שנשארו בה שרידים מהשפה הכנענית העתיקה [עי' ברד"ק סוף עובדיה], יש לפרש ששניר/שלג הוא אחד מהם.


את הבנתי בדברי הרמב"ן אוסיף בתוך ציטוט דבריך -
'אבל אם הכונה ללשון כנען ממש, היינו שרש"י מפרש שהאמוריים קראו לחרמון שניר מפני שבלשונם פירושו הוא שלג, כמו שידענו שכ"ה בלשון אשכנז ובלשון כנען'.
היינו, הרמב"ן מבין ברש"י שהוא מעיד על כך ששניר הוא לשון שלג, גם בלשון אשכנז, וגם בלשון כנען, ולזה באמת צריך 'עדות', לדעת איך דברו לפני אלפי שנים.

סעדיה
הודעות: 1391
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: שקיעים של לשונות כנען בשפות ארופאיות

הודעהעל ידי סעדיה » א' אוגוסט 04, 2019 10:47 pm

לענין כתב:
סעדיה כתב:
לענין כתב:הן אמנם שהרמב"ן כתב 'והאמורי היושב בה עכשיו אשר מהם ילכדו אותו ישראל, יקראו לו שניר, והוא שלג בלשון כנען, כמו שרש"י מעיד עליו'. ומשמעות דבריו היא שנקט לשון כנען כפשוטו, כנענית, וכמו שהבינו כאן הרבנים מקדש מלך ולייטנר, וקאמר הרמב"ן שהטעם שהאמורי קרא לחרמון שניר מפני שבלשונם הוא לשון שלג, ועל כן (-על הפלא שבדבר כיצד היה בקי רש"י בלשונם) הוסיף לומר שנאמנת עלינו עדותו של רש"י על כך.

לכאו', אם הכונה ללשון סלאבית שרש"י הכיר ואילו הרמב"ן לא הכיר, מובנים דברי הרמב"ן "כמו שרש"י מעיד עליו".
אבל אם הכונה ללשון כנען ממש, היינו שרש"י מפרש שהאמוריים קראו לחרמון שניר מפני שבלשונם פירושו הוא שלג, כמו שידענו שכ"ה בלשון אשכנז, מה שייך ע"ז 'עדות' של רש"י.

אולי הכונה לשפה סלאבית, ובהנחה שנשארו בה שרידים מהשפה הכנענית העתיקה [עי' ברד"ק סוף עובדיה], יש לפרש ששניר/שלג הוא אחד מהם.


את הבנתי בדברי הרמב"ן אוסיף בתוך ציטוט דבריך -
'אבל אם הכונה ללשון כנען ממש, היינו שרש"י מפרש שהאמוריים קראו לחרמון שניר מפני שבלשונם פירושו הוא שלג, כמו שידענו שכ"ה בלשון אשכנז ובלשון כנען'.
היינו, הרמב"ן מבין ברש"י שהוא מעיד על כך ששניר הוא לשון שלג, גם בלשון אשכנז, וגם בלשון כנען, ולזה באמת צריך 'עדות', לדעת איך דברו לפני אלפי שנים.

וכי הרמב"ן הבין שלרש"י היה מילון של שפה הכנענית העתיקה?!

לענין
הודעות: 2291
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: שקיעים של לשונות כנען בשפות ארופאיות

הודעהעל ידי לענין » א' אוגוסט 04, 2019 10:48 pm

כך הרמב"ן קרא את רש"י, והוא האמין לו (בא וראה מה בין דורות הראשונים... הראשונים האמינו לרבותיהם).

סעדיה
הודעות: 1391
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: שקיעים של לשונות כנען בשפות ארופאיות

הודעהעל ידי סעדיה » א' אוגוסט 04, 2019 10:56 pm

ראה ברמב"ן בראשית מ"ה י"ב, שנחלק על רש"י [ואונקלוס והרד"ק], בענין האם לשוה"ק ושפת כנען אחת היא.
[וע"ע ברש"י ורד"ק ישעיה י"ט י"ח (לשיטתם), ובראב"ע שם.]


חזור אל “דקדוק ומסורה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 4 אורחים